משאבי טבע בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אגם הכנרת בתצלום לווין. למרות העניין הציבורי בה, הכנרת פחות חשובה למשק המים בישראל בהשוואה לאקוויפר החוף ואקוויפר ההר. עם זאת היא מהווה "מדד פומבי" למצב משק המים היות וקל לראות את המפלס שלה, בניגוד למאגרים התת קרקעיים.

משאבי טבע בישראל הם כלל משאבי הטבע בתחומי מדינת ישראל.

ניהול משאבי הטבע בישראל כולל את התחומים של ניהול מים, קרקע ואוויר, כולל מניעת זיהום וחלוקה שלהם; ניהול משאבי האנרגיה של ישראל, כולל את משאבי הגז הטבעי. ניהול יערות ומערכות אקולוגיות התומכות בחקלאות בישראל, וכן ניהול הפקת אשלג, פוספט ומשאבים נוספים כמו חצץ, חול, אבן וכדומה.

מים, קרקע ואוויר

משק המים בישראל כולל את ניהול אקוויפר החוף ואקוויפר ההר ומניעת זיהום מים בישראל. הדבר מתייחס גם לזיהום נחלים בישראל וכן למכירת מים מינרלים. משרד האנרגיה והמים אמור לתכנן ולפקח על משק המים בישראל.

קרקע כולל הקצאת קרקע לדיור, תשתיות, תעשייה וחקלאות. הדבר כולל גם את הפרטת קרקעות ישראל. ניהול הקרקעות מתייחס גם לניהול היערות בישראל שחשובים למניעת סחף קרקע וכן את נושא זיהום הקרקע שעלול לפגוע במערכות מי תהום ובפוריות הקרקע לחקלאות.

אוויר נקי, כולל מניעה של זיהום אוויר בישראל. גורמי זיהום האוויר העיקריים בישראל הם זיהום תעשייתי הממוקד בעיקר במפרץ חיפה וכן רמת חובב שבנגב. מוקד זיהום אחר בישראל הוא תחבורה, במיוחד רכב פרטי.

המשרד להגנת הסביבה אמור לאכוף תקנים למניעת זיהום בתחומים שונים כמו מניעת זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום רעש וזיהום קרקע. משרד החקלאות פועל באופן חלקי כדי להגן על אדמות החקלאות, לדוגמה בתחום סחף הקרקע.

אנרגיה

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - משק האנרגיה בישראל, גז טבעי בישראל
יוסי לנגוצקי מחלוצי הגז בישראל בקידוח דלית 1

משק האנרגיה בישראל כולל הפקה ושימוש של גז טבעי בישראל וכן אנרגיה מתחדשת בישראל. ישראל מייבאת את רוב האנרגיה שלה, גם לאחר גילוי של גז טבעי מול חופיה. התייקרות הדלק בעולם, בעקבות שיא תפוקת הנפט וגידול בביקוש לאנרגיה בגלל גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית בעולם פירושם שהמחיר שישראל משלמת על ייבוא נפט, פחם ודלקים מחצביים אחרים הולך ועולה.

גז טבעי בישראל

רקע:

הגז הטבעי בישראל הוא אחד ממקורות האנרגיה המשמשים את משק האנרגיה בישראל לשם ייצור חשמל ולתעשיות שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור אנרגיה בישראל, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה של שדות גז על ידי שותפויות ישראליות עם חברות זרות בים התיכון, בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס.

מאגרי הגז העיקריים מול חופי ישראל הם המאגרים "לוויתן" ו"תמר" בבעלות קבוצת דלק בראשות יצחק תשובה, ונובל אנרג'י, בהיקף של כ-820 BCM. בעקבות אישור ההחלטות של וועדת צמח הממשלה אישרה יצוא של כמחצית מהגז בישראל, דבר שיותיר עתודות גז לשימוש ישראלי שיספיקו ל-20-25 שנים. מספר ארגוני סביבה וחברה, וכן מומחים שונים ושרים - מתנגדים ליוזמת ייצוא הגז וטוענים כי יש לשמור את הגז הישראלי בישראל. ודבר זה הוביל לוויכוחים רבים בנושא - האם משתלם לייצא את הגז מבחינה כלכלית ומדינית ומה ההשלכות של דבר זה על הביטחון האנרגטי של ישראל.

