שירותי המערכת האקולוגית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

400px-P ktip.svg.png זהו מושג בסיסי בכלכלה בת-קיימא

דבורה מבצעת האבקה. האבקה היא סוג של שירות שמספקת המערכת הטבעי לחקלאות בעיקר בענפי הפירות.

שירותי המערכת האקולוגית (באנגלית: Ecosystem services) הם שורה של שירותים שמספקות המערכות האקולוגית לבני האדם וליצורים חיים אחרים.

בני האדם נהנים ממגוון גדול של משאבים ותהליכים שמספקות המערכות הטבעיות. שירותים אלה כוללים הספקה של מוצרים כמו אוויר או מי שתייה נקיים וטהורים מזיהום וכן תהליכים כמו פירוק וקומפוסטציה של פסולות. מאגר השירותים האקולוגי מיוצר על ידי שורה של מערכות טבעיות מורכבות הקשורות בינן ומקיימות מחזורים טבעיים של חומרים, מידע ואנרגיה. המערכות מונעות בעיקר על ידי אנרגיית השמש ופועלות על פני מנעד רחב של מרחב וזמן.

פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות

מדענים וסביבתנים דיברו במשך מספר עשורים על שירותי המערכות האקולוגית, אך אלו לא זכו לפרסום רב. הגדרות השירותים נבנו בצורה פורמלית בעיקר על ידי פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות (MA) של ארגון האומות המאוחדות. מחקר זה ארך כ-4 שנים וכלל עבודות של 1,300 מדענים מכל רחבי העולם.

סוגים של שירותים אקולוגיים

פרוייקט MA קיבץ את שירותי המערכות האקולוגיות לארבע קטגוריות רחבות:‏[1]

  • שירותי תרבות (Cultural services) - תועלות לא גשמיות המתקבלות באמצעות שיפור הפנאי וכן בתרומה לתהליכים רוחניים, ודתיים, והתפתחות קוגניטיבית:
    • השראה לאומנות ולתרבות, לחיי רוח, לחינוך, ריפוי בחיות ועוד
    • תיירות ובילוי בחיק הטבע (כולל תיירות אקולוגית)
    • תגליות מדעיות והנדסיות (לדוגמה ביומימקרי)
    • הנאה מצפייה בבעלי חיים ובנוף, מורשת תרבותית, שיפור איכות הפנאי, ספורט, ערכים אסתטיים

קיימות הגדרות שונות של שירותי המערכת האקולוגית. הגרסה העדכנית ביותר שנקבעה על ידי TEEB נועדה לבצע סינתזה בתחום כדי למנוע ספירה כפולה של שירותים, בגרסה זו המינוח "שירותים תומכים" הוחלף במינוח "שירותי בית גידול" (Habitat Services).

השפעות המערכות האקולוגיות על הרווחה האנושית

החוקרים בפרוייט המילניום גם העריכו את התרומה של שירותי המערכת האקולוגית להיבטים שמאפשרים רווחה חברתית:‏[1]

  • בטחון - בטחון אישי, גישה בטוחה למשאבים, בטחון מפני אסונות
  • חומרים בסיסיים לחיים טובים - פרנסה מספקת, כמות מספקת של מזון מזין, מחסה, גישה למוצרים.
  • בריאות - כוח, הרגשה טובה, גישה למים ואוויר נקיים.
  • יחסים חברתיים טובים - לכידות חברתית, כבוד הדדי, יכולת לעזור לאחרים.

מרכיבים אלה תומכים ביכולת להתקיים ובחופש הבחירה והפעולה של הפרטים.

שירותים שונים הם בעלי השפעה שונה - חזקה או חלשה לגבי היכולת שלהם להשפיע על מרכיבי רווחה חברתית. כמו כן קיימים הבדלים בשאלה כמה שינויים חברתיים \כלכליים יכולים להשפיע על חוזק הקשר בין השירות האקולוגי לבין היבטים של רווחה חברתית. ‏[1]

השפעות אנושיות על שירותי המערכת האקולוגית

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - השפעות סביבתיות, אירוע ההכחדה בהולוקן

ככל שהאוכלוסייה האנושית גדלה וככל שיש גידול בצריכה לנפש גדלה גם טביעת הרגל האקולוגית העולמית. משאבי טבע אינם חסינים מפני כל פגיעה ואינם נמצאים בכמות אינסופית. ההשפעות הסביבתיות של הפעילויות האנושיות, הופכות משמעותיות יותר ויותר. איכות האוויר והמים נמצאת בירידה, מזיקים ומחלות חורגים מהגבולות ההיסטוריים שלהם ובירוא יערות גורם להצפות של ישובים בעקבות הקטנת הפעילות המווסתת של יערות ועצים. כ-40%-50% משטח האדמה שאינם מכוסים בקרח שונו בצורה קיצונית או הידרדרו בעקבות פעילות אנושית, 66% אחוזים משדות הדיג סובלים מדיג יתר, רמות הפחמן דו חמצני באטמוספירה עלו ב-30% מאז תחילת המהפכה התעשייתית וכ-25% ממיני הציפורים נכחדו ב-2,000 השנים האחרונות, כחלק מהכחדה המונית מעשה ידי אדם.

