הפנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף IPCC)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (באנגלית: Intergovernmental Panel on Climate Change ובקיצור IPCC) הינו ארגון המעריך את "הסיכון של שינויי אקלים שמקורם בבני אדם". הארגון הוקם בשנת 1988 על ידי שני ארגונים של האו"ם - ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO), ותוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) הפנל פתוח בפני כל החברים בשני הארגונים.

התחממות עולמית

הדיווחים של ה-IPCC מצוטטים באופן נרחב[1] [2] כמעט בכל דיון הנוגע לשינויי אקלים.[3][4]. תגובות לאומיות ובינלאומיות לשינויי האקלים מתייחסות בדרך כלל לפנל הבינלאומי של האו"ם כאל מקור סמכותי ומהימן.

הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים קיבל, יחד עם אל גור מארצות הברית, את פרס נובל לשלום לשנת 2007, על פעילותם להגברת המודעות לשינוי האקלים ולהתחממות העולמית.

דו"חות הפנל יוצאים כל כמה שנים. בכל דו"ח הממצאים מעט שונים שכן מדע האקלים צובר נתונים חדשים. לכן, בין מדעני האקלים מקובל שככל שזמן יציאת הדו"ח קרוב יותר לזמן הנוכחי כך ממצאיו קרובים יותר למציאות.

היסטוריה והקמה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים

בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20 התקיימה סדרה של פגישות בין מטאורולוגים ומדענים ב-Villach בהרי האלפים באוסטריה. הפגישות אורגנו על ידי שלושה גופים: המועצה הבינלאומית של איגודי המדענים ( International Council of Scientific Unions), תכנית הסביבה של האומות המאוחדות (United Nations Environment Programme) וארגון המטאורולוגיה העולמי. (World Meteorological Organization). במיוחד הפגישות קודמו על ידי המנהל של UNEP, הביולוג המצרי Mostafa Tolba. הפגישות הפגישו מדענים לדיונים אינטנסיביים בנושא האקלים. בתקופה זו היתה כבר היסטוריה של האקלים במשך מספר עשורים.

נקודת מפנה חשובה התרחשה בכנס Villach של שנת 1985. בפגישה זו נכחו מומחים מ-29 מדינות, עניות ועשירות כאחד, שייצגו מגוון של תחומים. עד סוף הפגישה הם יצרו אב-טיפוס לוועדה מדעית בינלאומית בנושא האקלים. מנקודת המבט של המדענים האלה, הראיות שהצטברו במהלך השנים, (ממודלים של אקלים שרצו בסופר-מחשבים, מהגילוי שרמות פחמן דו חמצני ירדו מאוד בזמן תקופות קרח ומהעליה שנצפתה באותו זמן בטמפרטורה העולמית, הערכת SCOPE על ההשלכות האפשריות של התחממות עולמית ועוד) המדענים בוועידת Villach הגיעו לקונצנזוס לפיו הצטברות של גזי חממה עלולה לגרום להתחממות האקלים של כדור הארץ בכמה מעלות, עם השלכות חמורות. [1]

בשנת 1986 קם גוף מדעי בינלאומי בשם "הוועדה המייעצת על גזי חממה" (Advisory Group on Greenhouse Gases). על ידי שלושת הגופים - UNEP, WMO ו-ICSU. מטרת הגוף הייתה לספק המלצות המבוססות על המחקר העדכני. קבוצה קטנה זו של מדענים חסרה את המשאבים הנחוצים כדי לכסות את מלוא המחקרים בתחום, שהפכו מסובכים יותר ויותר וכללו גם יותר ויותר מחקרים בין-תחומיים. סוכנות הסביבה של ארצות הברית ומשרד החוץ של ארצות הברית (מחלקת המדינה) רצו לקיים כינוס בינלאומי כדי להגיע להסכמות על צמצום של גזי חממה. ממשלו השמרני של רונלד רייגן היה מודאג מההשפעה של מדענים עצמאיים ומפני השפעה של גופים של ארגון האומות המאוחדות כולל UNEP, ו-WMO. [1]

