משאבי טבע בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משאבי טבע בישראל הם כלל משאבי הטבע בתחומי מדינת ישראל.

ניהול משאבי הטבע בישראל כולל את התחומים של ניהול של מים, קרקע ואוויר, כולל מניעת זיהום וחלוקה שלהם; ניהול משאבי האנרגיה של ישראל, כולל משאב הגז הטבעי. ניהול יערות ומערכות אקולוגיות התומכות בחקלאות בישראל, וכן ניהול הפקת אשלג, פוספט ומשאבים נוספים כמו חצץ, חול, אבן וכדומה.

אגם כנרת בתצלום לווין. למרות העניין הציבורי בה, הכנרת פחות חשובה למשק המים בישראל בהשוואה לאקוויפר החוף ואקוויפר ההר. עם זאת היא מהווה "מדד פומבי" למצב משק המים היות וקל לראות את המפלס שלה, בניגוד למאגרים התת קרקעיים.

מים, קרקע ואוויר

משק המים בישראל כולל את ניהול אקוויפר החוף ואקוויפר ההר ומניעת זיהום מים בישראל. הדבר מתייחס גם לזיהום נחלים בישראל וכן למכירת מים מינרלים. משרד האנרגיה והמים אמור לתכנן ולפקח על משק המים בישראל.

קרקע כולל הקצאת קרקע לדיור, תשתיות, תעשייה וחקלאות. הדבר כולל גם את הפרטת קרקעות ישראל. ניהול הקרקעות מתייחס גם לניהול היערות בישראל שחשובים למניעת סחף קרקע וכן את נושא זיהום קרקע שעלול לפגוע במערכות מי תהום ובפוריות הקרקע לחקלאות.

אוויר נקי, כולל מניעה של זיהום אוויר בישראל. גורמי זיהום אוויר העיקריים בישראל הם זיהום תעשייתי הממוקד בעיקר במפרץ חיפה וכן רמת חובב שבנגב. מוקד זיהום אחר בישראל הוא תחבורה בישראל במיוחד רכב פרטי.

המשרד להגנת הסביבה אמור לאכוף תקנים למניעת זיהום בתחומים שונים כמו מניעת זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום רעש, זיהום קרקע. משרד החקלאות פועל באופן חלקי כדי להגן על אדמות החקלאות, לדוגמה בתחום סחף קרקע.

אנרגיה

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - משק האנרגיה בישראל
יוסי לנגוצקי מחלוצי הגז בישראל בקידוח דלית 1

משק האנרגיה בישראל כולל הפקה ושימוש של גז טבעי בישראל וכן אנרגיה מתחדשת בישראל. ישראל מייבאת את רוב האנרגיה שלה, גם לאחר גילוי של גז טבעי מול חופיה. התייקרות הדלק בעולם, בעקבות שיא תפוקת הנפט וגידול בביקוש לאנרגיה בגלל גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית בעולם פרושם שהמחיר שישראל משלמת על ייבוא נפט, פחם ודלקים מחצביים אחרים הלך ועלה.

הגז הטבעי בישראל הוא אחד ממקורות האנרגיה המשמשים את משק האנרגיה בישראל לשם ייצור חשמל ולתעשיות שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור אנרגיה בישראל, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה של שדות גז על ידי שותפיות ישראליות עם חברות זרות בים התיכון, בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס.

מאגרי הגז העיקריים מול חופי ישראל הם המאגרים "לוויתן" ו"תמר" בבעלות קבוצת דלק בראשות יצחק תשובה, ונובל אנרג'י, בהיקף של כ-820 BCM. אם יאושרו המלצות וועדת צמח יתאפשר ייצוא של כ-50% מהגז, דבר שיותיר עתודות גז לשימוש ישראלי שיספיקו ל-20-25 שנים. מספר ארגוני סביבה וחברה, וכן מומחים שונים ושרים מתנגדים ליוזמת ייצוא הגז וטוענים כי יש לשמור את הגז הישראלי בישראל.

משרד האנרגיה והמים אמור לתכנן ולפקח על משק האנרגיה בישראל.

משאבים ביוטים

שדות חקלאיים בעמק החולה. יערות ומערכות אקולוגיות אחרות מספקות לחקלאות שירותים אקולוגיים שמאפשרים לה להתקיים

ניהול משאבים ביוטיים ומערכות אקולוגיות שונות כמו יערות, שטחי חקלאות, שטחי המדבר בישראל, הנחלים, אגם כינרת והים.

המשאבים הביוטים חשובים לישראל משום שהם מספקים מגוון ביולוגי וכן שירותים אקולוגיים. לדוגמה היערות בישראל מסייעים לחדירה של מי גשמים אל תוך הקרקע ומשם אל מי התהום, ומונעים אידוי של המים, או שטפונות שגם גורמים לאובדן מים מתוקים שהולכים אל הים. בכך יערות גם מונעים סחף קרקע ונותנים שירות חשוב לחקלאות בישראל ושומרים על משק המים בישראל.

אשלג ופוספטים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אשלג בישראל
תמונת לווין של דרום ים המלח ובריכות האידוי של מפעלי ים המלח בשנת 1989.

אשלג ופוספטים הם חומרי גלם חשובים לחקלאות שכן יחד עם גז טבעי הם מהווים מרכיבים הכרחיים ל דשן כימי.

אשלג בישראל

האשלג בישראל נחשב לאחד מאוצרות הטבע החשובים של מדינת ישראל. האשלג בישראל מצוי בים המלח בשיעור של 7.26 גרם לליטר ‏‏[1]. חברת מפעלי ים המלח, השייכת לחברת כימיקלים לישראל, חברת בת של החברה לישראל כורה את האשלג מים המלח.

