פחמן דו-חמצני

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פחמן דו-חמצני, נקרא גם דו-תחמוצת הפחמן, (באנגלית: Carbon dioxide‏; CO2 בכתיב כימי), הוא גז (בטמפרטורת החדר) המהווה תרכובת של פחמן וחמצן. כל מולקולה של CO2 מורכבת מאטום פחמן (C) אחד ושני אטומי חמצן (O), הקשורים אליו בקשר קוולנטי כפול. זהו גז חסר צבע. שכיחותו באטמוספירה נמוכה יחסית - רק 0.035 אחוזים.

התחממות עולמית

פחמן דו-חמצני הוא אחד הגזים שמרכיבים את האטמוספירה של כדור הארץ ויש לו חלק חשוב בתהליכים ביולוגיים, אקולוגיים וגאופיסיים רבים. כחלק ממחזור הפחמן, הפחמן הדו חמצני זורם מ ואל האטמוספירה ממאגרים נוספים כמו תרכובות פחמן בבעלי חיים וצמחים וכן ממאגרי הפחמן הדו חמצני המומס המצויים באוקיינוסים.

הפחמן הדו חמצני הוא גז החממה המרכזי בכדור הארץ. למרות כמותו הקטנה יחסית לגזי חממה אחרים כמו אדי מים, זמן השהייה הארוך שלו באטמוספירה (עשרות שנים) גורם לכך שהוא מהווה חלק חשוב באפקט החממה. התאוריה המקובלת בקרב רוב מדעני העולם העוסקים בתחום האקלים טוענת שפליטות אנושיות של פחמן דו חמצני שנפלטו בתהליכי בערה של דלק מחצבי כמו גם תהליכים תעשייתיים וחקלאיים אחרים מאז המהפכה התעשייתית, גרמו לעליית אחוזי הפחמן הדו חמצני באטמוספירה ובכך הובילו להתחממות עולמית.

מתקיימים מאמצים גדולים להפחית את כמות הפחמן הדו חמצני שנפלט על ידי בני האדם - בין היתר על ידי התייעלות אנרגטית ומעבר לאנרגיה מתחדשת או לאנרגיה גרעינית. עם זאת, השימוש בדלק מחצבי (פחם, נפט וגז טבעי) שפולט פחמן דו חמצני תוך כדי בערה עדיין נפוץ מאוד ומהווה את רוב משק האנרגיה העולמי, כך שפליטות הגז רק גדלות עם השנים, גם אם יש מקומות שהצליחו להקטין את הפליטה המקומית של גזי חממה.

כמות הפחמן דו-חמצני באטמוספירה

כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה של כדור הארץ הגיעה לשיעור שיא בשנת 2016, על פי ארגון המטאורולוגי העולמי (WMO) על הפי הדו"ח, הגידול עלול להביא להתחממות של 3 מעלות צלזיוס ולעלייה של כ-20 מטרים בגובה פני הים. עוד עולה מהדו"ח כי ריכוז הפחמן הדו-חמצני (CO2) באוויר הגיע ל-403.3 חלקיקים למיליון בשנת 2016, לעומת 400 בשנת 2015. חוקרי הארגון אמרו כי שילוב זיהום האוויר מעשה ידי אדם ושנת האל-ניניו גרמו לשיא החדש. [1] [2]

פחמן דו חמצני באוקיינוסים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - החמצת אוקיינוסים

כמות הפחמן הדו חמצני המומסת במי האוקיינוסים גדולה בערך פי 50 מאשר הכמות שנמצאת באטמוספירה. במי ים, פחמן דו חמצני מופיע בצורה של CO2 וכן בצורה של חומצה פחמתית (H2CO3) וביקרבונט (-HCO3). האוקיינוסים והימים משמשים כ"כיור פחמן" ענקי במסגרת מחזור הפחמן בטבע. כשליש מהפחמן הדו חמצני שנפלט כתוצאה מפעילות אנושית נקלט בים.[1]

מסיסות הגז במי הים (היכולת של המים להכיל גז) יורדת כאשר הטמפרטורה עולה (מלבד בלחצים גבוהים של מעל 300 בר וטמפרטורה של מעל 393 מעלות, דבר שמתרחש רק ליד מעיינות חמים ועמוקים בקרקעית הים). דבר זה דומה לתופעה שבה פחמן דו חמצני בורח ממשקה מוגז שמתחמם. מסיבה זו, קצב הקליטה של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה יורד כאשר טמפרטורת הים עולה.

רוב הפחמן הדו חמצני שנקלט מהאטמוספירה אל תוך הים, יוצר חומצה פחמתית שנמצאת בשיווי משקל כימי עם ביקרבונט. חלק מכמות זו נצרכת על ידי פעילות פוטוסינתטית, שמוציאה פחמן ממי הים. ריכוזי פחמן גבוהים יותר באטמוספירה הובילו לאלקניות נמוכה יותר של מי הים, ויש חשש שדבר זה יוביל להשפעות שליליות על יצורים חיים בים. במיוחד, אלקניות יורדת מובילה להקטנת הזמינות של קרבונטים הדרושים לשם יצירת קונכיות, אם כי קיימות גם עדויות להגדלת הייצור של קונכיות בקרב מספר מינים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Scott C., Naomi M. Levine How Long Can the Ocean Slow Global Warming? Oceanus, 2006-11-29