מצעד האקלים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קובץ:9-21 People's Climate March-.jpg
מבט על קטע אחד של המצעד המחכה להתחיל, מצפון לכיכר קולומבוס בברודווי, ניו יורק.

מצעד האקלים (באנגלית: People's Climate March) הינו אירוע בהיקף עולמי, שנועד לעורר מודעות ופעולה עולמית לעצירת שינוי האקלים. ב-2018 נערך ב-27 באפריל ויצא מגן מאיר בתל אביב, בהובלת ארגוני הסביבה והקיימות ושותפים נוספים‏[1][1]. המצעד מאורגן בכל מדינה בה ישנה יוזמה מקומית של ארגונים ולעיתים ישנם מספר מצעדים באותה מדינה, כך שמצעד האקלים העולמי מורכב לפעמים מכמה מאות מצעדים.

מצעד האקלים הראשון התקיים ביום ראשון, 21 בספטמבר 2014, במדינות רבות ברחבי העולם, כאשר כמות האנשים הגדולה ביותר צעדה בניו יורק: כ-311 אלף אנשים. כבר במצעד הראשון התקיים מצעד אקלים ישראלי ובהמשך השתתפו גורמים ישראלים באופן אקטיבי במצעדים אלה כאשר מספר הצועדים גדל במשך הזמן. ארגונים רבים השתתפו בארגון המצעד ביניהם מגמה ירוקה, גרינפיס, העמותה לכלכלה בת קיימא, החברה להגנת הטבע, צלול ועוד. בישראל המצעד נערך בשנים 2015, 2016, 2017, כאשר חלקם התמזגו עם אירוע יום כדור הארץ.

מצעד האקלים בניו-יורק בשנת 2014

מצעד האקלים בניו-יורק שהתקיים בשנת 2014 היה הגדול ביותר בהיסטוריה בהשתתפות כ-311 אלף בני אדם. המצעד נקרא כפי שתיארה ההזמנה "לשנות הכל" (הרמז לספר זה משנה הכל) הצעדה נוסדה על ידי הסופר והפעיל ביל מקיבן במאי 2014 והיא אושר על ידי "יותר מ-1,500 ארגונים, כולל איגודים בינלאומיים ולאומיים, כנסיות, בתי ספר וקהילה וארגוני צדק סביבתיים." הצעדה נתפסה כתגובה (אך לא כמחאה נגד) לוועידת האקלים של האו"ם שהתקיימה בניו יורק, יומיים לאחר מכן, ב-23 בספטמבר 2014.

למרות שבסיס האירוע היה בניו יורק, האירוע היה גלובלי בהיקפו ומשמעותו, והיו הפגנות נוספות בעולם. המארגנים תכננו שהמצעד יהיה "האירוע הגדול ביותר על האקלים שכבר מאורגן לתאריך ... אירוע כל כך גדול ומגוון שלא ניתן להתעלם ממנו." הפרויקט כלל אירועים רבים, פעולות, מצגות, ויותר פעולות במהלך הימים שקדמו לפסגה האקלים.

