מדד האושר העולמי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מתאם בין תוחלת חיים לבין מידת אושר מדווחת. ניתן לראות כי יש מתאם בין מדינות בהן אזרחים הם מאושרים יותר ומדינות בהן האזרחים חיים זמן רב יותר, כמו כן ניתן לראות שיש קבוצת מדינות בעלות תוחלת חיים גבוהה שבה יש שונות גבוהה של כמות האושר המדווח.

מדד האושר העולמי (באנגלית: Happy Planet Index ובקיצור: HPI) או מדד הפלנטה המאושרת הוא מדד של שמחת חיים, תוחלת חיים, וטביעת רגל אקולוגית.

באופן גס, המדד בודק כמה מאושרים האנשים בכמות נתונה של משאבים, או את מידת ה"יעילות" שבה מושגת רמה מסויימת של אושר. המדד מנסה לכמת דבר זה על ידי שלושה מדדי משנה:

הכפלת שני המדדים הראשונים, נותנת את "מד השנים המאושרות" (HLY)- כמה שנים אנשים הם מאושרים. "מד השנים המאושרות" מחולק בטביעת הרגל האקולוגית של המדינה, כדי לראות מה כמות שנות השמחה המתקבלות מכמות נתונה של שימוש במשאבים.

מד השמחה הפלנטרי הוא פרוייקט של ידידי כדור הארץ שפותח על ידי הקרן לכלכלה חדשה. הסטטיסטיקאי והכלכלן האנגלי ניק מרקס שעובד בקרן לכלכלה חדשה סייע לפיתוח ולפופולריזציה של רעיון מדד האושר העולמי.

הנעה של תקווה ולא פחד

לפי ניק מרקס, התנועה הסביבתית ניסתה לגרום לאנשים לזוז על ידי הצגת חזון אפוקליפטי - מה יכול להשתבש אם לא נשנה את הדרך שבה הכלכלה עובד. אלה שזה ניסיון לגרום לאנשים לפעול על ידי רגש של פחד, וזה גורם לתגובה של הכחשה ושל בריחה והדחקה של הבעיות. ניק מרקס מציע דרך חדשה והיא למדוד אחרת את הקידמה, שלא על ידי הגדלת הצריכה של מוצרים או על ידי צמיחה כלכלית.

עד כה, האנשים היחידים שניסו להגדיר מהי קידמה, הגדירו אותה בצורה פיננסית או כלכלית: הגדלה של התמ"ג (צמיחה כלכלית), עליה בשוק המניות מתוך תקווה שזה ישפר את איכות החיים. במקום המניע של פחד נכנס כאן המניע של תאוות בצע. על פי ההיגיון של כמה שיותר יותר טוב. אלה שמחקרים מראים שהמשך גידול של התמ"ג במדינות מערביות לא מוביל להגדלת האושר (לדוגמה the spirit level).

הכלכלן שעיצב את התמ"ג, בשנות ה-1930, סימון קוזנץ אמר: "רווחה של אומה מושפעת מעט מאוד מההכנסה הלאומית". אבל מערכת החשבונאות הלאומית מבוססת בעיקר על התוצר והפקת חומרים.

תוצאת המחקר של דינר וסקולון משנת 2003, אושר במקום הראשון, עושר במקום ה-5.

הפסיכולוגים Ed Diener ו Christie Napa Scollon מאוניברסיטת אילינוי בארצות הברית, פרסמו מחקר בשנת 2003 שבו שאלו סטודנטים מ-27 מדינות ברחבי העולם (כולל ארצות הברית ואוגנדה) לדרג 7 נושאים שונים כמו אהבה, אושר, בריאות ועושר. אושר הגיע למקום הראשון ולאחריו בריאות, אהבה ומשמעות, כסף או עושר נמצא במקום החמישי, כשלאחריו "גן עדן", ומידת האטרקטיביות. [1]

השוואת מדינות שונות לפי המדד

אפשר להציג מדינות שונות על גרף של שני צירים. ציר מאוזן של המדד הוא "טביעת הרגל האקולוגית". שמודד כמה משאבים אנחנו משתמשים וכמה עומס מפעילים על כדור הארץ. יותר זה רע. הציר האנכי הוא מדד "שנות חיים מאושרות". הוא אודות רווחה של אומות. אושר מותאם לתוחלת החיים.

