ויקי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ויקי (מבוטא כ-ווי-קי או Wiki באנגלית) היא שיטה לבנייה פשוטה ומהירה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים. מקור המילה היא בשפה של ילידי הוואי שם פירושה "מהיר".

ממציא הוויקי הוא וורד קנינגהם (Ward Cunningham) שיצר ב-1995 את אתר הוויקי הראשון - Ward's Wiki.

שיטת הוויקי משמשת להקמת מיזמים שונים, בהם אנציקלופדיות (שהמפורסמת בהן היא ויקיפדיה) ומיזמים נוספים. הוויקי הגדול ביותר הוא אנציקלופדיית ויקיפדיה האנגלית, שהוקמה בינואר 2001, ויש בה יותר מ-5 מיליון ערכים אנציקלופדיים (נכון לפברואר 2016). דוגמה נוספת לאתר ויקי גדול היא wiki.java.net, אתר שיתוף ידע למתכנתי שפת Java.

הפילוסופיה שעומדת מאחורי אתרי תוכן הנוצרים בשיטת הוויקי כוללת מאפיינים רבים מתורת האנרכיזם שנוצרה באירופה במאה ה-19. מאפיינים אלו הם בעיקר ההנחה שאם מוסרות המגבלות המלאכותיות ונוצרת קבוצה של פרטים שווים וחופשיים לגמרי, החברים בתוכה יפעלו באופן חיובי, והקבוצה תהיה יעילה יותר מכזו שמפוקחת על ידי מספר קטן של "שליטים".

בדומה לבלוג, התפתחה גם "תרבות ויקי" המאפיינת אנשים הכותבים באתרים אלו.

יש מערכות ויקי שונות, הידועה שבהן היא המדיה ויקי - מערכת ויקי שפותחה בידי קרן ויקימדיה לשם יישום הויקי המפורסם ביותר - הוויקיפדיה. מערכת מדיה ויקי היא מערכת שמשמשת אתרי ויקי רבים, ואשר משמשת גם את אתר אקו-ויקי. היא כתובה בקוד בפתוח וניתן להוסיף אליה כל מיני תוספות והרחבות, שניתן למצוא באתר הפרוייקט של מדיה-ויקי.

שימושים

אתרי ויקי משמשים לצרכים הבאים:

שיתוף ידע בתוך קהילות או חברות

ויקי היא שיטה טובה לשיתוף ידע בקהילות שפועלות באמצעות האינטרנט או בתוך חברות מסחריות. היא מהווה חלופה למערכות פורומים במקומות שהידע הוא גדול ומורכב והוא מוכל בדפים ולא בהודעות קצרות. חברות מסחריות רבות עושות כיום שימוש באתרי ויקי פנימיים כדי לעודד את העובדים שלהם לפרסם ולהפיץ את עבודתם.

דוגמה חשובה לאתר ויקי כזה היא אינטליפדיה - אתר הוויקי של קהילת המודיעין האמריקאי המשמש אותה לשם תכתובת פנימית, לאחר שמערכות קודמות גרמו לקשיי תקשורת בין גורמים שונים בתוך קהילה זו.

יצירת אתרי תוכן גדולים

לשיטת הוויקי יתרון גם באתרי תוכן פומביים באינטרנט המפרסמים ידע בכמויות גדולות שנמצא אצל אנשים רבים (לדוגמה אנציקלופדיה, מילון, כלי לשיתוף תמונות, ויקיברסיטה ועוד).

כלי התארגנות ושינוי חברתי

בין אתרי תוכן גדולים ופומביים לבין אתרים סגורים, מערכות ויקי יכולות לשמש קבוצות המעוניינות לבצע את שני הדברים - מצד אחד לעודד דיונים ושיתוף ידע פנימי, ומצד שני לתרום ידע לציבור הרחב ולנסות למשוך עוד אנשים לקרוא ולכתוב וליצור גם רשת חברתית. דוגמאות למערכות אלה הן אקו-ויקי, מערכת הוויקי של התנועה לדמוקרטיה ישירה, הוויקי של הגינה האורגנית ועוד. דוגמאות מהעולם כוללות את SourceWatch, ואת Wikileaks.

