השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת צבעים של התגברות הבצורת במזרח התיכון. איזורים אדומים וכתומים מצביעים על חורפים יבשים יותר בממוצע בתקופה 1971-2010 לעומת התקופה 1902-2010

ההתחממות העולמית שהחלה במאה ה-20 ונגרמת מפעילות אנושית, גוררת שינויי אקלים כלל עולמיים ואיזוריים. אחד האיזורים הרגישים לשינויים אלה הוא המזרח התיכון.[1] ההשפעה על המזרח התיכון מתרחשת הן דרך שינוי האקלים באיזור עצמו (לדוגמה מחסור במים והשפעה על החקלאות) והן על ידי השפעה אל האקלים באיזורים אחרים בעולם (לדוגמה הפשרת קרחונים ופגיעה ביבולים) שגוררת השפעות נוספות על המזרח התיכון.

ההשפעות הישירות של התחממות כדור הארץ, ברוב איזורי האקלים בעולם צפויות להיות ריבוי ימים ולילות חמים, גלי חום בתכיפות רבה יותר, אירועים רבים של גשמים כבדים ושל שיטפונות, ריבוי האזורים הסובלים מבצורת, ריבוי מקרים של עליית פני הים.[2] השפעות עקיפות עלולות להיות השפעה לרעה על החקלאות והמזון, פגיעה במים, הצפות של ערים ושדות, מחלות זיהומיות, פגיעה במערכות אקולוגיות, פליטים סביבתיים, מלחמות ואי יציבות חברתית על רקע הפגיעה בחקלאות ובמזון.

הגברת היובש ומחסור במים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - משבר המים במזרח התיכון

איזור המזרח התיכון מזוהה מזה כבר כאיזור רגיש שעלול להיפגע בצורה קשה על ידי שינויי אקלים עקב התחממות עולמית. זאת עקב מצוקת מים באיזור, גידול אוכלוסין ומודלים אקלימיים שחוזים עליה בסיכון לבצורת באיזור.[1] מחקר מסכם משנת 1997 של ה-IPCC העריך כי האיזור יתחמם וכתוצאה מכך יתגבר האידוי וכתוצאה מכך עלול להיווצר מחסור במים. [1]

"זרמי הסילון" הם רצועות הנמצאות בגובה רב באטמוספירה, בכיוון מזרח-מערב לכל אורך כדור הארץ, ובהן נושבות רוחות מהירות מעל 140 קמ"ש. "זרם הסילון הסובטרופי" נוצר בשל ההבדלים בטמפרטורות בין האזור הסוב-טרופי לאזור הממוזג. מחקר שנערך באוניברסיטאות וושינגטון ויוטה ופורסם במגזין "סיינס" במאי 2006 וניתח מידע שנאסף על ידי לוויינים במשך 27 שנים, טוען כי זרם הסילון התרחב לכיוון הקטבים למרחק של כ-110 ק"מ. יחד עם התרחבות זרם הסילון זה מתרחבת איתו גם הרצועה הצחיחה שלו [2]. דבר זה עלול לפגוע במדינות חקלאיות שונות. [3] כמו כן, מדינות באזור הים התיכון, ובכללן ישראל, שיושבות על גבול המדבר, עלולות לסבול ממזג אוויר מדברי יותר. הדבר תואם את התחזית מהמודלים ומחקרים שנעשו בארץ בחוג לגאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב על ידי פרופסור פנחס אלפרט ושותפים ממדינות הים התיכון שמצאו ירידה בכמויות הגשם באזור הים התיכון. [4][5]

