בירוא יערות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלקת יער שנשרפה במסגרת חקלאות כרות והבער בדרום מקסיקו. חלק ניכר מבירוא היערות הוא לשם חקלאות או מחצבים ולאו דווקא לשם העץ

בירוא יערות (באנגלית: Deforestation) הוא תהליך של השמדת יערות טבעיים באמצעות כריתה מאסיבית של עצים ו/או הבערת עצים באיזורים מיוערים, לרוב על ידי בני אדם.

סיבה אחת לבירוא יערות היא כדי להשתמש בעצים כדלק או כחומרי גלם למוצרים. המוצרים כוללים הספקת דלק לבישול ולחימום (פחם העץ או בצורה ישירה), עץ לבנייה, עץ לריהוט ולשם נייר וקרטון, סיבה מרכזית אחרת לבירוא יערות היא להשתמש בקרקע המבוראת - לשם חקלאות, למרעה או להתיישבות אנושית דבר זה מכונה חקלאות כרות והבער.

השמדת היערות ללא יעור מחודש בהקיף מספק ובצורה הנכונה מובילה להרס של בתי גידול ושל מערכות אקולוגיות, להכחדת מינים והקטנת המגוון הגנטי. איזורים שבוראו עוברים בדרך כלל סחף משמעותי של הקרקע ושל חומרי ההזנה שבה ולעיתים קרובות הופכים לאדמה צחיחה או מדברית. דבר זה תורם להצפות אובדן מי שתייה, ולמדבור.

בירוא יערות הוא תהליך מתמשך שמתקיים החל מראשית החקלאות מלפני 10,000 שנה, והוא מתרחש בהיקף גדל גם כיום. יש לו השפעות נרחבות על האקלים, הגאוגרפיה והסביבה.

קצב אובדן היערות

איזורים שעברו שינוי קרקע משמעותי במחצית השנייה של המאה ה-20. באדום - ברוא יערות, ירוק בהיר - יערות קיימים וירוק כהה - תוספת ליערות. בירוק צהבהב - אובדן קרקע. המקומות בהן יש תוספת של יערות הם יערות באיזורים קרובים יותר לקטבים בהם יש יערות שונים מהיערות שאובדים. אובדן היערות תורם לאובדן קרקע

במשך שנים רבות היה קושי להעריך את היקף בירוא היערות עקב שילוב של כריתה לא חוקית, שריפות והיות איזורי היערות בלתי נגישים. בנוסף, ממשלות לא תמיד שמחו לנדב מידע כזה או לסייע במחקר בנושא. בשנת 2013 פרסמה קבוצת חוקרים מחקר בעיתון "סאיינס", של כמות היערות שאבדה בשנים 2000-2012 על בסיס השוואה של צילומי לווין ברזולוציה גבוהה של 30 מטרים. במשך תקופה זו אבדו 2.3 מיליון קילומטרים רבועים (קמ"ר) של יערות מכל הסוגים ונוספו שטחי יער בשטח של 0.8 מיליון קמ"ר.[1] פרוש הדבר הוא אובדן יערות בקצב של 191 אלף קמ"ר בשנה וצמיחת שטחי חדשים בהיקף של 66 אלף קמ"ר בשנה. לעיתים קרובות יער חדש הוא לא באותה איכות כמו יער ישן שכן יש ביער זה פחות מינים ופחות קשרים בין מערכות אקולוגיות שונות. אם מניחים שהשטחים הנוספים הם באיכות דומה לשטחים שאבדו, מתקבל אובדן נטו של שטחי יער בקצב של 125 אלף קילומטרים רבועים בשנה, שטח גדול פי 5 משטחה של מדינת ישראל (22 אלף קמ"ר).