ממשלת ארצות הברית היתה בזמנו הגורם המרכזי שדחף להקמת ארגון IPCC, שיהיה גוף בינלאומי אוטונומי שבו מדענים יקחו חלק, הן כמומחים למדע והן כנציגים רשמיים של הממשלות שלהם. בצורה זו ה-IPCC הוקם כגוף היברדי - שילוב של גוף מדעי וגם גוף פוליטי בין-ממשלתי. הפנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים ביצע הערכה של מחקרים שפורסמו בירחונים מדעיים עם ביקורת עמיתים וכן פרסומים נוספים, כדי לספק מידע אמין על מצב הידע העדכני על שינוי האקלים. הפנל לא מקיים מחקר מקורי משלו. הוא מפרסם הערכות מקיפות, דו"חות על נושאים מיוחדים ועל שיטות מחקר. הערכות מבוססות על דוחות קודמים, והן מדגישות את הידע העדכני ביותר. לדוגמה המינוחים בין הדוח הראשון של הפנל לבין הדוח החמישי שלו השתנו כדי לשקף את הצטברות הראיות לכך שיש התחממות עולמית וכי זו נגרמת על ידי פעילות אנושית.[1]

דו"חות הפנל

דו"ח הערכה ראשון (1990)

דו"ח הערכה הראשון של ה-IPCC הושלם בשנת 1990, ושימש כבסיס עבור אמנת המסגרת של האו"ם בעניין שינויי אקלים (UNFCCC). תקציר הדו"ח לקובעי מדיניות של WGI כולל:

  • אנחנו בטוחים בדברים הבאים: קיים אפקט חממה טבעי...;פליטות שמקורן בפעולות אנושיות מגבירות באופן משמעותי את הריכוזים האטמוספריים של גזי חממה: פחמן דו חמצני, מתאן, CFC, וניטראט אוקסיד. הגברות אלו יעצימו את אפקט החממה, דבר שיגרום לחימום ממוצע של פני השטח של כדור הארץ. גז החממה העיקרי, אדי מים, יגדל כתוצאה מהתחממות עולמית, ויעצים אותה עוד יותר.
  • חישבנו בביטחון כי: פחמן דו חמצני אחראי למעלה ממחצית האפקט של הגידול בגזי חממה; נדרשת הורדה מיידית של למעלה מ-60% בפליטות שמקורם בפעילויות בני אדם של גזים יציבים כדי לייצב את הריכוז שלהם ברמות של היום...
  • בהתבסס על המודלים הנוכחיים, אנו חוזים: תחת "עסקים כרגיל" עליה של הטמפרטורה העולמי הממוצעת במהלך המאה ה-21 של כ-0.3 מעלות צלזיוס כל עשור. (עם אי וודאות של 0.2 עד 0.5 מעלות לעשור); זה יותר מאשר מה שנצפה ב-10,000 שנים האחרונות; תחת תרחישים אחרים... המניחים עליה מתמשכת של רמות בקרה, שעור העליה בטמפרטורה הממוצעת העולמית הוא כ-0.2 עד 0.1 מעלות צלזיוס לעשור.
  • יש הרבה אי וודאות בתחזיות שלנו במיוחד בהתייחס לתזמון, עוצמה ודפוסים אזוריים של שינויי אקלים, עקב העדר הבנה מלאה של: מקורות וכיורים של גזי חממה; עננים; אוקיינוסים; והקרח בקטבים.
  • השיפוט שלנו הוא: הטמפרטורה הממוצעת העולמית של האוויר עלתה ב-0.3 עד 0.6 מעלות צלזיוס ב-100 השנים האחרונות; הגודל של התחממות זו הינו עקבי באופן רחב עם תחזיות של מודלי אקלים, אבל הוא גם באותו סדר גודל של שונות אקלים טבעית. ולכן העליה הנצפית יכולה להיות בעיקרה בעקבות שונות טבעית זו. הסבר אחר יהיה ששונות זו וגורמים אחרים מעשי ידי אדם, יכלו לקזז התחממות עולמית שמקורה באנושות בגודל עוד יותר גדול. הגילוי החד משמעי של הגידול באפקט החממה לא צפוי להתרחש במשך עשור או יותר.