על פי מחקר של "הסוכנות הלאומית לאוקיינוסים ולאטמוספירה" של ארצות הברית (NOAA) שפורסם בשנת 2011, מגמת ההתחממות העולמית כבר הובילה לשינוי אקלים במזרח התיכון. על פי המחקר, מאז החלו המדידות באיזור בשנת 1902, 10 מתוך 12 החורפים היבשים ביותר התרחשו במהלך 20 השנים האחרונות. על פי החוקרים התחממות עולמית מעשה ידי אדם מסבירה כחצי מהיובש המתגבר באיזור בתקופה שבין 1902-2010 ויתר היובש נגרם מסיבות אחרות שטרם זוהו[1] [6] גם נייר המחקר AR5 של ה-IPCC משנת 2013 צפה הגברת אירועי בצורת ויובש באיזור המזרח התיכון, יחד עם איזורים נוספים בעולם כולל ברזיל, אוסטרליה, מרכז אמריקה ודרום אפריקה. [7]

על פי המודלים האקלימיים שנסקרו בעבודות של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, כמות הגשם במזרח התיכון צפויה לרדת בגודל של עד 30% (בצפון אפריקה, צפון ומערב הסהרה ובמזרח הים התיכון) ולרדת בשיעור גבוה יותר בחלקים של מרוקו וזאת ברמת וודאות גבוהה. כמו כן ברמת וודאות בינונית צפויים חורפים יבשים יותר במרכז הסהרה ובסהל.[3]

על רקע התגברות זו של יובש כללי החלה בסוריה בצורת קשה שפגעה במדינה החל משנת 2006. לפי משרד החקלאות של ארצות הברית, בחורף 2006-2007 איזורים נרחבים בצפון ובדרום המדינה קיבלו פחות מ-50% מכמות הגשם הממוצעת ודבר זה החריף בחורף 2007-2008.[8] בחורף שלאחר מכן המצב השתפר במעט אבל היבולים נותרו נמוכים[9] דבר זה יחד עם מגמות של מדבור ובעיות אחרות של מים בסוריה הוביל למשבר חקלאי חריף בסוריה- קריסה כוללת של יבולי החיטה בחלקים גדולים של המדינה, ופגיעה ביבולים נוספים ובגידול צאן. הדבר הוביל לגלי פליטים של מאות אלפי בני אדם שנדדו לפרברי הערים הגדולות ולעיירות בניסיון למצוא פרנסה ואוכל. כמו כן הדבר הוביל להתייקרות החיטה בסוריה שנאלצה לייבא כמות גדולה יותר של חיטה. גורמים אלה היו בין הגורמים החברתיים שהיו רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה.

ב 2017 פקדה את איראן הבצורת הכי קשה ב 67 השנים האחרונות לפי Scientific American כניראה קשורה לשינוי אקלים. הדבר פגע במשק המים במדינה וגרם למהומות בגלל מחסור במים וזיהום מים‏[4].

הדוח המיוחד של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים על הגבלת ההתחממות ל 1.5 מעלות, מתייחס ספציפית ל 3 אזורים, אשר, לדעתו, בעלי רגישות גבוהה לשינויי אקלים: איים קטנים באוקיינוסים, אפריקה מדרום למדבר סהרה ואזור הים התיכון. יש התייחסות ספציפית לאזור הים התיכון בעמודים 41-42 בפרק 3‏[5].

