המחלוקת על התחממות עולמית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המחלוקת על התחממות עולמית (באנגלית: Global warming controversy) נוגעת לדיון הציבורי בשאלה האם מתקיימת התחממות עולמית, כמה ממנה התרחש בעידן המודרני, מה הגורמים שלה, מה יהיו ההשלכות שלה, האם יש לנקוט בפעולות כדי לצמצם אותה, ואם יש לנקוט בפעולות- מה צריך לעשות. בספרות המדעית יש קונצנזוס חזק כי הטמפרטורה של האטמוספירה בפני השטח של כדור-הארץ עלתה בשנים האחרונות וכי מגמה זו נגרמת בגלל פליטות של גזי חממה.[1] אין שום גוף מדעי שיש לו מעמד לאומי או בינלאומי שיש לו דעה נגדית לעמדה זו, אם כי יש מספר ארגונים עם חברים בתעשיות כרייה ודלק מחצבי שמחזיקים בעמדות בלתי מתחייבות. מחלוקות בנוגע לעובדות המדעיות המרכזיות של התחממות עולמי הן כיום דבר נפוץ יותר בתקשורת המסחרית והפופולרית מאשר בספרות המדעית, שבהן נושאים כאלה נחשבים כבר כדברים שנקבעו, והן נפוצות יותר בארצות הברית לעומת שאר העולם.

הדיון הפוליטי והפופולרי הנוגע לקיום ולסיבות של התחממות עולמית נוגע לסיבות לעליה שנראית ברישומי הטמפרטורות, האם מגמת ההתחממות משיגה שינויים נורמליים באקלים, והאם פעילות אנושית תרמה בצורה משמעותית להתחממות. מדענים פטרו רבות מהשאלות האלה בצורה מכרעת לטובת הדעה כי קיימת מגמת התחממות והיא נמשכת, כי הפעילות האנושית היא הסיבה המרכזית, וכי זו עליה חסרת תקדים ב-2000 השנים האחרונות. יש מחלוקות שגם משקפות דיון מדעי, שכוללות הערכות עד כמה מערכות האקלים מגיבות לרמות שונות של גזי חממה (רגישות אקלימית) ומה יהיו ההשלכות של התחממות עולמית.

התחממות עולמית נשארה נושא שיש בו דיון פוליטי נרחב, שלעיתים הוא נקודת מחלוקת בין מפלגות שונות, במיוחד בארצות הברית. נושאים רבים שהוכרעו כבר על ידי מדענים במידה רבה, כמו האחריות של בני האדם להתחממות עולמית, הם נושאים שלגביהם יש מוטיבציה כלכלית או פוליטית להכחיש אותם, לזלזל בהם או לדחות אותם. תופעה אידאולוגית שמדענים ואקדמאים מכנים הכחשת אקלים.

מקורות למימון לאנשים ומכונים המעורבים במחקר אקלימי - הן תומכים והן מתנגדים לדעת הקונצנזוס המדעי - נתקלו בשאלות על ידי שני הצדדים. יש דיונים בשאלות מהם צעדי המדיניות הטובים ביותר, מידת העלות-תועלת שלהם והבהילות שלהם. מדעני אקלים, במיוחד בארצות הברית, דיווחו על לחץ מצד אנשי ממשל ומצד עסקי הנפט לצנזר ולהשתיק את העבודה שלהם, ולהסתיר נתונים מדעיים, עם הוראות לא לדון בנושא בכלי התקשורת. דיונים משפטיים הנוגעים להתחממות עולמית, ההשפעות שלה והצעדים להקטנה שלה הגיעו לבתי המשפט בארצות הברית. הלובי הפוליטי של תעשיית הדלקים המחצביים וגופי מדיניות בעד שוק חופשי זוהו כתומכים, בגלוי או בחשאי, במאמצים לערער או להכפיש את הקונצנזוס המדעי על התחממות עולמית.

