תרבות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תרבות (באנגלית: Culture) היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגות, בחשיבה ובשפה של בני האדם. תחומי המחקר העיקריים של תרבות הם אנתרופולוגיה וסוציולוגיה. ניתן להגדיר את התרבות בצורות שונות. האנתרופולוג אדוארד טיילור (E.B. Tylor) הגדיר את התרבות כ"השלם המורכב שכולל את הידע, אמונות, אומנות, מוסר, חוקים, מנהגים אותם הכישרונות וההרגלים שהאדם רוכש אותם בהיותו חלק מהחברה." מילון קיימברידג' מגדיר תרבות כ"דרך חיים, במיוחד הטקסים והאמונות הכלליות של קבוצה מסויימת של אנשים בזמן מסויים."

קבוצות שונות בעולם יכולות להיות בעלות ערכי תרבות שונים. בכדור הארץ היו קיימות בעבר אלפי תרבויות (לכל הפחות), ואלו נבדלו זו מזו לפחות בהבדלים בין שפות שונות. לפי סוגי שפות יש כ-6,884 שפות מדוברות בעולם - 1,514 שפות ניז'ר-קונגו (שפות בנטו), 1,268 שפות אוסטרונזיות, 998 שפות אמרינדיות, 840 שפות פפואניות, 449 שפות הודו-אירופיות, 403 שפות סינו-טיבטיות, 375 שפות אפרו-אסיאתיות (ובתוכן השפות השמיות שאחת מהן היא העברית), 204 שפות נילו-סהריות ועוד משפחות רבות של שפות וכן שפות מבודות.

ניתן להבדיל בין קבוצות חשובות של תרבויות אנושיות גדולות לפי מקור הפרנסה העיקרי שלהן - ציידים לקטים (חבורות או שבטים), תרבויות חקלאיות (שבטים וכפרים), תרבויות עירוניות והתרבות לאחר המהפכה התעשייתית. עם הזמן יש תהליך של גלובליזציה (שהחל לפני כמה אלפי שנים) שמסגרתו יש תהליך של פגישה בין תרבויות שונות, הכחדת תרבויות, יצירת תרבויות חדשות ממיזוגים ומפגשים בין תרבויות. אחד ההיבטים של הגלובליזציה הוא גלובליזציה תרבותית שבה סמלים ורעיונות שונים הופכים להיות מקובלים בקרב ציבורים הולכים וגדלים ובמקביל יש גם הכחדה תרבותית והורדת המגוון התרבותי. לדוגמה בשפות האנגלית הופכת להיות שפה בינלאומית ולעומתה שפות כמו לדינו או יידיש נכחדות.

העברת התרבות מדור לדור מבוצעת במספר דרכים, חלקן דרכים פורמליות וחלקן לא פורמליות. דרכים אלה כוללות שפה מדוברת, סיפורים, שפה כתובה, ספרים, עיתונים, טלוויזיה, אמצעי תקשורת, סרטי קולנוע, אומנות, הצגות, מוזיקה, בתי ספר, ספרי דת, פולקלור דתי, מוסדות דת, טקסים, חגים, פרסומות, תעמולה, ספורט. ניתן גם להגדיר מנגנונים אלה כמוסדות חברתיים - מוסדות אלה לא חייבים להיות בהכרח מוסדות פורמליים. כמו כן היבט נוסף של התרבות הוא המסורת המוסדית של כל מוסד בפני עצמו - לדוגמה המסורת של הכנסת או המסורת של יחידה צבאית כלשהי. תרבות היא דבר שמתייחס בדרך כלל לקבוצה מסויימת של אנשים שגרה באיזור גאוגרפי נתון או של קבוצה שיש לה עבר היסטורי משותף. היא יכולה להיות תרבות של קבוצה, שבט, קהילה, שכונה, עיר, אזור, מדינה, עם, דת, יבשת או תרבות כלל עולמית.

עם הזמן יש תהליך ארוך טווח של שינוי של התרבות על פני זמן - או בגלל מפגש עם תרבויות אחרות או בגלל תהליכים אבולוציוניים המתרחשים בתוך התרבות עצמה, או בגלל תהליכים אחרים - לדוגמה הגירה, שינוי אקלים, שינוי טכנולוגי, שינויים כלכליים, שינויים בהסביבה הטבעית, מלחמות, ושינויים פוליטיים.

ניתן לראות בתרבות את אחת הדרכים שדרכם ניתן לשנות התנהגות של אנשים - כאשר שני הדרכים האחרות הן תמריץ כלכלי (חיובי או שלילי) וחקיקה. ההשפעה של תרבות על אנשים היא דרך שני מישורים - אחד הוא האמונות וההרגלים של הפרט עצמו - מה הוא מאמין שהם דברים מוסריים, מה מועיל לו ומה מזיק לו, מה הדימוי שלו על עצמו, והמישור השני הוא דרך השפעה של אחרים עליו - כיצד אנשים אחרים יתפסו את מעשי וכיצד הם יגיבו אלי. ניתן גם לראות בתרבות גם בסיס שעליו נבנים שני היבטים אחרים של החברה - הכלכלה והפוליטיקה.

בסיס האמת

ניתן להבחין בין תרבויות שונות בשאלה כיצד הן קבועות אם מידע כלשהו הוא אמיתי.