בעמודים האלה נאמר ש: החברה האנושית באזור תלויה במספר גורמים חברתיים וסביבתיים. האזור מהווה אזור רגיש כי שינויי האקלים גורמים בו להפחתה בכמות המשקעים ועלייה חזקה בטמפרטורות. יש ירידה בכמות המשקעים באזור המזרחי של אגן הים התיכון (כלומר במזרח התיכון) מאז שנות ה 60 של המאה ה 20. בין השנים 2007 ו 2010 האזור חווה את הבצורת הקשה ביותר ב 900 השנים האחרונות מה שגרם להגירה של מאות אלפי אנשים במיוחד בסוריה. יש השפעות גם על מצב המים באיראן. בעבר הרבה תהפוכות באזור היוקשורות לבצורת לדוגמה התמוטטות של כמה אימפריות לפני 3,200 שנה. העלייה בטמפרטורות תורמת הרבה מאוד לבצורת בגלל אידוי מוגבר והעלייה בכמות האוכלוסייה תורמת גם. כך לדוגמה, הבצורת של שנת 1960 היתה דומה לבצורת של 2008 מבחינת משקעים. אבל ב 2008 הטמפרטורה הממוצעת היתה גבוהה ב 1 מעלה וכמות האוכלוסייה בסוריה עלתה מ 8 מיליון ל 22 מיליון. עלייה של 1.5 תגביר את הבצורת ועלייה של 2 עוד יותר. ההשפעות יהיו חזקות יותר ביבשת מאשר באיים. ייתכן והשפעת העלייה בטמפרטורה תהיה חזקה יותר מהשפעת הפחתת המשקעים: לדוגמה בכרתים עלייה של 2 מעלות תפחית את כמות המים הזמינים ב 18% מהם רק 6% בגלל הפחתה בכמות המשקעים והיתר בגלל עלייה בטמפרטורה. גם העלייה בכמות האוכלוסייה צפויה להגביר את המחסור במים.

בעמודים 43 - 44 באותו הפרק נאמר שההבדלים בכמות המים הזורמים בין העלייה ב 1.5 לעלייה ב 2 מעלות יהיו הכי גדולים באזור הים התיכון: 9% ו 17%.

בעמוד 36 באותו הפרק נאמר, שבין הדוח שיצא ב 2014 לדוח הנוכחי ב 2018, מדעני האקלים שינו את דעתם לגבי בצורות הנגרמות משינויי אקלים רק לגבי נקודה אחת: אזור הים התיכון. ב 2014 הם אמרו שנצפתה בכמה אזורים הפחתה במשקעים, אבל בסך הכל, יש רמת ביטחון נמוכה בכך ששינויי האקלים גורמים לבצורות, ואילו כעת ב 2018, לדעת מדעני האקלים יש רמת בטחון בינונית לכך ששינויי האקלים הגבירו את הבצורת באזור הים התיכון ויגבירו אותה עוד עם ימשכו.

לפי עמוד 108 באותו הפרק, המחסור במים באזור ביחס למצב בשנים 1986 - 2005, יגבר ב 9% בעלייה של 1.5 מעלה וב 17% בעלייה של 2 מעלות.


בתחילת 2018 התברר שאם גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת לאחר 4 שנות בצורת ברצף לפניה יפגעו קשות מקורות המים בישראל, כולל הכנרת, ואם זה יימשך, בשנת 2019 תפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים‏[6][7][8].

במאי 2018 החל בישראל בפעם השנייה קמפיין לחסכון במים: "ישראל שוב מתייבשת", באינטרנט, בטלוויזיה בשלטי החוצות. ההמלצות העיקריות של הקמפיין:

  • לוחצים על הידית הקטנה בשרותים כשאפשר, וחוסכים 18 ליטר מים ביום.
  • מתקלחים 2 דקות פחות וחוסכים 40 ל' מים
  • סוגרים ברז מטפטף וחוסכים 60 ל' מים ביום
  • משקים את הגינה 5 דקות פחות וחוסכים 200 ל' מים (לגינה בשטח 250 מ"ר).


באתר הקמפיין בין היתר נאמר:

" בשנתיים האחרונות חלה עליה מדאיגה בצריכת המים הביתית בישראל. ההתפלה, וירידת תעריפי המים יצרו מצב מדאיג בו יש החשים כי "בעיית המים" באזורנו נפתרה. אבל שינויי האקלים הגלובלי משפיעים גם עלינו, ובמדינת ישראל, השוכנת על ספר המדבר, אנו מחוייבים לתרבות צריכת מים נכונה – תמיד!