ברוב האיזורים אין מגמה ברורה, אבל באיזור יערות הגשם הטרופיים, קצב אובדן היערות גדל ב-2,101 קמ"ר בשנה. בברזיל יש ירידה מתועדת של קצב בירוא היערות. עם זאת מגמה זו קיבלה "פיצוי" על ידי הגדלת אובדן היערות באינדונזיה, מאלזיה, פרגוואי, בוליביה, זמביה, אנגולה, ומדינות נוספות. כריתת יערות מאסיבית התרחשה ביערות סאב-טרופיים כך שקצב השינוי שם הוא הגדול ביותר. עיקר האובדן של יערות מחטניים נובע משריפות יער ומכריתת יערות והוא השני בגודלו לאחר היערות הטרופיים במונחים מוחלטים ויחסיים.[1]

רוב אובדן היערות התרחש ביערות טרופיים, עם אובדן שנתי של 90 אלף קמ"ר, מתוך כך 50 אלף קמ"ר של יערות גשם טרופיים אבדו כל שנה. קצב האובדן של יערות מחטניים עמד על כ-50 אלף קמ"ר בשנה, קצב האובדן של יערות סאב-טרופיים עמד על 17.75 אלף קמ"ר בשנה וקצב האובדן של יערות טרופיים עמד על 20 אלף קמ"ר בשנה.[1]

הקבוצה בנתה מפה מפורטת על גבי מפות גוגל. איזורים אדומים במפה הם איזורים עם אובדן יערות, באיזורים כחולים נוספו יערות ובאיזורים סגולים התרחשו שני הדברים גם יחד. [2]

לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של תוכנית הסביבה של האו"ם, השטח היבשתי של כדור הארץ הוא כ-150 מיליון קמ"ר, ומתוך כך כ-39 מיליון קמ"ר הם שטחי יער מכל הסוגים.[3] אם קצב כריתת היערות לא ישתנה (לא יגדל ולא יקטן), יאבדו כל היערות בעולם בתוך כ-312 שנים. עם זאת קצב הכריתה של יערות מחטניים התייצב. עיקר הסכנה נשקפת לאיזורים טרופיים. שטח היער הטרופי בעולם בשנת 1990 היה 1756 מיליוני הקטר (17.5 מיליוני קמ"ר),[4] אובדן בקצב של 90 אלף קמ"ר בשנה, פירושו אובדן בקצב של 0.5% אחוז בשנה או הרס כל יערות הטרופיים בכל כדור הארץ בתוך כ-200 שנה.

גורמים המשפיעים על בירוא יערות

באופן כללי ניתן לחלק את קצב בירוא היערות לנוסחת I=PAT - כלומר I - ההשפעה הכוללת (כמות היערות שנהרסת בשנה) שווה לכמות האוכלוסייה (P) כפול A - ההוצאה לנפש בדולרים בשנה, כפול T - כמות כריתת העצים שכל דולר שמוצא על מוצרים שונים גורם לה. פירוש הדבר הוא כי גידול אוכלוסין בהכרח מוביל לכריתת יערות אלא אם מוצאים דרכים להקטין את כמות העצים הנכרתים לנפש. כמות זו מושפעת מגורמים שונים הנוגעים בעיקר לחקלאות, אנרגיה, ריהוט, בנייה, עץ ונייר שהם ענפי התעשייה המשפיעים בעיקר על כריתת עצים.

יש מספר גורמים המשפיעים על הקצב של בירוא יערות:

  • חקלאות כרות והבער - חקלאים, ובדרך כלל חקלאים קטנים המעבדים חלקה בסמוך ליער שאותה שרפו או כרתו. בתוך מספר שנים חומרי ההזנה בקרקע נגמרים עקב סחף קרקע והאדמה הופכת חולית או מדברית. החקלאים מתקדמים הלאה אל תוך היער וכורתים חלקה נוספת.
  • כריתת עצים לדלק - במדינות עניות כמו מדינות אפריקה יש שימוש בעצים לצורכי הסקת הבית ולצורכי בישול. במדינות כמו אתיופיה כריתה כזו פרושה שנערות ונשים צריכות ללכת מרחקים גדלים והולכים עד ליערות כדי לכרות אותם. הבישול והסקת הבית במדורה או באח יוצרת גם בעיה חמורה נוספת של זיהום אוויר ביתי במדינות עניות.
  • כריתת יערות לשם הפקת מוצרי עץ - עץ לבנייה ועץ לרהיטים נכרתים לעיתים קרובות מיערות עד.
  • עץ לנייר - כיום עצים לנייר מופקים בעיקר מחוות עצים שמגדלות את העצים במיוחד למטרה זו. דבר זה יוצר בעיה של מונוקולטורה.