הזמנת הציבור לצעדה

ב-21 במאי, מקיבן פרסם מאמר באתר האינטרנט של מגזין הרולינג סטון (מאוחר יותר הופיע בגיליון המודפס של המגזין ה-5 ביוני), שכותרתו "קריאה לנשק", שהזמין את קוראים למצעד האקלים הגדול בעיר ניו יורק בסוף השבוע של 20-21 ספטמבר. במאמר, מקיבן קורא לשינוי האקלים "המשבר הגדול ביותר שהציביליזציה שלנו אי פעם נתקלה", וצופה כי המצעד יהיה "ההפגנה הגדולה ביותר עד כה של נחישות אנושית בפניו של שינוי האקלים". לאחר שמתח ביקורת על מנהיגי עולם, ובהם נשיא ארצות הברית ברק אובמה, על שלא זז מספיק מהר או הולך רחוק מספיק כדי להילחם בשינוי האקלים, מקיבן ציטט ראיות גוברות של הידרדרות סביבתית, כולל ההמסה של קרחוני הקוטב הצפוני והקרח באנטרקטיקה, ההחמצה של האוקיינוסים, ומזג האוויר האלים. הוא האשים את מצב האקלים בעיקר בענף תעשיית דלק מחצבים, אשר "מכוח היותו אולי העסק העשיר ביותר בהיסטוריה האנושית, הצליח לעכב פעולה יעילה, כמעט עד לנקודה שבה זה כבר מאוחר מדי". למרות שהוא טוען שאקטיביזם בקנה מידה קטן מקומית, הוא חיוני, תנועת צדק האקלים הגלובלית לפעמים "צריכה להתאחד ולהראות לעולם כמה גדול השינוי שלנו", ולאפשר מקום לפתיחת השינוי". מקיבן כתב: "מחאה גדולה - כזאת שנותנת למנהיגים שלנו באמת להוביל למעשה, ולאחר מכן להפחיד אותם כדי גם לעשות את המעשה - היא התקווה היחידה שלנו לסיים את "הנבואה" שזה כבר מאוחר מדי כדי לצור שינוי".

לוגיסטיקה: חלוקה אזורית לפי נושאים

מצעד האקלים 2018, בתל אביב. צילום: מגמה ירוקה.

האזור המוסכם למארגני המצעד והרשויות המקומיות לקיים את המצעד היה בין הרחובות 59-86 וכל האזור כולו היה מחולק לשישה חלקים, כאשר בכל חלק היו קבוצות משימה עם מטרה מסוימת ואלה היו הקבוצות:

  1. קבוצות "החזית" ("חזית של משבר, חזית שינוי"), הממוקם בין ה-59 והרחובות 65 - תחום זה כלל את אותם אנשים שהם הראשונים להיות מושפעים/ משפיעים על שינוי האקלים, כוללים עמים ילידים, ארגוני צדק סביבתיים וקהילות אחרות;
  2. קבוצות דורות ("אנחנו יכולים לבנות את העתיד"), הממוקם בין ה-65 והרחובות 72 - תחום זה כלל ארגוני עבודה, משפחות - הורים וילדיהם, תלמידים, זקנים, וכו'.;
  3. ארגונים סביבתיים ("יש לנו פתרונות"), שמוקמו בין 72 ו-77 רחובות - תחום זה כלל אנרגיה, מזון מתחדש, מים וארגונים סביבתיים כלליים;
  4. קבוצות מחאה ("אנחנו יודעים מי אחראי"), שמוקמו בין רחובות 77 וה-81 - תחום זה כלל אנטי-תאגידים וארגוני שלום וצדק, כמו גם ארגונים דומים;
  5. מדע ("הוויכוח הוא על"), שמוקמו בין ה-81 והרחובות 82 - תחום זה כלל מדענים, קבוצות דתיות וארגונים הקשורים;
  6. קבוצה דתית, שמוקמה ברחוב 58 בין השדרות ה-8 ו-9.
  7. קבוצות שונות ("לשנות את הכל, אנחנו צריכים את כולם"), שמוקמו בין 82 והרחוב 86 - תחום זה כלל קבוצות הלהט"ב וגופים גאוגרפיים שונים, כולל רבעי ניו יורק וקהילות.

היו רק חמש נקודות כניסה הותרו לאזור הצעדה וכל הרחובות האחרים נחסמו. המארגנים צפו את האפשרות שכמה חלקים או את כל האזורים יכולים להיסגר על ידי המשטרה גם לפני המצעד ב-11:30, מה שאומר שמי שמגיע מאוחר בבוקר עשוי להיות ממוקם בחלקו האחורי של המצעד. בנוסף, מי שיעזוב את האזור לפני שהמצעד מתחיל אולי לא יורשה על ידי המשטרה לחזור. לכן, המארגנים המליצו לצועדים להגיע עם מספיק אוכל, מים וקרם הגנה, כי לאחר שלב מסוים, הם לא יוכלו לעזוב את האזור.

