קרקע

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קרקע (Soil) היא שכבת האדמה העליונה המורכבת ממינרלים - תרכובות של יסודות המסודרים במבנים שונים - בעיקר חרסית וחול, הומוס (חומר אורגני בקרקע), אוויר ומים. קרקעות שונות נבדלות זו מזו ביחסי כמויות החומרים המרכיבים אותן.

שכבות קרקע (soil horizons). מבנה השכבות קרוי soil profile, והוא נחקר על ידי מדעני קרקע (pedologists) שקובעים את תכונותיה לשימושים שונים. לרוב הקרקעות יש שלוש שכבות: השכבה העליונה (A), האמצעית (B)והתחתונה (C), מתחת לשכבות אלה יש שכבות בעלות כמות מינרלים נמוכה (E) או שכבות סלע (R). השכבה העליונה (O) היא שכבה אורגנית הקיימת בחלק מהאדמות ויכולה להיות גם קבורה בשכבה מתחתיה.

קרקע כמערכת אקולוגית

בעוד החקלאות התעשייתית רואה בקרקע בדרך כלל מצע גידול ותו לאו, שיטות מקיימות יותר, כמו פרמקלצ'ר רואות בקרקע מערכת מורכבת או מערכת אקולוגית שלמה שיש לטפח אותה ולשמור על בריאותה.

במערכת זו יש אינטראקציות בין גורמים שונים בקרקע, כמו: סוג הקרקע; בעלי החיים החיים בקרקע ועליה (במיוחד תולעים וחרקים החיים בקרקע), צמחים מתורבתים, עשבים, פטריות, חד-תאים וחיידקים הגדלים בה; חיפוי הקרקע; הטיפול הניתן לה על ידי האדם; מידת האיוורור של הקרקע; אחוז ההומוס בה; כמות המים שיש בה; מידת ההידוק שלה, אחוז המלחים בה ווהזיהום שבה ועוד.

הקרקע מהווה בית גידול ליצורים חיים שונים: צמחים, חיידקים, פטריות, חד-תאיים שונים, חרקים ויונקים קטנים. הצמחים מהווים יצרנים ראשוניים ומספקים מקור אנרגיה ממנו נהנים כל שאר היצורים. כמו כן הם מספקים צל, מסייעים לתיחוח הקרקע בשורשיהן, ושואבים מים מתוך שכבות קרקע עמוקות יותר וממי תהום. הפטריות והחיידקים מפרקים חלקי אורגניזמים שמתו ומשחררים את תוצרי הפירוק (מינרלים שונים) לקרקע. שלשולים וחרקים אחרים מתחחים את הקרקע ומאיצים את יצירת ההומוס מצמחים מתים.

סוגי הצמחים הגדלים במקום מסויים נקבעים במידה רבה על פי תכונות הקרקע במקום זה, ומצד שני הצמחייה עצמה משפיעה על תכונות הקרקע; תורמת להתפוררותה ולחומר האורגני שבה, וכך, בעקיפין, משפיעה הקרקע גם על סוגי בעלי החיים המתקיימים בבית הגידול וניזונים מהצמחים הגדלים בה. דבר זה הוא דוגמה ללולאת משוב אחת שקיימת בקרקע.

קיימות לולאות משוב נוספות - ככל שקרקע היא מהודקת יותר, קשה יותר לצמחים לגדול בה, ופחות מים נכנסים אליה. ומצד שני קרקע בריאה יותר היא מאווררת יותר בזכות הצמחים ובעלי החיים שחיים איתם, ודבר זה מאפשר כניסת אוויר שחיוני לשורשי הצמחים וכן לחלחול של מים שהם חיוניים לכלל המערכת.

קביעת סוג הקרקע במבחן ידני

ניתן להשתמש בתהליך הבא (לקוח מפרמקלצ'ר) כדי לבחון טיב קרקע. ראשית מרטיבים את הקרקע.

