קנת' בולדינג

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קנת' בולדינג

קנת' אוורת בולדינג (18 בינואר 1910 - 18 במרץ 1993) Kenneth Ewart Boulding, היה כלכלן, מחנך, משורר, מיסטיקן דתי, קוויקריסט מסור, פעיל שלום, מדען מערכות ופילוסוף בין-תחומי. הוא אחד האבות המייסדים של הכלכלה האקולוגית ושל כלכלה אבולוציונית.

ביוגרפיה

בולדינג נולד בליברפול, אנגליה בשנת 1910. כבנו של מתקין מערכות גז ומטיף בכנסיה המתודיסטית של וויילז. הוא נרשם לניו-קולג' באוקספורד עם מלגה בתחום הכימיה, אבל הוא עבר במהרה לבית הספר לפוליטיקה, פילוסופיה וכלכלה. הוא סיים כמצטיין בתחום הכלכלה בשנת 1931. לאחר עבודה של כסטודנט לתואר שני באוקספורד הוא השתמש במלגה של חבר העמים הבריטי כדי ללמוד באוניברסיטת שיקגו ובהרווארד שבארצות הברית. לאחר מספר שנים בלתי מוצלחות (1934-7) כעוזר מרצה באוניברסיטת אדינבורו, הוא החליט להשתקע בארצות הברית, והפך לאזרח של ארצות הברית בשנת 1948.[1]

בין השנים 1937-41 לימד בולדינג באוניברסיטת קולגייט לאחר מכן עבד ככלכלן ב-League of Nations Economics and Financial Section בפרינסטון בין השנים 1941-1942. לאחר מכן חזר בולדינג לאקדמיה. בשנים 1942-1943 הוא לימד באוניברסיטת Fisk, בקולג' המדינה של איוואה בין השנים 1943-1946, ו-1947-1949, אוניברסיטת מק'גיל 1946-1947 ואוניברסיטת מישיגן 1949-1967. הוא לבסוף השתקעה באוניברסיטת קולורדו בשנת 1967. בולדינג פרש לגימלאות בשנת 1980, אבל המשיך כעמית מחקר וכמנהל פרוייקטים במכון למחקר התנהגותי של האוניברסיטה.[1]

בולדינג היה המייסד של פרוייקטים אינטלקטואליים רבים שנמשכים עד היום בכלכלה ובמדעי החברה. הוא תואר בתור "למדן של כל המערכות", הוא פרסם למעלה מ-36 ספרים ולמעלה מ-1200 מאמרים. טקסטים עכשוויים מצאו שהוא אחד מהכותבים הנדירים שכתביהם הם "ציטוטים קלאסיים". למעשה, הוא הכותב של שני קלאסיקות מצוטטות: התמונה:ידע בחיים והחברה (1956) וקונפליקט והגנה: תאוריה כללית (1962).

בולדינג זכה ב"מדליית ג'ון בייטס קלארק" בשנת 1949. פרס דו-שנתי שניתן על ידי "האגודה האמריקאית לכלכלה" (הגוף האקדמי הבכיר ביותר בארצות הברית), לכלכלן מתחת לגיל 40 אשר תרם תרומה משמעותית לחשיבה ולידע הכלכלי. הוא היה מועמד מספר פעמים לפרס הנובל בכלכלה ולשלום. הוא זכה בתארי ד"ר לשם כבוד על ידי 23 אוניברסיטאות, הוא זכה לכבוד לא רק על עבודתו בתחום הכלכלי אלא גם בתחום מדעי המדינה, מחקר השלום, ומחקר בתחום ההומניזם.

