החמצת אוקיינוסים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

החמצת אוקיינוסים (באנגלית: Ocean acidification) היא תהליך של עליית רמת החומציות (או ירידת ה-pH) באוקיינוסים של כדור הארץ בגלל ספיחת פחמן דו חמצני אטמוספרי שנוצר בידי האדם. בין השנים 1751 ל-1994 ירדה רמת ה-pH הממוצע באוקיינוסים מכ-8.179 ל-8.104 (החומציות עולה ככל שה-pH יורד) שינוי של 0.075 רמות חומציות. עד שנת 2100 עלולה רמת החומציות להגיע לרמת pH של 7.85. [1]

שמירה על כך שהאוקיינוסים לא יהפכו לחומציים מדי נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים גבולות פלנטריים אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות.

התחממות עולמית

פחמן דו חמצני באוקיינוסים

כמות הפחמן הדו חמצני המומסת במי האוקיינוסים גדולה בערך פי 50 מאשר הכמות שנמצאת באטמוספירה. במי-ים, פחמן דו חמצני מופיע בצורה של CO2 וכן בצורה של חומצה פחמתית (H2CO3) וביקרבונט (-HCO3). האוקיינוסים והימים משמשים כ"כיור פחמן" ענקי במסגרת מחזור הפחמן בטבע. עד היום, כשליש מהפחמן הדו חמצני שנפלט כתוצאה מפעילות אנושית עד כה נקלט בים.[2]

מסיסות הגז במי הים (היכולת של המים להכיל גז) יורדת כאשר הטמפרטורה עולה (מלבד בלחצים גבוהים של מעל 300 בר וטמפרטורה של מעל 393 מעלות, דבר שמתרחש רק ליד מעיינות חמים ועמוקים בקרקעית הים). דבר זה דומה לתופעה שבה פחמן דו חמצני בורח ממשקה מוגז שמתחמם. מסיבה זו, קצב הקליטה של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה יורד כאשר טמפרטורת הים עולה. היבט זה מדאיג מדעני אקלים היות שהמשך של התחממות עולמית עלול לגרום ללולאת משוב מחזקת שבה פחמן דו חמצני שמצוי כיום באוקיינוסים יעבור לאטמוספירה ויגרום להתחממות חזקה עוד יותר.

רוב הפחמן הדו חמצני שנקלט מהאטמוספירה אל תוך הים, יוצר חומצה פחמתית שנמצאת בשיווי משקל כימי עם ביקרבונט. חלק מכמות זו נצרכת על ידי פעילות פוטוסינתטית, שמוציאה פחמן ממי הים. ריכוזי פחמן גבוהים יותר באטמוספירה הובילה לאלקליניות נמוכה יותר של מי הים (היכולת של תמיסה לנטרל חומצה), ויש חשש שדבר זה יוביל להשפעות שליליות על יצורים חיים בים. במיוחד, אלקליניות יורדת מובילה להקטנת הזמינות של קרבונטים הדרושים לשם יצירת קונכיות, אם כי קיימות גם עדויות להגדלת הייצור של קונכיות בקרב מספר מינים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה - מחזור הפחמן - שיווי משקל - שוק האנרגיה העולמי - דלק מחצבי - תהליך ארוך טווח - תהליך בלתי הפיך - התחממות עולמית - שינויי אקלים - אפקט החממה - גזי חממה - גרף מקל ההוקי - החמצת אוקיינוסים - עמעום עולמי - מודל אקלימי - הפתעה אקלימית - התקררות עולמית - טביעת רגל פחמנית - פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגים, עליית מפלס פני הים, השפעה על סופות, השפעה על בצורות ומידבור, השפעות כלכליות של התחממות עולמית - שינוי אקלים וחקלאות - פליטים סביבתיים - ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד - השערת מדיאה -השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון - רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה - שינויי אקלים בישראל - הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: המחלוקת על התחממות עולמית - הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים - פרוטוקול קיוטו - דו"ח שטרן - ועידת האקלים בפריז - אמת מטרידה (סרט) - הכחשת שינויי האקלים - התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) - התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשת - חסכון אנרגטי - התייעלות אנרגטית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - שימושי קרקע - חקלאות בת קיימא - צמיחה כלכלית - I=PAT - פשטות מרצון - גידול אוכלוסין - כלכלה בת קיימא - זה משנה הכל