שלא נדע... במקומות רבים בעולם המערבי, כמו קייפטאון, מלבורן, ולוס אנג'לס, שחוו בצורת הרבה פחות קיצונית משלנו, יש שיבושים באספקת המים או אספקת מים קצובה לכל נפש. היערכות ישראל להקמת מתקני ההתפלה מנעה מאיתנו את הצורך לקצבאות מים. יחד עם זאת, אם חלילה תימשך הבצורת גם לשנה הבאה (שנה שישית ברציפות!), ייתכנו שיבושים גם באספקה. לכן עלינו לשנות הרגלים ולאמץ תרבות צריכה נבונה תמיד, ולא רק בשעות משבר." להסבר מפורט יותר ודרכים נוספות לחסוך במים ראו בדף הקמפיין‏[9].

לטענת שר האנרגיה,התשתיות והמים, יובל שטייניץ הסיבה לתחילת הקמפיין היא: "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"‏[10].

השפעה על זיהום האוויר

איזור המזרח התיכון כבר נחשב כאיזור בעל זיהום אוויר גבוה הן ממקורות אנושיים והן ממקורות טבעיים. חלקיקי אירוסולים קטנים מורכבים בעיקר מחומר אורגני ומתרכובות גופרית בעוד שהחלקיקים הגדולים יותר מורכבים בעיקר מאבק מהמדבר. יש צפי כי יתרחש גידול בריכוזי החלקיקים הקטנים בגלל פליטה של תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן.[11]

כבר היום נחשב המזרח התיכון איזור שבו ריכוזים גבוהים של אוזון בגובה הקרקע. הדבר נובע בין היתר בגלל שאוזון כזה נוצר עקב פעילות של תחמוצות חנקן בנוכחות שמש וחמצן. המשך התחממות צפוי להגדיל את הימים שבהם אין כיסוי עננים באיזור ולכן להגדיל עוד את כמות האוזון בגובה הקרקע. איזור המזרח התיכון עלול להיות איזור מוכה זיהום של אוזון, במיוחד באיזורים של מדינות המפרץ. באופן כללי ההשפעה של התחממות עולמית על זיהום אוויר נמוכה יותר לעומת ההשפעה של גורמים אחרים כגון רמת הפליטות[11]

פרופ' יואב יאיר, חוקר של אטמוספירת כדור הארץ וראש בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, טוען כי התכיפות של אובך ושל ענני אבק גדולים כמו שהתרחשו בישראל בספטמבר 2015 צפויות להתגבר בגלל התחממות עולמית. האבק עלה למעלה ממדבריות מזרח סוריה וצפון עיראק ונשאר יציב מעל ישראל. לא מדובר בסופת אבק, משום שהרוחות הן רוחות מזרחיות חלשות ואילו סופה מוגדרת לפי מהירות הרוחות. לטענתו, הבצורת של השנים האחרונות בעיראק ובסוריה ייבשה את השכבה העליונה של הקרקע, וקרקע יבשה זו מועפת בקלות לאטמוספירה, ומשם עלולה להגיע למדינות שכנות.[12]

עליית מפלס מי הים, והצפות בעקבות סופות

מלבד ההשפעה הישירה על האקלים של איזור המזרח התיכון, התחממות עולמית עלולה להשפיע על המזרח התיכון על ידי השפעה על איזורים אחרים - במיוחד דרך הנושא של הפשרת קרחונים יבשתיים וקרח של מדפי יבשת באיזור אנטרקטיקה וגרינלנד, עלולה לגורר עליה של מפלס מי-הים בכל העולם. דבר זה עלול להשפיע על איזורים נרחבים במזרח התיכון - במיוחד על מצרים שרוב הישובים בה יושבים על הנילוס,[3] עליה של מטר אחד במי הים עלולה להציף חלקים נרחבים מהדלתה של הנילוס ולסכן ערים כמו אלכסנדריה ופורט-סעיד.[10].[11] כמו כן הדבר מאיים על ערי חוף נוספות במזרח התיכון במיוחד בישראל, לבנון, מצרים, עיראק ואיראן.