בולדינג היה הנשיא של אגודות מלומדים רבות. הוא היה הנשיא האגודה למחקר של מערכות כלליות (the Society for General Systems Research ) בשנים 1955-1959, נשיא האגודה האמריקנית לכלכלה (1968), נשיא החברה הבינלאומית לחקר השלום (1969-1970), נשיא Association for the Study of the Grants Economy בשנים 1970-1989, נשיא האגודה למחקרים בינלאומיים, נשיא האגודה האמריקאית לקידום המדע (1979), ונשיא המחלקה לכלכלה של האיגוד הבריטי לקידום המדע בשנים 1982-3. הוא היא חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (נבחר בשנת 1975), במכון לרפואה, ובאקדמיה האמריקאית לאמונות ולמדע.[1]

הוא לא היה רק כותב פורה, ואינטגרטור יצירתי של ידע, אלא איש אקדמיה בשיעור קומה עולמי - דמות מלכותית בדיסציפלינה של מדעי החברה. עבור בולדינג, כלכלה וסוציולוגיה לא היו מדעים חברתיים - תחת זאת הם היו היבטים של מדע חברתי אחד המוקדש ללימוד של האישיות האנושיות והיחסים ביניהם (ארגונים). בולדינג פרץ את הדרך בגישה אבולוציונית (במקום זו של שיווי משקל סטטי) בכלכלה. הרבה מעבודותיו היו ניסיון להתקדם מעבר לראייה הצרה של האדם הכלכלי שממקסם תועלת באופן רציונלי, לכיוון של מדע חברתי רחב יותר תוך ניצול רחב יותר של הידע ברשותנו. הוא לא ידוע בתרומה יחידה וגדולה לתאוריה הכלכלית, אלא בתור אחד שהביעה תובנות רבות, שבהן הגישה הצרה של כלכלה נאו-קלאסית לא הצליחה להכיל.[1]

בולדינג הדגיש כי הכלכלה האנושית והתנהגויות אחרות הינן טבועות בתוך מערכת מחברת גדולה יותר: כדי להבין את ההשפעות של ההתנהגות שלנו, כלכלית או אחרת, קודם עלינו לחקור ולפתח הבנה מדעית של הדינמיקה של המערכת הכללית, החברה העולמית שבה אנו חיים. בולדינג האמין, שבהעדר מאמץ מחוייב למחקר והבנה הנכונים של מדעי החברה, המין האנושי עלול להיכחד. אבל הוא מת אופטימי, כשהוא מאמין שהמסע האבולוציוני שלנו רק החל את דרכו.


עבודתו

רווחה והון

בולדינג התנגד ל"אקסיומה" שיש בכלכלה הנאו קלאסית שלפיה הגדלת הצריכה היא פרמטר לרווחה כלכלית. כבר ב-1945 טען בולדינג כי הרווחה לא נובעת מזרמים של צריכת מוצרים, אלא ממאגרים של הון (כולל הון טבעי) שמספקים שירותים. אנחנו לא יכולים לנסוע אל העיר במחיר האחזקה של הרכב, אלא רק ברכב עצמו. אנחנו מעוניינים בבידוד התרמי שבגד מספק, או בערך החברתי שמקבלים ממנו (שירות של מקובלת חברתית) ולא ב"צריכה" של הבגד עצמו. איננו רוצים לצרוך מזון בכמות גדולה ככל האפשר, אלא להנות משירות של תזונה ובריאות שהמזון מספק לנו, וזאת במידה הנכונה.

לפי בולדינג. ייצור הוא המחיר של שימור ההון, וכמו במערכת האקולוגית, יש להביא שימור זה למינימום. הייצור הוא ההפך של הצריכה - ולכן לא הצריכה ולא הייצור הם האחראים לרווחה - שכן הייצור משלים את ההון שהצריכה הרסה. כדי לשפר את הרווחה יש להביא את שניהם למינימום תוך שמירה על כמות הון גבוהה. טענות אלה שונות בצורה רדיקלית מרוב הטענות הכלכליות שמתבוננות בהגדלת הצריכה והייצור כפרמטרים לרווחה כלכלית.