אירועים היקפיים

מספר האירועים ההיקפיים תוכננו לפני, במהלך או אחרי סוף השבוע של חודש מרץ. הם כללו את הפעילויות הבאות: הצעדה הגדולה לפעולת האקלים התחילה מלוס אנג'לס לוושינגטון, הם החלו לצעוד במרץ 2014 וסיימו בנובמבר, 2014. משתתפי הצעדה לקחו חלק בצעדת האקלים הגדולה ובמשך ארבעה ימים נסעו באוטובוס מאוהיו לניו יורק. כך שילבו בין שתי צעדות האקלים ההיסטוריות הגדולות והארוכות ביותר - (PCM) צעדת האקלים העולמית והצעדה הגדולה לפעולת האקלים. הצועדים תכננו לחזור לאוהיו בערב של 21 בספטמבר בתקווה להביא עימם מאות צועדים חדשים מ-PCM לשישה השבועות האחרונים של מסעם. הצעדה הגדולה הסתיימה רק לקראת בחירות אמצע הקדנציה ב-5.11.2014.

דרישות המפגינים

  • "מיליוני מקומות עבודה בתחום אנרגיה מתחדשת, שימור, ותחבורה ציבורית"
  • מעבר רק מדלקים מאובנים וכוח גרעיני
  • מזון, מערכות מים ותברואה חדשות
  • מעבר חירום לסוג חדש של כלכלה
  • להגדיל את מס העשירון העליון ולקצץ את התקציב הצבאי.

צעדות גדולות בעולם בשנת 2014

להלן צעדות גלובליות נוספות שהתרחשו במקביל בעולם ב-21.9.2014 (אלא אם כן מצוין תאריך אחר):

  • ברלין, גרמניה
  • בוגוטה
  • ניו דלהי, 20 בספטמבר
  • מרכז דלהי
  • איסטנבול, טורקיה 20 בספטמבר
  • יוהנסבורג,19 בספטמבר
  • לאגוס, 22 בספטמבר
  • לונדון, מלבורן: 30,000 אנשים צעדו ב-CBD, מספריית המדינה לגני אוצר
  • פריז, צרפת
  • ריו דה ז'ניירו,
  • סיאול, דרום קוריאה
  • תל אביב, ישראל.

מצעד האקלים בישראל בשנת 2014

ישראל דורשת אנרגיה מתחדשת! - כך צעקו כ-100 מפגינים שהגיעו לכיכר רבין ב-21 בספטמבר 2014. הנה מספר קולות שעלו במהלך ההפגנה על ידי המארגנים:

תאיה גוברין-סגל ממארגני ההפגנה אמרה בהפגנה: באנו לכאן היום להראות למקבלי ההחלטות בארץ ובעולם, אנחנו נחנקים וחונקים את כדור הארץ בגזי החממה שאנחנו פולטים, עלינו לפעול עכשיו.

אריק רינג: כל המחקרים החדשים מראים, שאם אנחנו נעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות, לאורך זמן זה גם כלכלי יותר, גם אנחנו מייצרים מקומות עבודה ואנחנו משפרים את הבריאות.

עומרי בלוך: אנו דורשים מהפוליטיקאים שלנו להציב יעד של 100% אנרגיה ירוקה. כיום זה עוד יעד שלא ברור לגמרי עוד איך יוכלו להשיג אותו, ברור שהטכנולוגיה רצה קדימה וזה יעד שיהיה אפשרי. אנחנו לא דורשים עכשיו שיציגו את התכנית האופרטיבית השלמה כי עדיין אין כזו, אנחנו דורשים שיתחייבו ליעד, שיתחייבו בעצם שזה המקום שאנחנו שואפים אליו, כי זה באמת המקום שאנחנו חייבים לשאוף אליו.