  • מסורת אבות, נביאים וחכמים - ברוב ההיסטוריה האנושית וברוב התרבויות הסיבה להחשיב משהו כדבר נכון ואמיתי הוא על ידי חוויה אישית או על משום שהוא נמסר לנו כמסורת מצד אבותינו. אין סיבה להניח שאבותינו טעו או ישקרו לנו, כך שכנראה שמדובר בדבר נכון. בנוסף דברי חכמים ונביאים שדיברו עם האל או הגיעו למסקנה מסויימת ששרדה את מבחן הדורות, הם מקור האמת. לעיתים תפיסה זו רואה את ההיסטוריה כתהליך של אובדן והתפוררות שכן ידע עתיק ונכון שיש לנו על העולם הולך ונאבד.
  • השיטה המדעית - בעקבות המהפכה המדעית החלה להתפתח שיטה אחרת לקביעת האמת והיא שימוש בשילוב של לוגיקה, ניסויים וקהילה של חוקרים שדנה בנושאים מקצועיים. אם תאוריה מסויימת מוחלפת על ידי תאוריה אחרת שהצליחה לשכנע יותר חוקרים ולספק תחזיות וכוח הסבר רב יותר אין זה משנה כמה זמן התאוריה הייתה קיימת או כמה חכמים היו האנשים שתמכו בה. אמונות שונות אמורות לשרוד לא רק בגלל שכולם מאמינים בהן או שכך אמר מקור כלשהו אלא שניתן להצביע על ההגיון שיש בהן ועל התאמתן למדע. בשיטה זו בדרך כלל מסתכלים על ההיסטוריה כתהליך של התעצמות שכן עם יותר ידע שנצבר במשך השנים, ויכולת תיקוף גדולה יותר ואף אינטגרציה בין שיטות מחקר שונות מגיעים למסקנות יותר מבוססות ופוסלים דעות קדומות שהיו קיימות הן במדע עצמו והן בחברה. בנוסף התקדמות טכנולוגית, כוח מחשוב או התקדמות במדעים בסיסיים (לדוגמה פיזיקה, כימיה וכן במתמטיקה ) מאפשרות בדרך כלל שיטות מחקר מתקדמות ומדוייקות יותר במדעים אחרים.

הדילמה בין שתי שיטות אלה לקביעת האמת מוצגת בין היתר בספר שם הורד. השיטה המסורתית מקובלת בין היתר בדתות שונות והיא הייתה מקובלת גם בתחומים שונים כמו חקלאות, בנייה, לוחמה צבאית ועוד. יש לה גם הגיון אבולוציוני מסויים שכן מסורות רבות נועדו כדי למנוע טעויות או סכנות ולקבע שיטה שעובדת. כך לדוגמה מציין ג'ארד דיימונד כי אחת הסיבות להתמוטטות ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד הייתה השמרנות שלה וחוסר הרצון שלה להשתנות לנוכח סביבה טבעית שונה מזו של נורווגיה, עם זאת הוא גם מציין כי לאיכרים הנורדים הייתה סיבה טובה לשמור על מסורת אבותיהם שכן זו סייעה להם לשרוד במשך מאות שנים.

השיטה המדעית הופכת מקובלת יותר ויותר במגוון תחומים שונים, החל בהנדסה ותחומים רבים בטכנולוגיה, עם השנים וביתר שאת במאה ה-20 השיטה זו חלחלה גם לחקר האדם בתחומים כמו פסיכולוגיה, חקר המוח, אנתרופולוגיה וסוציולוגיה. עם זאת חלקים גדולים של התרבות, הפוליטיקה והכלכלה מושפעים עדיין ממסורות קדומות, דתות ומתחים פוליטיים בין קבוצות שונות של בני אדם במיוחד בין דתות שונות ובין מדינות לאום. כמו כן גם השיטה המדעית עצמה אינה מחוסנת לחלוטין מפני החזקה של דעות קדומות או מפני שיקולים זרים - השפעות כוחניות של תאגידים, ממשלות או מוסדות חברתיים אחרים. המתח בין השיטה המדעית והשאיפה לחקר האמת, לבין לחצים פוליטיים כלכליים או דתיים מוצגת בין היתר על ידי קרל סייגן בסדרה קוסמוס ובספר עולם רדוף שדים. המתח בין המדע לבין מסורת קיים גם בתוך האקדמיה עצמה - בין מדעי הטבע שמבוססים על ניסויים לבין מדעי החברה (כיום בעיקר כלכלה, ומדעי המדינה) שחלקם מבוסס על הנחות יסוד שנבנו במערב אירופה במאה ה-19. דילמה שמוכרת כשתי התרבויות.

קרל סייגן וז'ק פרסקו מתייחסים שניהם אל מדע ואל הכרת השיטה המדעית כחלק מהותי בתרבות ובחיי היומיום. הם טוענים כי הכרות יומיומית עם השיטה המדעית תאפשר לזנוח דעות קדומות ואמונות הבל שיוצרות סבל, מדנים ומשברים בין אומות. שניהם מודעים גם להיבטים מסוכנים שיש במדע ובניצול אפשרי שלו מצד משטרים אפלים.

ראו גם

קישורים חיצוניים