הפרעת התמוטטות המושבה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף דבורים נעלמות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הפרעת התמוטטות המושבה (באנגלית: Colony Collapse Disorder או בקיצור CCD) היא תופעה בה רוב הדבורות הפועלות במושבה של דבורי-דבש נעלמות בצורה פתאומית, ומותירות אחריהן מלכה, מזון רב ומספר דבורות-מטפלות, דבר שגורם להתמוטטות הכוורת. בעוד שהעלמות כזו התרחשה כבר בהיסטוריה של החקלאות, וידועה בשמות שונים (כמו מחלת ההעלמות, מחלת מאי ועוד), בשנת 2006 התסמין הזה כונה הפרעת התמוטטות המושבה עקב העליה החדה בהיעלמויות של קהילות דבורת הדבש המערבית (Apis mellifera) בצפון אמריקה. פגיעה במושבות דבורים התרחשה גם באירופה אם כי לא בטוחים שמדובר באותו תסמין בדיוק. הפרעה כזו היא חלק מתופעה רחבה יותר של הכחדת חרקים מואצת בעשורים האחרונים.

כניסה לכוורת של דבורים. הפרעת התמוטטות המושבה פוגעת בדבורים ברחבי העולם, דבר שעלול להזיק להאבקה של סוגי פירות וירקות שונים.

להפרעת התמוטטות המושבה ולפגיעה בדבורים בכלל יש השלכות כלכליות משמעותיות בגלל שגידולים חקלאיים רבים ברחבי העולם, בעיקר ירקות ופירות, זקוקים לשירותי האבקה על ידי דבורת הדבש האירופאית. המחסור בדבורי דבש הוביל לכך שעלות השכרת שירותי האבקה בדבורים עלתה ב-20%.

הגורם המסתמן לתופעה זו הוא שימוש בחומרי הדברה נפוצים ממשפחת neonicotinoids כמו glyphosate, imidacloprid ו-clothianidin שבוצע קישור בין השימוש בהם לבין עליה בכמות הדבורים שמתו מאז 2005. בשנת 2012 פורסמו מספר מחקרים בלתי תלויים עם ביקורת עמיתים שהראו שחומרי הדברה מסוג neonicotinoids הם בעלי מספר נתיבי השפעה על הדבורים, נתיבים שלא חשבו עליהם בעבר כמו דרך אבק, אבקת הפרחים והצוף. רעילות זו ברמות מתחת לננו-גרם גרמה לכך שדבורים פועלות לא הצליחו לחזור אל הכוורת. כמו כן חומרים אלה הם בעלי עמידות בסביבה בנתיבי השקיה ובקרקע. מחקרים אלה הובילו לפרסום מחקר רשמי בשנת 2013 מטעם European Food Safety Authority שמצא כי חומרי הדברה מסוג neonicotinoids מהווים סיכון חריג שלא ניתן לקבלו לדבורים, וכי מחקרים במימון התעשייה שטענו כי חומרי ההדברה בטוחים, ושעליהם התבססו גורמי האכיפה היו לקויים. גורמים אפשריים אחרים לתסמין התמוטטות המושבה כוללים וירוסים, ופטריות.

באוקטובר 2017 מספר חוקרים מכמה אוניברסיטאות ברחבי העולם פרסמו מחקר לפיו ב-75% מהדבש בכוורות ברחבי העולם יש חומרי דברה מסוג נאוניקוטינואיד. לדבריהם, הכמות לא מספיקה כדי לפגוע באדם שאוכל את הדבש. אבל בחלק מהמקרים היא מספיקה כדי לפגוע בדבורים[1] ב-2013 בוצע מחקר אשר הראה כי גם לקוטלי פטריות יש כנראה קשר לתופעה. הדבורים שאכלו מזון שזוהם בקוטלי פטריות היו רגישים פי 2-3 להדבקות בטפיל Nosema ceranae אשר כנראה קשור לתופעה הזאת. יותר מכך קוטלי הקרדיות מסוג Varroa שרוססו כדי להגן על הדבורים מהקרדיות האלה כנראה גם גורמים לאותו אפקט.

