יום דרווין

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יום דרווין הבינלאומי הוא מועד עולמי שנתי לציון יום הולדתו של צ'רלס דרווין שחל ב-12 בפברואר 1809. היום משמש לאיזכור תרומתו של דרווין למדע (תורת האבולוציה), לקדם את המדע והחשיבה המדעית בכלל וכן לקידום ערך חברתי כמו אומץ אינטלקטואלי, סקרנות מתמשכת, ורעב לאמת.

היסטוריה

החגיגות סביב יום הולדתו של דרווין מתקיימות מזה מעל מאה שנים כאירוע פומבי. בשנת 1909, במלאות 100 שנה להולדתו, התכנסו בקיימברידג' מעל 400 מדענים ונכבדים מ-167 מדינות, כדי לחלוק כבוד לתרומתו של דרווין למדע וכדי לדון בתגליות חדשות ובתאוריות קשורות שמתחרות זו בזו על הסכמה. אירוע זה דווח בהרחבה ועורר עניין ציבורי. ציון יום הולדתו של דרווין ו-50 שנה לספרו הנודע "מוצא המינים" צוין גם על ידי האקדמיה למדעים בניו יורק ועל ידי המוזיאון האמריקאי לטבע. באותה שנה ציינה גם החברה המלכותית בניו זילנד את "חגיגות דרווין".

רקע

לפני התפתחות השיטה המדעית אנשים רבים האמינו כי מערכת השמש סובבת סביב כדור הארץ, וכי בני האדם נוצרו במהלך ששת ימי בריאה, כאשר האדם נוצר מעפר והאישה מצלע של האדם. העיצוב מחדש של רעיונות יסודיים ומרכזיים הנוגעים לטבעם של הדברים ולסדר החברתי פירושם קריאת תגר על אידאולוגיות ומוסדות חברתיים רבי כוח - דבר זה היה נכון בעבר והוא נכון גם היום.

בדומה לרעיונות שמיקמו מחדש את מקומו של כדור הארץ ביקום, המחקר של הטבע ושל הביולוגיה מאיימים לחשוף את טבעו המשתנה של המין האנושי ולאיים על רעיונות חשובים שקיימים בדתות שונות. בדומה למאבק של קופרניקוס, לצאת מראיה שבה כדור הארץ נמצא במרכז היקום, גם צ'רלס דרווין ועמיתיו הפגינו אומץ אינטלקטואלי ועמדו בפני קשיים חברתיים גדולים שעמדו ועומדים בדרכם. ‏[1]

פריצות דרך בהבנה של הדרך בה העולם עובד ומאין באנו דורשות מאיתנו להניח בצד דעות קדומות. הם דורשים מחויבות ללשיטה המדעית, וכן פתיחות לעובדות שנובעות ממנה, גם אם אלו עלולות להיות עובדות מטרידות. ‏[1]

רמות התייחסות וחשיבות של יום דרווין

את יום דרווין אפשר לציין במספר דרכים, בעלות רמות עומק שונות.

אבולוציה ביולוגית

הרמה השטחית ביותר היא להתייחס וללמד את נושא האבולוציה כפי שהוא מתבטא בתחום הביולוגיה - אבולוציה ביולוגית. ניתן ללמד גם את ההיסטוריה של מדע ולהתייחס אל חייו של דרווין ואל מחקריו ואף אל מחקרים של ממשיכי דרכו. זו הזדמנות כדי לדבר על הידע שיש בתחומים שונים בביולוגיה ולהנגיש אותו לקהל הרחב.

אבולוציה בתחומי מחקר נוספים

רמה מעט יותר עמוקה היא להתייחס אל אבולוציה כאל מנגנון חשוב בתהליכים בכלל ותהליכים ארוכי טווח בפרט - יחד עם מנגנונים אחרים (כמו סדר ספונטני) - כלומר להתייחס אל התבונות שעולות מהתנהגות אבולוציונית גם במישורים אחרים שאינם בהכרח ביולוגיה - לדוגמה תהליכי שינוי טכנולוגי - אבולוציה טכנולוגית, או אבולוציה של מוסדות חברתיים ובין היתר להתייחס לאבולוציה חברתית ותרבותית ולמימטיקה.

דוגמה לגישה כזו היא רעיון מדע ההיסטוריה של האדם וכלכלה סביבתית.