כתוצאה מכך גוברת ההכרה בקרב מדענים ארוגנים ומדינות כי שירותי המערכות האקולוגיות לא רק שהם סופיים ונמצאים תחת איום, אלא גם שיש צורך דחוף לבצע הערכה של הטרייד-אוף בין הצרכים והרצונות קצרי-הטווח לאלו של הטווח הארוך. כדי לסייע למקבלי החלטות, יש נטייה גדלה והולכת לספק תגי מחיר כלכליים לשירותים רבים של המערכות האקולוגיות, בדרך כלל על פי העלות של החלפת שירותים אלה עם חלופות אנושיות.

השווי הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית

מדדים לקיימותGreen foot print.png
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מוצר ציבורי

הכלכלן האקולוגי רוברט קוסטנזה וחוקרים נוספים ניסו לבצע הערכה כספית של השירותים שהטבע מספק ופרסמו את המחקר בירחון נייצ'ר, 1997: 16-54 טריליון (10 בחזקת 12) דולר, בעוד התל"ג העולמי המצרפי עמד אז על 18 טריליון דולר.

השווי הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית לאדם מוערך בטריליוני דולרים בשנה. ועם זאת, כמעט כל השירותים האלה לא נסחרים בשווקים הכלכליים, ולכן הם נתפסים כשירותי-חינם. במילים אחרות, יש להם מאפיינים של מוצר ציבורי - כולם נהנים מקיומם, אבל קשה למנוע ממישהו להנות מהם אם הוא לא משלם עליהם, ואם מישהו אחד נהנה מהם אין זה מונע את ההנאה של מישהו אחר. וזאת בדומה למוצרים ציבוריים אחרים כמו הספקת בטחון צבאי, או אמון. היות ואין לשירותים האלה תגי מחיר, החברה והשחקנים הפועלים בשוק לא יכולים לקבל איתות באשר לאפשרות של שינוי בהיצע שלהם או להתדרדרות של המערכות האקולוגיות שמייצרות את השירותים. כיום יש הסכמה רחבה בדבר נזק גדל ואיום מתרחב על מערכות אקולוגיות רבות - הדבר נובע משורה של השפעות סביבתיות כגון זיהום, בירוא יערות, מינים פולשים, משבר המים העולמי ועוד.

לפי גרכטן דיילי ושות', אם מעוניינים בקיימות, יש צורך קריטי לזיהוי ולניטור של שירותי מערכות אקולוגיות הן ברמה המקומית והן ברמה העולמית, ולשילוב של הערך שלהן בתוך תהליכי קבלת ההחלטות של הפרטים ושל החברות האנושיות.

ביקורת

קיימות מספר בעיות מושגיות הקשורות בהערכות כספיות של שירותי המערכת האקולוגית. בעיה מושגית אחת היא שערך כספי בכלכלה הנאו-קלאסית קשור לניתוח שולי של מוצרים בדידים. ניתן להעריך מה השווי הכספי של גרביים בלי קשר לשאלה מה השווי הכספי של עגבניות לדוגמה, היות ואין קשר מערכתי בין גרביים לעגבניות. לעומת זאת, המערכות האקולוגיות שלובות זו בזו ומאפשרות את התפקוד התקין האחת של השנייה. לדוגמה, אם יפגע תפקוד היערות, הדבר עלול להשפיע על תפקוד מערכות מי התהום או על מערכות ימיות ועל השירותים שמספקות מערכות אלה.

בעיה אחרת קשורה למושג הכלכלי גמישות המחיר ביחס לכמות או בקיצור "גמישות". גמישות אומרת בכמה תרד (או תעלה) הצריכה של מוצר אם מחירו יעלה באחוז אחד. כמו מחיר, ביקוש הוא נתון נקודתי, שתלוי בין היתר בכמות המוצר. בהינתן העדפות נתונות של צרכנים, נקבל גמישויות שונות בכמויות שונות של אותו מוצר. כאשר משתנה כמות המוצר משתנה גם הגמישות אליו. נניח כי לסך התוצרת החקלאית הגולמית למזון (סך הערך הכספי של כל החיטה, התירס ושאר הגידולים החקלאיים המספקים מזון לבני אדם), יש מחיר של כך וכך מיליארדי דולרים, וכי מחיר זה נמוך ממחיר כל המכוניות שנמכרו באותה שנה. ניתוח כלכלי נאיבי יכול להוביל למסקנה לפיה היות ואנו מוכנים לשלם יותר על מכוניות, הן יותר חשובות לנו מאשר מזון. אלא שגמישות הביקוש של מזון נמוכה בהרבה מזו של מכוניות - אם מחיר המזון יעלה, הדרישה אליו תשנה בצורה מועטה, אם מחיר המזון יעלה עוד, הגמישות תהיה "קשיחה לחלוטין" - כלומר אנשים יהיו מוכנים לשלם כל מחיר ובלבד שיוכלו לקנות מזון, בעוד שדבר זה לא נכון לגבי שוק המכוניות. באופן דומה, גם מחיר שנקבע עבור מערכת אקולוגית כלשהי או עבור שירות שלה, הוא דבר שתלוי בכמות של אותה מערכת או שירות, וגם גמישות הביקוש אליה היא דבר שתלוי בכמות.

