אנרגיה מתחדשת בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנרגיה מתחדשת בישראל עוסקת בכלל הייצור והצריכה של אנרגיה מתחדשת בישראל. רק אחוזים בודדים מצריכת האנרגיה בישראל מקורה באנרגיה מתחדשת. המקור העיקרי של אנרגיה מתחדשת בישראל הם דודי שמש ביתיים שמספקים כ-3% מהצריכה הראשונית של האנרגיה לישראל ומשתמשים באנרגיה סולארית לשם חימום מים. מלבד דבר זה, האנרגיה המתחדשת מספקת פחות מאחוז מהאנרגיה בישראל וכוללת אנרגיית רוח מטורבינות רוח בגולן, אנרגיית זרימת מים, וכן פאנלים סולאריים ביתיים.

נכון לשנת 2007 סך החשמל המיוצר בישראל בשנה ממקורות של אנרגיה מתחדשת עומד על כ-45.5 מיליון קילוואט שעה. היקף ייצור החשמל בארץ בשנה הוא ב-48,379 מיליון קילוואט שעה. לכן, רק כ-0.09% מכלל החשמל בארץ מיוצר ממקורות של אנרגיה מתחדשת. רוב החשמל מאנרגיה מתחדשת מיוצר בכמה פרויקטים עיקריים, והשאר – במספר רב של אתרים קטנים.[1]. נתון זה לא כולל את התרומה של דודי שמש, שהיו מעלים את התרומה הסולארית לכ-6% משוק החשמל המקומי וחסכון ניכר עוד יותר משוק האנרגיה המקומית - שכן לשם לקבל ג'ואל אחד של אנרגיה חשמלית יש להשקיע כ-2 ג'אול של אנרגיית דלק (פחם או מזוט).

במהלך שנת 2007 החל משרד התשתיות בעידוד של אנרגיות מתחדשות - ניתנו תמריצים כלכליים ליצרנים פרטיים ומסחריים בייצור חשמל מפאנלים סולאריים והוחלט על הקמת מכרז ל-2 תחנות סולאריות בנגב בעלות הספק של 250 מגה-וואט - או כ 3% משוק החשמל המקומי.


תוכן

הפקת אנרגיית רוח בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אנרגיית רוח בישראל
טורבינות רוח ברמת הגולן

בישראל פועלות טורבינות רוח גדולות ברכס חזקה (תל עסניה) שברמת הגולן ליד היישוב אלוני הבשן, ובגלבוע ליד היישוב מעלה גלבוע.

בסוף 1980 נוסדה תכנית ניצול אנרגית הרוח בישראל ע"י משרד האנרגיה והתשתית [1][2]. החל מסוף 1986 ועד 1993 קיימה חברת "מי גולן אנרגית רוח" יחד עם משרד האנרגיה, מחקר בנושא ניצול תנאי החל משנת 1993 מפעילה החברה חוות הרוח "בשנית 1" שממוקמת בתל עסניה (בשנית בערבית) ברמת הגולן. החווה היא בעלת כושר ייצור של 6 מגה וואט שעה. החווה כוללת 10 טורבינות רוח בעלות ציר אופקי, בקוטר להבים של 36 מטרים מתוצרת אוסטריה, ויש לה, לטענת החברה, ניצולת גבוה מבחינת שמישות - (כלומר משך הזמן בו התחנה עובדת ולא בתיקונים) - מעל 95% שהוא נתון גבוה יחסית לטורבינות בארה"ב ולמתקני חשמל קונבנציונלים של חברת החשמל. בעקבות הכנסת "פרמיה עבור אנרגיה נקיה" של משרד התשתיות ועליית מחירי הדלק בכוונת החברה להגדיל את תפוקת החווה ל-12 מגווה וואט שעה על ידי הגבהת תרנים ומעבר לטורבינות מדגם מתקדם יותר. [3][4]

היתה מתוכננת בניה של חוות טורבינות ברמת סירין בגליל. אך תוכנית זו הוקפאה או בוטלה.

כן נשקל פרוייקט של 400 מגה וואט ברמת הגולן על ידי חברת הטורבינות AES האמריקאית וחברת מי גולן, בהשקעה של 600 מיליון דולר. [5]

שימוש בטורבינות רוח עירוניות אינו קיים כמעט בישראל. לפי מסמך של מורן לניאדו וחנן לוי, פוטנציאל הטורבינות העירוניות נמוך יחסית עבור רמות צריכת החשמל המערביות כיום ( 2-5% במקרה הטוב) ותרומתו העיקרית היא בעידוד המודעות לחשיבות של שימור אנרגיה, כפי שהדבר קיים כנראה עבור תאים פוטווולטים, עם זאת, הורדת צריכת החשמל באופן סביר יכולה להעלות נתון זה לאחוז משמועתי יותר של 10-15% מהצריכה [6] [7]

דו"ח שהוגש למשרד לאיכות הסביבה בשנת 2002, העריך את פוטנציאל משאבי הרוח בישראל בכ-600-700 מגה וואט הספק מותקן [8], אך זו נחשבת הערכה נמוכה.