אם הקרקע היא בעל מרקם גרגרי בודקים אם ניתן ליצור ממנה כדור. אם כן - זוהי קרקע קלה, ואם לא- מדובר בקרקע חולית (גרגירית).

אם הקרקע אינה בעלת מרקם גרגרי (קרקע קלה) בודקים אם היא דביקה או לא. אם אינה דביקה זוהי אדמה בינונית. אם היא דביקה, בודקים אם אפשר להשתמש בבוהן כדי להבריק אותה. במידה ואינה מבריקה - זו אדמה כבדה. אם כן מבריקה, בודקים האם ניתן ליצור ממנה צורה, במידה וכן - זוהי חרסית, ואם לא - זו אדמה חרסיתית.

איומי סביבה וקיימות על כמות ואיכות הקרקע

מפת הרגישות למדבור בעולם. באדום ובכתום איזורים רגישים שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, רוב המדבור מתרחש סמוך למדבריות קיימים עקב שילוב תהליכים הגורמים להרס הקרקע. המדבור מתרחש בכל היבשות וגם במדינות עשירות ופוריות כמו ארצות הברית, אוסטרליה, איזור טורקיה ודרום אירופה

בתחילת המאה ה 21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: אובדן קרקע. בלי קרקע פוריה אין מזון. לפי נתוני המדענים, יש 3 סיבות עיקריות לתופעה:

1. שינויי אקלים.

2. ברוא יערות. בלי חיפוי צמחי הקרקע מתייבשת מתפוררת בשמש ונסחפת אחרי כל גשם.

3. חקלאות תעשייתית, קודם כל בגלל שבחקלאות מהסוג הזה משתמשים בדשן כימי וחריש עמוק.

3 הגורמים האלה קשורים אחד לשני: אחת הסיבות העיקריות לברוא יערות היא הצורך לפנות מקום לשדות, עוד סיבה היא שרפות בגלל שינויי אקלים, מצד שני החקלאות התעשייתית וברוא היערות הם חלק מהסיבות המרכזיות לשינויי האקלים.

לפי הערכות המדענים בקצב הנוכחי 3 הגורמים האלה, יעלימו את הקרקע הפורייה לחלוטין תוך 60 שנה, משנת 2014 ‏[1][2]

אפשר להסתכל על הקרקע כעל משאב מתכלה או משאב מתחדש בעל קצב התחדשות נמוך. בעוד שיצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה, הרס של שכבה כזו בגלל שילוב תהליכים שונים יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[1]

מדבור הוא אחת הבעיות העיקריות של קרקעות באיזורים יבשים (הנמצאים בקרבת מדבריות), ולפי הערכת האו"ם הוא מאיים על שליש מאדמות העולם ביבשה. מדבור מאיים על אדמות באפריקה, אבל גם על אדמות בסין, בהודו, בארצות הברית, באוסטרליה בצפון מערב אסיה ובאירופה. בניגוד לדימוי המקובל, מדבור אינו נובע מהתפשטות דיונות מדבריות אל תוך שטחים חקלאיים, אלא מהרס איטי ומתמשך של קרקעות פוריות. התהליכים הגורמים להרס הקרקע כוללים:[2]

  • שימוש בחומרי הדברה ובדשן כימי גורמים להחלשה ולהרג של היצורים החיים בקרקע ולהכחדת המערכות האקולוגית שלהן.
  • חריש והפיכת הקרקע גורמים לייבוש הקרקע ולדחיסה שלה.
  • בירוא יערות, ורעיית יתר גורמים להסרת הצמחייה מהקרקע, ודבר זה גורם לייבוש וחשיפה של הקרקע, כך סחף קרקע של גשמים ורוחות סוחפים קרקעות לאוקיינוסים ולמדבריות.
  • תהליכי השקייה לא נכונים עלולים לגרור המלחת קרקע דבר שגם הוא פוגע בפוריות הקרקע.
  • שינוי אקלים הנגרמים בגלל התחממות עולמית, יחד עם משבר המים העולמי גורמים לנזק נוסף.