בעיה נוספת ברעיון ההערכה הכלכלית היא שקיימים שירותים רבים שאין להם כרגע תחליף, לדוגמה שכבת האוזון או ייצור ראשוני. הרעיון של השמת תג מחיר הוא שניתן להמיר דבר אחד בדבר שני - תמורת כך וכך עגבניות נהיה מוכנים לשלם כך וכך בננות. סך הסחורות שאנו מוכנים לשלם תמורת מוצר מסויים, או ויתור על סחורות אלה, קובעים את מחירו. מוצרים חסרי תחליף הם מוצרים שבלעדיהם הכמות של כל המוצרים האחרים תהיה אפס. ללא יכולת תחלופה, לא ניתן לתת תג מחיר כלכלי, או שניתן לקבוע שהמחיר הכלכלי שלהם הוא אינסופי.

שירותים אחרים הם כאלו שניתן להמיר חלק מהם בפתרונות טכנולוגיים. אבל לעיתים קרובות דבר זה נעשה תוך הסתמכות על כלכלה לא מקיימת ועל כלכלה שאינה כלכלת מחיר מלא - כלומר על מציאות או תחשיבים כלכליים המבוססים על סבסוד נסתר ו/או זמני (על ידי השפעות חיצוניות), על שימוש בטכנולוגיות לא מקיימות או תוך התבססות על "סבסוד" מצד שירותי טבע אחרים. לדוגמה, אפשר לחשב את המחיר הכלכלי של התפלת מים לקבלת מים מתוקים במקום שירותי הטבע המספקים שירותים של טיהור מים. אבל מחיר זה תלוי הן בטכנולוגיה הקיימת והן במשאבים הקיימים. כיום רוב משק האנרגיה העולמי מסתמך על דלקים מחצביים כך שגם התפלה, שצורכת אנרגיה רבה, מבוססת על משאב מתכלה. הטכנולוגיה העתידית עשויה לגרום להוזלת המחיר האנרגטי, הסביבתי והכלכלי של התפלה בעקבות שיפורי טכנולוגיה. תהליכים ארוכי טווח כמו שיא תפוקת הנפט או שיא תפוקת הפחם וכן השפעות צולבות אחרות כתוצאה מהידרדרות סביבתית אפשרית כמו זיהום מים, עלולים לגרום להתייקרות התהליכים הטכנולוגיים שכרוכים בהתפלה.

חלק מהכלכלנים האקולוגים חוששים שמתן תג מחיר כלכלי לשירותי המערכת האקולוגית עלול להיות חרב פיפיות. מצד אחד הוא שובר את הדיכוטומיה בין תחום האקולוגיה לבין המערכת הכלכלית והחברתית וגורם לכך שלנזקים סביבתיים כלפי מערכות התמיכה הטבעיות יש ביטוי בשפה המקובלת של קבלת החלטות של נזק ותועלת כלכלית. מצד שני, כלי זה עלול ליצור את הרושם, השורר בקרב חלק מאנשי זרם האופטימיזם הטכנולוגי והכלכלה הסביבתית, לפיו הטכנולוגיה הקיימת, או זו שיכולה להתפתח בעתיד הקרוב, יכולה להוות תחליף הולם להגנה על המערכות הטבעיות ופתרון שלם לבעיות הקיימות.

יש כלכלנים כלכלה נאו-קלאסית שמעלים סימני שאלה נוכח מה שנראה להם כמחיר גבוה של המערכת האקולוגית- יותר מסך כל התמ"ג השנתי. למעשה אין בכך קושי תאורטי - שכן ערך של הון או ערך של מוצר ציבורי יכול להיות שווה למספר שנות עבודה. לדוגמה אנשים עובדים בשביל דירה מספר שנות עבודה. בזמן מלחמת העולם השנייה התגייסו מיליוני בני אדם ושירתו במפעלים ובצבא במשך מספר שנים, תמורת שכר קרוב לשכר קיום (נמוך בהרבה משכרם קודם לכן) זאת כדי להשיג מטרה משותפת של הבסת צבאות מדינות הציר (דבר שהוא בגדר מוצר ציבורי). באופן דומה אנשים מוכנים להכנס לחובות כבדים כדי להשיג תרופה יקרה לילד שזקוק לה - אין סיבה שסך השירותים של המערכת האקולוגית לא תהיה בעל ערך גבוה יותר מסך התמ"ג.