בשנת 2002 ביצעו ד"ר אלי בן-דב ואחרים מחקר בשם "בחינת היתכנות הקמת חוות רוח בים", מטעם משרד האנרגיה ומוסד שמואל נאמן, מסנקות הדוח הראו על חוסר כדאיות כלכלי לחוות רוח כאלה, בהנתן מחירי האנרגיה ששרו אז, בעיקר בגלל עלוית גבוהות של בניית יסודות בים ובשל רוחות חלשות יחסית באיזורי החוף. [9]ועל כדאיות של הקמת טורבינות בכמה איזורים בארץ: בהר הנגב, הרי יהודה, הרי אילת ומפרץ אילת [10]

בשנת 2005 הפיק מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך בשם "ייצור חשמל מאנרגיית הרוח" לפי בקשתו של חבר הכנסת אילן שלגי [11]

באפריל 2008 פרסם משרד התשתיות כי בכוונתו לאפשר התקנת טורבינות רוח ביתיות בישראל ולמכור את החשמל המיוצר לחברת החשמל בתעריפים דומים לתעריפי החשמל של לוחות סולאריים. [12]

מערכות פוטווולטאיות

ב-13.02.2006 נערך הדיון הראשון במסגרת 'פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן' בטכניון. המפגש הוקדש לנושא חשמל ממערכות פוטווולטאיות (PV) בו קימת התעניינות רבה ואף התקדמות רבה בעולם בשנים האחרונות. במפגש השתתפו כ-20 מומחים בנושא מתחומי התעשייה, האקדמיה והממסד הממשלתי והציבורי. המשתתפים בפורום נבחרו בקפידה עקב מומחיותם בתחום האנרגיה בכלל ובתחום המערכות הפוטוולטאיות בפרט.

משתתפי הפורום תמימי דעים שיש צורך בפעולות הסברה ציבוריות, ויש לקוות שהמסקנות ימצאו אוזן קשבת בממשלה ובממסד.

בסיכומי הדיון והמצגות ישנו מידע רב אודות הפקת אנרגיה רגילה וחלופית. נסקרות טכנולוגיות PV שונות, הבעיות, היתרונות והצעדים שיש לנקוט בכדי לקדם את הטכנולוגיה כפתרון לבעיות האנרגיה של ישראל.

ב-19.12.07 החליטו משרד התשתיות והרשות לחשמל לעודד את ההתקנה של לוחות סולאריים פרטיים על ידי סבסוד ציבורי. לקוחות ביתיים ותעשייתיים שיתקינו מערכות סולאריות יקבלו מחברת החשמל 2.04 ש"ח על כל קווט"ש שייוצר - זאת לעומת כ- 0.5 ש"ח של עלות קווט"ש לצרכן. גדול המערכת לצרכן ביתי מוגבל להספק של 15 קילו-ואט ולצרכן עסקי - 50 קילו-ואט. גובה התשלום לצרכן נקבע כך שיכסה על עלות רכישת המתקנים ותחזוקתם, בתוספת תשואה של 14% על ההשקעה במתקן. [13]


תחנות כוח סולאריות

14.11.2007 הודיע משרד התשתיות יחד עם משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה על כוונה להכנת מכרז BOT לבנייה ותפעול של 2 תחנות כוח סולאריות באשלים שבנגב, שיניבו הספק חשמלי של 250 מגה-ואט, כ-3% מצריכת החשמל הכוללת של ישראל. הצפי לפרסום הראשון של המכרז הוא בינואר 2008 ובכירת הזכיין צפויה לקראת סוף 2008. [14]

אנרגיית זרימת מים

אנרגיית זרימת מים משמשת להפקת חשמל בכמה אתרים בצפון ישראל, ובהם כפר-הנשיא, גשר-שניר ובית-שאן. בסך הכול מופק באתרים האלה חשמל בהספק של 5.5 מגוואט.[1]

דודי שמש

בשנות ה-80 נחקק חוק לפיו חובה להתקין דודי שמש על גגות בניינים חדשים. בישראל אחוז גבוה מהבתים הם בעלי דודי שמש. אלו אחראים לייצור של כ 3% מהאנרגיה בישראל, או 0.728 מיליוני שווה ערך טונה נפט - הרבה מעבר לכל ההפקה של כל האנרגיות המתחדשות האחרות גם יחד.

חקיקה בנושא

כאמור בשנות ה-80 נחקק חוק לעידוד התקנת דודי שמש. בשנת 2008 נחקקו חוקים לעידוד שימוש בפאנלים סולאריים ובטורבינות רוח כך שחברת חשמל תשלם למתקינים של אמצעים אלא תעריף ייצור גבוה מתעריף הנגבה על חשמל שמסופק להם.

חברי הכנסת ניצן הורוביץ, דב חנין ואופיר פינס-פז מקדמים הצעת חוק חדשה נוסף לאנרגיה מתחדשת היות והחוקים הקיימים הותירו על כנם מספר מעצורים בפני פיתוח כזה. גרינפיס המזרח התיכון תומכת בחוק זה [15]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ,ייצור חשמל מאנרגיה חלופית בישראל מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ינואר 2007
אנרגיה

מושגים: אקסרגיה - אנטרופיה - החוק השני של התרמודינמיקה - החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה - אנרגיה גלומה - יחידות מידה לאנרגיה

אנרגיה

אנרגיה וסביבה: ייצור ראשוני - משאבים מתכלים - משק האנרגיה העולמי- שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הפחם - התחממות עולמית - דלק מחצבי - זיהום אוויר - עקרון העוצמה המקסימילית - חקלאות ואנרגיה

אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולארית - אנרגיית רוח - אנרגיה גאותרמית - אנרגיית ים - ביו דיזל - אנרגיית גלי ים - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם

שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונס - BedZED - יוממות אופניים - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תאורת אור יום - צמחונות

אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - מוסד שמואל נאמן - בתי זיקוק לנפט - הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות בישראל‏



ישראל

נושאים: אוכלוסיית ישראל - משק האנרגיה בישראל - משק המים בישראל - כלכלת ישראל- חוק ההסדרים - משפחות ההון בישראל - אי שוויון בישראל- זיהום מים בישראל - זיהום אוויר בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - נתונים על מערכת החינוך בישראל - תוכנית אב ארצית לפיתוח מקיים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
תוכן
ניווט
ערכת כלים