באפריל 2013 הכריז האיחוד האירופי על תוכניות להגבלת השימוש במספר חומרי הדברה כדי לעצור את הירידה באוכלוסיית דבורי הדבש. בסוף אותו חודש האיחוד העביר חקיקה שאסרה על השימוש בכמה neonicotinoids למשך השנתיים הבאות.

היקף התופעה ומאפיינה

מ-1971 עד 2006 ירדה כמות המושבות של דבורת הדבש בארצות הברית בכמחצית, אבל דעיכה זו כוללת גם את השפעתם של גורמים אחרים כמו פרבור, שימוש בחומרי הדברה, קרדיות, וכן יציאה לגמלאות ופשיטת רגל של מגדלי דבורים, והקצב של ירידה זו היה הדרגתי במידה מסוימת. בניגוד לכך, בסוף שנת 2006 ותחילת שנת 2007, קצב הרס הכוורות הגיע, לפי הטענה, לשיאים חדשים, והמונח "הפרעת התמוטטות המושבה" הוצע כדי לתאר את היעלמות הדבורים הפתאומית.[2]

מגדלי דבורים למטרות מסחריות בארצות הברית, בעיקר במדינות קליפורניה, פלורידה, טקסס ואוקלהומה, סבלו בשנת 2007 משיעורי פגיעה של 50% עד 95% במספר הכוורות.[3]

הפרעה זו אובחנה בתחילה רק במושבות של דבורת הדבש בצפון אמריקה[2]. לאחר מכן נצפתה תופעה דומה גם בפולין, יוון, איטליה, פורטוגל וספרד, ודיווחים מוקדמים על התופעה בהיקף נמוך יותר הגיעו גם משווייץ וגרמניה[4]. נכון ליוני 2007, אף אחד מהמקרים הדומים מחוץ לארצות הברית לא אושר בוודאות.

בשנת 2016 ממשל הפדרלי בארה"ב הכניס לראשונה שבעה מינים של דבורים לרשימת המינים בסכנת הכחדה. שבעה מיני דבורים צהובות פנים או "בעלות מסכה" שבעבר היו בשפע בהוואי, הוגדרו כבסכנה בשל גורמים כאיבוד מקומות מחיה, שריפות יער ומינים פולשים של צמחים וחרקים זרים. על פי בדיקות שנערכו לאחרונה התברר כי מספרן צנח באותו אופן שצנח מספרן של דבורי הבר ודבורים מסחריות במקומות אחרים בארצות הברית. באותה שנה שירות הדיג וחיות הבר בארה"ב הציע להוסיף לרשימת בעלי החיים בסכנת הכחדה את דבורת "הפס החלוד" (Rusty Patched Bumble Bee). דבורה בר זו נחשבת למאביקה חשובה בסכנת כליה, שבעבר ניתן היה למצוא בצפון המערב התיכון בארה"ב ובצפון מזרח ארה"ב. מספרן של דבורים אלו, נמצא בירידה בעשרים השנים האחרונות. [5]

בשנת 2010 דיוויד אסטון מהתאחדות הכוורנים בבריטניה אמר "אנחנו עדיין לא חושבים שהפרעת התמוטטות המושבה (שכעת מוגדרת טוב יותר) היא הסיבה לאובדן כוורות בבריטניה, עם זאת עדיין מתקיים אובדן מושבות דבורים, רבות מהן אם לא רובן, לא ניתן להסביר". הוא מרגיש כי המחקרים האחרונים עד לאותה שנה הצביעו על "עוד ראיות לתמונה מתפתחת לכך שיש אינטראקציות מורכבות שמתרחשות בין מספר גורמים, פתוגנים, גורמי סביבה, שיטות בראיית דבורים ועוד גורמי-עקה שגורמים לאובדן דבורים, שמתוארת כהפרעת התמוטטות המושבה בארצות הברית".