כלי דיון המוניים

ויקידיון הוא שם כללי למערכות מבוססות ויקי שאמורות לאפשר דיון בין המוני בני אדם (אלפים עד מיליונים) באופן שיאפשר רב שיח פורה ואינטליגנטי.


נקודת מבט ניטרלית

ויקי יכול להיות אתר הכתוב מנקודת מבט נייטרלית, אך הדבר תלוי בשאלה מי מורשה לכתוב בויקי ומהו הארגון הפנימי שלו. אם האתר מאפשר כניסה רק של אנשים מסויימים, בעלי ראיית עולם מסויימת, או שקבוצת המפעילים באתר ויקי היא קבוצה מצומצמת אין הדבר בהכרח כך. באופן דומה, אינטליפדיה אינו מעודד ניטרליות בין משתמשיו, אלא הבעת דעה, יחד עם ניסיון לגבש קונצנזוס ביניהם בסופו של תהליך.

SourceWatch, ו-Wikileaks מראים שניתן לקיים אתרי ויקי שאינם בהכרח בניהול דמוקרטי או גלוי. כמו כן SourceWatch מדגים כיצד ניתן לכתוב מידע אמין בלי צורך לדעת את זהות הכותב - מדיניות מראי המקום הקשיחה שלו אמורה לתת לקוראים דבר זה. Wikileaks מדגים כיצד כלי ויקי יכול להיות מקום לאיסוף מידע שדורש שמירה על פרטיות הכותבים, כמו גם כלי שיכול להשפיע על המדיניות של גופים ציבוריים.

יתרונות וחסרונות

היתרון של יצירת תוכן באמצעות אתרי ויקי הוא המהירות שבה המידע נצבר והפיקוח ההדדי של משתמשים זה על זה. לדוגמה: ליצירת אנציקלופדית YNet בעברית נדרשו ארבע שנים שבמהלכן פעלו חמישה עורכים במשרה מלאה שהסתייעו בכותבים רבים בשכר ובאנציקלופדיה קודמת עליה הם התבססו ("האנציקלופדיה הישראלית" בהוצאת "כתר"). לאחר ארבע השנים הללו נוצרה אנציקלופדיה של כששת אלפים ערכים. ויקיפדיה העברית לעומתם הגיעה בתוך שנתיים ליותר מ-20,000 ערכים, ללא תשלום כלשהו לעורכים המתנדבים.

הטענה הנפוצה ביותר כנגד שיטה זו, שהיא יוצרת אתרים בעלי אמינות הנמוכה מאמינותם של אתרים בהם עורכים שהם אנשי מקצוע מבקרים ובודקים את המידע. מצדדי השיטה לעומת זאת טוענים כי דווקא העובדה שאנשים רבים כותבים ובודקים את המידע היא התורמת בסופו של דבר לכך שהוא יהיה אמין וחף משגיאות. ניתן להגיע לאמינות גבוהה באמצעות דרישה קשיחה למראי מקום. האתר יכול להיות מדויק יותר מאשר מידע שנבדק על ידי מעטים, גם אם הם מומחים.

עוד טענה כנגד הויקי הוא שיישום הקוד הפתוח המוכר ביותר שלו, מדיה-ויקי, הוא בעל ממשק משתמש לא נוח, ושהמשתמשים נדרשים להשתמש בסימנים בעורך הטקסט, במקום להשתמש בעורך חזותי בו "מה שאתה רואה הוא מה שאתה מקבל". מול טענה זו יש ניסיון לפתח ממשקים ועיצובים נוחים יותר למשתמש, וכן עורכי טקסט מתקדמים יותר - הן בקוד פתוח והן בקוד סגור. כיום (2013) ישנו עורך חזותי במדיה-ויקי בגרסת בטא.

סוגי טכנולוגיות

  • מדיה-ויקי - קוד פתוח, הטכנולוגיה המוכרת ביותר. אקו-ויקי פועל תחת מערכת זו.
  • צ'יק צ'ק - טכנולוגיית קוד פתוח בשפת פרל, שמאפשרת מראה דומה לפורום (תיבת טקסט בתוך הדף) אין בה אפשרות לבצע חסימת וניהול משתמשים.
  • TWiki קוד פתוח לשילוב ויקי עם בסיסי נתונים
  • www.wikispaces ויקי בקוד סגור וקנייני, שיש לו ממשק משתמש נוח יותר.

קישורים חיצוניים