החשש הוא לא רק מפני עליה של מי הים עצמם אלא גם מהאטת הזרימה של נחלים ונהרות עקב שינוי השיפועים. הפשרת קרחונים כזו גם עלולה להחריף את משבר המים של המדינות שכן עליית מי הים פרושה המלחת מי תהום והקטנה והמלחה של אקוויפרים. להיבט זה רגישים מקומות כמו ישראל, עזה, ירדן, סוריה ומדינות נוספות. בנוסף לפגיעה בתושבים של ערי חוף הדבר עלול לפגוע בחקלאות ובתיירות.

בנוסף להצפות מסוג זה, ישנו חשש מהתגברות אירועי מזג אוויר קיצון ובכללם סופות וירידת משקעים רבים בתוך זמן קצר. דבר זה אינו ייחודי רק למזרח התיכון, בשנת 2013 הוציא הIPCC דו"ח המתריע מפני הגברת הסיכוי לאירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם.[12] בשנים האחרונות נרשמו מספר אירועים חריגים כאלה במדינות המזרח התיכון כולל לבנון, סעודיה, אלג'יר, עומאן ומצרים.[3]

השפעות בריאותיות של התחממות עולמית

השפעות בריאותיות של התחממות עולמית באיזור המזרח התיכון עלולות להיות:

  • השפעה של החום עצמו - הטמפרטורות בקיץ צפויות לעלות, ודבר זה ישפיע במיוחד על אנשים בעלי מחלות לב, אסתמה, אנשים מבוגרים ותינוקות קטנים.[3]
  • אירועי מזג אוויר קיצוני - כמו הצפות, גלי חום, גלי קור יכולים לגרום למקרי מוות, פציעות, מכות קור, התייבשות ובעיות הנובעות מלחץ נפשי. מספר אירועים של מזג אוויר קיצוני נרשמו בלבנון ובערב הסעודית לדוגמה כולל סופות והצפות.[3]
  • השפעות בגלל החמרת זיהום האוויר - כולל ערפיח ואוזון בגובה הקרקע, וכן זיהום גדול יותר של חומר חלקיקי.
  • התגברות של מחלות זיהומיות עקב נדידה של בעלי חיים שהם נשאי מחלות - בעיקר של יתושים וזבובים, וכן שינוי בתפוצת מחלות מדבקות או מחלות הקשורות למים. מחלות שמהוות סיכון עיקרי כוללות: מלריה, קדחת דנגי, קדחת צהובה ודלקת המוח.[3]

השפעות על החקלאות

ההשפעות הצפויות על החקלאות באיזור המזרח התיכון צפויות להיות דרך מספר אפיקים.[3] אפיק אחד הוא דרך עליה ממוצעת בטמפרטורות:

  • הערכת עונת הגידול באיזורים שיש בהם עונות אביב קרירות יחסית.
  • השפעה לרעה על יבולים באיזורים שבהם חום הקיץ כבר מגביל את התנובה החקלאית.
  • הגברת הקצב של אידוי מים מהקרקע
  • הגברת הסיכוי לבצורת חמורה

אפיק שני של השפעה הוא דרך השינויים בכמות ובדפוסים של גשמים ומשקעים:

  • הגברת הגשמים באיזור הצפוני של המזרח התיכון
  • הקטנת כמות הגשמים ברוב האיזורים הסאב-טרופיים.
  • הגברת הסיכוי לאירועי מזג אוויר קיצוני.
  • לחות קרקע נמוכה יותר.

מינים פולשים

השפעה אפשרית נוספת היא כניסה של מינים פולשים ושינוי בדפוסי נדידה ומחייה של בעלי חיים וצמחים. לדוגמה נדידה של מדוזות לתוך הים התיכון וכן הלבנת אלמוגים שעשויה להשפיע על התיירות באילת ומצרים.

השפעות חברתיות וכלכליות של התחממות עולמית

השפעות נוספות של התחממות עולמית היא על ידי השפעות על מדינות אחרות, ובעיקר השפעות על החקלאות והיציבות המדינית.

