אוכלוסיית העולם

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף אוכלוסייה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

400px-P ktip.svg.png זהו מושג בסיסי בכלכלה בת-קיימא

מפת מדינות העולם על פי גודל אוכלוסייה

אוכלוסיית העולם (באנגלית: The world population) היא סך כל בני האדם שחיים בכדור הארץ בזמן נתון. לפי הערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית, אוכלוסייה זו מונה 7 מיליארד בני אדם נכון לשנת 2012[1]. מספר זה מתאים לתחזיות קיימות בדבר גודלה של אוכלוסיית העולם והוא ממשיך לגדול בשיעור שלא היה כמותו לפני המאה ה-21.

שיעור הגידול היחסי באוכלוסיית העולם הגיע לשיא בשנת 1963, אז עמד על 2.2% בשנה. מאז שנה זו נמשך הגידול באוכלוסיית העולם, אך בקצב יחסי יורד, וכיום הוא עומד על שיעור של כ-1.1% בשנה.[2] ירידה זו בשיעור הפריון העולמי נקראת מעבר דמוגרפי. כאשר כופלים את שיעור הגידול (שנמצא במגמת ירידה) בגודל האוכלוסייה עצמה (שנמצא במגמת עליה) מגיעים לכך שסה"כ כמות האנשים שיש בעולם ממשיכה לגדול בקצב מוחלט הולך וגדל - ומגמה זו צפויה להמשך לפחות עד שנת 2015. בשנה זו הגידול באוכלוסיית העולם לא צפוי לעצור אלא להגיע לשיא - כך שלאחר מכן יתווספו פחות ופחות אנשים ככל שיעברו עוד שנים. [1]. נכון לשנת 2010 התחזית של גידול אוכלוסין בתרחיש בינוני הוא שאם לא יתרחשו בעיות קיימות (או פיצוץ אוכלוסין), האוכלוסייה האנושית תגיע לכ-10 מיליארד בני אדם בשנת 2100.

בעבר העריכו באו"ם כי אם המגמות הנוכחיות ימשכו, אוכלוסיית העולם תגיע למספר של כמעט 9 מיליארד בני אדם בשנת 2050 וצפוי שלא תעבור את 10 מיליארד בני אדם גם לאחר מכן. אלא שלפי הערכת הארגון לשנת 2010, יש גידול בקצב הפריון, בעיקר באיזור אפריקה, ואוכלוסיית העולם צפויה לגדול מעבר לכך.

לפי חוקי הפיזיקה הידועים לנו כיום, גידול האוכלוסייה האנושית על כדור הארץ חייב לעצור בשלב כלשהו. אם מניחים כי קצב הגידול הנוכחי באוכלוסיית העולם ימשך ללא כל שינוי, נגיע לכך שמסת האנושות תהיה שווה למסת כדור הארץ בתוך 3,250 שנה, ותגיע למסת הייקום בתוך 10,530 שנה. [2]

גידול אוכלוסין

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - גידול אוכלוסין

המגמה הבולטת ביותר באוכלוסיית העולם היא גידול מהיר של האוכלוסייה. יש המשווים גידול זה לגידול מעריכי אך רוב התחזיות דומות יותר לגידול סיגמואידי - כלומר שגידול זה יחל להאט במהלך המאה ה-21.

היסטוריה ותחזית של אוכלוסיית העולם (מיליוני אנשים)[3]
אזור 1750 1800 1850 1900 1950 1999 2050 2150
העולם 791 978 1 262 1 650 2 521 5 978 8 909 9 746
אפריקה 106 107 111 133 221 767 1 766 2 308
אסיה 502 635 809 947 1 402 3 634 5 268 5 561
אירופה 163 203 276 408 547 729 628 517
אמריקה הלטינית והאיים הקריביים * 16 24 38 74 167 511 809 912
צפון אמריקה * 2 7 26 82 172 307 392 398
אוקיאניה 2 2 2 6 13 30 46 51

* צפון אמריקה כולל את השטח של מדינות הבאות: קנדה, ארצות הברית, גרינלנד, ברמודה סן פייר ומקלון. הדבר לא מציין את יבשת צפון אמריקה שכוללת את מקסיקו. המידע של האו"ם כולל את מקסיקו כחלק מאמריקה הלטינית.

אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור).

