ויקידיון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Nuvola apps kcmpartitions.png זהירות! זהו מאמר לא שלם. מאמר כזה יכול להיות כתוב באופן לא מסודר או לא ברור, או שהוא צפוי לעבור שינויים נרחבים בניסוח או בתוכן, או שהוא פשוט קטוע.


ויקידיון או ויקי דיון היא מערכת דמויית ויקי אשר תפקידה לאפשר דיון מסודר וענייני בין אנשים בעלי דעות שונות.

אנחנו מכירים את הפורום, הבלוג ופלטפורמות ויקי ככלים לתקשורת בין אישית. אף אחד מהכלים האלה לא מאפשר תקשורת איכותית ועמוקה בין משתתפים רבים הבאים מדעות שונות, ורוצים לקיים דיון שמטרתו הגעה להבהרה של שטחי אי ההסכמה במקרה הרע, והגעה לאיזה החלטות או מוסכמות במקרה הטוב.

רקע

מאז פרוץ מלחמת לבנון השניה, מתכתבים בבלוגספירה פרו ישראלים עם פרו לבנונים. חלקם עושה זאת רק כדי להעביר מסרי נאצה, הרוב שואלים שאלות, מהגגים או מנסים לתקשר עם "הצד השני". הבעיה היא שגם כאשר שני הצדדים מעוניינים בתקשורת ובדיון פורה, התוצאה היא בדרך כלל הרבה מלל ומעט תקשורת.

תופעה זו אינה ייחודית לסכסוך האחרון, אפשר לתת דוגמאות נוספות: את הוויכוח המתמשך בין ימין ושמאל כלכלי. ויכוחים בין דתיים לחילונים, ליברלים ושמרנים וכו'. מובן שלא כל הוויכוחים הם בין שני צדדים בלבד.

בדיון אנושי יש בדרך כלל חילופי דברים המערבבים: הנחות יסוד, עובדות, השערות, דעות קדומות, מוסכמות מדעיות, מחקרים וסקרים, ניסיון אישי, הקשים לוגיים, ערכים והעדפות.

כלי הדיון שיש בידנו אינם טובים מספיק. החלק הראשון של מאמר זה ינסה להסביר את היתרונות והמגבלות של הכלים הקיימים. מי שרוצה תאור קצר של המערכת יכול לקפוץ ישר לחלק השני.

האופי של כלי הדיון הקיימים

תקשורת ישירה

היסטורית, יש בידי בני האדם כמה מדיות או כלי תקשורת, כשלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות משלו. המדיה דרכה מועברת התקשורת משפיעה מאוד על אופן הדיון. כמה דוגמאות:

  • דיבור- מאפשר תקשורת דו סיטרית טובה, אבל בעייתי ככל שמספר המשתתפים גדל. מקשה על התעמקות בנושאים, בגלל הקושי לחזור אחורה, או לרדת לעומק של מושג ואז לחזור לחוט הטיעון המקורי.
  • הרצאה - מאפשרת תקשורת עם קבוצה גדולה, אבל בכיוון אחד בעיקר, עם "חוט" טיעונים שנבנה מראש. מצריך איסוף משתתפים במקום וזמן, דבר המקשה על פיתוח ואיסוף מידע חדש.
  • סדנה - מעין ניסיון לשלב בין דיבור לבין הרצאה. יש צורך בתאום זמן ומקום, יש צורך במנחה. התעמקות באה על חשבון מגוון דעות, בגלל זמן קצוב. כמו דיבור - קשה גם להתעמק וגם לשמור על חוט טיעון.

תקשורת כתובה

  • חוזה משפטי - חוזה משפטי בין שני צדדים מנסה להבהיר מהן נקודות ההסכמה והמחלוקת. אלא שהוא אינו קריא עבור רוב האנשים. צרכיו צרים מידי.
  • מכתב - מכתב (או שיר) הוא צורת התקשורת הבין אישית שבה ניתן להגיע לעומק הגדול ביותר בגלל הקשר החד צדדי. מצד שני. הקשר הוא חד צדדי. ומצד שלישי, מכתב מיועד למעט אנשים.