השפעות התחממות עולמית על החקלאות במיוחד במדינות המייצרות דגנים עלולה לייקר את התבואה ולהקשות את היבוא של מזון בסיסי לאיזור. מחקרים אחדים מצביעים על קשר אפשרי בין משבר המזון של שנת 2008 שנבע בחלקו משינויי אקלים בסין, לבין ייקור המזון המיובא לסוריה ולמצרים. סוריה הייתה בעלת מדיניות של הסתכמות מקומית על חיטה ושעורה, והבצורת בה גרמה לאובדן ייבול מחד ולייקור המזון מאידך, ייקור החיטה המיובאת גרם לפער נוסף בין מחיר המזון לפני משבר הבצורת של 2006-2011 ולמחירי המזון בתקופה זו. מצרים, שהייתה בעברה יצואנית של מזון היא אחת היבואניות הגדולות בעולם של חיטה, וגם עליה השפיעה ייקור החיטה בעקבות משבר המזון של 2008. לטענת 3 חוקרים מניו אינגלנד, Marco Lagi, Karla Z. Bertrand, ו-Yaneer Bar-Yam, קיים מתאם ברור בין עליית מחירי המזון בשנים 2008 ו-2011 (לפי אינדקס מחירי המזון של ארגון המזון העולמי) לבין מהומות שהיו ב-2008 בהודו, מוזמביק, סודן, מצרים, תימן, מוזמביק, חוף השנהב, האיטי, סומליה ותוניס. וכן למהומות "האביב הערבי" בשנת 2011 בתוניס, אלג'יר, לוב, מצרים, סוריה, תימן, עיראק, אוגנדה, עומאן, ומאוריטניה. [13]

השפעה אפשרית שאולי מתרחשת כבר היום היא הגעת פליטים סביבתיים לאיזור. בעיקר פליטים מאיזורי אפריקה שנפגעו עקב שינוי אקלים וסכסוכים שהתרחשו בעקבותיהם. הדבר עלול להשפיע במיוחד על איזור מצרים וצפון אפריקה. ייתכן וגם הסכסוכים בעיראק ובסוריה קשורים לשינוי האקלים, וסכסוכים אלה יוצרים כמות גדולה של פליטים הן בתוך המדינות, הן למדינות השכנות והן לכלל העולם. באופן כללי ארגון האומות המאוחדות טוען כי יש מגמה חסרת תקדים בכמות הפליטים בעולם, ומגמת שיא בשנת 2015, אך קשה לדעת כמה מתוך פליטים אלה הם פליטים עקב התחממות עולמית או השלכות חברתיות שלה, ואיזה בגלל תהליכים אחרים.

השפעות נוספות על האיזור עשויות להתרחש דרך ניסיונות הפחתה של פליטת גזי חממה ברחבי העולם. דבר זה עשוי להקטין את ההסתמכות של מדינות על נפט וגז טבעי באמצעות חסכון אנרגטי ומעבר לאנרגיות מתחדשות ובכך להקטנת היבוא של נפט מאיזור המזרח התיכון וירידת חשיבותו הכלכלית והמדינית. חלק גדול מהכנסת רוב מדינות המזרח התיכון מתבסס על ייצוא של נפט וגז טבעי ולכן לשינוי כזה עשויה להיות השלכה משמעותית על האיזור. השלכה אחת יכולה להיות הקטנה בהכנסות התושבים והמדינות ויצירת אבטלה, עוני, מהומות ומלחמות או מלחמות אזרחים. השפעה אחרת שיכולה להתקיים היא מעבר של המדינות מכלכלה המבוססת על ייצוא נפט ומשאבי טבע לכלכלה המבוססת על תעשייה, מסחר ושירותים. מספר מדינות כמו סעודיה ונסיכויות הנפט במפרץ מנסות לפתח אפיקים אלה כדי שתהיה להן אופציה ביום שיגמר הנפט. לנפט ולגז טבעי יש השפעות מדיניות וגאופוליטיות משמעותיות הן על המצב בתוך המדינות והן על היחס של העולם כלפי מדינות אלה. מצד אחד כלכלה מבוססת נפט עלולה לתרום לקללת המשאבים ולעודד ביזבוז ושחיתות, וכן היא עלולה לגרום כלכלה ריכוזית, נתק בין השכלה והכנסה, הקטנת מריטוקרטיה והגדלת פערים שכן מה שחשוב הוא גישה לנפט ולא כישורים או השכלה. כמו כן כלכלת נפט עלול לתרום להתפתחות תוקפנות וטרור. היחס מצד מדינות אחרות כלפי מדינות מפיקות נפט הוא סלחני בגלל הצורך במוצר שנחשב חיוני לכלכלה ולביטחון המדינה. מסיבה זו גם מהווה המזרח התיכון ובמיוחד מדינות מפתח בו מוקד של עניין מדיני ותקשורתי, במיוחד מתום מלחמת העולם השנייה והתחזקות התלות בנפט לכלכלה ולצבא. הקטנת הסתמכות על נפט ומעבר לאנרגיות אחרות עשויה לשנות היבט זה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

