מצעד האקלים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבט על קטע אחד של המצעד המחכה להתחיל, מצפון לכיכר קולומבוס בברודווי, ניו יורק.

מצעד האקלים (באנגלית: People's Climate March) הינו אירוע בהיקף עולמי או ארצי, שנועד לעורר מודעות ופעולה עולמית נגד שינוי האקלים. ב-2018 מתכננים ארגוני הסביבה לערוך את המצעד ב-27 באפריל ב-10:00 והוא יצא מגן מאיר בתל אביב[1]. כאשר הוא נערך ארגוני הסביבה מארגנים מצעד בכל מדינה בה הם יכולים ולפעמים כמה מצעדים באותה מדינה, כך שמצעד אקלים עולמי מורכב לפעמים מכמה מאות מצעדים.

מצעד האקלים הראשון התקיים ביום ראשון, 21 בספטמבר 2014, במדינות רבות ברחבי העולם, כאשר כמות האנשים הגדולה ביותר צעדה בניו יורק: כ-311 אלף אנשים. כבר במצעד הראשון ב-2014 התקיים מצעד אקלים ישראלי ובהמשך השתתפו גורמים ישראלים באופן אקטיבי במצעדים אלה כאשר מספר הצועדים גדל במשך הזמן. ארגונים רבים השתתפו בארגון המצעד ביניהם מגמה ירוקה, גרינפיס, העמותה לכלכלה בת קיימא, החברה להגנת הטבע, צלול ועוד. בישראל המצעד נערך בשנים 2015, 2016, 2017, כאשר חלקם התמזגו עם אירוע יום כדור הארץ.

מצעד האקלים בניו-יורק בשנת 2014

מצעד האקלים בניו-יורק שהתקיים בשנת 2014 היה הגדול ביותר בהיסטוריה כאשר השתתפו בו כ-311 אלף איש. המצעד נקרא כפי שתיארה ההזמנה "לשנות הכל" הצעדה נוסדה על ידי הסופר והפעיל ביל מקיבן במאי 2014 והיא אושר על ידי "יותר מ -1,500 ארגונים, כולל איגודים בינלאומיים ולאומיים, כנסיות, בתי ספר וקהילה וארגוני צדק סביבתיים." הצעדה נתפסה כתגובה (אך לא כמחאה נגד) לוועידת האקלים של האו"ם שהתקיימה בניו יורק, יומיים לאחר מכן, ב-23 בספטמבר 2014.

למרות שבסיס האירוע היה בניו יורק, האירוע היה גלובלי בהיקפו ומשמעותו, והיו הפגנות נוספות בעולם. המארגנים תכננו שהמצעד יהיה "האירוע הגדול ביותר על האקלים שכבר מאורגן לתאריך ... אירוע כל כך גדול ומגוון שלא ניתן להתעלם ממנו." הפרויקט כלל אירועים רבים, פעולות, מצגות, ויותר פעולות במהלך הימים שקדמו לפסגה האקלים.

הזמנת הציבור לצעדה

ב-21 במאי, מקיבן פרסם מאמר באתר האינטרנט של מגזין הרולינג סטון (מאוחר יותר הופיע בגיליון המודפס של המגזין ה-5 ביוני), שכותרתו "קריאה לנשק", שהזמין את קוראים למצעד האקלים הגדול בעיר ניו יורק בסוף השבוע של 20-21 ספטמבר. במאמר, מקיבן קורא לשינוי האקלים "המשבר הגדול ביותר שהציביליזציה שלנו אי פעם נתקלה", וצופה כי המצעד יהיה "ההפגנה הגדולה ביותר עד כה של נחישות אנושית בפניו של שינוי האקלים". לאחר שמתח ביקורת על מנהיגי עולם, ובהם נשיא ארצות הברית ברק אובמה, על שלא זז מספיק מהר או הולך רחוק מספיק כדי להילחם בשינוי האקלים, מקיבן ציטט ראיות גוברות של הידרדרות סביבתית, כולל ההמסה של קרחוני הקוטב הצפוני והקרח באנטרקטיקה, ההחמצה של האוקיינוסים, ומזג האוויר האלים. הוא האשים את מצב האקלים בעיקר בענף תעשיית דלק מחצבים, אשר "מכוח היותו אולי העסק העשיר ביותר בהיסטוריה האנושית, הצליח לעכב פעולה יעילה, כמעט עד לנקודה שבה זה כבר מאוחר מדי". למרות שהוא טוען שאקטיביזם בקנה מידה קטן מקומית, הוא חיוני, תנועת צדק האקלים הגלובלית לפעמים "צריכה להתאחד ולהראות לעולם כמה גדול השינוי שלנו", ולאפשר מקום לפתיחת השינוי". מקיבן כתב: "מחאה גדולה - כזאת שנותנת למנהיגים שלנו באמת להוביל למעשה, ולאחר מכן להפחיד אותם כדי גם לעשות את המעשה - היא התקווה היחידה שלנו לסיים את "הנבואה" שזה כבר מאוחר מדי כדי לצור שינוי".