המתח בין מדע לדת

יש המציינים את יום דרווין כתזכורת למתח או להתנגשות הקיימים בין מדע לבין הדתות השונות ומסורת חברתית או שמרנות בכלל. הקהילה המדעית קובעת מה נכון על סמך השיטה המדעית - כלומר שילוב בין לוגיקה, ניסויים אמפיריים ודיון מנומס ומכבד בין מומחים בתחום. הדת ומסורות קובעות מה נכון או לא נכון על סמך נבואה, עדויות מהעבר וטענות להתגלות אלוהית או דברי חכמים. דבר זה יצר התנגשויות בין המדע לדת.‏[2] ההתנגשויות הבולטות ביותר נוגעות לשאלה האם כדור הארץ נמצא במרכז היקום, איך נוצר העולם, מתי נוצר העולם, איך נוצרו החיים על פני האדמה ואיך נוצר האדם. דרווין הוא דוגמה מהדהדת להתנגשות שעדיין קיימת בין המדע לבין הדת. כמעט שום דת כיום לא דוחה את הרעיון שכדור הארץ עגול וסובב את השמש או את התאוריות של קופרניקוס וניוטון. גם לכרונולוגיה של היקום - שנוצר לפני מיליארדי שנים ולא לפני אלפי שנים אין הרבה התנגדות כיום.

דתות ניסו לדחות רעיון האבולוציה ותקפו את דרווין, תורתו וממשיכי דרכו בלהט. עם הזמן ניסו אנשים וארגונים דתיים שיטות שונות להתמודד בין הסתירות לכאורה בין הרעיונות שעלו מתורת האבולוציה לבין סיפורים שיש בתנ"ך ובכתבי קודש אחרים אודות מוצא החיים, מוצא האדם והיבטים נוספים. התמודדות אחת היא לנסות להמציא "תאוריה מדעית" מתחרה - בריאתנות. זהו למעשה פסבדו-מדע - הסיבה לתמיכה ב"תאוריה" של בריאתנות אינה כושר ניבוי והסבר טובים יותר אלא רקע דתי.

התאוריה האבולוציונית היא בעלת מטען רגשי גדול יותר ומאיים יותר על הדת יחסית לפיזיקה ניוטונית ולמודל של כדור הארץ שסובב סביב השמש. סיבה אחת היא שהאבולוציה מציע מנגנון שכלאורה מייתר את קיומו של הבורא ומתנגש בצורה בולטת יותר עם סיפורי הבריאה בכתבי קודש שונים - לעומת קופרניקוס שרק סדק את הקשר בין האימוץ של הכנסייה הקתולית את כתבי אריסטו.

סיבה אחרת היא מתחום הפסיכולוגיה והסוציולוגיה - היות והמחקר הביולוגי והאבולוציוני לא נוגע לא רק ליקום או למדעי הטבע, אלא גם לשאלות אישיות וחברתיות יותר - של זהות עצמית, היחס בין הפרט לחברה, היחס בין המין האנושי לשאר מיני החיים, כיצד החברה עשויה או עלולה להשתנות, היחס בין עמים שונים, היחס בין נשים לגברים, בין הורים לילדים ועוד. בכך התאוריה האבולוציונית פולשת בצורה נרחבת יותר לתחומים שבהם הדת הייתה אורים ותומים.

הוגים חילונים מציינים את יום דרווין בין היתר, כדי להצביע על הפערים שיש בין הבנת העולם שלנו לפי המדע, לבין הדת או המסורת, הן בביולוגיה והן בתחומים אחרים. כן ניתן להצביע על ההשלכות החברתיות שיש לדבר זה - לדוגמה הפליה נגד נשים, נגד שחורים או נגד קהילת הלהט"ב, או גזענות על רקע דתי או דתי-לאומי.

התנגשות בין המדע לבין מיתוסים ומוסדות חברתיים חזקים

היבט עמוק יותר של יום דרווין הוא ההתנגשות האפשרית בין תאוריות ועובדות חדשות שעולות מהניתוח המדעי לבין מיתוסים, נורמות חברתיות ומוסדות חברתיים חזקים בחברה. לפי רעיון זה, ההתנגשות בין המדע לבין הכנסייה הקתולית, היא רק דוגמה אחת להיבט רחב ועמוק יותר של התנגשות בין המדע לבין סדר חברתי קיים וכן המוסדות, הרעיונות והאנשים שתומכים בסדר חברתי זה. התנגשות כזו אינה בהכרח דבר ייחודי לזמן המודרני - - קרל סייגן מציג בפרק השביעי של הסדרה קוסמוס, "עמוד השידרה של הלילה", את ההתנגשות בין הפילוסופים של הטבע לבין הפילוסופים האתונאים והחברה האתונאית שהצדיקו את העבדות. לפי סייגן, הפילוסופים האתונאים ויתרו על הניסויים ודרך החשיבה המדעית לטובת פילוסופיה תאורטית, וכך יכלו לתמוך בסדר החברתי הקיים. מגמה זו התחזקה עוד יותר במאות השנים שלאחר מכן עם עליית הנצרות. חלפו כ-1,000 שנים בטרם חודשה דרך החשיבה של הפילוסופים של הטבע והשיטה המדעית עם הגילויים של קופרניקוס, קפלר גלילאו וניוטון.