ניתן לחשב מתוך הנתונים כי בתקופה מ-1750 (תחילת המהפכה התעשייתית באירופה) ועד 1999 גדלה אוכלוסיית העולם פי 7.55. אוכלוסיית אפריקה גדלה פי 7.23, ואסיה בשיעור דומה, אירופה גדלה פי 4.47, אוקיאניה פי 15, דרום אמריקה פי 31.9, צפון אמריקה פי 150. הגידול באוכלוסיות אמריקה ואוסטרליה אוקיאניה נובע בעיקר מהגירה מאירופה (ובאמריקה הגירה זו לוותה גם בהרג של למעלה מ-90% מהאוכלוסייה המקומית המקורית במחלות). לאחר מכן הגירה זו המשיכה לגדול ולוותה במהגרים נוספים מאירופה אפריקה ומאסיה. אם מחשבים את השינוי באוכלוסיית אירופה+אוקיאניה+אמריקה מגיעים כי אוכלוסייה זו גדלה פי 8.61 בתקופה זו.

יש לשים לב שהשלבים של המעבר הדמוגרפי של איזורים השונים הם שונים - בעוד אוכלוסיית אירופה מתייצבת ואף מתחילה לרדת, אוכלוסיות אפריקה ואסיה החלו את העליה בשלב מאוחר יותר יחסית לאלו של אירופה, וצפויות לגדול עוד, בהינתן ההנחה של "עסקים כרגיל".

תחזיות האוכלוסין מבוססות על ההנחה שלא יהיו מגבלות חיצוניות (סביבתיות וכלכליות) שיכפו שינויים על האוכלוסייה - הנחה שאינה ברורה מאליה לנוכח מגבלות כמו ביטחון תזונתי, שיא תפוקת הנפט, משבר המים העולמי ועוד גבולות אחרים שעלולים לסכן את צמיחת האוכלוסיה העולמית על ידי ייקור גידול הילדים, הגדלת שיעור התמותה או אסון מלתוסיאני.

פיזור גאוגרפי של האוכלוסייה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית

אוכלוסיית העולם אינה מפוזרת בצורה שווה בין מדינות העולם או בין איזורים גאוגרפיים שונים. נכון לשנת 2014, 18 המדינות בעלות האוכלוסייה הגדולה בעולם מכילות יחד כמעט 5 מיליארד בני אדם, שהם מעל שני שליש מאוכלוסיית העולם, כאשר שאר 200 המדינות מכילות את שאר בני האדם.

2 מדינות - סין והודו מכילות כל אחת מעל מיליארד בני אדם, והמדינה השלישית בגודלה - ארצות הברית - מכילה "רק" 300 מיליוני בני אדם. האיחוד האירופי מכיל חצי מיליארד בני אדם. 10 מדינות הן בעלות אוכלוסיה שגודלה 100-330 מיליון בני אדם. 18 המדינות הגדולות ביותר מבחינת אוכלוסין, נכון לשנת 2014 הן[3]:

מדינה אוכלוסייה
סין 1,366,070,000
הודו 1,247,770,000
ארצות הברית 318,537,000
אינדונזיה 252,164,800
ברזיל 202,977,000
פקיסטן 188,020,000
ניגריה 178,517,000
בנגלדש 156,771,000
רוסיה 146,068,400
יפן 127,100,000
מקסיקו 119,713,203
הפיליפינים 100,068,900
ויאטנם 89,708,900
אתיופיה 87,952,991
מצרים 86,950,100
גרמניה 80,716,000
איראן 77,645,000
טורקיה 76,667,864

השוני בצפיפות אוכלוסין בין מדינות מתאר חלק מההיבטים של פיזור שונה של האוכלוסייה על פני העולם. היבטים אחרים כוללים לדוגמה צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - כלומר כמה אנשים נמצאים במדינה יחסית לגודל השטח שניתן בצורה תאורטית לעבד אותו מבחינה חקלאית. בעוד שקיימות מספר מדינות שמעל 40% מהשטח שלהן הוא בר עיבוד ובעלי צפיפות פיזיולוגית נמוכה, יש מדינות, ובעיקר ערי מדינה כמו הונג-קונג, סינגפור והוותיקן שהן בעלות צפיפות פיזיולוגית גבוהה מאד - הן תלויות לחלוטין בייבוא מזון מבחוץ. היבטים דומים קיימים בטביעת רגל אקולוגית, בטביעת רגל מימית - ניצול של שטחים של איזור אחד כדי לתמוך באוכלוסייה של איזור אחר.