לוגיסטיקה: חלוקה אזורית לפי נושאים

האזור המוסכם למארגני המצעד והרשויות המקומיות לקיים את המצעד היה בין הרחובות 59-86 וכל האזור כולו היה מחולק לשישה חלקים, כאשר בכל חלק היו קבוצות משימה עם מטרה מסוימת ואלה היו הקבוצות:

  1. קבוצות "החזית" ("חזית של משבר, חזית שינוי"), הממוקם בין ה-59 והרחובות 65 - תחום זה כלל את אותם אנשים שהם הראשונים להיות מושפעים/ משפיעים על שינוי האקלים, כוללים עמים ילידים, ארגוני צדק סביבתיים וקהילות אחרות;
  2. קבוצות דורות ("אנחנו יכולים לבנות את העתיד"), הממוקם בין ה-65 והרחובות 72 - תחום זה כלל ארגוני עבודה, משפחות - הורים וילדיהם, תלמידים, זקנים, וכו'.;
  3. ארגונים סביבתיים ("יש לנו פתרונות"), שמוקמו בין 72 ו-77 רחובות - תחום זה כלל אנרגיה, מזון מתחדש, מים וארגונים סביבתיים כלליים;
  4. קבוצות מחאה ("אנחנו יודעים מי אחראי"), שמוקמו בין רחובות 77 וה-81 - תחום זה כלל אנטי-תאגידים וארגוני שלום וצדק, כמו גם ארגונים דומים;
  5. מדע ("הוויכוח הוא על"), שמוקמו בין ה-81 והרחובות 82 - תחום זה כלל מדענים, קבוצות דתיות וארגונים הקשורים;
  6. קבוצה דתית, שמוקמה ברחוב 58 בין השדרות ה-8 ו-9.
  7. קבוצות שונות ("לשנות את הכל, אנחנו צריכים את כולם"), שמוקמו בין 82 והרחוב 86 - תחום זה כלל קבוצות הלהט"ב וגופים גאוגרפיים שונים, כולל רבעי ניו יורק וקהילות.

היו רק חמש נקודות כניסה הותרו לאזור הצעדה וכל הרחובות האחרים נחסמו. המארגנים צפו את האפשרות שכמה חלקים או את כל האזורים יכולים להיסגר על ידי המשטרה גם לפני המצעד ב-11:30, מה שאומר שמי שמגיע מאוחר בבוקר עשוי להיות ממוקם בחלקו האחורי של המצעד. בנוסף, מי שיעזוב את האזור לפני שהמצעד מתחיל אולי לא יורשה על ידי המשטרה לחזור. לכן, המארגנים המליצו לצועדים להגיע עם מספיק אוכל, מים וקרם הגנה, כי לאחר שלב מסוים, הם לא יוכלו לעזוב את האזור.

אירועים היקפיים

מספר האירועים ההיקפיים תוכננו לפני, במהלך או אחרי סוף השבוע של חודש מרץ. הם כללו את הפעילויות הבאות: הצעדה הגדולה לפעולת האקלים התחילה מלוס אנג'לס לוושינגטון, הם החלו לצעוד ב - מרס 2014 וסיימו בנובמבר, 2014. משתתפי הצעדה לקחו חלק בצעדת האקלים הגדולה ובמשך ארבעה ימים נסעו באוטובוס מאוהיו לניו יורק. כך שילבו בין שתי צעדות האקלים ההיסטוריות הגדולות והארוכות ביותר - (PCM) צעדת האקלים העולמית והצעדה הגדולה לפעולת האקלים. הצועדים תכננו לחזור לאוהיו בערב של 21 בספטמבר בתקווה להביא עימם מאות צועדים חדשים מ-PCM לשישה השבועות האחרונים של מסעם. הצעדה הגדולה הסתיימה רק לקראת בחירות אמצע הקדנציה ב-5.11.2014.