קישורים לדוח:

דו"ח משלים (1992)

קישורים לדוח:

דו"ח הערכה שני (1995)

דו"ח הערכה שני- SAR, פורסם בשנת 1995 קישורים לדוח:

דו"ח הערכה שלישי (2001)

בשנת 2001 הצליח ה-IPCC להגיע לקונצנזוס, מנוסח בזהירות רבה כל כך שאף אחד מנציגי הממשלה לא העז להתנגד. [2] דו"ח זה היה הדו"ח המקיף השלישי שפרסם ה-IPCC, והוא מכונה IPCC Third Assessment Report או - TAR. [3] הפנל הודיע כי זה היה הרבה יותר סביר, כי הציביליזציה שלנו נעה לכיוון של התחממות כדור הארץ חמורה. בשלב זה הגילוי של ההתחממות הגלובלית הגיע ביסודו של דבר לקיצו. [2] קישורים לדו"ח:

דו"ח הערכה רביעי (2007)

דו"ח הערכה רביעי (AR4) פורסם בשנת 2007

תמונה מתוך דו"ח 4 של ה-IPCC מיקומים של שינויים משמעותיים בסדרות נתונים של מערכות פיזיקליות (שלג, קרח וקרקע קפואה; הידרולוגיה ותהליכים בחוף) ומערכות ביולוגיות (יבשתיות, ימיות ושל מים מתוקים), מוצגות יחד עם שינויים בטמפרטורה של האוויר בתקופה 1970-2004. המפה מציגה מידע שנאסף מ-29,000 סדרות נתונים, מתוך קבוצה גדולה יותר של 80,000 סדרות. הסדרות ענו לקריטריונים כמו עדכניות ואורך של מעל 20 שנה, והן נאספו במעל 500 מחקרים וקובצו ב-75 מחקרים ואשר מצביעים על שינויים משמעותיים במערכות פיזיקליות וביולוגיות. מעל 89% מהשינויים עקביים עם הניתוחים של השפעות אקלים שנובעות מהתחזיות של התחממות עולמית.

הדו"ח הערכה הרביעי (AR4) פורסם בשנת 2007.[5]

קישורים לדוח:

דו"ח הערכה חמישי (2014)

דו"ח הערכה החמישי של ה-IPCC, המכונה AR5, פורסם בשנת 2014, הדו"ח העדכני ביותר עד כה (נכון לשנת 2018). אתם יכולים לראות את הדוח בקישור כאן. הדו"ח הוא בעל פורמט דומה לזה של AR4, עם דיווחים של שלוש קבוצות עבודה יחד עם דו"ח סינתזה. הדו"ח של קבוצה מספר 1 פורסם בספטמבר 2013.

המסקנות המרכזיות של דו"ח AR5 הן:

קבוצת עבודה אחת
  • "התחממות של מערכת האקלים היא חד-משמעית, ומאז שנות ה-1950, חלק ניכר מן השינויים שנצפו הם חסרי תקדים במשך עשרות שנים עד אלפי שנים".
  • "הריכוז האטמוספרי של פחמן דו חמצני, מתאן ותחמוצות חנקן עלו לרמות חסרות תקדים בלפחות 800,000 השנים האחרונות."
  • "השפעת אדם על מערכת האקלים היא ברורה. סביר להניח מאוד (95%-100% הסתברות) כי השפעת אדם הייתה הגורם הדומיננטי של התחממות כדור הארץ בין 1951-2010"
קבוצת עבודה שתיים
  • "הגדלת העוצמה של התחממות (עולמית)מגדילה את הסבירות של השפעות חמורות, מתפשטות, ובלתי הפיכות"
  • "צעד ראשון לקראת הסתגלות לשינוי האקלים בעתיד היא צמצום פגיעות וחשיפה להשתנות האקלים הנוכחית"
  • "ניתן להפחית את הסיכונים הכוללים של השפעות שינויי האקלים על ידי הגבלת השיעור והעצמה של שינוי האקלים"
קבוצת עבודה שלוש
  • "ללא צעדי מדיניות חדשים למזער את השינויים באקלים, התחזיות האמפיריות הן לעלייה בטמפרטורה העולמית הממוצעת ב-2100 של 3.7 עד 4.8 מעלות צלזיוס, ביחס לרמה הקדם-תעשייתית (ערכי חציון; בטווח הוא 2.5 ל-7.8 מעלות צלזיוס כולל אי-וודאויות באקלים)"
  • "התוואי הנוכחי של פליטת גזי חממה בעולם אינו עולה בקנה אחד עם הגבלת ההתחממות הגלובלית אל מתחת ל-1.5 או 2 מעלות צלזיוס, ביחס לרמה הקדם-תעשייתי." התחייבויות שנעשו במסגרת הסכמי קנקון עולים בקנה אחד עם תרחישים חסכוניים שנותנים סיכוי "סביר" (הסתברות 66%-100%) של הגבלת ההתחממות הגלובלית (ב-2100) אל מתחת ל-3 ° C, ביחס לרמה קדם-תעשייתית".