הגעה לקונצנזוס מדעי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - קונצנזוס מדעי

המדע מגיע לקונצנזוס כאשר המדענים מפסיקים להתווכח. כאשר השאלה נשאלת לראשונה – לדוגמה האם כדור הארץ מתחמם, מתקרר או נשאר באותה טמפרטורה, יתכן שיהיו השערות רבות והסברים שונים. במשך תקופת מה, כל רעיון נבחן ונבחן מחדש – הפעולה המוכרת של השיטה המדעית – משום שכל מהמדענים יודעים שהיוקרה והתהילה הולכים לאלו שמצאו את התשובה הנכונה (וכל האחרים הופכים להערות שוליים בהיסטוריה של המדע). בדרך כלל כמעט כל התיאוריות יפלו הצידה במהלך תקופת המבחן משום שרק תיאוריה אחת תיתן את התשובות הנכונות ביותר, בלי להשאיר כל מיני פינות מתנדנדות שלא משתלבות בהסבר. תיאוריות גרועות הן בדרך כלל לא הדוקות כלומר הן מסבירות חלק מהדברים אבל מגיעות לתחזיות שלא מסתדרות עם חלק מהתצפיות האחרות. ואולם בסופו של דבר מגיעה תקופת הניסויים לסופה. לאט לאט ובהדרגה המיקוד עובר על חקירה צרה של הנתיבים שממשיכים להראות הגיוניים. הם עדיין ממשיכים להצטבר ובסופו של דבר, תיאוריה טובה תחשוף תשובות נוספות, או שתיתן תחזיות רבות עוצמה, שתחזקנה את התאוריה. ‏[2]

לדוגמה כאשר המדען הרוסי דימיטרי מנדלייב בנה את טבלת היסודות שלה, הוא לא רק התאים אותה לכל היסודות הקיימים בהצלחה, הוא חזה קיומם של יסודות שיופיעו בהמשך, והם אכן הופיעו. באופו דומה התאוריה של התחממות עולמית סיפקה מספר תחזיות שהתבררו בהמשך כנכונות - בין היתר הקיום של תהליך ההתחממות עצמו (בניגוד לדעות של התקררות עולמית, עולם ללא שינוי או שינוי מחזורי), תופעה של התחממות מהירה יותר של איזורי הקטבים ותופעה של התקררות החלק העליון של האטמוספירה בד בבד עם התחממות החלק התחתון שלה).

קונצנזוס במדע שונה מקונצנזוס פוליטי, שכן לא מתקיימת הצבעה. המדענים פשוט מפסיקים להתווכח משום שהעקביות של העדויות היא חזקה מידי ותאוריות אחרות לא מחזיקות מעמד. מדענים משנים את דעתם על בסיס עובדות, והקונצנזוס מופיע במשך הזמן. לא רק שהמדענים מפסיקים להתווכח, הם גם מתחילים להסתמך זה על עבודתו של זה. כל המדע תלוי על תהליך זה וכאשר מדען אחד מסתמך על עבודתו של מדען אחר, הוא מעריך את העבודה של האחרים באמצעות ציטוטים. העבודה היוצרת את הבסיס למדע של שינויי האקלים, מצוטטת בתדירות גבוהה בידי מדענים רבים אחרים מתחום האקלים, דבר המדגים כי תיאוריה זו מקובלת ושניתן לסמוך עליה.

סקרים של מחקרים

מחקר שפורסם בשנת 2004 בירחון המדעי Science סקר 928 מחקרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים, רשמו התייחסות לביטוי "שינוי אקלים", ופורסמו בשנים 1993-2003. הסקר מאת Naomi Oreskes, חילק את המחקרים ל-6 קטגוריות: תמיכה מפורשת בעמדת הקונצנזוס המדעי בדבר התחממות עולמית מעשה ידי אדם, הערכות של השפעות התחממות, הצעות להקטנת ההתחממות, שיטות מחקר, אנליזות מחקר פלאו-אקלימיות (חקר אירועים קדומים של שינויי אקלים) ודחייה של הקונצנזוס המדעי. 75% מהפרסומים שנסקרו השתייכו לשלוש הקטגוריות הראשונות שתומכות בקונצנזוס המדעי בצורה מפורשת או משתמעת, 25% מהמחקרים התייחסו לשיטות מחקר או לשינוי אקלים בפרה-היסטוריה. לא נמצא אף לא מחקר אחד ששלל את הקונצנזוס המרכזי. [1]

