דמוקרטיה ישירה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הצביעו למען "אפ-אחד". כרזה להחרמת בחירות לשלטון נציגים

דמוקרטיה ישירה היא סוג משטר בו יש לכל אזרח סמכות להציע, לדון, ולהצביע בכל החלטה פוליטית. הדמוקרטיה הישירה המפורסמת ביותר היא האתונה, שם מועצת כל אזרחי הפוליס היוותה את הגוף העליון. בעידן המודרני, דמוקרטיה ישירה נהוגה בחברות קטנות, למשל בקהילה קטנה. בנוסף, אלמנטים מסוימים של דמוקרטיה ישירה קיימים במשאלי עם, שנהוג בחלק ממשטרי הנציגים.

דמוקרטיה לעומת שלטון נציגים

לאור התפתחות היכולת הארגונית והטכנולוגית בעשורים האחרונים של המאה ה-20 ועם התפשטות אווירה של אכזבה מדמוקרטיה יצוגית ברחבי העולם המערבי, התפתח הרעיון כי ניתן להחיל את כללי הדמוקרטיה הישירה על ההמון.

לטענת תומכי רעיון זה, עצם השימוש בנציגים יוצר רמה מסויימת של דיכוי, ומביא לכך שרעיון הדמוקרטיה ממומש במידה מוגבלת.

תומכי הדמוקרטיה הישירה טוענים כי כיום משמש המונח "דמוקרטיה", בטעות, לתיאור משטר הנציגים בו קומץ נציגים נבחר מחליט את כל ההחלטות הפוליטיות (החלטות המחייבות את כל החברה). במשטר כזה, נטען, האזרחים בוחרים מי יקבל במקומם את ההחלטות הפוליטיות, במקום לקבל את ההחלטות הפוליטיות בעצמם.

טענות תומכי דמוקרטיה ישירה נגד שלטון הנציגים:

  • שלטון הנציגים גורם לכך שהחלטות יתקבלו לא באופן דמוקרטי, אלא על ידי קומץ קטן של נציגים.
  • שלטון הנציגים אינו באמת דמוקרטיה, אלא מנסה להתהדר בנוצות לא לו, בדומה לכך שמשטרים דיקטטורים מציגים מכנים עצמן דמוקרטיות או רפובליקות ואף אורחים "בחירות" בהן האזרחים בוחרים נציג אחד.
  • שלטון הנציגים גורם לכך שאנשים לא באמת לוקחים אחריות על חייהם.
  • שלטון הנציגים גורם לחוסר התקדמות בנושאים פוליטיים היות ובמקום להתעמת עם המציאות (על ידי קבלת החלטות פוליטיות בעצמם) ועקב כך החליף את הדעות (במקרה של חוסר התאמה), אנשים מחליפים את הנציגים שמאכזבים אותם בכל פעם מחדש.
  • שלטון הנציגים גורם להשפעה לא דמוקרטית של אנשי הון על הליך קבלת ההחלטות, היות וכדי להיבחר יש לבצע מסע פרסום הדורש ממון רב.
  • שלטון הנציגים גרום לכך שהחלטות רבות לא נלקחות על פי השיקול של מה טוב לציבור, אלא על פי השיקול של טובת הפוליטיקאי או המפלגה.

טענות כנגד דמוקרטיה ישירה

את הטענות כנגד דמוקרטיה ישירה ניתן לסווג לשני סוגים.

דמוקרטיה ישירה הינה דבר רצוי, אבל היא אינה דבר ישים

לדוגמא הטענה כי תהליך קבלת ההחלטות דורש זמן רב: כדי לשמוע דעות שונות של אנשי מקצוע בתחום הנתון ושל אחרים, כדי לבדוק את ההחלטה על כל צדדיה ועוד. ללא תהליך הזה, עלולים להיחקק חוקים חפוזים ולא ראויים, שלא תואמים את ערכי הדמוקרטיה.

  • לרוב הציבור אין את הזמן הנדרש כדי להשתתף בתהליך

דמוקרטיה ישירה אינה דבר רצוי

  • משום שהציבור הוא נבער, ולכן יקבל החלטות שגויות.
  • לרוב הציבור אין הכשרה להשתתף בקבלת החלטות פוליטיות הנוגעות לנושאים מורכבים המשפיעים על חייהם של מיליוני אנשים.