דוגמה מפורטת להתנגשות בין מדע לבין אינטרסים כלכליים פוליטיים ותקשורתיים חשובים קיימת בנושא הכחשת נזקי העישון על ידי חברות הטבק שהתקיימה במשך מעל 70 שנה והיא עדיין תופעה נמשכת בהיבטים רבים שלה. המחקרים הראשונים על נזקי הטבק הופיעו כבר בתחילת המאה ה-20, אך נדרשו כ-60 שנה לפני שהדבר קיבל הכרה בקרב מספיק מדענים ובקרב ממשלות. נדרשו עוד כמה עשרות שנים לפני שחלק מחברות הטבק הודו בנזקי העישון, ועדיין הכחשה כזו נמשכת במדינות שונות ובקרב חברות שונות. התנגשות זו אינה נוגעת רק לשאלה האם עישון טבק מסוכן לבריאות אלא גם לדרך שבה הציבור רואה את נושא העישון, השפעת חברות הטבק על השיח הציבורי והדרך שבה כל הנושא מיוצג בתרבות - כלומר המסגור שאיתו ניגשים אנשים לנושא. לדוגמה האם עישון בקרב בני נוער הוא תופעה חברתית שניתן לעודד או לדכא (מניעת עישון), או האם ראוי להתמקד רק בשאלה של זכויות המעשן המבוגר (לאחר שכבר התמכר לניקוטין) כדוגמה ל"זכויות הצרכן" והתמקדות בצרכן הבודד. שאלה דומה היא עד כמה לגיטימית המשך הפעילות הכלכלית הפוליטית והתקשורתית של חברות הטבק, נוכח זה שהן תלויות בקיומן בהמשך מכירת מוצר ממכר רעיל ומסרטן לבני נוער. קושי לעלות נושאים כאלה לסדר היום הציבורי (בחלק מהמדינות) היא דוגמה ליכולת של חברות הטבק להשפיע על התקשורת ועל הפוליטיקה. דוגמאות נרחבות נוספות להתנגשות בין מדע ואו בריאות לבין תאגידים חזקים ורבי השפעה ונציגים בממשל קיימים בתחומים נוספים כמו הכחשת אקלים, הכחשת זיהום והשפעת חברות מזון או חברות תרופות על הדיון הציבורי והמיתוסים הנוגעים לאינטרסים שלהם.

דוגמה להתנגשות חשובה בין מדע לבין סדר חברתי קיים, היא בין זרם הקיימות והסביבתנות והתובנות של אקולוגיה לבין הפוליטיקה של תאגידים רב לאומיים וקפיטליזם - בין תפיסה של צמיחה כלכלית ושל ניתוח כלכלי מנותק ממדעי הטבע ומדעי החברה האחרים לבין ניתוח מחובר יותר כמו כלכלה התנהגותית, כלכלה אבולוציונית וכלכלה אקולוגית. לפי הספר "כלכלה אקולוגית" מאת Juan Martinez-Alier, ההיסטוריה של הביקורת האקולוגית על החשיבה הכלכלית קיימת כבר מ-1880. עם זאת רק בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 ביקורת זו הבשילה לכדי תאוריות מובחנות. כמו כן רוב הכלכלנים עדיין מתעלמים מהתאוריות והניתוחים של כלכלה אקולוגית. אימוץ חלקי של הנושא בוצע על ידי הרעיון של פיתוח בר קיימא אבל לרוב ללא ניסיון רציני להבין מהם התנאים לכלכלה בת קיימא וכיצד התובנות הביולוגיות והאקולוגיות עשויות להשפיע על הניתוח הכלכלי.

דוגמה להתנגשות נוספת בין מדע למוסדות חברתיים היא רעיון הנפרדות בין האדם לטבע וכן הנושא של זכויות בעלי חיים. הראיה של האדם כניצב בנפרד מהטבע ואף עליון על הטבע היא הבסיס לזכויות אדם אוניברסליות אבל במקביל מתקיימת שלילה של זכויות כלשהן מבעלי חיים והסתכלות עליהם כעל רכוש. דבר זה נובע הן מהשקפות בדתות מונותאיסטיות שמציגות את האדם כשליט עליון מטעם אלוהים על בעלי החיים אחרים והן על ידי פילוסופים כמו רנה דקראט שטענו כי הנפש האנושית נפרדת מהגוף הארצי וכי דבר זה מאחד בין האדם לאלוהים ומפריד בין האדם לבי בעלי החיים שהם כביכול אוטומטים משוכללים כמו שעון משוכלל. לעומת זאת תאוריות מודרניות יותר כמו אבולוציה שוללות הבחנה חדה כזו ומאפשרות לבחון את ההבדלים בין בעלי חיים לבין בני האדם, כרקע לשאלות אתיות הנוגעות להענקת זכויות יסוד כשלהן לבעלי חיים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אודות "יום דארווין", באתר "יום דארווין הבינלאומי"
  2. ^ ראו הרחבה בנושא ההתנגשות בין השיטות השונות לגילוי האמת, בספר "שם הוורד", מאת אומברטו אקו