מחקר שפורסם בשנת 2013 בירחון המדעי Environmental Research Letters, בדק 11,944 תקצירי מאמרים שפורסמו בין השנים 1991 ו-2011 בעיתונות מדעית שיש בה ביקורת עמיתים, המחקר נעזר במנוע ציטוטים ISI Web of Science כדי לחפש מחרוזות שדיברו על "global climate change" או "global warming". החוקרים מצאו כי 3,974 מתוך התקצירים הביעו עמדה לגבי התחממות עולמית מעשה ידי אדם, וכי 97.1% מתוכם אימצו עמדה שתמכה בקונצנזוס כי אנשים הם הגורמים להתחממות עולמית. מתוך 11,944 התקצירים, 3896 אימצו את הקונצנזוס, 7930 לא נקטו שום עמדה, 78 דחו את הקונצנזוס, ו-40 הביעו אי וודאות לגביו.[3]

נערכו מספר משאלים ששאלו מדעני אקלים ומומחים לחקר כדור הארץ, מה לדעתם מידת ההשפעה של בני האדם על האקלים. בכל המשאלים מעל 82% מהמדענים ענו כי השפעת האדם גדולה, ובחלק מהמשאלים ענו כך 98% מהנשאלים. במחקר אחד ענו 16% מהמשיבים כי לדעתם השפעת האדם קטנה או לא קיימת, ובכל יתר המחקרים ענו כך 6% מהמשיבים או פחות. [1]

מחקר משנת 2015, "ההיסטוריה של המדע מראה כי אם אנחנו רוצים להבין את מידת הקונצנזוס המדעי והאם הקונצנזוס הוא כנראה נכון, המקור היחיד שיש לנו הוא פרסומים שעברו ביקורת עמיתים", המחקר בדק 69,406 כותבים של מאמרים שעברו ביקורת עמיתים בשנים 2014-2013. מתוכם רק 4 כותבים דחו את התאוריה של התחממות עולמית על ידי בני אדם. כלומר 1 מתוך 17,352 או 0.0058%. מתוך כך הקונצנזוס על התחממות עולמית מעשה ידי אדם היא מעל 99.99%. בתי הנבחרים של ארצות הברית הכילו באותה עת כמות גדולה פי 40 של מכחישי אקלים לעומת כותבים של מאמרים מדעיים. לפי המאמר "המאמרים שעברו ביקורת עמיתים לא מכילים שום ראיה משכנעת נגד התחממות עולמית שנגרמת על ידי בני אדם. "‏[4]

האתר "מדע ספקני" אשר מתעסק בהגנת האמת המדעית לגבי שינויי אקלים ביצע מחקר לפי אותה שיטה ב 2016. מחקר גדול מאוד בעזרת צוות מתנדבים-נבחנו 12,000 מחקרים. מתוכם כ-4,000 מחקרים הביאו עמדה כל שהיא, מהם 97.1% אמרו שבני האדם בפליטת גזי החממה גורמים לשינויי אקלים.

סקרי מדענים ושל מדעני אקלים

סקר משנת 2015 שבוצע בקרב מדענים מארצות הברית החברים באגודה האמריקאית לקידום המדע, (AAAS) מצא כי 87% מהמדענים טוענים כי יש שינוי האקלים נובעים בגלל פעילות אנושית. 9% טענו כי הדבר נובע בעיקר מגורמים טבעיים ו-3% טענו כי אין הוכחה מוצקה לכך שכדור הארץ מתחמם. סקר זה נערך בקרב מדענים מכלל תחומי ההתמחויות ולא רק מקרב חוקרי אקלים. סקר דומה מבין מדענים עם התמחות במדעי כדור הארץ מצא כי 89% מהם מאמינים כי כדור הארץ מתחמם עקב פעילות אנושית. סקר משנת 2009 מצא כי 84% מבין המדענים באגודה מאמינים כי התחממות כדור הארץ מתרחשת עקב פעילות אנושית. מכך נובע שבקרב מדענים בארצות הברית יש עליה בתמיכה בתאוריה של התחממות עולמית מעשה ידי אדם. [2]

סקר של Pew Research Center שהתמקד במדענים מארצות הברית החברים באגודה האמריקאית לקידום המדע, שיש להם תארי דוקטור במדעי כדור הארץ מצא כי 93% מהם טוענים כי כדור הארץ מתחמם בעיקר עקב פעילות אנושית. דבר זה שונה בצורה חדה מהדרך בה חלק גדול מהציבור בארצות הברית רואה את הדברים [3][5]

אם סופרים לפי מדענים ולא לפי מחקרים אז כ-98.4% תומכים בתאוריה המקובלת.[דרוש מקור] דבר זה שונה מהתוצאות לגבי מחקרים כי מחקרים התומכים בתאוריה בדרך כלל נכתבים על ידי יותר ממדען אחד.