היבטים אחרים נוגעים לאופי הפיזור של האוכלוסייה באיזורים שונים. קיימת מזה מאות שנים מגמת עיור - מעבר מהכפר לעיר, ומעבר מפרנסה המבוססת על חקלאות לפרנסה המבוססת על תעשייה והספקת שירותים כלכליים, וכיום לראשונה בהיסטוריה האנושית, רוב האנשים גרים בעיר ולא בכפרים, ואחוז העוסקים בחקלאות הולך ויורד. רוב הערים והישובים חיים ליד מקורות מים כמו ימים ונהרות לשם הספקה של מסחר ותובלה, הספקה של מי שתייה ולשם הפטרות מפסולת ומזיהום.

שיעורי פריון כולל

שיעור הפריון הכולל (Total fertility rate) הוא מספר הילדים שאישה תלד במשך כל ימי חייה. כאשר רוב הילדים שורדים ומגיעים לגיל בגרות מינית (דבר שהתרחש בעשורים האחרונים בחלקים גדולים של העולם) יש לנתון זה השפעה גדולה על קצב ריבוי האוכלוסייה.

בשנת 2010 פרסם האו"ם מחקר המפריד בין קבוצות מדינות לפי שיעורי הפריון שלהם:[4]

  • מדינות בעלות שיעור פריון נמוך - בהן האוכלוסייה צפויה לרדת : סין, מדינות אירופה, ברזיל, רוסיה, קנדה, אוסטרליה.
  • מדינות בעלות שיעור פריון בינוני שבהן האוכלוסייה צפויה להישאר יציבה - הודו, ארצות הברית, רוב המזרח התיכון וצפון אפריקה, רוב מדינות דרום אמריקה, אזור דרום אפריקה, אזור הפיליפינים ואינדונזיה.
  • מדינות בעלות שיעור פריון גבוה - שבהן האוכלוסייה צפויה לגדול: אפריקה מדרום לסהרה, ירדן, עיראק, בנגלדש.

השפעות

איום על המשך קיומה של האנושות

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - I=PAT
מדדים לקיימותGreen foot print.png

לאוכלוסייה האנושית ולגידול בה יש השלכות משמעותיות. היבט אחד הוא הרס ישיר של המערכת האקולוגית, ודרכה על הכחדת מינים וערעור היציבות של הביוספרה. השלכות אחרות נוגעות לכילוי משאבים מתכלים כמו נפט או פחם וכילוי גדל והולך של משאבים מתחדשים, היבטים אלו מהווים בעיות קיימות עבור המין האנושי כולו, והתרומה שלהם להתמוטטות חברות עבר תועדה בספר התמוטטות מאת ג'ארד דיימונד.

היבטים אלה באים לידי ביטוי במשוואת I=PAT שבה גודל ההשפעה הסביבתית באופן כללי ובנושאים ספציפיים (כמו כילוי דלק או התחממות עולמית) הוא משוואה של גודל האוכלוסייה (P), כפול טביעת הרגל האקולוגית לנפש - שניתן לחלק אותה לפעילות כלכלית לנפש (A) כפול האינטנסיביות הסביבתית לדולר - או הסביבתית של כל דולר (T). בעוד שבעשורים האחרונים יש התייעלות סביבתית טכנולוגית - טכנולוגיות חסכוניות יותר במשאבים ופחות מזהמות - הגידול בפעילות הכלכלית לנפש יחד עם הגידול באוכלוסייה הוא גדול יותר כך שסך התוצאה היא גידול בהשפעות הסביבתיות כמעט בכל פרמטר קיים.

השפעות כלכליות וחברתיות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - צפיפות אוכלוסין

מלבד בעיות הקיימות, כלומר איום קיומי על עתידה של האוכלוסייה האנושית, גודל האוכלוסייה, ובמיוחד הגודל שלה יחסית לאיזורים גאוגרפים ולפלנטה, כלומר היבטים של צפיפות אוכלוסין, משפיעים על תופעות חברתיות רבות כמו פקקי תנועה, עיור, התמחות כלכלית, תפוצת מחלות מדבקות, אי שוויון כלכלי ועוד.

לדוגמה ככל שצפיפות האוכלוסין בשטח נתון גדלה, כך עולה ערכה של כל יחידת שטח. דבר זה תורם לייקור הדיור שכן קרקע היא גורם משמעותי בעלויות הבנייה, וערכה עולה ככל שהאוכלוסייה צפופה יותר. בנוסף לייקור הקרקע, משלב מסויים מספקים מענה לגידול בצפיפות על ידי בנייה של בתים יותר ויותר גבוהים. דבר זה מייקר גם את עלות הבנייה. בהמשך כאשר בונים בניינים מעל 6-8 קומות, הדבר מייקר גם את תחזוקת הבניינים שכן יש צורך במעליות, מערכות כיבוי אש, מערכות לשאיבת מים, מערכות למיזוג אוויר ועוד מערכות שאינן חיוניות בהכרח בבנייה נמוכה יותר.

