תהליך בלתי הפיך

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

400px-P ktip.svg.png זהו מושג בסיסי בכלכלה בת-קיימא

תהליך בלתי הפיך (Irreversible process) הוא תהליך שלא ניתן להחזיר אותו חזרה למצבו המקורי. מושג זה מופיע לעיתים קרובות בתרמודינמיקה וכן במערכות מורכבות. תהליכים הפיכים מתוארים לרוב במסגרת המכניקה של ניוטון כמו תנועה של כדורים בסביבה חסרת חיכוך. אם מראים סרטון של כדור כזה קשה לדעת אם הסרטון נע קדימה או אחורה בזמן. לעומת זאת תהליכים לא הפיכים כמו כדור ביליארד שפוגע במספר כדורים אחרים, שבירה של ביצה או תהליך הזדקנות הם דברים שיש להם כיווניות ברורה בזמן. תהליכים בלתי הפיכים הם נפוצים למדי בביולוגיה.

לתהליכים בלתי הפיכים יש חשיבות בדיונים על רפואה מונעת, שינוי טכנולוגי, סביבתנות, קיימות, כלכלה בת קיימא ותהליכים ארוכי טווח. תכופות אנשים מדמיינים מודלים שבהם אם בני האדם יצרו בעיה הם יכולים גם לפתור אותה. תהליכים בלתי הפיכים מייצגים מצבים בהם שבהם ניתן לגרום בעיות אבל הפתרון הוא קשה או בלתי אפשרי. דוגמה פשוטה היא מוות - קל להרוג מישהו אבל בלתי אפשרי להחזיר אותו לחיים. דוגמה קשה ומורכבת יותר לניתוח היא תהליך של התמוטטות של חברה שלמה.

באופן כללי יותר תהליך אבולוציוני - בין אם אבולוציה ביולוגית (גנטית), טכנולוגית (התפתחות טכנולוגית) או מוסדית (כמו אבולוציה של שפה) הוא תהליך בלתי הפיך - התנאים שאיפשרו את התקיימות השלבים הקודמים בתהליך כבר לא בהכרח קיימים בנמצא, או שהשלבים המאוחרים יותר בתהליך מקשים אל המשך קיומם של השלבים המוקדמים. ב"עץ אבולוציוני" כלשהו הענפים הקדומים יותר עוברים בדרך כלל שינויים ופיצולים - כך שהשלבים הקדומים בדרך כלל נעלמים ובמקומם יש התפצלות למספר "ענפים" חדשים - ענפים אלה מתפצלים מחדש או נעלמים (נכחדים).

דוגמה מפורסמת לתהליכים בלתי הפיכים בתרבות הוא השיר על המפטי דמפטי בספר "עליסה בארץ הפלאות". "הַמפּטִי-דַּמְפְטִי יָשַׁב עַל חוֹמָה, // הַמפּטִי נָפַל נְפִילָה אֲיֻמָּה. // כָּל סוּסֵי הַמֶּלֶך וְכָל חַיָּלָיו // נִסּוּ לְהַרְכִּיב אוֹתוֹ שׁוּב, אַךְ לַשָּׁוְא."

רקע פיזיקלי

הסיבה היסודית לאי הופכיות בזמן של תהליכים היא החוק השני של התרמודינמיקה, שבעזרתו גם ניתן לקבוע אם תהליך הוא הפיך או בלתי הפיך. קל להפריד בין צבע מסיס למים לבין מים, אבל כאשר מערבבים אותם ביחד נוצרת באופן ספונטני תערובת אחידה וקשה להחזיר את המצב לאחור. מבחינה תאורטית ניתן להפריד בין המים לצבע באופן ספונטני. מבחינה מעשית בגלל הכמות הגדולה של האטומים תהליך זה הוא מאד לא סביר (צריך לחכות הרבה יותר זמן מאשר גילו של הייקום כדי לחזות בדבר כזה אפילו בכמות מים קטנה).

בתרמודינמיקה, לאחר שינוי במצב תרמודינמי של מערכת ושל כל הסביבה שלה, לא ניתן לחזור חזרה למצב המקורי של המערכת על ידי שינויים זעירים בתכונה מסויימת של המערכת ללא הוצאה של אנרגיה. מערכת שעוברת תהליך בלתי הפיך עשויה עדיין לחזור למצבה המקורי; עם זאת, חוסר היתכנות נובע משחזור הסביבה למצבה המקורי. תהליך בלתי-הפיך מעלה את האנטרופיה של הייקום. עם זאת, בגלל שאנטרופיה היא פונקציית מצב, שינוי באנטרופיה של מערכת הוא זהה בין אם התהליך הוא הפיך או בלתי הפיך.