רוב המחקרים בחקר האקלים לא מביאים עמדה בנושא כי זה כמו לפרסם בעבודה גאולוגית הכרזה ש"כדור הארץ הוא עגול" - זה ידוע לכל המדענים סביבם ואין הרבה סיכוי שמאמר כזה יתפרסם בספרות מקצועית. כך המדענים מתרכזים בדברים שחשוב לחקור כעת. אם זה היה אחרת, אם המחקרים לא היו נוקטים עמדה כי הם מתלבטים סביר כי המאזן בין המסכימים ללא מסכימים היה הרבה יותר שוויוני. למרות זאת, כדי שלא יהיה ספק לגבי הניירות "ללא נקיטת עמדה" הם גם מביאים כמה תוצאות של סקרים בהם שאלו מדענים ישירות האם הם תומכים בתאוריה. התוצאה הייתה זהה- 97%-98% תמכו 2%-3% התנגדו. לדוגמה בסקר אחד שאלו מדענים שמפרסמים באופן פעיל מחקרים על אקלים. מתוך 77 מדענים, 75 אמרו שהם תומכים בתאוריית שינויי אקלים מעשה ידי אדם. ‏[6].

נכון לשנת 2015, 77% מבין מדענים מארצות הברית החברים באגודה האמריקאית לקידום המדע האמינו כי התחממות עולמי היא "בעיה חמורה מאוד". זאת לעומת 33% אחוזים מקרב הציבור הבוגר בארצות הברית שהחזיקו באותה דעה. 17% מהמדענים חשבו שמדובר ב"בעיה עם חומרה מסויימת", זאת לעומת 32 אחוזים מהציבור. סה"כ 94% מבין המדענים חושבים שמדובר בעיה עם חומרה מסויימת או בעיה חמורה מאד. 6 אחוזים מבין המדענים האמינו כי לא מדובר בבעיה חמורה או שכלל אין בעיה, לעומת 33% מהציבור שחשבו כך. בשנת 2006 הסקר שאל לראשונה את השאלה הזו, בשנת 2007 היתה השנה שבה האחוז הגבוה ביותר בציבור בארצות הברית חשב שמדובר בבעיה חמורה מאד - 45% מאז הייתה ירידה. [4]

הצגה בתקשורת

בסרט אמת מטרידה הציג אל גור מחקר משנת 2004 מאת Max וJules Boykoff שטען כי 53% מהמאמרים שהופיעו בעיתונים מרכזיים בארצות הברית במהלך 14 השנים שלפני הסרט נתנו משקל שווה למדענים שהציגו דעות לפיהם התחממות עולמית נגרמת בידי בני אדם, ול"ספקני אקלים" (שרבים מהם קיבלו מימון מתעשיית הדלק המחצבי), דבר שיצר תחושה כוזבת של איזון בין שני הצדדים.[7]

הדעות הציבוריות על התחממות עולמית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - הכחשת אקלים

קיימות מגמות שונות ביחס לדעת הקהל על התחממות עולמית. בארצות הברית קיימת מגמה חזקה של הכחשת אקלים וגם ציבורים ליברלים יחסית הם בעלי אמון נמוך יחסית במדענים. מגמה זו חריפה הרבה יותר בקרב רפובליקאים ושמרנים. יוצאי הדופן ממגמה זו הם איזורים שנפגעו מהשפעות של התחממות עולמית כמו דרום טקסס או דרום פלורידה שנפגעו מהוריקנים, שם המודעות לנושא קשורה יותר למיקום גאוגרפי יותר מאשר לדעות פוליטיות. באופן כללי למרות שיש עליה בביטחון של מדענים בתאוריה ואמון גדול יותר בקיום של התחממות ובהשפעות הקשות שלה אין כמעט שינוי בדעת הקהל בארצות הברית. במדינות אחרות, במיוחד במדינות אירופה יש תמיכה גדולה יותר בקרב הציבור להתחממות עולמית ולסיבות האנושיות שלה.