קישורים לדוח:

דוח הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס (2018)

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דו"ח מיוחד על התחממות עולמית של 1.5 מעלות

ב-2016 החליטו ב-IPCC להוציא 3 דוחות מיוחדים. הדוחות הם דוח שיתאר את תוצאות התחממות מוגבלת של 1.5 מעלות, דו"ח שיפרט את ההשלכות של התחממות על היבשה, על החקלאות ועל המזון, ודו"ח שיפרט את ההשלכות של התחממות על האוקיינוסים והקרח (הקריוספרה).

ב-2018 כתב הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים דו"ח מיוחד שמטרתו להסביר מה צריכה האנושות לעשות כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות מעל לרמה שהיתה לפני המהפכה התעשייתית - דו"ח מיוחד על התחממות עולמית של 1.5 מעלות המכונה SR-15. ב-8 באוקטובר יצא הדו"ח שמכיל גם סיכום למקבלי ההחלטות עם 34 עמודים, וסיכום של הסיכום - הממצאים המרכזיים ב-3 עמודים בלבד.

הממצאים העיקריים של הדו"ח הם:

הבנת ההתחממות ב-1.5 מעלה: סיבות והשלכות:

  • עקב פעילות אנושית הטמפרטורה עלתה במעלה 1, בערך, ועולה נכון ליום פרסום הדוח ב-0.2 מעלה בעשור. אם ההתחממות תמשך באותו הקצב, הטמפרטורה תעבור את רף ה-1.5 מעלות בין השנים 2030 - 2052.
  • הפליטות שכבר נפלטו ליום פרסום הדוח גרמו להרבה בעיות ויגרמו לעוד הרבה, אבל הם לבדן לא מספיקות כדי שהטמפרטורה תעלה ב-1.5 מעלות.
  • ההשפעות השליליות של עלייה ב-1.5 מעלות יהיו גבוהות יותר מההשפעות של עלייה במעלה 1, אבל נמוכות מההשפעות של עלייה ב-2 מעלות. ההבדלים נוגעים ל: עלייה של הטמפרטורה הממוצעת ברוב האזורים בים וביבשה, גלי חום ברוב האזורים המאוכלסים, גשמים חזקים מאוד באזורים מסוימים, בצורת ומדבור באזורים מסוימים, עליית פני הים. עליית מפלס פני הים תהיה נמוכה יותר ב-10 סנטימטר עד סוף המאה בעלייה של 1.5 מעלה בהשוואה לעלייה של 2 מעלות מה שיחסוך השפעות כמו הצפות והמלחת מי תהום מ-10 מיליון בני אדם.
  • ההבדל בהשפעות הוא גם לבני אדם וגם לבעלי חיים וצמחים. עלייה של 1.5 מעלות משמעותה פחות החמצת אוקיינוסים, פחות הפחתת חמצן באוקיינוסים, פחות הכחדת מינים, יותר מגוון ביולוגי, יותר שרותי המערכת האקולוגית לאנושות. באותו זמן היא גם תגרום לפחות השפעות בריאותיות של התחממות עולמית, פחות סיכונים לביטחון, לצמיחה הכלכלית, לאספקת מים.
  • 47% מהכחדות המינים המקומיות במאה ה-20 נגרמו עקב שינויי אקלים. במקרה של התחממות נוספת ההשלכות יהיו כאלה:[4]
סוג היצורים החלק מהמינים שיאבדו יותר מחצי מאזור המחייה שלהם בעלייה של 1.5 מעלה החלק מהמינים יאבדו יותר מחצי מאזור המחייה שלהם בעלייה של 2 מעלות
חרקים 6% 18%
צמחים 8% 16%
בעלי חוליות 4% 8%