על פי דיילי ובולדינג יש לשמור על מלאי ההון (הטבעי והמלאכותי) תוך הבאת הצריכה והייצור למינימום. שתי טענות אלה נתמכו מאוחר יותר על ידי הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי בספרו, מעבר לצמיחה. ככל שהכלכלה "גדלה", כלל שיש יותר מאגרי הון, כך יש צורך ביותר ייצור רק כדי להחליף את מאגרי ההון שנהרסו. היבטים אלה, כמו גם תובנות אחרות (ראו בהמשך) הפכו את בולדינג לאחד החלוצים בתחומים של כלכלת מצב יציב, כלכלה אקולוגית וכלכלה בת קיימא כמו גם בביקורת על ההצמיחה הכלכלית.

החשיבה של בולדינג מתאימה להיבטים כמו הרס המערכות האקולוגיות והחברתיות (הון טבעי והון אנושי והון חברתי בהתאמה) שגורמות להגדלת הצריכה והייצור. היא מתאימה גם להיבטים כמו התיישנות מכוונת שגורמים להאצת הצריכה, תוך כדי קידום שחיקת ערך ההון, וללא קידום של הרווחה הכלכלית. היבטים אלה מתאימים גם לתאוריה של מנפרד מקס-ניף אודות צרכים אנושיים בסיסיים ומוצרים שמספקים מענה הוליסטי- מספקים סינרגטיים.

הון רוחני

בולדינג הוא הראשון שהשתמש במונח "הון נפשי" או "הון רוחני" (Psychic capital) בשנת 1950. הון הוא צבירה של עושר, ובהון נפשי הצבירה היא של מצבים נפשיים רצויים, שנטען שהם עוברים במהירות בטבע. המצבים הנפשיים יכולים להיות זכרונות של עונג, הצלחה, הישג, הכרה. התשוקה להוסיף להון הנפשי יכולה להיות תמריץ חזק.

עם זאת, כישלון במשימה יכול להוביל לדלדול של ההון הנפשי. צבירה של זיכרונות שליליים של כישלונות, מחלות, זוועות, או מה שנתפס כאי צדק ודעה קדומה יכולה להיות מוגדת כהון נפשי שלילי. גם הון נפשי שלילי יכול להיות כוח מניע חזק, על ידי חתירה לעונג על ידי נקמה, או תיקון העוול.

המושג הינו ספציפי יותר מאשר המושג של הון חברתי אשר מתמקד ברשתות חברתיות ולא במצבים נפשיים.

כלכלה אבולוציונית

בולדינג היה המייסד של התנועה לכלכלה אבולוציונית. במאמר שלו "התפתחות כלכלית כמערכת אבולוציונית", בולדינג מציע השווה בין התפתחות כלכלית לבין אבולוציה ביולוגית.[1]

הכלכלה והאבולוציה, הן שתי דוגמאות של תהליך גדול יותר שפועל בחלק הזה של היקום במשך הרבה מאוד זמן. זהו תהליך של התפתחות של מבנים מורכבים ובלתי-רגילים בסדר גודל הולך וגדל... התהליך האבולוציוני פועל תמיד באמצעות שינוי וברירה וכולל הבחנה בין הגנוטיפ שמשתנה לבין הפנוטיפ שעליו יש בחירה... ניתן לתאר את התהליך בו הגנוטיפ בונה את הפנוטיפ כ"ארגון". ... פיתוח כלכלי מבטא את עצמו בעיקר על ידי ייצור של מוצרים, כלומר סחורות ושירותים. מקורו, עם זאת, ברעיונות, תוכניות והתייחסויות במוח האנושי. אלו הם הגנוטפים בפיתוח כללי. ניתן לתאר את התהליך כולו כתהליך של גדילה של ידע. מה שהכלכלנים מכנים בשם "הון" הוא לא יותר מאשר ידע אנושי המוטבע בעולם החומרי. ידע והגדילה של ידע, לכן, היא המפתח העיקרי להתפתחות כלכלית. השקעה, מערכות כספיות וארגונים ומוסדות כלכליים הם במובן זה רק המכונות שבהם תהליך הידע נוצר ובא לכדי ביטוי.