האם כדור הארץ מתחמם

טמפרטורה ממוצעת גלובלית של האטמוספירה של כדור הארץ (בפני השטח) מ-1880 עד 2016, יחסית לממוצע הטמפרטורות בשנים 1951-1980, על פי מחקר של סוכנות החלל של ארצות הברית. הקו השחור הוא ממוצע שנתי, והקו האדום הוא ממוצע רץ של חמש שנים. ישנן ראיונות שונות לגבי מגמות של התחממות עולמית ביניהן עליה בטמפרטורה הנמדדת באטמוספירה על ידי לווינים, עליה בטמפרטורה של הים, מדדים ביולוגים שמראים על התחממות, הפשרה גוברת של קרחונים ועליית מפלס מי הים. למרות ראיות אלה ולמרות תמיכה רחבה מאד של מדענים בנושא זה, עדיין יש מיעוט משמעותי בארצות הברית שלא מאמין שקיימת התחממות.

סקרים מארצות הברית שאלו את הציבור הבוגר שם אם יש ראיה מוצקה לכך שכדור הארץ מתחמם. בשנת 2006 חשבו כך 77% מהציבור. בשנים 2009-2011 הדעה הציבורית לגבי קיום של התחממות ירדה ל-57%-58% ומאז היא עלתה בחזרה לרמה של 72% בשנת 2014. [5] במחקר אחר שאלו את הציבור בארצות הברית האם קיימת ראיה מוצקה לכך שכדור מתחמם - 25% מהציבור ענו שלא. [6]

בשנת 2017, לאחר בחירתו של דונאלד טראמפ חשבו 70% מהציבור בארצות הברית שכדור הארץ מתחמם. 12% חשבו שכדור הארץ לא מתחמם.[7]

מצד אחד דבר זה מראה שאפילו בארצות הברית רוב התושבים מבינים שהתחממות כדור הארץ קיימת. מצד שני שאנשים רבים בארצות הברית (בין 12ל-25 אחוז) חושבים שאין התחממות עולמית. דבר זה מהווה פער ניכר מהראיות המדעיות וגם מסקרים בקרב מדענים לדוגמה בקרב מדענים של האגודה האמריקאית לקידום המדע (מדענים מכל הסוגים) האמונה בכך שכדור הארץ מתחמם מגיעה ל-97%. בנוסף, 94% מהמדענים מאמינים כי התחממות כדור הארץ היא איום חמור מאד או חמור במידה מסויימת. [8]

האם בני אדם גורמים להתחממות כדור הארץ

לפי נעמי קליין (זה משנה הכל) ב-2008 כ-71% מדעת הקהל בארצות הברית תמכה בקשר שבין שריפת דלקים מאובנים להתחממות האקלים, ולא הייתה מחלוקת בין-מפלגתית בנושא. עד 2011 תמיכת דעת הקהל בנושא צללה ל-44%, והמפלגה הרפובליקנית התייצבה במובהק נגדו. הנושא הפך מעניין מדעי שלא מעניין את רוב האוכלוסייה, לוויכוח חם ורגשי עבור אנשים שנלחמים על השקפת העולם שלהם. התמיכה בהכחשת אקלים מקובלת בעיקר בקרב חוגי ימין, בעיקר בארצות הברית.‏[8]

סקרים של Pew Research Center מראים שינוי נמוך יותר במשך הזמן בדעת הקהל בארצות הברית ביחס לטענה "בני האדם הם הגורם המרכזי בהתחממות כדור הארץ". בשנת 2006 תמכו בכך שיא של 50% מתושבי ארצות הברית, דבר זה ירד לשפל של כ-35% בשנת 2011 ומאז עלה לרמה של 45%-48% בשנת 2016.‏[9] עם זאת מגמה זו מצביע עדיין על השפעה חזקה של הכחשת אקלים על דעת הקהל - באופן כללי יש ירידה באמון הציבורי בקרב תושבי ארצות הברית בתאוריה של התחממות עולמית הנגרמת מבני אדם, בה בשעה שהאמון בתאוריה זו בקרב מדענים הלכה והתחזקה וכן נגלו תוצאות יותר ויותר חמורות של התחממות עולמית כאשר בחלקן התוצאות השפיעו על ארצות הברית עצמה - כמו שריפות יער חזקות יותר, גלי חום חמורים יותר והוריקנים חמורים יותר.