בגרמניה, מקום שבו הופיעו בתחילה דיווחוים על CDC באירופה, ולפי התאחדות הכוורנים הלאומית שם 40% ממושבות הדבורים מתו, לא היה אימות מדעי לתופעה.

בשנת 2012 דווחי כי המקרה הראשון של CDC לפי ההגדרות המחמירות יותר התרחש בשווייץ. עד סוף מאי 2012 דיווחה הממשלה השוויצרית כי מחצית מאוכלוסיית הדבורים מתה במהלך החורף. הסיבה העיקרית לכך הייתה הפרזיט Varroa destructor.

סקר של אובדן מושבות של דבורות דבש בסין שנערך בשנים 2010-13 מצא כי יש שם קצב העלמות נמוך יחסית שמגיע בממוצע ל-10% ונע בין 2% ל-19%. גורמי סיכון מרכזיים היו comb renewal ובעיות של המלכה-האם. [6]

מאפיינים

בארצות הברית ניתן להבחין בין מספר מאפיינים דומים המקושרים לתופעה:

  • הדבורים נעלמות בשדה ואין ערימה של דבורים מתות בפתח הכוורת.
  • בכוורות שננטשו ניתן להבחין בגלמים ובמזון שנותר, דבר שמצביע על כך שהכוורת הייתה פעילה עד לא מזמן.
  • בכוורות שננטשו קיים מלאי דבש ואבקת פרחים, המזון לא נשדד על ידי דבורים אחרות.
  • התקפה של מזיקים, כמו עש הדונג או חיפושית הכוורת הקטנה, על הכוורות שננטשות לא מתרחשת מיד, אלא לאחר זמן מה.[3]

סיבת אפשריות לתופעה

באפריל 2012 פורסם מחקר של בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד שממנו עולה כי אחד מחמרי ההדברה הנפוצים, אימידאקלופריד (Imidacloprid), הינו הסיבה לתופעה זו. מדענים מהרווארד הצליחו בניסוי שטח שהתרחש בקיץ 2010 במחוז וורצ'סטר, מסצ'וסטס, בארבעה אזורי גידול שונים, לשחזר את תופעת קריסת מושבות דבורי הדבש באופן הטיפוסי לתופעה המתרחשת בטבע. הניסוי הוכיח כי כמויות קטנות מאוד של החומר הנמצא בשימוש נפוץ מאז שנות התשעים, מספיקות כדי להרוג את הדבורים.[7].

ב 2013 התפרסם מחקר לפיו התופעה יכולה להיות קשורה לשימוש בקוטלי חרקים וקוטלי פטריות. החוקרים בדקו את מזונם של הדבורים בכוורות שונות ומצאו עקבות של קוטלי חרקים וקוטלי פטריות שונים. הקשר בין קוטלי החרקים לתופעה היה ידוע גם קודם, אבל מסתבר שכאשר הדבורים שאכלו את האוכל שזוהם בקוטלי פטריות הם היו פי 2-3 רגישות יותר להדבקות בטפיל Nosema ceranae הקשור לתופעת התמוטטות המושבות. יותר מכך קוטלי הקרדיות מסוג Varroa שרוססו כדי להגן על הדבורים מהקרדיות האלה כנראה גם גורמים לאותו אפקט[8]

מחקר קודם טען כי הגורם הוא שילוב קטלני של נגיף ופטריה. מחקר שנערך ב-2007 גם כן בארצות הברית, טען כי הגורם העיקרי לתופעה הוא נגיף אחר, Israeli Acute Paralysis Virus, הגורם לשיתוק של הדבורים; נגיף זה זוהה לראשונה בישראל על ידי פרופסור אילן סלע מהאוניברסיטה העברית[9].