ח"כ דב חנין: יש דמות חברתית גם לפוגעים במשבר האקלים, כי כל מה שקורה עכשיו, קורה מכיוון שיש מי שמרוויח מייצור ומשיווק של נפט, מייצור ומשיווק של מכוניות פרטיות, מתרבות ה"השתמש וזרוק". יש מי שמרוויח. אנחנו כבר היום נמצאים במצב שקשה יהיה להתמודד עם הנזקים שייצרנו לאטמוספרה בשנים האחרונות, אבל ככול שנרחיב את הנזקים האלו ונעמיק אותם, אנחנו נקשה עלינו עוד יותר את ההתמודדות איתם. ישראל היא חלק קטן מהבעיה, אבל היא יכולה להיות חלק משמעותי מהפתרון וכדי שנהיה חלק משמעותי מהפתרון, אנחנו צריכים לעבור בצורה דרמטית לאנרגיה מתחדשת. זה אבסורדי שבמדינה כל כך שטופת שמש, אנחנו כל כך ממעטים להשתמש באנרגיית שמש.

מצעד האקלים בשנת 2015

בועידת האקלים בפריז, התכנסו מדינות העולם לדון בנושא שינויי האקלים, התחממות גלובלית והפחתת פליטת גזי חממה. היעד העיקרי היה להשיג הסכם עולמי בו המדינות שיהיו שותפות בו להתמודדות עם שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית. מדובר בהזדמנות היסטורית לעשות שינוי. כחלק מהתנועה העולמית, גם בישראל התקיימה צעדת אקלים בהשתתפות פעילים סביבתיים, ארגונים סביבתיים וחברתיים, תנועות נוער, בני נוער, ילדים, בתי ספר, מתנ"סים, קבוצות תיאטרון וכו'. בשנה שעברה 700,000 אנשים מכל רחבי העולם השתתפו בצעדת האקלים העולמית, בצעידות בתל אביב, בחיפה ובכנרת בשנת 2015 הגיעו כ-500 צועדים ותומכים.

מצעד האקלים בישראל 2018 - התכנסות. לפי ההערכות במצעד השתתפו לפחות 3,000 איש ואולי יותר. צילום: מגמה ירוקה.

בצעידה בתל אביב ב 27.11.2015 לידיה מורבידקין ממגמה ירוקה אמרה: אנחנו בעצם היום מקיימים את המצעד האקלים הראשון מבין 2,000 מצעדי אקלים נוספים שהתקיימו ביום ראשון ברחבי כל העולם. אנחנו רוצים להשפיע על ראש הממשלה שלנו שייסע לייצג אותנו בוועידת האקלים שתתקיים בפריז. ובעצם רוצים ללחוץ על הממשלה כמה שיותר להשתמש באנרגיות מתחדשות.

אריק רינג: הגיע הזמן שמדינת ישראל תפתח את המשאב הטבעי הכי גדול שיש בארץ שזה השמש הרוח האנרגיות הטבעיות ולא תדאג רק כל הזמן לאנשים שמעוניינים להכניס הכנסות ממקורות פוסיליים מזהמים.

פטריק מיזונאב שגריר צרפת בישראל: זה מאד חשוב שהמנהיגים ידעו שיש אנשים כמוכם שיש להם ציפיות ותקוות ודרישות. אז תהיו קולניים ככל האפשר.

יפעת צור ממגמה ירוקה: אני רוצה להזכיר שתעשיית המזון מהחי נמצאה הפוגעת הראשית בסביבה בכל קטגוריה סביבתית אפשרית. היא בזבזנית במשאבי טבע, היא צרכנית הקרקע הגדולה ביותר בין כל התעשיות, היא יצרנית אדירה של פסולת, של זיהום אוויר של זיהום מים ושל זיהום קרקע ושותפה לכל אחד מהגורמים להכחדת מינים ביולוגים.