הכרת עמדות המדענים ואמון במדענים בתקשורת ובפוליטיקאים

למרות שרוב עצום מבין המחקרים, המדענים בכלל ומדעני כדור הארץ וחקר האקלים תומכים בתאוריה לפי התחממות כדור הארץ נגרמת עקב פעילות אנושית, בארצות הברית יש פער גדול בינם לבין הציבור. לא רק שהציבור בחלקו הגדול חושב אחרת מהמדענים לגבי האקלים, יש לציבור גם דעה לא מדוייקת לגבי האמונה של רוב המדענים. סקר משנת 2016 מצא כי בעוד ש-93% מבין המדענים בעלי תואר דוקטור שיש להם תואר במדעי כדור הארץ האמינו כי התחממות עולמית נגרמת על ידי בני אדם. רק 27% מהציבור האמריקאי חושבים ש"כמעט כל" מדעני האקלים מאמינים בכך. 35% חושבים שבערך מחצית מהמדענים מאמינים בהתחממות אנושית מעשה ידי אדם. כ-20% חושבים שפחות ממחצית מהמדענים מאמינים בהתחממות מעשי ידי אדם וכ-15% חושבים שכמעט אף מדען מומחה לא מאמין בכך. [9] במילים אחרות כשלושה רבעים מבין התושבים הבוגרים בארצות הברית הם בעלי דעה מוטעה לגבי הדעה של מדעני אקלים על התחממות עולמית. בעוד שנושאים אחרים בנושא התחממות עולמית הם נושאים טכניים שניתן להעלות לגביהם תהיות ושאלות שונות, בנושא של דעת המדענים עצמם אין הרבה מקום לפרשנות, ודבר זה ממחיש את עוצמת התעמולה של הכחשת אקלים אשר יוצרת רושם, בעיקר בקרב הציבור הימני לכך שמדענים רבים מתנגדים לתאוריה של התחממות עולמית.

סקר משנת 2016 של Pew Research Center, בדק את רמת האמון שיש לתושבי ארצות הברית במדענים בנושא האקלים, בדגש על הקשר בין רמת האמון לבין אמונות פוליטיות. התוצאות היו באופן כללי אמון נמוך במדענים, ועם הבדלים גדולים בין רפובליקאים לבין דמוקרטים, כאשר ההבדלים הגדולים ביותר היו בין רפובליקאים שמרנים לבין דמוקרטים ליברלים (עם פערים קטנים יותר בקרב קבוצות שמציבות למפלגות אבל תומכות בהן במידה בינונית). בממוצע רק 27% מהאמריקאים האמינו כי קיים קונצנזוס מדעי על התחממות עולמית. בקרב רפובליקאים שמרנים רק 13% האמינו בכך ואילו בקרב דמוקרטים ליברלים 55% האמינו בכך. 70 אחוז מהליברלים האמינו כי מדענים מספקים מידע אמין על הסיבות להתחממות עולמית, לעומת 15% מבין הרפובליקאים. רק 33 אחוזים מבין התושבים הבוגרים בארצות הברית האמינו שמדעני אקלים אכן מבינים כי יש התחממות עולמית - 13% בקרב השמרנים ו-68% מבין הליברלים. רק 28% מבין תושבי ארצות הברית חושבים שמדענים יודעים את הסיבות לשינוי אקלים. 11% בקרב השמרנים ו-54% מבין הליברלים. למרות חוסר האמון במדענים בנושא, כאשר שואלים את הציבור האם מדענים צריכים להיות בעלי השפעה משמעותית בנושא 67% אחוז חושבים שכן. גם בנושא זה ליברלים מאמינים בכך יותר משמרנים - 80% לעומת 48%. בעוד שרמת האמון בכלל סוגי המדענים אינה גבוהה באופן מוחלט (21% מאמינים במידה רבה, ו-70% מאמינים בצורה רבה או משמעותית), הם זוכים לאמון גבוה בהרבה לעומת האמון בתקשורת, אנשי עסקים ובפוליטיקאים (5%, 4% ו-3% בהתאמה מאמינים במידה רבה. כ-40% מאמינים בכמות משמעותית בתקשורת ובעסקים, כ-30% בפוליטיקאים).‏[10]