בצד ימין העליון של הגרף, יש מדינות שמייצרות רווחה, אבל הן מנצלות הרבה משאבי טבע ויוצרות השפעות סביבתיות כדי להגיע לשם. אלו מדינות כמו ארצות הברית, מדינות מערביות נוספות וכמה מדינות מהמפרץ הפרסי. בצד השמאלי התחתון של הגרף, יש מדינות שאין בהן הרבה רווחה- בדרך כלל אלו מדינות אפריקה מדרום לסהרה. תוחלת החיים בלידה בהרבה מהמדינות האלה היא כ-40 שנים. מלאריה, איידס ומחלות נוספות הורגות הרבה מאוד אנשים באזורים האלה של העולם.

בחלק השמאלי העליון של הגרף יש מדינות שבהן החיים טובים, אבל לא על חשבון נזק לכדור הארץ. במדינות אלה יש מדינות רבות מאמריקה הלטינית. המדינה שמובילה במדד זה היא קוסטה ריקה. תוחלת החיים היא 78.5 שנים, זה יותר מאשר בארצות הברית. לפי משאל גאלופ העולמי משנת 2009, קוסטרה ריקה היא האומה המאושרת על פני כדור הארץ יותר מכל מקום אחרים - יותר משווייץ ודנמרק. לשם כך הם בעלי טביעת רגל אקולוגית שהיא רבע מהמקובלת בקרב מדינות מערביות.

99% מהחשמל של קוסטה ריקה מגיע ממקורות מתחדשים. ממשלת קוסטה-ריקה היא אחת מהראשונות, שהתחייבה להגיע לאיזון פחמני עד ל-2021. הם ביטלו את הצבא בשנת 1949. הם השקיעו בתוכניות חברתיות של בריאות וחינוך. יש להם את אחד משיעורי האוריינות הגבוהים ביותר באמריקה הלטינית ובעולם. ויש להם את ההתרבות והאווירה הלטינית ויש להם חיבור חברתי.

מה גורם לאנשים להפוך למאושרים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - חמש דרכים לרווחה
מדדים לקיימותGreen foot print.png

משרד המדע הבריטי הכין תוכנית גדולה, הקרויה "ראיית הנולד". זהו דו"ח עצום שנועד לבחון רווחה חברתית על פי עובדות כפי שנאספו במחקרים מפסיכולוגיה חיובית. הקרן לכלכלה חדשה ביצעה עבודה שנועדה לבחון מהם חמשת הדברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את הרווחה בחיים?

  • הראשון הוא להתחבר, שהקשרים החברתיים יהיו אבני הבניין החשובות בחייך. האם אתה משקיע זמן ואנרגיה עם אהוביך כפי שאתה יכול?
  • השני הוא להיות אקטיבי - לעשות פעילות גופנית. הדרך המהירה לצאת ממצב רוח רע: צא החוצה, צא להליכה, הדלק את הרדיו ורקוד. להיות אקטיבי זה נהדר לשיפור מצב הרוח.
  • השלישי הוא לשים לב. כמה אתה מודע לדברים שקורים מסביב לעולם, חילופי העונות, אנשים סביבך?
  • הרביעי הוא להמשיך ללמוד וההמשכיות היא החשובה, ללמוד לאורך כל מסלול החיים. אנשים מבוגרים שממשיכים להיות סקרנים וללמוד, בריאותם טובה הרבה יותר מאלה שמתחילים להסגר. זה לא חייב להיות לימודים פורמליים; זה לא מבוסס ידע. זה יותר סקרנות. זה יכול להיות בישול של מתכון חדש, נגינה על כלי, ששכחת בילדותך, המשך ללמוד.
  • החמישי הוא נתינה. הנדיבות שלנו, האלטרואיזם, החמלה שלנו, כולם מחווטים למנגנון התגמול במוח שלנו. אנחנו מרגישים טוב אם אנחנו נותנים. בניסוי שנעשה נתנו לשתי קבוצות של אנשים מאה דולר בבוקר. אמרו לקבוצה אחת להוציא את זה על עצמם ולקבוצה השנייה להוציא את זה על אחרים. במדידה של האושר בסוף היום, אלה שהלכו ונתנו לאחרים היו יותר מאושרים מאלה שהוציאו למען עצמם.

פעילות וטכנולוגיות לשיפור המדד

יש מספר טכנולוגיה וסוגי פעילות שמשפרים את כל הרכיבים של המדד - מעלים את תוחלת החיים, משפרים את רמת האושר ומשפרים את הקיימות. דוגמה אחת לפעילות כזו היא תחבורת אופניים ובמידה פחותה יותר תחבורה ציבורית - בעיקר כאשר יש תכנון מוטה תחבורה ציבורית ותחבורה ציבורית יעילה ומתקדמת. פיתוח רחוב ידידותי להולכי רגל יכול לקדם גם הוא את 3 ההיבטים האלה יחד. באופן כללי תחבורה פעילה ואורח חיים פעיל יכולים להשיג שיפור במדדים אלה כמו גם תכנון עירוני מתאים כגון עירוניות מתחדשת.