דרישות המפגינים

  • "מיליוני מקומות עבודה בתחום אנרגיה מתחדשת, שימור, ותחבורה ציבורית"
  • מעבר רק מדלקים מאובנים וכוח גרעיני
  • מזון, מערכות מים ותברואה חדשות
  • מעבר חירום לסוג חדש של כלכלה
  • להגדיל את מס העשירון העליון ולקצץ את התקציב הצבאי.

צעדות גדולות בעולם בשנת 2014

להלן צעדות גלובליות נוספות שהתרחשו במקביל בעולם ב-21.9.2014 (אלא אם כן מצוין תאריך אחר):

  • ברלין, גרמניה
  • בוגוטה
  • ניו דלהי, 20 בספטמבר
  • מרכז דלהי
  • איסטנבול, טורקיה 20 בספטמבר
  • יוהנסבורג,19 בספטמבר
  • לאגוס, 22 בספטמבר
  • לונדון, מלבורן: 30,000 אנשים צעדו ב-CBD, מספריית המדינה לגני אוצר
  • פריז, צרפת
  • ריו דה ז'ניירו,
  • סיאול, דרום קוריאה
  • תל אביב, ישראל.

מצעד האקלים בישראל בשנת 2014

ישראל דורשת אנרגיה מתחדשת! - כך צעקו כ 100 מפגינים שהגיעו לכיכר רבין ב-21 בספטמבר 2014. הנה מספר קולות שעלו במהלך ההפגנה על ידי המארגנים:

תאיה גוברין-סגל ממארגני ההפגנה אמרה בהפגנה: באנו לכאן היום להראות למקבלי ההחלטות בארץ ובעולם, אנחנו נחנקים וחונקים את כדור הארץ בגזי החממה שאנחנו פולטים, עלינו לפעול עכשיו.

אריק רינג: כל המחקרים החדשים מראים, שאם אנחנו נעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות, לאורך זמן זה גם כלכלי יותר, גם אנחנו מייצרים מקומות עבודה ואנחנו משפרים את הבריאות.

עומרי בלוך: אנו דורשים מהפוליטיקאים שלנו להציב יעד של 100% אנרגיה ירוקה. כיום זה עוד יעד שלא ברור לגמרי עוד איך יוכלו להשיג אותו, ברור שהטכנולוגיה רצה קדימה וזה יעד שיהיה אפשרי. אנחנו לא דורשים עכשיו שיציגו את התכנית האופרטיבית השלמה כי עדיין אין כזו, אנחנו דורשים שיתחייבו ליעד, שיתחייבו בעצם שזה המקום שאנחנו שואפים אליו, כי זה באמת המקום שאנחנו חייבים לשאוף אליו.

ח"כ דב חנין: יש דמות חברתית גם לפוגעים במשבר האקלים, כי כל מה שקורה עכשיו, קורה מכיוון שיש מי שמרוויח מייצור ומשיווק של נפט, מייצור ומשיווק של מכוניות פרטיות, מתרבות ה"השתמש וזרוק". יש מי שמרוויח. אנחנו כבר היום נמצאים במצב שקשה יהיה להתמודד עם הנזקים שייצרנו לאטמוספרה בשנים האחרונות, אבל ככול שנרחיב את הנזקים האלו ונעמיק אותם, אנחנו נקשה עלינו עוד יותר את ההתמודדות איתם. ישראל היא חלק קטן מהבעיה, אבל היא יכולה להיות חלק משמעותי מהפתרון וכדי שנהיה חלק משמעותי מהפתרון, אנחנו צריכים לעבור בצורה דרמטית לאנרגיה מתחדשת. זה אבסורדי שבמדינה כל כך שטופת שמש, אנחנו כל כך ממעטים להשתמש באנרגיית שמש.