שריפות יער בשנים האחרונות יש בכמה מדינות - בעלות אקלים יבש בעיה גדלה של שריפת יערות. הדבר בולט במיוחד באיזורים כמו מערב ארצות הברית או אוסטרליה. מומחים מעריכים כי התחממות עולמית גורמת יובש של הקרקע ושינוי של הצמחייה שגורם לכך ששריפות יער הן נפוצות יותר וכן כי מרגע ששריפה החלה היא מתפשטת על פני שטח גדול יותר.

השפעות סביבתיות של בירוא יערות

שינויי אקלים

בעיות סביבתיות

בירוא יערות תורם לשינויי אקלים והוא אחד המרכיבים החשובים בהגברת אפקט החממה ובהתחממות עולמית. בירוא יערות טרופיים לבדו גורם לשחרור של כ-20% מפליטת גזי החממה העולמיים. כמו כן כריתת יערות מביאה להפחתה בכמות המשקעים, בגלל שהעצים פולטים לחות במהלך תהליך הנשימה והם גם יוצרים אזור לחץ אטמוספרי נמוך מה שעוזר להביא גשם‏[2][3].

סחף קרקע

יערות מאפשרים למי גשמים לחזור למי התהום. ללא יערות, מי גשמים מתקשים להיכנס לקרקע וגורמים הן להצפות והן לסחף קרקע.

הכחדת מינים

התרומה לייצור הראשוני של שטחים שונים שונה זה מזה. ביערות גשם וביערות טרופיים יש תנאים טובים לגידול מהיר של צמחים, בקצב מהיר בהרבה יחסית לביומות אחרות, בגלל שפע של אור בקו המשווה ובשל אקלים חם ולח. לאור זה יש בהם ריכוז גבוה של מיני צומח, פטריות ובעלי חיים בהיקף שאין במקומות אחרים. כמו כן גם מבחינת כמות ביו-מאסה או כמות בעלי החיים והצמחים יש בהם יותר לעומת איזורים אחרים כגון מדבריות, טונדרות, ערבות עשב וכו'. דבר דומה, אם כי בהיקף נמוך יותר מתרחש בביצות, ביערות מחטניים וביערות סאב-טרופיים וממוזגים. כריתה ושריפת יערות, בעיקר של יערות טרופיים גורמת להרס בתי גידול שמוביל להכחדה המונית של מינים אנדמיים (מינים שנמצאים רק באיזורים אלה). דבר זה מערער את התפקוד של מערכות אקולוגיות וגורם לאובדן המגוון הביולוגי ומהווה הרס בלתי הפיך ופגיעה מוסרית ואסתטית.

אובדן חומרי הזנה ומדבור

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - חקלאות כרות והבער

השפע ביערות טרופיים עשוי להטעות, שכן כמות עצומה של צמחייה תלויה בשכבה דקה של עלים ורקבובית המגנים על הקרקע מפני סחף קרקע ושמירה על חומרי הזנה. לאחר כריתה או שריפה של יער גשם מתיישבים חקלאים במקום למשך מספר שנים. אלא שהקרקע מאבדת במהירות את חומרי ההזנה שנסחפים עם המים. בתוך מספר שנים מועט הופכת האדמה לצחיחה ובלתי מתאימה לעיבוד חקלאי והחקלאים עוברים לכרות את חלקות היער הסמוכות.