תקשורת המונים

  • ספר - מאפשר פיתוח איטי ועמוק של רעיון והפצתו ברבים, אבל הדיון הוא חד סטרי -ייתכן דיון מרובה משתתפים כאשר כל ספר עונה לחברו, אבל דיון כזה הוא איטי מאוד. מי שמצטרף לדיון באמצע צריך לקרוא כמות חומר לא הגיונית.
  • טלוויזיה - מאפשרת תקשורת המונית, אבל גם כאן - בכיוון אחד בלבד. בגלל יוקר ההפקה, יש השפעה של בעלי ממון על התכנים. כמו במגבלות של סדנה, היכולת לקיים דיון היא במקרה הטוב במצב של מראיין ומרואיין, או פנל של כמה מומחים. קושי אובייקטיבי להרחיב רעיונות בגלל מגבלות זמן, רייטינג ופניה למחנה הנמוך.
  • עיתונות כתובה - שילוב בין המידיות הטלוויזיונית לבין עומק גדול יותר שנותנת המילה הכתובה. גם כאן, בגלל שיקולי כלכלה, קשה להרחיב רעיונות, ויש השפעה של בעלי ממון.

תקשורת באינטרנט

האינטרנט מאפשר בפעם הראשונה, מבחינה טכנית קיום של דיון בעל משתתפים רבים, בלי מגבלות של זמן ומרחב , מצד אחד (בניגוד לתקשורת הישירה), ומצד שני תקשורת של שידור וקליטה בין כל השותפים לדיון (בניגוד לתקשורת ההמונים שבה יש שידור על ידי מעטים וקליטה על ידי רבים). אבל הכלים שיש לנו עד כה באינטרנט אינם מיטביים לקיום דיונים.

  • פורום - הפורום מאפשר תקשורת רב משתתפים. הצרה שפורום נוטה לבדר את הדיון (דיון שמתחיל בנושא אחד מתפצל לכמה נושאים או מוסט לנושא אחר). היות ובפורום מי שמגיב לאט תגובתו אינה נצפית, הפורום מתגמל אמירות מכעיסות ומהירות, על פני אמירות מרגיעות או איטיות. אין יכולת עריכה לאחור.
  • בלוג - הבלוג הוא המקביל של כיכר העיר או המכתב או הספר. צרתו של הבלוג הוא שהוא אישי מאוד. כמו בפורום, אין יכולות עריכה אחורה. הבלוג והפורום הם מקומות לכתוב עוד ועוד, אבל זה לאו דווקא תורם לאיכות הדיון.
  • ויקיפדיה - הוויקי הוא כנראה אמצעי התקשורת הטוב ביותר בכל הנוגע לקרבה לויקי דיון. היכולת לפצל ולאחד דיונים, להגיב לדיונים לאחר זמן, ולבצע עריכות, מאפשר (לפחות טכנית) תקשורת רב ערוצית, קיום דיון מסודר ובלתי מתלהם. ויקי הוא טכנולוגיה כללית שויקיפדיה היא אחד היישומים שלה. אבל אין הכרח שזה יהיה היישום היחידי.

יחד עם זאת גם לוויקי חסרים מספר תכונות כדי שהו יאפשר באופן קל יותר את דיון בין צדדים שהשקפת העולם ו/או האינטרסים שלהם שונים.