מצעד האקלים 2017

בשנת 2017 התקיים המצעד בישראל ביום שישי, ה-28 באפריל בתל אביב. [2] בו השתתפו כ-1,000 איש‏[2]. הארגונים קראו להגיע ל 100% אנרגיה נקייה, 0% פגיעה בשטחים הפתוחים, 100% אוויר נקי. דרישות פרטניות יותר הוצגו באמנת האקלים‏[3] עליה המשתתפים הוזמנו לחתום. במצעד השתתפה להקת "מארש דונדורמה" שנתנה את הליווי המוזיקלי, ללא חיבור לחשמל ומערכות הגברה. במצעד השתתפו קבוצות שונות. קבוצות רבות דרשו את עצירת הרחבת התעשייה הפטרוכימית בחיפה. הארגון צלול עשה תצוגת אופנה אקולוגית בו כל הפריטים יוצרו באמצעות מחזור. בית הספר "מעיין" הביאו למצעד את נושא העלמות הדבורים. במצעד השתתפו חברי הכנסת דב חנין ויעל כהן פארן וכן שגרירים מכמה מדינות, ביניהם גם שגריר אתיופיה שמרגישה חזק את שינויי האקלים. המצעד הסתיים מול שגרירות ארצות הברית, כאשר המפגינים קראו לדונלד טראמפ לא לצאת מהסכם פריז. ב-29 באפריל התקיימו במטרה דומה, מצעדים בארצות הברית, כאשר 150 אלף איש צעדו מול הבית הלבן בעיר וושינגטון.

מצעד האקלים הישראלי 2018

תכנית המצעד

ב-2018 התקיים המצעד בישראל ב-27 באפריל. האירוע החל ב-10 בבוקר בגן מאיר בתל אביב. במשך כשעתיים וחצי התקיים אירוע "עומד" כלומר ארגוני הסביבה הקימו דוכנים בגן מאיר חילקו פליירים, הסבירו מה זה שינויי אקלים מה גורם לתופעה ואיך פותרים את משבר האקלים. לאחר מכן היו כמה נאומים על הבמה ואחריהם המשתתפים יצאו לצעדה. הצעדה הייתה באורך של קילומטר וחצי ולקחה כשעה וחצי. לאחר מכן חזרו המשתתפים לגן מאיר ושם נערכה הופעה מוזיקלית של הלהקה "Megamaband" (להקת ארגון מגמה ירוקה). אחרי שתיים בצהריים האירוע הסתיים, חלק מהמשתתפים המשיכו לאירועים נוספים כמו הקרנת סרטים סביבתיים בסינמטק.

באירוע השתתפו כ-3,000 בני אדם. בסך הכל עד 2018 התקיימו בישראל 4 מצעדי אקלים וזה היה מצעד האקלים הגדול ביותר מהם‏[4].

שינויים בגלל השיטפונות בנגב

תכנית האירוע שונתה בגלל האסון עקב השיטפונות בנגב יום לפני. בגלל זה הוא היה פחות שמח ממה שתוכנן, אבל מחאתי יותר כי הטרגדיה שגבתה את חייהם של 13 בני אדם, מהם 10 בנחל צפית‏[5], כנראה קשורה לשינויי אקלים. מרשות המים הודיעו כי זהו "אירוע חריג הן מבחינת משך הזמן והן מבחינת העוצמה". נמסר גם כי זה השיטפון הגדול ביותר ב 8 השנים האחרונות.

גם תושבי אילת נקלעו לעין הסערה. 20 מ"מ גשם שירדו בסוף השבוע בארבע שעות באילת, כמעט כל הכמות השנתית, גרמו להצפות, סחף רב וסגירת כבישים. לאלו התווספו סופות רעמים וברקים, ברד וסופת חול קשה שגרמה לנזקים לתשתית החשמל בערבה.

מרבית סוף השבוע הכבישים המובילים לעיר אילת -כביש 90, כביש 12 וכביש 40 נחסמו לתנועה בשל שיטפונות וסחף. תושבים ונופשים רבים נתקעו שעות בכביש הערבה. גם שדה התעופה עבד בצורה חלקית לאחר שהמסלול הוצף או נסגר בשל סופת חול. ה"פאנגו'יה", מסיבה המונית של 12,000 סטודנטים שהיתה אמורה להתקיים בלגונה של אילת בוטלה לאחר שהגשם לא פסק מלרדת.

יש לציין שלגשמים אשר ירדו באירוע זה הייתה תרומה מועטה בלבד למשק המים. בשונה מאדמת יער, אדמה במדבר כמעט ולא סופגת מים והם מתאדים לאחר מזן מה. הנחלים בצפון ומרכז הארץ כמעט לא זרמו, השפיעה במעיינות לא התגברה ולא נרשמה עלייה במפלס הכנרת. למרות זאת מקורות מים רבים התמלאו זמנית בערבה ואנשים רבים יצאו לטייל בהם למחרת.