ככל שהאוכלוסייה צפופה יותר, בעיקר בקרב אוכלוסיות מעל מסה קריטית מסויימת, כן אוכלוסייה זו רגישה יותר להדבקות במחלות מדבקות. הדבר נובע הן מקשיים גדלים והולכים בשמירה על תנאי סניטציה, מיכולות הפצה טובות יותר של מחלות מדבקות בתנאים צפופים ומהיכולת של מגפות לנדוד בין מרכזי אוכלוסייה גדולים. ג'ארד דיימונד מרחיב על נקודה זו בספרו רובים, חיידקים ופלדה.

אוכלוסייה גדולה יותר דורשת גם יותר מזון. ומצד שני היא מגדילה את השטח שנדרש לשם מגורים ותשתיות נוספות, ומקטינה את שטחי החקלאות המקומיים הנדרשים כדי לספק מזון לאותה אוכלוסייה. מכאן שאוכלוסייה גדלה דורשת יבוא של מזון ממקורות רחוקים יותר ויותר, דבר שגם גורר ייקור של הפקת המזון.

גם הפקת משאבים אחרים כמו של מים ואנרגיה סובלת מבעיה דומה - אוכלוסייה גדולה יותר דורשת יותר מים ויותר אנרגיה מצד אחד, ומצד שני היא מגדילה את זיהום מי התהום המלחת מי תהום ובעיות מים נוספות ומקטינה גם את השטח שניתן לנצל לשם הפקת אנרגיות מתחדשות.

צריכת ייצור ראשוני

כל היצורים החיים מסתמכים על ייצור ראשוני כדי להמיר את אנרגיית השמש לאנרגיה כימית. כמות האוכלוסייה הגדלה פרושה הגדלת הלקיחה האנושית מהייצור הראשוני נטו - HANPP HANPP עלתה ל-23.8% מתוך ה"פוטנציאל הצמחי" (NPP0).[5]על פי הערכה, נכון לשנת 2000, האדם ניצל 34% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח תמידי לצרכי חקלאות (12 לגידולים ו-22% למראה).[6] כמות זו נלקחת על חשבון אנרגיה שאינה זמינה יותר למינים אחרים, ויש לה השפעה ניכרות על מגוון המינים; על מחזורי פחמן, מים ומחזורים אחרים, על מאזן אנרגיה במערכת האקולוגית העולמית; ועל שירותי המערכת האקולוגית.

המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) סין, ארצות הברית, הודו, ברזיל, אינדונזיה, רוסיה, קנדה, ניגריה, יפן, גרמניה וצרפת. כל המדינות בעלות אוכלוסייה גבוהה הן בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני - מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומלזיה. [4]

18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [5]

ברוב המדינות בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסייה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו-0.7 טונות פחמן בשנה, בהודו ובנגלדש בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוהה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[6]

כילוי אנרגיה ומשאבים מתכלים

צריכת האנרגיה הכוללת של מדינות נבחרות לאורך זמן. רוב הגידול בצריכת האנרגיה בארצות הברית לא נובע מגידול בצריכת אנרגיה לנפש

הגידול באוכלוסיית העולם, יחד עם גידול בצריכה לנפש, תורם לקצב כילוי מהיר יותר של משאבים מתכלים ושל משאבים מתחדשים

5 המדינות שהן צרכניות האנרגיה הגדולות ביותר במשק האנרגיה העולמי הן: ארצות הברית (2339 מיליוני TOE - Equvlent Tone Oil), סין (1955), רוסיה (672), הודו (594), ויפן (513). מתוכן 3 מדינות שהן הגדולות בעולם מבחינת גודל האוכלוסייה. גם היתר הן מדינות בעלות אוכלוסייה גדולה. שאר מדינות העולם הן בעלות צריכה נמוכה בהרבה. (לדוגמה גרמניה עם 70 מיליון איש היא בעלת צריכת אנרגיה עם 330 מיליוני TOE).