כללי
שינויי אקלים בישראל
שינויי אקלים ומחסור במים
שינוי אקלים, בצורת ומחסור במים בסוריה

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts ,The National Oceanic and Atmospheric Administration (NOAA), October 27, 2011
  2. ^ רועי גולדשמידט, התחממות כדור הארץ והשפעותיה על מדינת ישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יוני 2007
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 Nadim Farajalla, Impact of Climate Change on the Arab World, The Issam Fares Institute for Public Policy and International Affairs (IFI) at the American University of Beirut
  4. ^ Olivia Rosane 11 Injured in Protests Over Water Scarcity, Pollution in Southwest Iran 03 ליולי 2017, Ecowatch
  5. ^ הפנל הבין משלתי לשינויי אקלים Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems 2 ליוני 2018
  6. ^ אדריאן פילוט ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"16.01.2018, כלכליסט
  7. ^ אורה קורן כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"17.01.2018, דה מרקר
  8. ^ סוניה גורודיסקי שטייניץ: משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה" 16.01.2018, גלובס
  9. ^ רשות המים ישראל שוב מתייבשת
  10. ^ הדר קנה רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות 22.05.2018, TheMarker
  11. ^ 11.0 11.1 Climate change and impacts in the Eastern Mediterranean and the Middle East, The Cyprus Institue
  12. ^ אבי בליזובסקי, "בגלל התחממות כדור הארץ התכיפות של אובך וסופות אבק כמו זו המתרחשת כעת תגדל" אתר הידען, 10 בספטמבר 2015
שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה - מחזור הפחמן - שיווי משקל - שוק האנרגיה העולמי - דלק מחצבי - תהליך ארוך טווח - תהליך בלתי הפיך - התחממות עולמית - שינויי אקלים - אפקט החממה - גזי חממה - גרף מקל ההוקי - החמצת אוקיינוסים - עמעום עולמי - מודל אקלימי - הפתעה אקלימית - התקררות עולמית - טביעת רגל פחמנית - פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגים, עליית מפלס פני הים, השפעה על סופות, השפעה על בצורות ומידבור, השפעות כלכליות של התחממות עולמית - שינוי אקלים וחקלאות - פליטים סביבתיים - ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד - השערת מדיאה -השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון - רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה - שינויי אקלים בישראל - הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: המחלוקת על התחממות עולמית - הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים - פרוטוקול קיוטו - דו"ח שטרן - ועידת האקלים בפריז - אמת מטרידה (סרט) - הכחשת שינויי האקלים - התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) - התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: ‏מצעד האקלים - אנרגיה מתחדשת - חסכון אנרגטי - התייעלות אנרגטית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - שימושי קרקע - חקלאות בת קיימא - צמיחה כלכלית - I=PAT - פשטות מרצון - גידול אוכלוסין - כלכלה בת קיימא - זה משנה הכל