דוגמאות לתהליכים בלתי הפיכים

תהליכים בלתי הפיכים בפיזיקה

בפיזיקה יש תהליכים רבים שבהם חוסר היכולת להשיג יעילות של 100% בהעברת אנרגיה גורר אי-הופכיות. הדבר נובע מתוך ההחוק השני של התרמודינמיקה - על ידי שימוש באקסרגיה, אנרגיה זמינה, מבצעים עבודה, אבל חלק מהאנרגיה הופך לחום. כמות האנרגיה הכוללת שבמערכת מבודדת נשארת זהה, אבל כמות האקסרגיה יורדת ואילו כמות האנטרופיה עולה.

להלן מספר תופעות שגוררות אי-הופכיות של תהליכים:

  • הולכת חום דרך מפל טמפרטורה סופי.
  • חיכוך - אנרגיה קינטית - תנועה - הופכת לחום, אבל לא ניתן להפוך את החום חזרה לאנרגיה קינטית.
  • דפורמציה פלסטית.
  • זרימת זרם חשמלי במעגל שיש בו התנגדות- אנרגיה חשמלית מבצעת עבודה וחלקה הופך לחום.
  • מיגנוט או פולירזציה עם חשל.
  • התפשטות בלתי מרוסנת של נוזלים.
  • תגובות כימיות ספונטניות - לדוגמה המסה של מלח בישול במים.
  • ערבוב ספונטני של חומרים ערבוב בלתי הפיך של חומרי עם הרכב שונה או מצב צבירה שונה. לדוגמה ערבוב של סוגים שונים של גרגרי חול, או ערבוב של מים עם קרח.

ברוב הדוגמאות הפיזיקליות מדובר בעבודה עם אטומים ומולקולות שהם עמידים מאד, ולכן ניתן (לפחות בתאוריה) להשקיע עוד אנרגיה ולחזור למצב דומה למצב הקודם. חוסר ההופכיות הוא בתנאי שאין לנו אנרגיה חופשית וזמן להשקיע בניסיון להחזיר את המצב לקדמותו.

הופכיות של תהליכים בכימיה

רוב התהליכים הכימיים הם הפיכים, ולמעשה תגובות כימיות נמצאות במצב שבו חומרים A ו-B מגיבים ליצירת חומרים C ו-D, אך בו בזמן, חומרים D ו-C מגיבים חזרה כדי ליצור את חומרים A ו-B. עם זאת ברוב התגובות הכימיות יש כיוון של התגובה. הדבר נובע מכך שבתחילת התהליך הריכוזים של A ו-B גבוהים הרבה יותר מאשר ריכוזי C ו-D (שהריכוז ההתחלתי שלהם הוא אפס), ולכן הקצב של התגובה הראשית מהיר בהרבה יחסית לתגובה ההפוכה. ברוב התהליכים הכימיים התגובות מתרחשות בשני הכיוונים כל הזמן, כך שבסופה של התגובה הכימית, נמצאים במצב של שיווי משקל כימי שמקביל למצב יציב בפיזיקה - מולקולות עדיין משתנות זו לזו כל הזמן, אבל ריכוזי החומרים לא משתנים, שכן חומרים C ו-D הופכים ל-A ו-B באותו קצב שבו יש תגובה הפוכה.[1].

לעומת תהליכים הפיכים אלה יש גם תהליכים בלתי הפיכים. דוגמה לתהליך בלתי-הפיך בכימיה הוא תהליך של שריפה. דוגמה נפוצה של שריפה היא תהליך שבו שרשראות ארוכות של פחמן (כמו עץ או חומר אורגני אחר) מגיב בנוכחות חמצן יחד עם חום ויוצר פחמן דו חמצני (או תרכובות קצרות אחרות של פחמן) ועוד חום. כאשר החום, חומר הבערה או החמצן נגמרים הבערה מפסיקה. התהליך הוא בלתי הפיך שכן פחמן דו חמצני לא יכול להפוך חזרה לעץ.

לעיתים קרובות יש להשקיע בתהליכים כימיים אנרגיית שפעול - אנרגיה הדרושה כדי להביא את התהליך לתחילתו. בתהליכים ספונטניים, אנרגיה זו דומה לאדם המגלגל סלע עגול לראש גבעה כדי להטיל אותה לתהום או למדרון שנמצא בצד השני. לאחר השקעת האנרגיה הראשונית מתחילה התגובה הספונטנית המקבילה לגלגול האבן במדרון. במצב זה משתחררת אנרגיה רבה יותר ממה שהושקעה - כדי לחזור למצב הקודם יש צורך להשקיע הרבה יותר אנרגיה ממה שהושקעה קודם לכן - הדבר דומה לצורך להעלות את האבן מהתהום שאליה דורדרה קודם. בפיזיקה ללא חיכוך מדובר באותה כמות אנרגיה בגלל חוק שימור אנרגיה אבל בפיזיקה עם חיכוך יש צורך בהשקעת אנרגיה גבוה יותר בגלל שחלק ניכר מהאנרגיה התבזבז על חיכוך.