לפני כן, התאוריות שהועלו כללו דחק שנגרם בגלל שינויי סביבה, תת-תזונה, פתוגנים בלתי מוכרים,[10] קרדיות, חומרי הדברה כמו Neonicotinoids, זיהום של קרינה מטלפונים סלולריים או מכשירים אחרים מעשה ידי אדם, וכן יבולים שלמזון מהונדס גנטית. העובדה כי ההיעלמות דווחה רק אצל חלק ממגדלי הדבורים המסחריים (ולא בקרב מושבות שחזרו לטבע או אצל מגדלי דבורים אורגניים), מצביעה על כך שאופן גידול הדבורים יכול לשחק תפקיד חשוב[11].

תופעות בהיקף מוגבל הדומות להפרעת התמוטטות המושבה תועדו החל משנת 1896[10][12], ותסמינים דומים שתועדו בעשורים הקודמים קיבלו שמות רבים (מחלת היעלמות, דלדול האביב, מחלת מאי, התמוטטות סתיו, מחלת דלדול הסתיו). תופעה דומה התרחשה בחורף 2004-2005, ויוחסה לקרדיות מסוג Varroa שכונו "קרדיות וומפייר", למרות שדבר זה לא הוכח מעולם. באף לא אחד מהאירועים בעבר איש לא הצליח לקבוע את הסיבות שגרמו להם. עם ההבנה שהתופעה אינה מוגבלת לעונה מסוימת ושהיא אינה "מחלה" במובן הרגיל - שייתכן שאין גורם תוצאתי יחיד - ניתן שם חדש לתסמין[13].

השלכות על החקלאות

מבחינת האדם, להיעלמות הדבורים השלכות רבות מלבד מחסור בדבש, מפני שהדבורים מהוות מאביקות למינים רבים מאוד של פירות וירקות. בארצות הברית, לדוגמה, נאמד הערך הכלכלי של ייצור דבש בכ-200 מיליון דולר, ואילו הערך הכלכלי של האבקת גידולים חקלאיים נאמד בכ-15 מיליארד דולר.[3]

בשנת 2000 עלות שירותי האבקה של שקדים בקליפורניה עמדה על כ-40 דולר לכוורת, ואילו בשנת 2006 מחיר שירותי האבקה עלה לכ-140 דולר לכוורת. [3]

השלכות על הבריאות ויחס לזיהומים סביבתיים

השערות שונות לגבי הגורמים להפרעת התמוטטות המושבה מחזקות טענות שנשמעו מפי חוקרים בתחומים אחרים.

בספר עתידנו הגנוב, מתאר ד"ר תאו קולבורן, דן בהשערת המשבשים האנדוקריניים- כלומר באפשרות שחומרים רעילים בכמויות זעירות ישפיעו על מבנה התפקוד ההורמונלי של הגוף (בעיקר בקרב עוברים במהלך ההריון) ויגרמו לשלל בעיות בתחומים כמו התפתחות מינית, המערכת החיסונית ועוד. הפרעת התמוטטות המושבה לכאורה מחזקת חשד כי גם זיהום בקנה מידה קטן מאוד יכול להשפיע. בנוסף הדבר מחזק את החשש מפני זיהום סינרגטי כלומר מפני השפעה של מספר חומרים או גורמים (לדוגמה פטריה יחד עם חומר כימי) שהיא גדולה יותר מאשר ההשפעה של כל גורם בנפרד. חשש מפני זיהום סינרגטי קיימת ליד אזורים החשופים לזיהום תעשייתי לדוגמה בזיהום האוויר במפרץ חיפה. תקנים המגבילים זיהום לריכוז "בטוח" בדרך כלל אינם מכוונים כלפי זיהום סינרגטי וגם לא השפעות על המערכת האנדוקרינית.

בספר מחקר סין מתאר התזונאי ת. קולין קמבפל את הביקורת שלו על מחקרי מזון שונים הבודקים השפעה של גורם מזון אחד. לפי קמבל ייתכנו מקרים שבהם תזונה מגורם תזונה אחד תגרום לרגישות לגורם תזונה אחר.

