בואו לכנס השנתי השלישי של העמותה לכלכלה בת קיימא - מי ישמור על משאבי הטבע שלנו?

יום שני, 1 בדצמבר 2014 המרכז האקדמי למשפט ועסקים, רמת גן

לפרטים נוספים ולהרשמה לחצו כאן

משאבי טבע

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משאבים טבעיים (Natural resources) הם חומרים, אנרגיות, שירותים ויצורים חיים שקיימים באופן טבעי בסביבה הטבעית. הכלכלה האנושית משתמשת במשאבים הטבעיים - חלקם חיוניים לשם התפקוד הכלכלי הנוכחי וחלקם משמשים בנסיון לספק רצונות. ניתן לסווג את המשאבים הטבעיים במספר צורות. הראיה של הגורמים הטבעיים כמשאב, לקוחה מתוך הראיה הכלכלית.

דוגמאות למשאבים טבעיים וסיווגם

ניתן לסווג את משאבי הטבע לפי חלוקות שונות:

  • משאבים מתחדשים ומשאבים מתכלים- המשאבים המתכלים נכרים בדרך כלל מבטן האדמה ולא ניתן יותר להשתמש בהם. דבר זה כולל בעיקר דלק מחבצי, ועופרות של מינרלים ומתכות בריכוזים גבוהים. לעומת זאת המינרלים עצמם וכן המתכות הם משאבים מתחדשים, לפחות ברמת התאוריה שכן ניתן להשתמש בהם שוב ושוב. כמו כן מערכות אקולוגיות, קרקע ויצורים חיים המספקים משאבים כמו עץ, נייר, פלסטיק מתחדש, שדות דייג וכו' נחשבים למשאבים מתחדשים, כלומר בניהול נכון ניתן להשתמש בהם עוד ועוד, עם כי קצב ההפקה של משאבים מתוכם מוגבל בשל שיקולים של ניצול אנרגיית השמש ושיקולים אקולוגיים נוספים.
  • משאבים ביוטים ומשאבים א-ביוטים. משאבים ביוטים הם משאבים שמקורם במערכות ביולוגיות מתפקדות כמו נייר או עץ ולעומתם משאבים א-ביוטים כמו דלק מחבצי מתכות או מינרלים שנכרים מבטן האדמה.

השפעות של שימוש במשאבי טבע

כלכלת מדינה יכולה להשען על מספר ענפים כמו חקלאות, תעשייה, או כלכלת שירותים. כמו כן המדינה יכולה להשען על מכירת משאבי טבע, בעיקר בהקשר של מכירת משאבים מתכלים כמו דלק מחצבי, מתכות יקרות, מינרלים ועוד. במדינות עניות רבות חלק ניכר מהייצוא מסתמך על ייצוא של חומרי גלם.

דבר זה יכול לעורר בעיות שונות כמו המחלה ההולנדית שבה מחד הייצוא של ענפים אחרים נפגע בגלל ייסוף המטבע המקומי ומאידך יש הטיה מבנית של המשק לכיוון של פיתוח תעשיית הפקת חומרי הגלם על חשבון פיתוח של תעשיות או שירותים. כך לדוגמה מדינות ערב רבות שהסתמכו על ייצוא נפט לא פיתחו ענפים כלכליים אחרים.

בעיה נוספת היא שחיתות ונטיה להגדיל אי שוויון כלכלי ושליטה של תאגידים רב לאומיים יחד עם אליטות , כך שהאוכלוסיה המקומית משלמת מחירים שנובעים מכרייה ומהשפעות סביבתיות של הפקת המשאבים, אבל רוב התמלוגים והרווחים מהפקת המשאבים הולכת לתאגיד הרב לאומי ולקבוצה קטנה של אליטה שמשרתת אותו. בניגוד לתחומים אחרים כמו תעשייה או שירותים, לרוב לא נדרשת הכשרת עובדים נרחבת להפקת המשאב, וגם אם יש צורך בעובדים מקצועיים ניתן לייבא אותם בקלות ממדינות אחרות. על ידי תשלום שוחד לפקידים ולפוליטקאים מקומיים קל לחברות בינלאומיות לקבל גישה זולה להפקת חומרי גלם במחיר נמוך בהרבה יחסית לתשלום שהן נדרשות לבצע כאשר יש פיקוח הוגן על התמלוגים ותנאי הזכיון.

Leonard Wantchekon, מי שהיה סטודנט בבנין במערב אפריקה, נכלא בגין פעילות נגד השלטון הדיקטטורי, ולאחר מכן ברח והפך לפרופסור בפרינסטון למדעי המדינה[1] פרסם מחקר שקושר בין השענות של כלכלת המדינה על משאבי טבע לבין הפיכת השלטון לדיקטטורי יותר, גם כאשר מדובר במדינה דמוקרטית. לפי המחקר כאשר מוסדות המדינה חלשים וכאשר התקציב לא שקוף, השלטון הקיים יכול להשתמש ברווחים מאוצרות הטבע כדי לזכות ביתרונות לא הוגנים בבחירות, הדבר הזה גורר את האופוצזיה לשימוש באמצעים נואשים יותר ואלימים יותר, מה שבתורו גורר שלטון פחות דמוקרטי. [2]

משאבי טבע בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - משאבי טבע בישראל

ניהול משאבי הטבע בישראל כולל את התחומים הבאים:

תשלומי תמלוגים בישראל הם נמוכים למדי בהשוואה למדינות אחרות. כך לדוגמה עמד אחוז התמלוגים על גז טבעי ונפט עמדו על 12% והיו מהנמוכים בעולם עד ועדת ששינסקי. התמלוגים על הפקת אשלג הם 6% ואילו על הפקת מים מינרלים אין משלמים תמלוגים כלל. הערכה היא כי באופן זה המדינה הפסידה הכנסות בסדר גודל של עשרות מילאירדי שקלים לאורך השנים, במיוחד בהקשר של משאבים כמו פוספט ואשלג. משאבי הטבע מרכזיים לכלכלה, כמו אשלג, פוספטצפויים לאזול בתוך טווח של 20-30 שנה בקצב הייצוא הנוכחי, ומשאב הגז-הטבעי יועד על ידי וועדת צמח לשמור על עתודות ל-25 שנה בלבד.

ראו גם

קישורים חיצוניים