מבחינת משק המים, מלבד קיטון קל בהתאיידות וחיסכון מסוים וזמני בהשקיה, בהנחה שמחשבי ההשקיה כוונו בהתאם, אירוע הגשם והשיטפונות הממושך לא סייע. רצף חמשת השנים השחונות יצר חוסר מצטבר אדיר ומדאיג של 2.5 מיליארד קוב במקורות המים.‏[6]. שיטפונות בנגב הם אירוע רגיל בעונה זו מה שחריג הוא העוצמה. זה בדיוק מה שעושה שינוי אקלים הופך אירועים קיימים לעצמתיים יותר.

דרישות המצעד

מצעד האקלים 2018 בישראל - התהלוכה. המארגנים השתדלו שהיא לא תהיה יותר מידי שמחה בגלל אסון נחל צפית שהיה יום לפני והיה, כנראה, קשור לשינויי האקלים.

הדרישות העיקריות של המצעד היו אלה‏[7]:

  1. אנרגיה: יישום התסריט השאפתני של המשרד להגנת הסביבה - 72 מיליון טון גזי חממה בישראל ו-35% אנרגיה מתחדשת עד 2030.
  2. אוויר נקי: צמצום התעשייה המזהמת, עצירת התכניות להרחבת בתי הזיקוק לנפט בחיפה.
  3. תחבורה: יישום תכנית החירום להוצאת ישראל מהפקקים‏[8], ופיתוח מיידי של התחבורה הציבורית בישראל תוך מתן דגש על מערכות הסעת המונים ותחבורת אופניים הן ביישובים הקיימים והן בשכונות החדשות.
  4. שמירה על הטבע והשטחים הפתוחים: שמירה על הטבע ובעלי החיים בשטחי הטבע וברשויות המוניציפליות. הפניית הבנייה ליישובים קיימים ועצירת בניית יישובים חדשים על חשבון שטחי הטבע.
  5. סביבה ומזון: הפסקת עידוד צריכת מזון מן החי, הנגשת המזון הצמחי, עצירת המשלוחים החיים והסברה מתאימה.
  6. ים וחופים: העברת התיקון לחוק החופים שימנע בנייה על חופים ציבוריים והקמת שמורות ימיות.
  7. כלכלה: העתקת הסובסידיות שניתנות לחברות מזהמות המשתמשים בדלקים פוסיליים, לחברות סביבתיות.
  8. פלסטיק: צמצום מיידי של השימוש בפלסטיק חד פעמי, הרחבת חוק השקיות לכל בתי הממכר, איסור שימוש בפלסטיק חד פעמי על ידי גופים ציבוריים, הרחבת חוק הפיקדון למכלי משקה גדולים.

משתתפים ומארגנים

במצעד השתתפו הארגונים מגמה ירוקה, גרינפיס, הרשת הירוקה, צעד ירוק, מרכז השל לקיימות, העמותה לכלכלה בת קיימא, גרינפיס, פעולה ירוקה, ארגוני זכויות בעלי חיים ועוד‏[9][3].

במצעד צעדו הגושים הבאים:

הגושים מסודרים לפי סדר הצעידה:]

🌍 בראש המצעד צעדו - גוש אקלים ואנרגיה! כולל את תאי אקלים ואנרגיות מתחדשות של מגמה ירוקה יחד עם מורים ותלמידים מתכנית האקלים בבתי ספר וגם גוש בוגרי מגמה ירוקה במצעד האקלים!- בוגרי מגמה ירוקה מכל השנים.

🌍 גוש ליונס ישראל - מתנדבים למען הקהילה

🌍 גוש מכון ערבה Arava Institute - People’s Climate March

🌍 גוש תחבורה ציבורית במצעד האקלים 2018 - יצעדו תא מגמה ירוקה - עירוניות בת קיימא, 15 דקות - ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל, ארגון נהגי האוטובוסים בישראל, שבוס - תחבורה חברתית בסופ"ש, Greenpeace Israel - גרינפיס ישראל, אור ירוק - Or Yarok וכמובן כל הפעילים למען התחבורה הציבורית יעילה בישראל.