קידום דמוקרטיה ישירה בישראל

במדינת ישראל יש משטר נציגים או "דמוקרטיה נציגותית" שבה בוחרים רשימות לכנסת, הרשימות מורכבות ממפלגה אחת או יותר. המפלגות ממנות חברי כנסת, ובקרב חלקן, בעיקר במפלגות הגדולות והוותיקות יותר, יש בחירות פנימיות של חברי המפלגה. לפי תוצאות הבחירות לכנסת מתגבשת קואליציה של מפלגות שמרכיבות את הממשלה וקובעת מי יהיה ראש הממשלה. בישראל אין היבטים של דמוקרטיה ישירה כמו משאלי עם, אפשרות של הדחת חברי כנסת או ממשלה על ידי הציבור. מידי כמה שנים היו יוזמות לביצוע משאלי עם על היבטים מסויימים כמו נסיגה מעזה, נסיגה מיהודה ושומרון או הסכם שלום עם הפלסטינים, אך אף יוזמה כזו לא יצאה לפועל.

מספר אנשים וקבוצות פעלו במשך השנים כדי לקדם דמוקרטיה ישירה במתכונות שונות. בשנות ה-1990 פרסם עקיבא אור את החיבור הצהרת הדמוקרטיה הישירה שפורסם בספרו "חלופה למדינה פסיכוטית". דבר זה הוביל מספר פעילים בסוף שנות ה-90 להקים אתר בשם "כולנו נחליט".

התארגנות נוספת הייתה של קבוצה בשם "התנועה לדמוקרטיה ישירה" שפעלה לקידום הרעיון תחת אתר אינטרנט בשם "קול1". שניים מחברי הקבוצה, מארק ולצר ודוד אלכסנדר הוציאו ספר בנושא בשם "שלטון ההמון: מניפסט למאה ה-21". [1] פעילים נוספים כללו את טל ירון בעל הבלוג "מבט פילוסופי" [2] ואת ד"ר אורי אמיתי, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה.

בשנת 2012 פעלה קבוצה של פעילים במסגרת "הפירטית הישראלית" ומאוחר יותר "המפלגה הפיראטית הישראלית" (להבדיל ממפלגת הפיראטים בראשות אוהד שם טוב) שפעלו לקדם את מפלגת הפיראטים בישראל כולל היבט של דמוקרטיה ישירה. בשנת 2012 פעילי התארגנות זו הריצו מספר מועמדים במסגרת התנועה הירוקה, כך שאלו יבצעו דמוקרטיה ישירה פנים-מפלגתית (יוזמת "הפיראט הירוק" [3]). הרעיון היה שמועמדים שמעוניינים בכך יצהירו כי לאחר שיבחרו בבחירות הפנימיות יעמידו כמות גדולה ככל האפשר של החלטות לרשות חברי המפלגה עצמה או הציבור הרחב בשיטה של דמוקרטיה דינאמית (שבה ניתן להצביע בעצמך או למנות נציג מטעמך ביחס לנושאים שונים). מספר מועמדים בולטים הסכימו לעקרון זה כולל ערן בן ימיני, יעל כהן פארן, יואב ליבשיץ, אופק בירנהולץ, ברוך אורן, אמנון דפני ועוד. [4] עם זאת הדבר לא יצא לפועל עקב בעיות בבחירות הפנימיות ועקב חבירה של התנועה הירוקה לרשימת התנועה של ציפי לבני.

החל מהמחאה החברתית של שנת 2011 החלה התארגנות עממית לקידום דמוקרטיה ישירה, בשם "קול העם" - שהיא תנועה ומפלגה המתנהלת בדמוקרטיה ישירה. חברים בה בין היתר גיא ג’אנה, יואב ליבשיץ, עמוס כהן, דרור ברקת ואחרים. [5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

תנועות לקידום דמוקרטיה ישירה בישראל

מאמרים בלוגים ופורומים בנושא