ספינת החלל כדור הארץ

בולדינג פיתח את הרעיון של כלכלת ספינת החלל כדור הארץ. הוא כינה את המודל הכלכלי הנוכחי (המודל הנאו-קלאסי) כ"כלכלת בוקרים" שרואה בטבע משאב בלתי מתכלה אינסופי ומתגמלת התנהגות נצלנית, רומנטית ואלימה. החלופה שלו היא "כלכלת ספינת חלל" שבה כדור הארץ הוא כמו ספינה המכילה את הביוספרה והמין האנושי, עם משאבים מוגבלים ותמריץ שלילי כלפי צריכה.

המסקנה של הפואמה שלו "בלדה של מודעות סביבתית" מנסחת זאת כך:

"אז אנליזה של עלות-תועלת היא כמעט תמיד בטוחה,
כדי להצדיק את הבניה של עובדה מוחשית ומוצקה,
בעוד שהאמת האקולוגית הושארה מאחור בהפשטה."

דעות פוליטיות

בולדינג היה רפובליקני מסור, אבל המדיניות של רונלד רייגן הובילה אותו לקרוע את כרטיס המפלגה שלו ב-1982. הוא התרגז בגלל כלכלת צד ההיצע של רייגן ובגלל ההוצאות המנופחות של תקציב הצבא. הוא הטיף לדיאלוג גדול יותר עם ברית המועצות ולעג לפרנויה של רייגן מפני הרוסים.

מעבר לעבודתו כפעיל למען השלום, בולדינג היה סביבתן שטען שהכלכלה צריכה להפגין כבוד גדול יותר כלפי הטבע. בשנת 1958 הוא שאל:

האם עלינו לראות בעולם הטבעי מחסן בלבד, שניתן לשדוד אותו לטובת התועלת המיידית של האדם?... האם לאדם יש איזושהי מחוייבות לשימורו של שיווי משקל נאות בטבע, לשימורם של מינים נדירים, או אפילו להמשכיות הבלתי בטוחה של המין שלו עצמו?

ציטוטים

  • "כל מי שמאמין שצמיחה מעריכית יכולה להמשיך לנצח בעולם סופי - הוא משוגע או כלכלן."
  • "מתמטיקה הביאה רצינות לכלכלה. למרבה הצער, היא גם הביאה למותה".

ספרים

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Boulding, K., 1966. The Economics of the Coming Spaceship Earth. In: Jarrett, H. (Editor), Environmental

Quality in a Growing Economy. The Johns Hopkins University Press, Baltimore, pp. 3-14.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 קנת' בולדינג Biographical Dictionary of American Economists, edited by Ross B. Emmett, London: Thoemmes, 2006, pp. 73-79.
כלכלה נאו-קלאסית

אישים: ויליאם סטנלי ג'בונס - קרל מנגר - לאון ואלראס - אלפרד מרשל - ג'ון בייטס קלארק - אירווינג פישר - קנת' ארו - פול סמואלסון - מילטון פרידמן - פרדריק הייק

מושגים: ניתוח שולי - תפוקה שולית - פונקציית ייצור קוב דאגלס - תועלת שולית - תאוריית שיווי המשקל הכללי - תאוריית העדפה הנגלית - יעילות פארטו - תחרות משוכללת - כשל שוק - השפעה חיצונית - צמיחה כלכלית - האדם הכלכלי - הון - יתרון יחסי

ביקורת: כלכלה קיינסיאנית - כלכלה אקולוגית - כלכלה התנהגותית - כלכלה מוסדית - כלכלה אבולוציונית - כלכלה בודהיסטית - מחלוקת קיימברידג' על ההון - הפרכת הכלכלה - Phishing for Phools - אמרטיה סן - קנת' בולדינג - ג'ון קנת גלבריית - הא-ג'ון צ'אנג - גבולות לצמיחה - מודל זרמים ומאגרים - ספינת החלל כדור הארץ - מערכות מורכבות