מגבלות על שימוש בחומרי הדברה

באירופה נערך מאבק מטעם הארגון הבינלאומי אוואז להפסקת השימוש בחומרי הדברה שנחשדים כגורמים לפגיעה בדבורים. חברות הדברה כמו תאגיד באייר הפעילו לובי פוליטי כדי למנוע את ההחלטה. באפריל 2013 הכריז האיחוד האירופי על תוכניות להגבלת השימוש במספר חורמי הדברה כדי לעצור את הירידה באוכלוסיית דבורי הדבש. בסוף אפריל האיחוד העביר חקיקה שאסרה על השימוש בכמה neonicotinoids למשך השנתיים הבאות. עם זאת מדינות חשובות כמו גרמניה ובריטניה לא העבירו החלטה כזו. בבריטניה מתח הפרלמנט ביקורת נוקבת על כך שהממשלה נמנעה מלעשות כך.[1]

המצב בישראל

בישראל מגדלים את הדבורים בעסקים בעלי היקף קטן יותר, וניהול הכוורות נעשה על בסיס יומיומי יותר, דבר שאמור להקטין את היקף הבעיה. עד כה (2007) לא נמצאו מקרים מובהקים של התופעה בישראל, אולם דווח על מספר קטן של כוורות בעלות תסמינים דומים. גם בישראל שיעור התמותה של דבורים עולה בשנים האחרונות, וכמות הדבש הולכת ופוחתת (אם כי דברים אלה יכולים להיגרם גם בגלל תופעות אחרות, כגון טפילים). יש חשש בקרב מגדלי הדבש בישראל שהפרעת התמוטטות המושבה תגיע גם לישראל, ויש ניסיונות להיערך לכך - הן על ידי לימוד של המידע שנאסף ממדינות אחרות, והן על ידי ניסיונות שיתוף פעולה עם ענפי חקלאות גדולים יותר, כמו מטעים[3].

ראו גם

קישורים חיצוניים

האיסור על חומרי הדברה המזיקים לדבורים באירופה
הסיבות לתופעה
פתרונות אפשריים

הערות שוליים

  1. ^ Jessica Corbett 75% of World's Honey Laced With Pesticides 07.10.2017, Ecowatch
  2. ^ 2.0 2.1 Honey Bee Die-Off Alarms Beekeepers, Crop Growers and Researchers Penn State University College of Agricultural Sciences, Jan 29, 2007
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 חיים אפרת, יוסי סלבצקי (המחלקה לדבורים משרד החקלאות), דן וויל (יד מרדכי), "דבורים מתות בסתר", עלון הנוטע, מאי 2007
  4. ^ Das spurlose Sterben sueddeutsche.de March 12, 2007
  5. ^ ארה"ב הכניסה לראשונה דבורים לרשימת המינים בסכנת הכחדה,עיתון הגרדיאן, תרגום ל"הארץ", 02.10.2016
  6. ^ Zhiguang Liu et al, Survey results of honey bee (Apis mellifera) colony losses in China (2010–2013), Journal of Apicultural Research, Volume 55, 2016 - Issue 1
  7. ^ חומר הדברה נפוץ, אימידאקלופריד (Imidacloprid) הוא ככל הנראה הגורם להעלמות הדבורים, אתר הידען
  8. ^ Jeffery S. Pettis, Elinor M. Lichtenberg, Michael Andree, Jennie Stitzinger, Robyn Rose, Dennis vanEngelsdorp Crop Pollination Exposes Honey Bees to Pesticides Which Alters Their Susceptibility to the Gut Pathogen Nosema ceranae 24.07.2013, העיתון המדעי PLOS
  9. ^ עפרי אילני, הגורם להיעלמות מיליארדי דבורים: וירוס שזוהה בישראל, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2007
  10. ^ 10.0 10.1 Colony Collapse Disorder Working Group
  11. ^ No Organic Bee Lossesinformation liberation, May 10 2007
  12. ^ Mystery of the dying bees Cosmos Online,2007-03-07
  13. ^ Colony Collapse Disorder Preliminary Report Mid-Atlantic Apiculture Research and Extension Consortium (MAAREC) - CCD Working Group, 2006-01-05