שמרנים ורפובליקאים בכלל מראים נטייה לצורות אחרות של הכחשת אקלים- לדוגמה גם אלו מביניהם המאמינים שכדור הארץ מתחמם ושבני האדם הם הסיבה המרכזית לכך מאמינים כי אין אמצעי מדיניות שיכולים לשנות דבר זה.‏[10]

יש פער רחב בין שמרנים לבין שאר הציבור כולל רפובליקנים מתונים יותר, ובמיוחד מול דמוקרטים -ליברלים בשאלה האם יש כיסוי תקשורתי הוגן של נושא ההתחממות. 72% מהשמרנים הרפובליקאים חושבים שהתקשורת מגזימה בחומרה של האיום של התחממות עולמית (8% חושבים שהיא מדוייקת ו-18% חושבים שהיא ממעיטה ברמת האיום). דבר זה שונה לעומת רפובליקאים מתונים (39% שחושבים שהתקשורת מגזימה באיום 43% חושבים שהתקשורת ממעיטה ברמת האיום), דמוקרטים מתונים ודמוקרטים ליברלים (8% חושבים שהתקשורת מגזימה ברמת האיום, 64% חושבים שהיא ממעיטה ברמת האיום). [10]

חשש מפני השפעות ותמיכה בצעדי שינוי

למרות האמון הנמוך בשינוי אקלים ומדענים, בארצות הברית, יש רוב גדול של תושבים התומכים בצעדי מדיניות הנובעים מהנחה שצריך להקטין טביעת הרגל הפחמית (או מסיבות סביבתיות אחרות) כמו התקנה נוספת של אנרגיה סולארית (89%) או טורבינות רוח (83%).[11]

סקרי דעת קהל משנת 2017 מראים שלמרות האמון הנמוך במדענים, ובסיבה לכך שיש התחממות עולמית בארצות הברית יש תמיכה של חלקים גדולים בציבור בארצות הברית בהגבלה של פליטות פחמן דו חמצני מתחנות כוח הפועלות על פחם - הממוצע הארצי הוא 69% ויש רוב לדבר זה בכל מחוז בוחרים בארצות הברית (congressional district). מצד שני מפות מראות כי במדינות השמרניות בארצות הברית (במרכז ארצות הברית) כמעט לא מדברים על שינויי אקלים. ‏[11]

סקר של מכון גאלופ בחן האם הציבור באיזורים שונים בעולם חוששים מפני התחממות עולמית. הסקר שאל כמה חמור האיום של התחממות עולמית עליך ועל משפחתך. באופן כללי רמת האיום הנתפסת על ידי התחממות היא גבוהה יותר בקרב מדינות עשירות ומפתוחות לעומת מדינות עניות יותר. המדינות בהן יש רמה גבוהה של תפיסת איום כוללות את קנדה יפן ודרום קוריאה (רמות של 70%) אחריהן מדינות מערביות אחרות עם רמה של כ-50%-60% ולעומתן מדינות עניות רבות בהן רמות האיום נתפסת כנמוכה יותר ברמות של 20%-40%. הסקר זיהה מגמת ירידה בחשש בארצות הברית ובאירופה. בשנת 2007 אמרו 66% מתושבי מערב אירופה שהאיום הוא חמור מאד או חמור במידה מסויימת. בשנת 2010 הדבר ירד ל-56%. בארצות הברית הנתון ירד מ-63% ל-53%. לעומת מגמה זו הייתה מגמה של עליה באיום בקרב כלל תושבי העולם מ-41% ל-42%, בעיקר עלה רמת החשש בקרב תושבי אפריקה בקרבת הסהרה (מ-29% ל-34%) ובקרב תושבי דרום אמריקה -(67% ל-73%) [12]