בעמודים האלה נאמר ש: החברה האנושית באזור תלויה במספר גורמים חברתיים וסביבתיים. האזור מהווה אזור רגיש כי שינויי האקלים גורמים בו להפחתה בכמות המשקעים ועלייה חזקה בטמפרטורת. יש ירידה בכמות המשקעים באזור המזרחי של אגן הים התיכון (כלומר במזרח התיכון) מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. בין השנים 2007 ו-2010 האזור חווה את הבצורת הקשה ביותר ב-900 השנים האחרונות מה שגרם להגירה של מאות אלפי אנשים במיוחד בסוריה. יש השפעות גם על מצב המים באיראן. בעבר הרבה תהפוכות באזור היוקשורות לבצורת לדוגמה התמוטטות של כמה אימפריות לפני 3,200 שנה. העלייה בטמפרטורות תורמת הרבה מאוד לבצורת בגלל אידוי מוגבר והעלייה בכמות האוכלוסייה תורמת גם. כך לדוגמה, הבצורת של שנת 1960 היתה דומה לבצורת של 2008 מבחינת משקעים. אבל ב-2008 הטמפרטורה הממוצעת הייתה גבוהה ב-1 מעלה וכמות האוכלוסייה בסוריה עלתה מ-8 מיליון ל-22 מיליון. עלייה של 1.5 תגביר את הבצורת ועלייה של 2 עוד יותר. ההשפעות יהיו חזקות יותר ביבשת מאשר באיים. ייתכן והשפעת העלייה בטמפרטורה תהיה חזקה יותר מהשפעת הפחתת המשקעים: לדוגמה בכרתים עלייה של 2 מעלות תפחית את כמות המים הזמינים ב-18% מהם רק 6% בגלל הפחתה בכמות המשקעים והיתר בגלל עלייה בטמפרטורה. גם העלייה בכמות האוכלוסייה צפויה להגביר את המחסור במים.

בעמודים 43 - 44 באותו הפרק נאמר שההבדלים בכמות המים הזורמים בין העלייה ב-1.5 לעלייה ב-2 מעלות יהיו הכי גדולים באזור הים התיכון: 9% ו-17%.

בעמוד 36 באותו הפרק נאמר, שבין הדוח שיצא ב-2014 לדוח הנוכחי ב-2018, מדעני האקלים שינו את דעתם לגבי בצורות הנגרמות משינויי אקלים רק לגבי נקודה אחת: אזור הים התיכון. ב-2014 הם אמרו שנצפתה בכמה אזורים הפחתה במשקעים, אבל בסך הכל, יש רמת ביטחון נמוכה בכך ששינויי האקלים גורמים לבצורות, ואילו כעת ב-2018, לדעת מדעני האקלים יש רמת בטחון בינונית לכך ששינויי האקלים הגבירו את הבצורת באזור הים התיכון ויגבירו אותה עוד אם ימשכו.

לפי עמוד 108 באותו הפרק, המחסור במים באזור ביחס למצב בשנים 1986 - 2005, יגבר ב-9% בעלייה של 1.5 מעלה וב-17% בעלייה של 2 מעלות.

  • בעלייה של 1.5 מעלה, תידרש פחות אדפטציה לשינויי אקלים. עם זאת יש חברות אנושיות ומערכות אקולוגיות שיתקשו להסתגל גם לעלייה של 1.5 מעלות.
  • הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלה, תפחית השפעות של שינויי אקלים כמו הגברת עוני, פגיעה בפיתוח בר-קיימא.
  • פיתוח בר קיימא ושיתוף פעולה בין לאומי הכרחיים כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלה וכדי לאפשר אדפטציה לשינויי אקלים אפילו ברמה הזאת.