יש מדינות שעיקר הגידול בצריכת האנרגיה שלהן התרחש בגלל גידול בצריכה לנפש ולא בגלל גידול אוכלוסין. דוגמה קיצונית לכך היא סין, שבשנים 2000-2007 הגידול בצריכת האנרגיה בה התרחש בגלל גידול בצמיחה הכלכלית לנפש, היות ובתקופה זו גידול האוכלוסייה הואט מאד. לעומת זאת, בחלק מהמדינות המערביות, כמו ארצות הברית, הגידול בצריכת האנרגיה הכוללת של המדינה, נבע בעיקר מגידול האוכלוסייה. צריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית גדלה בין 1975 ל-2007 מ-1,653 מיליוני TOE ל-2,339 בהתאמה. לארצות הברית יש צריכת אנרגיה לנפש גבוהה יחסית לשאר מדינות העולם (7.8 TOE לאדם), אבל צריכה זו לא עלתה או ירדה בצורה משמעותית במשך יותר מ-30 שנה - בין השנים 1975-2007, כל הגידול בצריכת האנרגיה בתקופה זו התרחש בגלל גידול האוכלוסייה. ניתן לסייג זאת, בכך שסיבות חברתיות כמו לובי פוליטי של חברות הנפט והמשך ההשענות על פרבור ורכב פרטי מנעו ירידה של צריכת האנרגיה לנפש בארצות הברית בשנים אלה.

צריכת שטח

בספר אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם מציין הפיזיקאי דיוויד מקיי כי הפקת אנרגיה מתחדשת דורשת הרבה שטח. ככל שאוכלוסייה של מדינה או של איזור גדולה יותר, וככל שצריכת האנרגיה לנפש גדולה יותר, כך יש צורך בשטח גדול יותר של פריסת מתקנים כמו טורבינות רוח לוחות סולאריים או מתקנים אחרים.

שיקול דומה קיים לגבי שטחי חקלאות (הנדרשים לשם הספקת מזון) ושטחים אקולוגים הנדרשים לשם הספקת חומרי גלם מתחדשים ולשם הטמנת פסולת. ככל שהאוכלוסייה גדלה כך היא צריכה יותר שטח - אם בצורה ישירה של מגורים, מסחר, תשתיות תחבורה, תשתיות חשמל ושטחים להקמת מפעלים לייצור מוצרים ושירותים לאוכלוסייה זו, ואם בצורה עקיפה של הפקת אנרגיה מתחדשת, מזון ושטחים טבעיים הנדרשים לשם הספקת שירותים אקולוגיים (כמו אגני חילחול, יערות לייצור חמצן וייצוב הקרקע וכו') לאוכלוסייה זו.

מסיבות אלה, קיימים סביבתנים ואנשי קיימות רבים הרואים בגידול האוכלוסייה אחת הבעיות המרכזיות ביותר של האנושות, שמסכנת את המשך קיומה. שני ספרים בולטים משנות ה-60 וה-70 בנושאים אלה הם פצצת האוכלוסין וגבולות לצמיחה. כלכלנים אקולוגים כמו טים ג'קסון משתמשים במשוואת I=PAT כדי להמחיש מדוע גידול אוכלוסין יחד עם צמיחה כלכלית מפעיל לחץ גדל והולך על הסביבה, גם כאשר מכניסים שינוי טכנולוגי לעבר טכנולוגיות חסכוניות ו"ירוקות" יותר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ [U.S. Census Bureau – World POPClock Projection] המספר באתר זה מתעדכן על בסיס יומי
  2. ^ http://www.census.gov/population/international/data/idb/worldgrgraph.php
  3. ^ נתונים מד"וח של האומות המאוחדות
  4. ^ World Population to reach 10 billion by 2100 if Fertility in all Countries Converges to Replacement Level UNITED NATIONS PRESS RELEASE 3 MAY 2011
  5. ^ Quantifying and mapping the human appropriation of net primary production in earth's terrestrial ecosystems, H. Haberl, et al. 2007
  6. ^ Ramankutty, N.; Evan, A.T., Monfreda, C. and Foley, J.A. (2008). "Farming the planet: 1. Geographic distribution of global agricultural lands in the year 2000". Global Biogeochemical Cycles 22: GB1003
אוכלוסין

מושגים: אוכלוסיית העולם - צפיפות אוכלוסין - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - גידול אוכלוסין - מעבר דמוגרפי - גידול מעריכי - כושר נשיאה - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - ביטחון תזונתי - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - פיצוץ אוכלוסין - אסון מלתוסיאני - שיא תפוקת הנפט - אוכלוסיית ישראל - גידול אוכלוסיית ישראל - ייצוב אוכלוסין - כלכלת מצב יציב

אוכלוסיית העולם

סרטים וספרים: פצצת האוכלוסין - גבולות לצמיחה - התמוטטות - כלכלת מצב יציב - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה - תכנית ב'