ישראל נהנית מכמות גדולה של אנרגיית שמש אך היא מנצלת כמות קטנה מאנרגיה זו. אנרגיית שמש בישראל משמשת בעיקר לשם חימום מים בדודי שמש ובשנים האחרונות יש ניסיונות להשתמש בתאים פוטו-וולאטים כדי להגדיל את הפקת החשמל מהשמש.

משרד האנרגיה והמים אמור לתכנן ולפקח על משק האנרגיה בישראל.

משאבים ביוטים

שדות חקלאיים בעמק החולה. יערות ומערכות אקולוגיות אחרות מספקות לחקלאות שירותים אקולוגיים שמאפשרים לה להתקיים

נוסף למשאבים הא-ביוטים, יש בישראל גם משאבים ביוטים הכוללים מערכות אקולוגיות שונות כמו יערות, שטחי חקלאות, שטחי המדבר בישראל, הנחלים, אגם כינרת והים.

המשאבים הביוטים חשובים לישראל משום שהם מספקים מגוון ביולוגי וכן שירותים אקולוגיים. לדוגמה, היערות בישראל מסייעים לחדירה של מי גשמים אל תוך הקרקע ומשם אל מי התהום. ללא עצים וצמחיה חלק גדול מהמים ישאר על פני הקרקע ויתאדה בחזרה לאוויר. בעיה נוספת של מקומות ללא עצים היא קיומם של ביצות ושיטפונות הגורמים לבעיות בריאות, אובדן מים מתוקים ופגיעה בחקלאות.

שורשי העצים גם מספקים ייצוב של הקרקע בכך יערות ושיחים גם מונעים סחף קרקע ונותנים שירות חשוב לחקלאות בישראל ושומרים על משק המים בישראל. עצים ומערכות אקולוגיות מספקים שירותים רבים נוספים כולל ייצוב מיקרו -אקלימי (מניעת תנודות חזקות של חום וקור), תיירות, ייצור חמצן וטיהור טבעי של האוויר מזיהום אוויר.

אשלג ופוספטים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אשלג בישראל
תמונת לווין של דרום ים המלח ובריכות האידוי של מפעלי ים המלח בשנת 1989.

אשלג ופוספטים הם חומרי גלם חשובים לחקלאות שכן יחד עם גז טבעי הם מהווים מרכיבים הכרחיים ל דשן כימי.

אשלג בישראל

האשלג בישראל נחשב לאחד מאוצרות הטבע החשובים של מדינת ישראל. האשלג בישראל מצוי בים המלח בשיעור של 7.26 גרם לליטר ‏‏[1]. חברת מפעלי ים המלח, השייכת לחברת כימיקלים לישראל, חברת בת של החברה לישראל כורה את האשלג מים המלח.

התמלוגים על האשלג הם בשיעור של 5% משווי המוצרים בשער המפעל בהפחתת הוצאות מסוימות המוערכות ביותר מחצי אחוז. נוסחת תמלוגים זו מבוססת על “פקודת המכרות”, חקיקה מנדטורית שהתקבלה בשנת 1925.[2]במרץ 2013 טען פרופ' איתן ששינסקי כי ניתן לגבות מיליארדי שקלים בשנה בתמלוגים ממפעלי ים המלח.[1] באפריל אותה שנה הכריז שר האוצר, יאיר לפיד, על הקמת וועדה לבחינה מחודשת של ניהול משאבי הטבע בישראל.[2]

עתודות האשלג של ישראל הן 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשנה. ללא המשך גידול בתפוקה, עתודות האשלג בישראל צפויות להיגמר תוך פחות מ-20 שנה.[3] מכאן יוצא שסמוך למועד פקיעת הזכיון של כימיקלים לישראל יגמר גם האשלג בים המלח.

כריית פוספטים בישראל

לישראל יש עתודות פוספטים של 1.5-2 מיליארד טונות, שמהוות 1% מעתודות הפוספט בעולם. בכל שנה נכרית בישראל כמות של 7 מיליון טונות סלע פוספט ומופקים מהם 3.5 מיליון טונות של פוספט מועשר. התפוקה העולמית השנתית עמדה על 145 מיליון טונות פוספט בשנת 2005 וישראל מפיקה 2% מהתפוקה העולמית.