מה התכונות של מערכת דיון רבת משתתפים אידאלית

  • השתתפות (תקשורת מקסימום)- אפשרות לכל מי שרוצה להיות שותף בדיון להשתתף בו - לקרוא/לשמוע וגם לכתוב/לשדר.
  • רעש מינימום - אבל, בניגוד לסעיף הקודם - לנסות להקטין את הרעש - המידע הלא רלוונטי והמידע שגורם לאי תקשורת- למינימום האפשרי.
  • יכולת הצטרפות קלה - משתמש שלא היה בתחילת הדיון יוכל להצטרף אליו במינימום מאמץ אפשרי מצידו.
  • גודל כפונקציה של עושר דעות, לא כפונקציה של מספר משתתפים - אם יש 5 דעות לגבי נושא מסויים, באופן אידאלי אני רוצה לראות את 5 הדעות באופן ברור ותמציתי ככל האפשר, ללא קשר לכמות המשתתפים בדיון. כמות עומס המידע על כמות התומכים בכל דעה ועוצמת התמיכה שלהם בה, לא יהיה פונקציה של מספר המשתתפים.
  • מקסימום עומק - אמירות שיהוו שימושיות מצד אחד , ובעלות תאוריות גבוהה מצד שני.
  • מקסימום מובנות, מינימום ביטים - להגיע למידע כמה שיותר רלוונטי באופן המצומצם ביותר שאפשר אבל גם באופן שאדם ממוצע יכול להצטרף לדיון כקורא/כותב בצורה הנוחה ביותר.
  • תמיכה מושגית חיצונית - במקרה ויש צורך בידע מוקדם כלשהו, לדוגמה הגדרה, מושג היסטורי או מדעי - הדיון יכלול קישור אליו- כך מי שרוצה יוכל להעמיק בו, ואז לחזור לחוט הדיון המקורי. (במסמך משפטי אלו ההגדרות בתחילת המסמך, בוויקיפדיה אלו הפניות לערכים אחרים).
  • דרוג באמינות הפרדה ברורה ומבנית בין עובדות, דעות, וסוגים אחרים של ידע על פי מידת האמינות שלהם.
  • לוגיקה - אנו רוצים שהדיון יהיה מבוסס על הקשרים לוגיים. לא על רגשות או על אגו.
  • הפרדה בין טיעון לדובר - אלא במקרה שיש חשש לאינטרס אישי, איני רוצה לדעת מי מדבר אלי בדיון. ההתנגשות צריכה להיות בין דעה אחת לאחרת, ולא בין אדם א' לבין אדם ב'. התנגשות בין אנשים תורמת לדבקות אדם בעמדות שהיו לו רק משום שהן "שלו".
  • הפרדה בין טיעון לטיעון - העובדה שמישהו צדק ב-99 טיעונים, אומרת שבאופן סטטיסטי, יש סיכוי טוב יותר שהוא יהיה צודק בטיעון ה-100 (ביחס למישהו שטעה ב-99 הטיעונים הראשונים), לכן זה טבעי לרצות לדעת מי אמר מה. ומצד שני, הדבר מוביל לדעות קדומות - את הטיעון ה-100 צריך לפסול או לחייב ללא קשר לזהות של מחבר שאר הטיעונים או לנכונות שאר הטיעונים.
  • השענות היררכית - כאשר יש חוסר הסכמה בנושא מסויים, פעמים רבות היא נובעת מאי הסכמה עמוקה יותר, ונסתרת, לגבי הנחות מוקדמות אחרות, בדיון אידאלי רצוי להבהיר מה המקום העמוק ביותר עליו יש אי הסכמה. ייתכן והסכמה על הנקודה העמוקה יותר, תגלה נקודות אי הסכמה אחרות, במקום אחר.
  • מיקוד הדיון במקומות הרלוונטיים- לנסות להגדיר בדיוק היכן מצויה אי הסכמה והיכן יש הסכמה.
  • תרומה הסתברותית פוחתת. נניח לרגע הנחה לא מציאותית לפיה כל הדוברים הם בעלי יכולות זהות. אזי הדובר הראשון והשני תורמים את התרומה הגדולה ביותר לדיון. הדובר השלישי מוסיף פחות מידע ופחות תובנות. המשתתף האלף לא אמור לתרום לדיון כלום, הכל כבר נכתב באופן הטוב ביותר ו"שוייף" על ידי אבולוציה של דיון. מובן שבמציאות הדברים יהיו שונים לחלוטין, וגם המשתמש המיליון יוכל לתרום תובנות שאיש לא ראה קודם, אבל מבחינה הסתברותית, כל עוד לא נתגלה מידע חדש בנושא, הסיכוי שמישהו יוכל לתרום תרומה כזו הולך וקטן. דבר זה עומד בניגוד למטרה של יכולת השתתפות - אבל למעשה הוא רצוי מבחינת התכונות של - מיקוד הדיון וקלות יכולת הצטרפות.