פעילות קהילתית כמו קבוצת ספורט מקומית, גינה קהילתית, פרוייקט המקומות הציבוריים וכדומה עשויות גם הן לתרום להארכת תוחלת החיים, לשיפור ההרגשה (על ידי פיתוח קשרים חברתיים) ושיפור סביבתי (על ידי תרומה לאקולוגיה עירונית).

צמחונות ומזון מקומי כמו גם מזון איטי (מזון לא מעובד) עשויים לשפר את הבריאות, ולהקטין טביעת רגל אקולוגית. השפעת צעדים אלה על רווחה ואושר היא דבר מורכב שתלוי בגורמים נוספים. דוגמה להשפעת היבטים אלה (תזונה בריאה ומקומית, קהילה ופעילות גופנית) על תוחלת החיים, הנאה מהחיים והשפעה סביבתית נמוכה באה לידי ביטוי באזורים כחולים - איזורים בעולם שבהם יש תוחלת חיים גבוהה מהרגיל. באיזורים אלה מודגש גם החשיבות של שילוב בין האלמנטים השונים.

ביקורת

ביקורת קיימת על המדד הוא שהוא מסוגל לתת ציונים דומים למדינות בעלות נתונים שונים למדי, ביקורת דומה היא כי המדד מעניק משקל גדול מידי לנושא הסביבתי על חשבון נושאים של תוחלת חיים ואושר. לדוגמה בסקר של 2009, תימן, בעלת תוחלת חיים 61 שנה, ובעלת אושר מדווח של 5.1 נמצאת במקום אחד מעל גרמניה שהיא בעלת תוחלת חיים של 79 שנים, ואושר מדווח של 7.2. הדבר מושג בזכות זה שלתימן טביעת רגל אקולוגית נמוכה יותר (0.9 בתימן לעומת 4.2 בגרמניה). [2] המענה לביקורת זו היא כי מדד הפלנטה המאושרת אינו מדד לאיכות חיים, אלא למידת הקיימות של איכות חיים- או ל"יעילות האקולוגית" של איכות החיים הזו.

בנוסף, המדד רגיש לשינויים ביחידות המדידה (לדוגמה דיווח עצמי של אושר). אם נקודת האפס משתנה (לדוגמה ניקוד תוחלת החיים מעל רף שנים מסויים ולא מגיל אפס), נקבל דירוגים יחסיים שונים למדינות השונות, בגלל שהמדד הוא קומבינציה לינארית של 3 יחידות מידה שונות.

ביקורת נוספת היא כי המדד משווה מדינות בעלות מאפיינים גאוגרפיים שונים. דבר זה המשפיע לדוגמה על טביעת הרגל האקולוגית המקסימלית וכן על זו הקיימת בפועל. לדוגמה במדינות קרות יותר יש שימוש רב יותר באנרגיה לשם חימום. יש גם הבדלים בין מדינות במאפיינים תרבותיים שונים ודבר זה יכול להשפיע על רמות דיווח אושר עצמי. לכן עיקר חשיבותו היא בהשוואה בין מדינות בעלות מאפיינים דומים (לדוגמה בין מדינות אירופאיות) או בניתוחים נוספים ועדינים יותר המשתמשים ב-3 הנתונים המוזכרים, ולאו דווקא במספר הסופי עצמו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

צמיחה כלכלית

מושגים: צמיחה כלכלית - תוצר מקומי גולמי - מחזור עסקים - התיישנות מכוונת - שינוי טכנולוגי - תרבות הצריכה - האדם הכלכלי - הון - הון חברתי - הון טבעי - כלכלת אושר - פרדוקס איסטרלין - אשראי - ספינת החלל כדור הארץ - עקומת קוזנץ הסביבתית - מעבר דמוגרפי - פיתוח בר קיימא - דה קפלינג - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - גידול מעריכי

צמיחה כלכלית

סרטים וספרים: מחלת השפע - סיפורם של הדברים - שיבוש תרבות - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב - שגשוג ללא צמיחה - גבולות לצמיחה - כלכלת מצב יציב - מעבר לצמיחה - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה (סרט)

חלופות: מדדים חלופיים לתמ"ג - מד קידמה אמין - המדד הקנדי לרווחה - מדד הפלנטה המאושרת - מדד רווחה כלכלית מקיימת - אושר לאומי גולמי - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - מעריסה לעריסה