על פי מגמות אלה, ישראל תחסל כמעט לגמרי את עתודות הפוספט שלה בתוך 25 שנה, עד 2037. קיימים שדות נוספים כמו שדה בריר ליד ערד שיכולים להמשיך את הכרייה למשך עוד מספר שנים. [4]

חברת רותם אמפרט מפיקה את הפוספט בישראל לייצור חומצה זרחתית. זוהי חברת בת של קבוצת כימיקלים לישראל שבעצמה שייכת לחברה לישראל שבשליטת האחים עופר. החברה מפעילה מכרות לכריית פוספטים מסלעים וכן מפעלים באזורים מדבריים של הנגב. מוצריה הם פוספטים, דשנים לחקלאות וחומצות לתעשיות המזון והתרופות.

משאבים א-ביוטים נוספים

  • כרייה של חול-ים, חצץ ומחצבות לשם הפקת חומרי גלם לתחום הבנייה.
  • בעבר היתה כרייה של נחושת במכרות תמנע, ליד אילת.
  • ניהול משאבים ציבוריים אחרים כמו תדרי רדיו.

תחום שהיה פרוץ למדי בישראל היה כריית חול ים, ומשאיות של קבלני חולות נהגו לכרות חול ים בצורה פיראטית. גם מחצבות היו דבר לא מטופל והרבה מהן הפכו להיות מזבלות פיראטיות שגרמו לסכנת זיהום אוויר וזיהום מי תהום. בשנים האחרונות מתקדמת חקיקה ואכיפה בנושא הסדרת הנושא ושיקום מחצבות ישנות.

תמלוגים על משאבי טבע

תשלומי תמלוגים בישראל הם נמוכים למדי בהשוואה למדינות אחרות. כך לדוגמה אחוז התמלוגים על גז טבעי ונפט עמדו על 12% והיו מהנמוכים בעולם עד וועדת ששינסקי. התמלוגים על הפקת אשלג הם 6% ואילו על הפקת מים מינרלים אין משלמים תמלוגים כלל. ההערכה היא כי באופן זה המדינה הפסידה הכנסות בסדר גודל של עשרות מיליארדי שקלים לאורך השנים, במיוחד בהקשר של משאבים כמו פוספט ואשלג.

משאבי הטבע מרכזיים לכלכלת ישראל, כמו אשלג ופוספט צפויים לאזול בתוך טווח של 20-30 שנה בקצב הייצוא הנוכחי, ומשאב הגז-הטבעי יועד על ידי וועדת צמח לשמור על עתודות ל-25 שנה בלבד. נוכח האזילה הצפויה של הפוספט המליצה הוועדה הבינמשרדית לבחינת משק הפוספטים בישראל להגביל את תפוקתו, אם כי הגבלה זו קרובה לתפוקה הנוכחית.

בשנת 2013 כונסה ועדת ששינסקי 2 לדון בגובה המיסוי הרצוי על משאבי טבע שאינם אנרגיה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צבי אילן כותב ש"כלוריד אשלגן" מהווה 11.5% ממלחי ים המלח‏
  2. ^ אשלג בישראל הדשן של השכן, עיתון מידע למגדלים, פברואר 2011, גיליון 2, תש"ח תשומות חקלאיות, התאחדות הארגונים הכלכליים
  3. ^ Stephen M. Jasinski Potash, USGS Mineral Commodity Summary 2011
  4. ^ סלעי הפוספט, עבר גאולוגי, הווה כלכלי, ועתיד לא ברור, דוד סודרי, גליליאו, מרץ 2007
ישראל

נושאים: אוכלוסיית ישראל - משאבי טבע בישראל - משק האנרגיה בישראל - גז טבעי בישראל - משק המים בישראל - חקלאות בישראל - כלכלת ישראל - חוק ההסדרים - לובי פוליטי בישראל - משפחות ההון בישראל - הפרטה בישראל - אי שוויון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - תחבורה בישראל - תחבורה ציבורית בישראל - פרבור בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום אוויר בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - מערכת החינוך בישראל - מערכת הבריאות בישראל - כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל - תוכנית אב ארצית לפיתוח מקיים