🌍 מצעד האקלים 2018 - גוש נגד הגירוש, בעד דרום ת"א

🌍 גוש חופים וים - מצעד האקלים 2018 יצעדו יחד - לוקחים את החוף בידיים, פעילים החופים במגמה ירוקה, צלול | Zalul Environmental Association, אדם טבע ודין החברה להגנת הטבע זזים - קהילה פועלת ززيم- حراك شعبيّ, לא בונים בית באכזיב Straw Free TLV - לא שמים קשים וכמובן כל הפעילים למען חופים פתוחים וים נקי לכולם.

🌍 גוש אוויר נקי במצעד האקלים 2018 - יצעדו תושבים ופעילים ממפרץ חיפה, מגמה ירוקה - תא קהילתי מפרץ חיפה וכל מי שפועלים למען אוויר נקי ברחבי הארץ.

🌍 מצעד האקלים 2018 - למען הרחקת אסדת הגז מהחוף

🌍 גוש חקלאות בת קיימא מצעד האקלים 2018 - יצעדו יחד מגמה ירוקה רחובות - תא הפקולטה לחקלאות, יער מאכל דרום תל אביב, דבורים על גגות העיר bio-dynamic, Meatless Monday, חקלאים, אזרחים , סטודנטים וכל מי שאכפת לו מעתיד החקלאות הישראלית ובפרט, מעתיד כדור הארץ בכלל ומשלומם של נחילי הדבורים.

🌍 גוש טבע עירוני מצעד האקלים 2018 - שומרים על העצים וחיות הבר

🌍 גוש הרשת הירוקה - Green Network - תלמידים למען הסביבה, הנהגות ירוקות של תלמידים מובילים מבתי ספר מרחבי הארץ.

🌍 גוש השקעות אחראיות מצעד האקלים 2018 - יצעדו מגמה ירוקה - תא אוניברסיטת חיפה, מגמה ירוקה הר הצופים, כל מי שמבינים שהכסף שלנו צריך להיות מושקע ברווחה חברתית בנוסף לשיקולי הרווח הכלכלי ולא בדלקים מזהמים.

🌍 גוש בעלי החיים במצעד האקלים 2018 - יצעדו סביבה ומזון מהחי - מגמה ירוקה, צועדים יחד לשחרור מוחלט במצעד האקלים 2018, אנונימוס לזכויות בעלי-חיים, תנו לחיות לחיות-העמוד הרשמי, החזית לשחרור בעלי חיים-Animal Liberation, ישראל נגד משלוחים חיים - Israel Against Live Shipments.

🌍 גוש סוציאליסטי במצעד האקלים: סביבה לפני רווחים!


האירוע התקיים בשיתוף עיריית תל אביב והיווה חלק מאירועי "חודש הקיימות"‏[10] שהיא ארגנה. חודש הקיימות נערך לכבוד יום כדור הארץ שנערך בדרך כלל במאי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מצעד האקלים 2018 People's Climate March מצעד האקלים 2018
  2. ^ אבי בליזובסקי "אנו צועדים כדי למחות על המדיניות המסוכנת של טראמפ בנושאי 30.04.2017, הידען
  3. ^ קואליציית דרכים לקיימות אמנת האקלים הישראלית - בעקבות הסכם פריז ולקראת סדר עולמי חדש מגמה ירוקה
  4. ^ אוהד גבירץ דיווח: מצעד האקלים 2018 29.04.2018, הטלוויזיה החברתית
  5. ^ ויקיפדיה אסון נחל צפית
  6. ^ דן לביא, רונית זילברשטיין סכנת שטפונות גם בשבוע הקרוב 28.04.2018, ישראל היום
  7. ^ מצעד האקלים 8 צעדים לשמירה על האקלים
  8. ^ 15 דקות, הלובי של הציבור תכנית חירום להוצאת ישראל מהפקקים
  9. ^ מצעד האקלים 2018 People's Climate March מצעד האקלים 2018
  10. ^ עיריית תל אביב חודש הקיימות