התמלוגים על האשלג הם בשיעור של 5% משווי המוצרים בשער המפעל בהפחתת הוצאות מסוימות המוערכות ביותר מחצי אחוז. נוסחת תמלוגים זו מבוססת על “פקודת המכרות”, חקיקה מנדטורית שהתקבלה בשנת 1925.[2]במרץ 2013 טען פרופ' איתן ששינסקי כי ניתן לגבות מילארדי שקלים בשנה בתמלוגים ממפעלי ים המלח.[1] באפריל אותה שנה הכריז שר האוצר, יאיר לפיד, על הקמת וועדה לבחינה מחודשת של ניהול משאבי הטבע בישראל.[2]

עתודות האשלג של ישראל הן 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשנה, ללא המשך גידול בתפוקה, עתודות האשלג בישראל צפויות להגמר תוך פחות מ-20 שנה.[3] מכאן יוצא שסמוך למועד פקיעת הזכיון של כימיקלים לישראל יגמר גם האשלג בים המלח.

כריית פוספטים בישראל

לישראל יש עתודות פוספטים של 1.5-2 מיליארד טונות, שמהוות 1% מעתודות הפוספט בעולם. בכל שנה ישראל נכרית בישראל כמות של 7 מיליון טונות סלע פוספט ומופקים מהם 3.5 מיליון טונות של פופסט מועשר. התפוקה העולמית השנתית עמדה על 145 מיליון טונות פוספט בשנת 2005 וישראל מפיקה 2% מהתפוקה העולמית.

על פי מגמות אלה, ישראל תחסל כמעט לגמרי את עתודות הפוספט שלה בתוך 25 שנה, עד 2037. קיימים שדות נוספים כמו שדה בריר ליד ערד שיכולים להמשיך את הכרייה למשך עוד מספר שנים. [4]

חברת רותם אמפרט מפיקה את פוספט בישראל ולייצור חומצה זרחתית. זוהי חברת בת של קבוצת כימיקלים לישראל שבעצמה שייכת לחברה לישראל שבשליטת האחים עופר. החברה מפעילה מכרות לכריית פוספטים מסלעים וכן מפעלים באזורים מדבריים של הנגב. מוצריה הם פוספטים ודשנים לחקלאות וחומצות לתעשיות המזון והתרופות.

משאבים א-ביוטים נוספים

  • כרייה של חול-ים, חצץ ומחצבות לשם הפקת חומרי גלם לתחום הבנייה.
  • בעבר היתה כרייה של נחושת במכרות תמנע, ליד אילת.
  • ניהול משאבים ציבוריים אחרים כמו תדרי רדיו.

תחום שהיה פרוץ למדי בישראל היה כריית חול ים, ומשאיות של קבלני חולות נהגו לכרות חול ים בצורה פיראטית. גם מחצבות היו דבר לא מטופל והרבה מהן הפכו להיות מזבלות פיראטיות שגרמו לסכנת זיהום אוויר ולזיהום מי תהום. בשנים האחרונות מתקדמת חקיקה ואכיפה בנושא הסדרת הנושא ושיקום מחצבות ישנות.

תמלוגים על משאבי טבע

תשלומי תמלוגים בישראל הם נמוכים למדי בהשוואה למדינות אחרות. כך לדוגמה עמד אחוז התמלוגים על גז טבעי ונפט עמדו על 12% והיו מהנמוכים בעולם עד וועדת ששינסקי. התמלוגים על הפקת אשלג הם 6% ואילו על הפקת מים מינרלים אין משלמים תמלוגים כלל. הערכה היא כי באופן זה המדינה הפסידה הכנסות בסדר גודל של עשרות מילאירדי שקלים לאורך השנים, במיוחד בהקשר של משאבים כמו פוספט ואשלג.

משאבי הטבע מרכזיים לכלכלה ישראל, כמו אשלג, פוספט צפויים לאזול בתוך טווח של 20-30 שנה בקצב הייצוא הנוכחי, ומשאב הגז-הטבעי יועד על ידי וועדת צמח לשמור על עתודות ל-25 שנה בלבד. נוכח האזילה הצפויה של הפוספט המליצה הוועדה הבינמשרדית לבחינת משק הפוספטים בישראל להגביל את תפוקתו, עם כי הגבלה זו קרובה לתפוקה הנוכחית.

בשנת 2013 כונסה ועדת ששינסקי 2 לדון בגובה המיסוי הרצוי על משאבי טבע שאינם אנרגיה.

ראו גם

ישראל

נושאים: אוכלוסיית ישראל - משאבי טבע בישראל - משק האנרגיה בישראל -גז טבעי בישראל - משק המים בישראל - חקלאות בישראל - כלכלת ישראל- חוק ההסדרים - לובי פוליטי בישראל - משפחות ההון בישראל - הפרטה בישראל - אי שוויון בישראל- בנקאות בישראל - פנסיה בישראל -תחבורה בישראל - תחבורה ציבורית בישראל -פרבור בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום אוויר בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - מערכת החינוך בישראל - מערכת הבריאות בישראל- כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל - תוכנית אב ארצית לפיתוח מקיים


הערות שוליים

  1. ^ צבי אילן כותב ש"כלוריד אשלגן" מהווה 11.5% ממלחי ים המלח‏
  2. ^ אשלג בישראל הדשן של השכן, עיתון מידע למגדלים, פברואר 2011, גליון 2, תש"ח תשומות חקלאיות, התאחדות הארגונים הכלכליים
  3. ^ Stephen M. Jasinski Potash, USGS Mineral Commodity Summary 2011
  4. ^ סלעי הפוספט, עבר גיאולוגי, הווה כלכלי, ועתיד לא ברור, דוד סודרי, גליליאו, מרץ 2007

קישורים חיצוניים