אפיון ראשוני של מערכת ויקידיון

  • על המשתתפים המרכיבים פורטל ויקי דיון להחליט לפני תחילת הדיון מה המטרות של הדיון
  • כמו בוויקיפדיה, יש לאפשר השתתפות של כל מי שרוצה להשתתף. היות והוויקידיון עוסק תמיד בנושאים רגישים, יש לתת דגש רב יותר להגנה מפני טרולים, כלומר אנשים הרוצים לפוצץ את הדיון. אחת הדרישות ההגיונית היא שעריכה בוויקידיון תדרוש הזדהות (אפשר להשאיר דפים מסויימים (כמו פניות לנציג עמדה זו וזו) לגישה אנונימית. היות ויש חשש לזיופים, יש משתמשים רשומים נדרשים לציין את ה"רקע" שלהם.
  • יש לאפשר מתן ביטוי לכל קשת הדעות בנושא, גם לאלו החושבים שהדיון עצמו הוא מיותר לחלוטין ו/או יש לאפשר במה החל מאלו המאמינים שיש להשמיד את הצד השני, עבור באלו שאינם מאמינים לצד השני, ועד כאלו שמאמינים בדיון מוגבל. אך אין הדבר אומר שלכל הדעות הללו יהיה משקל שווה בוויקי דיון. כאלו החושבים שאין מה לדבר כלל עם הצד השני, יכולים להביע עמדה זו, ולנסות להשפיע על אנשים בעלי סט אמונות של אנשים שיבחרו "להקשיב" להם. מעבר לזה, אין הם יכולים להשתתף (או שיש להם יכולת מוגבלת להשתתף) בדיונים שהנחת היסוד שלהם היא ששניתן לדבר עם הצד השני.
  • בניגוד לוויקיפדיה הוויקי דיון הוא היררכי- אמירות לוגיות נובעות זו מזו, על ידי אימוץ של תת קבוצה של אמירות לוגיות, יש לכל משתתף בדיון תת קבוצה משלו. קבוצות של אנשים בעלי תתי קבוצות קרובות מספיק, יכולים להחליט על איחוד או פרוד ועל "צבע" משל עצמם.
  • בוויקידיון יש סיווג של ערכים לפי מידת ההסכמה עליהם. באופן כזה לפחות לראות לראות על מה הצדדים השונים מסכימים, ועל מה יש אי הסכמה.
  • טיעונים רבים חוזרים בוויכוחים שונים באותו אופן, או בצורה דומה מספיק. כדי להוסיף טיעון חדש, יש לראות שהוא לא חוזר כבר על טיעון דומה. דבר זה קל יותר בוויקידיון היות וטיעונים דומים מסתכמים על אותן הנחות יסוד. בדיונים אחרים, יש צורך להגיד "אני מסכים עם טיעון זה וזה" ולנמק עוד. בוויקידיון, כל מה שיש הוא להוסיף את דעתך על אותו טיעון (מתנגד, תומך או מידה של הסתייגות כלשהי).
  • הוויקי דיון מקל על ההתייחסות לטיעונים שונים. ההתייחסות אינה לטיעון שעלה איש מסויים (ופסילתו בגלל שיקולי אד הומינם), אלא לטיעון עצמו. כמו כן קל יותר למצוא טיעונים ו/או דיונים.
  • אפשר לנסות לתת מערכות ניקוד לתורמים (על פי מידת הסובלנות/כבוד/תקשורת) שהם מעודדים בקרב יריביהם.
  • הוויקי דיון מקל על דיונים בנוסח מה קדם למה ואיזה מאורע היסטורי גרר אילו אירועים אחרים.

סטטוס

נכון ליולי 2008, קיים ניסיון לאפיין עוד את הוויקידיון, כמו גם להתנסות בפורמטים שונים שמתאימים לדיונים שונים, במסגרת אתר הוויקי של התנועה לדמוקרטיה ישירה.

קישורים חיצוניים