סקר מ-2017 מצא כי רוב האמריקאים חושבים ששינוי אקלים יפגעו בתושבי ארצות הברית בכלל, אבל לא בהם עצמם (קבוצות החוששות מעט יותר מהשפעת הנושא באופן אישי כוללות את תושבי החוף המזרחי-דרומי החשופים להוריקנים והצפות וכן תושבים באלסקה וקליפורניה) ההסבר לדבר זה הוא שאנשים מפחדים יותר מאיומים מיידים וברורים ופחות מפחדים משינויים ארוכים. תושבי טקסס ופלורידה חשופים להשפעות שינויי האקלים - הפחד מפני האישי מפני איומי אקלים מתחלק בצורה חדה למדי בין תושבים הקרובים יותר לחופים לבין תושבים מרוחקים יותר. ההשפעה במקומות אלה לא מתחלקת רק לפי דמוקרטים מול רפובליקאים. בנוסף יש מחוזות בפלורידה שבהם יש מודעות גבוהה בשל מאמץ משותף בין-מפלגתי להתמודד עם הנושא. קבוצות נוספות המודעות לשינויי האקלים הן תושבי במערב ארצות הברית שהושפעו מבצורת ומשריפות יער. ‏[11]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Oreskes, Naomi (2004). "Beyond the Ivory Tower: The Scientific Consensus on Climate Change". Science 306 (5702): 1686. doi:10.1126/science.1103618. PMID 15576594.
  2. ^ ראו הרחבה בהאם קיים קונצנזוס מדעי באשר להתחממות הגלובלית
  3. ^ John Cook, Dana Nuccitelli, Sarah A Green, Mark Richardson, Bärbel Winkler, Rob Painting, Robert Way, Peter Jacobs. Andrew Skuce; Nuccitelli; Green; Richardson; Winkler; Painting; Way; Jacobs; Skuce (15 May 2013). "Quantifying the consensus on anthropogenic global warming in the scientific literature" (PDF). Environ. Res. Lett. 8 (2): 024024. doi:10.1088/1748-9326/8/2/024024.
  4. ^ Powell, James Lawrence (1 October 2015). "Climate Scientists Virtually Unanimous Anthropogenic Global Warming Is True". Bulletin of Science, Technology & Society. 35 (5-6): 121–124. doi:10.1177/0270467616634958. ISSN 0270-4676.
  5. ^ סקרים נוספים - Bart Verheggen et al, 2014, Scientists’ Views about Attribution of Global Warming, Environmental Science & Technology, vol. 48 (16) and P.T. Doran and M.K. Zimmerman, 2009, Examining the Scientific Consensus on Climate Change, Eos, vol. 90 (3).
  6. ^ Skeptical Sciense The 97% consensus on global warming
  7. ^ Jules Boykoff, Maxwell Boykoff (November 2004). "Journalistic Balance as Global Warming Bias". FAIR
  8. ^ נעמי קליין, זה משנה הכל
  9. ^ Modest fluctuations in public beliefs about climate change over time, THE POLITICS OF CLIMATE, Pew Research Center, SEPTEMBER 30, 2016
  10. ^ 10.0 10.1 CARY FUNK AND BRIAN KENNEDY, The Politics of Climate, Pew Research Center, OCTOBER 4, 2016
  11. ^ 11.0 11.1 NADJA POPOVICH, JOHN SCHWARTZ and TATIANA SCHLOSSBERG , How Americans Think About Climate Change, in Six Maps, New York Times, MARCH 21, 2017
שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה - מחזור הפחמן - שיווי משקל - שוק האנרגיה העולמי - דלק מחצבי - תהליך ארוך טווח - תהליך בלתי הפיך - התחממות עולמית - שינויי אקלים - אפקט החממה - גזי חממה - גרף מקל ההוקי - החמצת אוקיינוסים - עמעום עולמי - מודל אקלימי - הפתעה אקלימית - התקררות עולמית - טביעת רגל פחמנית - פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגים, עליית מפלס פני הים, השפעה על סופות, השפעה על בצורות ומידבור, השפעות כלכליות של התחממות עולמית - שינוי אקלים וחקלאות - פליטים סביבתיים - ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד - השערת מדיאה -השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון - רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה - שינויי אקלים בישראל - הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: המחלוקת על התחממות עולמית - הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים - פרוטוקול קיוטו - דו"ח שטרן - ועידת האקלים בפריז - אמת מטרידה (סרט) - הכחשת שינויי האקלים - התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) - התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: ‏מצעד האקלים - אנרגיה מתחדשת - חסכון אנרגטי - התייעלות אנרגטית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - שימושי קרקע - חקלאות בת קיימא - צמיחה כלכלית - I=PAT - פשטות מרצון - גידול אוכלוסין - כלכלה בת קיימא - זה משנה הכל