מה צריך לעשות כדי שהטמפרטורה לא תעלה מעל 1.5 מעלות:

  • כדי שהטמפרטורה לא תעלה ביותר מ-1.5 מעלות האנושות תצטרך להפחית את הפליטות הפחמן-דו-חמצני שלה ב-45% עד שנת 2030, ובקרוב ל-100% עד שנת 2050, ביחס לרמת הפליטות שהייתה בשנת 2010.
  • כדי שהטמפרטורה לא תעלה ביותר מ-2 מעלות היא תצטרך להפחית את פליטות הפחמן-דו-חמצני ב-20% עד שנת 2030 וב-100% עד שנת 2075 ביחס לרמה שהייתה ב-2010.
  • פליטות יתר גזי החממה צריכות לרדת באופן דומה להגבלת ההתחממות ל-2 ול-1.5 מעלות.
  • מהתחלת התקופה התעשייתית אנושות פלטה כ-2 ,200 מיליארד טון גזי חממה באקוויולנט של פחמן דו חמצני וממשיכה לפלוט כ-42 מיליארד בשנה, נכון לזמן פרסום הדוח. כדי שהטמפרטורה לא תעלה מעל 1.5 מעלות בסבירות של 66%, צריך לא להוסיף לאטמוספרה יותר מ-420 - 570 מיליארד טון. עמוד 16 בסיכום למקבלי החלטות.
  • כדי שהטמפרטורה לא תעלה ביותר מ-1.5 מעלה תידרש קליטת פחמן מהאטמוספרה ברמה של 100 - 1,000 מיליארד טון. עם זאת יש אפשרות לעשות את זה ללא הנדסת אקלים, באמצעות שיקום יערות (תסריט P1). זה ידרוש הגדלת שטח היערות ב-11 מיליון קילומטר רבוע, ביחס לשנת 2018. עמודים 19, 22, בסיכום למקבלי ההחלטות, עמודים 76 - 73 בפרק 2.
  • ההתחייבויות של המדינות נכון לזמן פרסום הדוח אינן מספיקות כדי להגיע ליעד של 1.5 מעלה. כדי שהיעד יושג ההפחתה בפליטות צריכה להתחיל הרבה לפני 2030. אם לא אפילו הפחתה אגרסיבית מאוד אחרי 2030 לא תעזור. כמו כן הפחתה בפליטות לפני 2030 תעזור למנוע תלות כבדה בסילוק מלאכותי של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה ותלות כבדה בביואנרגיה (גידול צמחים רק כדי להרוג אותם בשרפה כדי להפיק אנרגיה).

קישורים לדוח:

סיכום של הסיכום: הממצאים המרכזיים, ב-3 עמודים

סיכום למקבלי ההחלטות: 34 עמודים


פרק 1: מסגרת וקונטקסט

פרק 2: דרכים למיטיגציה העולים בקנה אחד עם הגבלה של 1.5 מעלות בקונטקסט של פיתוח בר קיימא

פרק 3: השפעות של התחממות ב-1.5 מעלת צלזיוס על מערכות אנושיות וטבעיות

פרק 4: חיזוק ויישום התשובה הגלובלית

פרק 5: פיתוח בר-קיימא, מיגור העוני, והפחתת האי שיוויון

דו"ח שינויי אקלים ויבשה מדבור ומזון (2019)

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דו"ח שינוי אקלים ויבשה 2019

באוגוסט 2019 פורסמה טיוטה של "שינוי אקלים ויבשה" או בשמו המלא דו" מיוחד שעוסק בשינויי אקלים, מדבור, אובדן אדמות, ניהול בר-קיימא של אדמות, בטחון תזונתי וזרמים של גזי חממה במערכות אקולוגיות יבשתיות. IPCC special report on climate change, desertification, land degradation, sustainable land management, food security, and greenhouse gas fluxes in terrestrial ecosystems זהו דו"ח מיוחד שני מתוך 3 דו"חות שעליהם הוחלט במהלך 2016.