מצעד האקלים בשנת 2015

בועידת האקלים בפריז, התכנסו מדינות העולם לדון בנושא שינויי האקלים, התחממות גלובלית והפחתת פליטת גזי חממה. היעד העיקרי היה להשיג הסכם עולמי בו המדינות שיהיו שותפות בו להתמודדות עם שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית. מדובר בהזדמנות היסטורית לעשות שינוי. כחלק מהתנועה העולמית, גם בישראל התקיימה צעדת אקלים בהשתתפות פעילים סביבתיים, ארגונים סביבתיים וחברתיים, תנועות נוער, בני נוער, ילדים, בתי ספר, מתנ"סים, קבוצות תיאטרון וכו'. בשנה שעברה 700,000 אנשים מכל רחבי העולם השתתפו בצעדת האקלים העולמית, בצעידות בתל אביב, בחיפה ובכנרת בשנת 2015 הגיעו כ-500 צועדים ותומכים.

בצעידה בתל אביב ב 27.11.2015 לידיה מורבידקין ממגמה ירוקה אמרה: אנחנו בעצם היום מקיימים את המצעד האקלים הראשון מבין 2,000 מצעדי אקלים נוספים שהתקיימו ביום ראשון ברחבי כל העולם. אנחנו רוצים להשפיע על ראש הממשלה שלנו שייסע לייצג אותנו בועדת האקלים שתתקיים בפריז. ובעצם רוצים ללחוץ על הממשלה כמה שיותר להשתמש באנרגיות מתחדשות.

אריק רינג: הגיע הזמן שמדינת ישראל תפתח את המשאב הטבעי הכי גדול שיש בארץ שזה השמש הרוח האנרגיות הטבעיות ולא תדאג רק כל הזמן לאנשים שמעוניינים להכניס הכנסות ממקורות פוסיליים מזהמים.

פטריק מיזונאב שגריר צרפת בישראל: זה מאד חשוב שהמנהיגים ידעו שיש אנשים כמוכם שיש להם ציפיות ותקוות ודרישות. אז תהיו קולניים ככל האפשר.

יפעת צור ממגמה ירוקה: אני רוצה להזכיר שתעשיית המזון מהחי נמצאה הפוגעת הראשית בסביבה בכל קטגוריה סביבתית אפשרית. היא בזבזנית במשאבי טבע, היא צרכנית הקרקע הגדולה ביותר בין כל התעשיות, היא יצרנית אדירה של פסולת, של זיהום אוויר של זיהום מים ושל זיהום קרקע ושותפה לכל אחד מהגורמים להכחדת מינים ביולוגים.

מצעד האקלים 2017

בשנת 2017 התקיים המצעד בישראל ביום שישי, ה-28 באפריל בתל אביב. [1] בו השתתפו כ-1,000 איש‏[2]. הארגונים קראו להגיע ל 100% אנרגיה נקייה, 0% פגיעה בשטחים הפתוחים, 100% אוויר נקי. דרישות פרטניות יותר הוצגו באמנת האקלים‏[3] עליה המשתתפים הוזמנו לחתום. במצעד השתתפה להקת "מרש דונדורמה" שנתנה את הליווי המוזיקלי, ללא חיבור לחשמל ומערכות הגברה. במצעד השתתפו קבוצות שונות. קבוצות רבות דרשו את עצירת הרחבת התעשייה הפטרוכימית בחיפה. הארגון צלול עשה תצוגת אופנה אקולוגית בו כל הפריטים יוצרו באמצעות מחזור. בית הספר "מעיין" הביאו למצעד את נושא העלמות הדבורים. במצעד השתתפו חברי הכנסת דב חנין ויעל כהן פארן וכן שגרירים מכמה מדינות, בינהם גם שגריר אתיופיה שמרגישה חזק את שינויי האקלים. המצעד הסתיים מול שגרירות ארצות הברית, כאשר המפגינים קראו לטראמפ לא לצאת מהסכם פריז. ב-29 באפריל התקיימו במטרה דומה, מצעדים בארצות הברית, כאשר 150 אלף איש צעדו מול הבית הלבן בעיר וושינגטון.

מצעד האקלים 2018

ב-2018 מתכננים ארגוני הסביבה לערוך את המצעד ב-27 באפריל ב-10:00 בגן מאיר בתל אביב‏[4]. במצעד משתתפים הארגונים מגמה ירוקה, גרינפיס, הרשת הירוקה, צעד ירוק ועוד.


קישורים חיצוניים

הערות שוליים