השפעות חברתיות וקיומיות של בירוא יערות

בספר התמוטטות משנת 2004 מציין הביולוג ג'ארד דיימונד מספר חברות עתיקות אשר בירוא יערות היה סיבה מרכזית לקריסה שלהן עקב נזק לחקלאות עקב סחף קרקע או אובדן חומרי גלם חיוניים. בין התרבויות הפרה-תעשייתיות אלא אפשר למנות את איי הפסחא ואיי מונגרנבה שבשתיהן האוכלוסייה המקורית הצטמצמה מאד, התרבות והסדר השלטוני והחברתי התמוטטו, ושתושביהן נאלצו לפנות לקניבליות כדי לשרוד. אובדן יערות מילא תפקיד מרכזי גם בהתמוטטות בני המאיה. התיישבות הנורדים בגרינלנד גרמה לכריתת יערות מאסיבית כדי להפיק ברזל. דבר זה הוביל לנדירות העץ כחומר גלם לבנייה ולריהוט וכן בפגיעה קשה ביכולת להפיק ולתקן כלי ברזל.

דיימונד מביא שלוש חברות חקלאיות שהצליחו לשרוד: יפן, ניו גינאה והאי הזעיר טיקופיה. שלוש החברות עשו זאת תודות למדיניות נטיעת עצים ושמירה על היערות. לדבר זה סייע המזל של חברות אלה שכן במקומות אלה קצב התחדשות היערות היה מהיר יותר יחסית לחברות שהתמוטטו, הודות למשתנים כמו אקלים חם וגשום יותר, התחדשות חומרי מזון בקרקע עקב הסעת אבק-געשי או אבק מאסיה ועוד גורמים. השמירה על העצים ביפן מתועדת היטב ודרשה מאמץ גדול מצד השלטון הריכוזי שם, שראשית ביצע מחקר מדוקדק על בריאות היערות ולאחר מכן כפה מגבלות דרקוניות על השימוש בעץ לבנייה ולשימושים אחרים ועל המסחר בעץ. גם כך, שיקום היערות לקח מאות שנים.

דיימונד מביא גם את סיפורם של הרפובליקה הדומיניקנית מול האיטי כדוגמה איך שוני תרבותי בין שתי החברות הביא למדיניות ניהול שונה בתכלית של היערות, למרות ששתי החברות חולקות את האי היספניולה באוקיינוס האטלנטי. בירוא יערות מהווה גורם מרכזי גם במקרים של רואנדה וסין המודרנית.

חלופות לבירוא יערות

ישנן חלופות של יערנות מקיימת או חלופות להקטנת השימוש בעץ לשם מוצרים או לשם שימוש בקרקע.

  • פרמקלצ'ר מטייב את הקרקע ושומר על שטחי החקלאות. אובדן שטחים כאלה מהווה תמריץ חשוב לשימוש בשטחים נוספים.
  • תנורי שמש יכולים לחסוך חלק משמעותי מהשימוש בעץ לשם חימום ובישול.
  • סיעוף משמש לשם קבלת מוצרי עץ תוך שמירה על רוב עצי היער בצורה שלמה.
  • יערנות חקלאית משמשת לגידול חקלאות בצד עצים.
  • ריהוט מקיים נועד בין היתר להקטין את הנזק לעצים וליערות על ידי בחירת עצים שבאו מיערנות מקיימת יותר, ועל ידי שימוש ברהיטים שמחזיקים משך זמן גדול יותר.
  • יעור וכן שימוש בחוות עצים לשם הספקה מקיימת יותר של מוצרי עץ כמו נייר.

ראו גם

חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה



קישורים חיצוניים

כללי
נתונים
כתבות

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Hansen et al.High-Resolution Global Maps of 21st-Century Forest Cover Change Science, 15 November 2013, 342 (6160): 850-853
  2. ^ Ilima Loomis Trees in the Amazon make their own rain 04.08.2017 Science
  3. ^ BARBARA FRASER Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated10.04.2014 forests news