דו"ח הערכה שישי (2022-2021)

על פי הדו"ח השישי שפורסם בשנת 2021 (AR6), גלי חום, בצורות וגשמים עזים ילכו ויעשו תכופים וקיצוניים יותר ככל שכדור הארץ ימשיך להתחמם, כאשר האוכלוסיות החלשות הן הפגיעות ביותר. לפי כל התרחישים בדו"ח, גם האופטימיים ביותר, האנושות כבר אינה יכולה למנוע את התחממות כדור הארץ מעבר לרף קריטי של 1.5 מעלות צלזיוס בממוצע. עם זאת, פעולה נחושה ומהירה תאפשר להימנע מההשפעות החמורות ביותר של משבר האקלים.[6] [7] [8]

במרץ 2023 פורסם דו"ח סינתזה לדו"ח הערכה שישי.[9]

ביקורת

כגוף שמשתדל לבטא דעות ממוצעות - להגיע לקונצנזוס כמה שיותר רחב, הפנל מבוקר מ-2 הצדדים. יש ארגוני הסביבה ומדעני אקלים, שטוענים שהוא מציג את השפעות שינויי האקלים כפחות חמורות ממה שהן באמת[6], איננו אומר בפירוש מי אחראי לשינויים ומציג בעיקר פתרונות טכניים - ולא פתרונות הקשורים לשינויים התנהגותיים וחברתיים, כלומר שהוא פרו תאגידי.

מצד שני ספקני אקלים (מדענים העוסקים בתחום) ו"מכחישי התחממות" - גורמים פוליטיים המזוהים עם הימין הכלכלי ועם חברות הדלק המחצבי - הגז, הנפט והפחם טוענם את ההפך: שהפנל מציג את ההשפעות של שינויי האקלים כיותר חמורים ממה שהם באמת, שהוא לא נותן מספיק מקום לדעותיהם של מכחישי אקלים, שהוא מתעלם מהחשיבות של שימוש בדלקים הפוסיליים לאנושות. רוב הטענות שלהם בדרך כלל אינן יחודיות רק כלפי ה-IPCC אלא כלפי התאוריה שקיימת התחממות עולמית וכי התחממות זו נוצרה בגלל פעילות בני האדם.

לפתרונות שונים לבעיית משבר האקלים ראו פתרונות למשבר האקלים.

לתשובות על טענותיהן של מכחישי אקלים ראו התחממות גלובלית - מורה נבוכים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Weart, Spencer (February 2019). "International Cooperation", The Discovery of Global Warming] . American Institute of Physics.
  2. ^ 2.0 2.1 Spencer Weart, The Discovery of Global Warming: Introduction, July 2017
  3. ^ IPCC Third Assessment Report
  4. ^ פרק 3, עמוד 71.
  5. ^ הסיכום למקבלי החלטות, עמוד 10
  6. ^ team of scientists from the University of Adelaide, Flinders University, the University of Bristol (UK), and the Spanish National Research Council Study shows IPCC is underselling climate change, 19 במרץ 2019, Phys.org 2003 - 2019, Science X network
שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה • מחזור הפחמן • שיווי משקל • שוק האנרגיה העולמי • דלק מחצבי • תהליך ארוך טווח • תהליך בלתי הפיך • התחממות עולמית • שינויי אקלים • אפקט החממה • גזי חממה • גרף מקל ההוקי • החמצת אוקיינוסים • עמעום עולמי • מודל אקלימי • הפתעה אקלימית • התקררות עולמית • טביעת רגל פחמנית • פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגים • עליית מפלס פני הים • השפעה על סופות • השפעה על בצורות ומידבור • השפעות כלכליות של התחממות עולמית • שינויי אקלים וחקלאות • פליטים סביבתיים • ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד • השערת מדיאה • השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון • רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה • שינויי אקלים בישראל • הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: ההיסטוריה של חקר שינויי האקלים • המחלוקת על התחממות עולמית • הפנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים • פרוטוקול קיוטו • דו"ח שטרן • ועידת האקלים בפריז • אמת מטרידה (סרט) • ‏מצעד האקלים • הכחשת שינויי האקלים • התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) • התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשת • חסכון אנרגטי • התייעלות אנרגטית • תחבורה בת קיימא • עירוניות מתחדשת • בנייה ירוקה • השפעות סביבתיות של מזון מהחי • שימושי קרקע • חקלאות בת קיימא • צמיחה כלכלית • I=PAT • פשטות מרצון • גידול אוכלוסין • כלכלה בת קיימא • זה משנה הכל

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=הפנל_הבין-ממשלתי_לשינויי_אקלים&oldid=127660"