קרקע עלולה לאבד את פוריותה עקב המלחת קרקע שיכולה לנבוע מהמלחת מי תהום או עקב השקייה מרובה (שכן בניגוד למי גשם מי הנהרות או מי תהום מכילים עקבות מלחים שעלולים להצטבר בקרקע). בעיה זו התרחשה באיזור בבל ושומר והיתה אחת הסיבות המרכזיות כנראה לשקיעת האימפריה השומרית.

בעיה חמורה שמתרחשת כיום במקומות רבים בעולם היא בליית קרקע עקב שילוב של בירוא יערות הגורמת לחשיפת הקרקע לגשמים ולרוח, עקב שטפונות (שעוצמתם גוברת גם היא עקב כריתת יערות שכן עצים מסיים לחדירת מים אל תוך הקרקע), עקב חקלאות אינטנסיבית ועקב עבודות תשתיות והטיית נהרות. בליית קרקע מואצת גורמת לאובדן כמויות גדולות של קרקע חקלאית ולכך ששטחי חקלאות איכותיים הולכים לאיבוד. בעיה דומה לבעיה זו היא אובדן פוריות הקרקע שכן קרקעות איכותיות נפגעות, ונשארות קרקעות עניות יותר בחומרי מזון.

בעיות קרקע אחרות קשורות לקרקע בסיסית מידי או חומצית מדי וכן לזיהום קרקע בחומרים רעילים שונים. זיהום כזה יכול לפגוע במערכות אקולוגיות ובחקלאות, להגיע לשרשרת המזון ו/או למי התהום. במקרים רבים ייתכן ויעברו שנים ארוכות בין מקור זיהום הקרקע לבין הגילוי והפגיעה של הזיהום, כך הדבר לדוגמה בזיהום הקרקע בנחלת יצחק ובזיהום המים באיזור התעשייה של חולון.

בעיות קרקע נחשבות לאחת בעיות סביבתיות, כך שהן נחשבות לאחת מאיומים הגדולים על קיימות המין האנושי. דלדול הפוריות ובליית קרקע הן אחת מסוגיות שגרמו בעבר להתמוטטות חברות עבר כמו איי הפסחא ואיים אחרים באוקיינוס השקט, כפי שמתואר בספר התמוטטות (ספר).

ניסיונות לפתור את המשבר: שיקום קרקע פורייה

מכיוון שהסיבות העיקריות להעלמות הקרקע הם שינויי אקלים אנטרופוגניים, חקלאות תעשייתית וברוא יערות, הדרכים העיקריות לפתירת המשבר קשורים להחזרת האקלים למצב נורמלי(מעבר לאנרגיה נקייה לדוגמה), הפסקת ברוא היערות ומעבר לחקלאות בת קיימא.

המנגנון הנחשב לחשוב ביותר בנושא הפסקת ברוא היערות נקרא: The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות‏[3].

אחד הפרויקטים הגדולים בעולם למעבר לחקלאות בת קיימא נקרא חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture. באתר שלהם אפשר למצוא הרבה מידע על הנושא(באנגלית). לדוגמה, מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה)‏[4][5][6]

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • קרקע בוויקיפדיה העברית
חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה

  1. ^ Chris Arsenault Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues Reuters
  2. ^ Future timeline.net. The world has 60 years of topsoil left
  3. ^ John Vidal We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years גארדיאן, 23.01.2017
  4. ^ Regeneration International REGENERATION INTERNATIONAL
  5. ^ Ronnie Cummins and Regeneration International Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization 31.05.2017, Regeneration International
  6. ^ Jack Kittredge, policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration: Can Biology do the Job?] 14.08.2015, Northeast Organic Farming Association/Massachusetts Chapter