שירותי המערכת האקולוגית בישראל

"המארג" הוא התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל. זוהי שותפות של ארגונים האמונים על ניהול משאבי סביבה בישראל ומדענים עצמאיים, שפועלת בחסות מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט - המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי שבאוניברסיטת תל אביב. המארג החל את פעילותו בשנת 2006 ופועל במתכונתו הנוכחית משנת 2011. משימתו הראשית של המארג היא ביצוע הערכה של מצב הטבע בישראל לצורך ניהול מבוסס ידע של השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי. במארג שותפים המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל, ותומכת בו קרן פרטית.[1]

בשנת 2012 החליטו ב"מארג" בישראל לבצע תכנית לאומית להערכת מערכות אקולוגיות, הנקראת "מערכות אקולוגיות ורווחת האדם – הערכה לאומית" (INEA- Israel National Ecosystem Assessment).[2] תוכנית זו מבוססת על דגם הפרוייקט של Millennium Ecosystem Assessment העולמי.

תהליך ההערכה של פרויקט המארג לא נועד לייצר ידע ראשוני חדש, אלא לבצע איסוף וסינתזה של מידע קיים. מידע זה רלוונטי לקבלת החלטות, לתכנון, ולעיצוב מדיניות בנושא בעל משמעות ציבורית: חשיבות השירותים שמקבלת החברה הישראלית משטחים פתוחים, וכימות ערכם. התוצר הסופי של תהליך ההערכה הוא דו"ח שיעסוק באספקת שירותי מערכת במערכות אקולוגיות שונות בישראל, על כל המרכיבים האקולוגיים, החברתיים והערכיים המעורבים בכך.

הפרויקט נועד להגביר את המודעות לתלות של החברה בישראל במערכות אקולוגיות מתפקדות ולערכן הרב-מימדי עבור החברה. ברמה מעשית יותר, מטרת הפרויקט היא לייצר בסיס ידע שיהווה כלי עזר למנהלים ולמעצבי מדיניות, להטמעת ערכם של שירותי המערכות האקולוגיות, והמגוון הביולוגי המעורב באספקתם, בהליכי התכנון והניהול של שטחי המדינה. [3]

ראו גם

חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה


קישורים חיצוניים

מאמרים על שירותי המערכת האקולוגית בעברית ואו בישראל
מוצר ציבורי
מוצרים ציבוריים: הון חברתי - אמון - כסף - רפואה מונעת - מידע - הון טבעי - שרותי המערכת האקולוגית - דייג יתר - מגוון ביולוגי
מושגים: מוצר ציבורי - מוצר פרטי - מוצר משותף - מוצר מועדון - מוצר בלבדי - מוצר יריבי - נחלת הכלל - הטרגדיה של נחלת הכלל
אנשים וספרים: לטובת הכלל - חברת השפע - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - אלינור אוסטרום - דייוויד בוליר
מערכות מורכבות

מושגי יסוד: הוליזם - שיווי משקל - תהליך - אנטרופיה - אקסרגיה - החוק השני של התרמודינמיקה - מידע - ארגון עצמי - הגחה - לולאת משוב - תהליך בלתי הפיך - עמידות -חשל - גידול מעריכי - תגובת יתר

מערכות, מודלים וגישות: מערכת מורכבת - מערכת מפזרת - מודל מבוסס סוכנים - מערכת מורכבת אדפטיבית - חשיבה מערכתית - דינמיקה של מערכות - תורת המידע - כלכלה אבולוציונית - כלכלת מורכבות - שיטת המערכות הרכות

מערכות ואקולוגיה: תהליך ארוך טווח - מחזור ביוגאוכימי - חוק המינימום של ליביג - פרדוקס ג'בונס - עקרון ההספק המקסימלי - הולון - אנרגיה גלומה - שרותי המערכת האקולוגית - ייצור ראשוני - מטבוליזם

ספרים ומאמרים: ספינת החלל כדור הארץ - גבולות לצמיחה - מעבר לגבולות - חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי - תריסר נקודות מינוף להתערבות במערכת - דינמיקת מערכות פוגשת את העיתונות - עיצוב כלכלה הוליסטית לעולם בר קיימא

אישים, הוגים וארגונים: דונאלה מדווז - ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן - האווארד ת. אודום - דיוויד בוהם - איליה פריגוז'ין - מכון סנטה פה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis . Island Press, Washington. 155pp.