מבחינת מצבי המאקרו אנחנו נראה תהליכים ספונטניים כאלה כמצב שהוא הפיך רק עם השקעת אנרגיה - לדוגמה ערבוב של מלח-ים במים יתן לנו מים מלוחים. כדי להפריד בחזרה את המים מהמלח יש לבצע הרתחה של המים או אמצעי אחר של התפלה - שכרוך תמיד בהשקעת אנרגיה הרבה יותר גבוהה לעומת הכיוון הספונטני של התגובה.

במקרים של תרכובות מורכבות יותר כמו מולקולות אורגניות או פולימרים מסובכים קיים היבט של אי הופכיות חזק יותר שכן ניתן להגיע ממולקולות פשוטות לשרשראות ארוכות ולמבנים מסובכים יותר, כמו חלבונים, אבל מעבר חזרה למולקולות פשוטות יותר דורש השקעת אנרגיה ולפעמים הוא בלתי אפשרי. דבר זה משפיע לדוגמה בהיבטים של מחזור פלסטיק שבו אפשר למחזר את הפלסטיק רק לצורות "נחותות" יותר של פלסטיק תוך איבוד תכונות רצויות.

תהליכים בלתי הפיכים בביולוגיה

תהליכים רבים בביולוגיה קשורים לקיום של מערכות מורכבות ולתגובות כימיות במולקולות גדולות, ולכן יש דוגמאות רבות לתהליכים בלתי הפיכים בביו-כימיה ובביולוגיה.

  • פירוק של מולקולות גדולות ניתן לפרק מולקולות גדולות למולקולות קטנות אבל לא תמיד ניתן לשחזר אותן. המבנה של המולקולות הגדולות מכיל בתוכו מידע, ומידע זה אובד בתהליך הפרוק. הדבר נובע מכך שעם אותם אטומים או מלוקלות קטנות ניתן לבנות מספר של מולקולות גדולות שונות זו מזו. הרכבה מחודשת של מולקולות גדולות במסגרת תהליכים ביולוגיים, שמתרחשים בדרך כלל בתוך תאים, מחייבת שמירה של המידע במקומות אחרים - לדוגמה במולקולות DNA או RNA.
  • תהליכי הזדקנות והרס של ה-DNA על ידי רדיקלים חופשיים, קרינה וכו'. ה-DNA הוא דומה לספרייה שמכילה בתוכה מידע הנוגע לתפעול התא - (איך להרכיב מולקולות גדולות ממולקולות אחרות, כיצד להגיב לגירוי חיצוני לתא). חלק חשוב ב-DNA הוא היכולת להעביר את עצמו לדור הבא של הצאצאים ומידע לגבי גידול הצאצאים עצמם ורבייה מינית או אל-מינית. ה-DNA מכיל גם הוראות לתיקון עצמי של עצמו במקרה של נזקים קלים. נזקים ל-DNA מקבילים לתלישה, הכתמה או שריפה של חלקים מהספרים בספרייה. כאשר הנזק קטן מספיק הספרן יכול לתקן את הנזק. כאשר ניזוקים חלקים ב-DNA שאחראים על תיקון עצמי או כאשר נגרם נזק גדול מידי ל-DNA כבר אין יכולת לתקן את ה-DNA. במצב זה התא עובר מוטציה, הרג ספונטני (עקב חוסר יכולת להתמודד) או שהוא מפעיל תוכנה של התאבדות עצמית (ביצורים רב-תאיים), או שהוא הופך לתא סרטני. תאים סרטניים לא מכילים הוראות התאבדות ספונטנית במקרה של נזק ל-DNA ולא מזדקנים.
  • תהליכי הזדקנות ומוות של תאים. הן בגלל נזק לתא והן בגלל הזדקנות טבעי שלו. ביצורים רב תאיים (להבדיל מתאים של חיידקים) חלק מה-DNA נקרא טלומר. כאשר ה-DNA משתכפל, בתהליכי יצירת תאים חדשים, הטלומרים מתקצרים - דבר זה הוא מעין מגנון של השמדה עצמית של התא שכן לאחר מספר חלוקות סופי התא לא יוכל יותר להשתכפל ולאחר זמן מה התא מת. יש מקרים אחרים הגורמים למוות של תאים מלבד זקנה - לדוגמה עקב פקיעת קרום התא, הרעלה תאית, וירוסים ועוד. יש תאים שאינם מזדקנים - תאי חיידקים ותאים סרטניים. עם זאת גם תאים אלה יכולים למות כאשר אין להם מספיק מזון או מים או כאשר יש מתקפה כימית, ביולוגית או פיזיקלית עליהם. תא שמת או נהרס לא יכול לחזור להיות תא חי, לפחות לא ללא סיוע טכנולוגי מאסיבי (וכרגע דבר זה הוא אפשרות תאורטית בלבד).
  • תהליכי הזדקנות, פציעה ופגיעה של רקמות ושל איברים. לדוגמה הסתיידות עורקי דם, הזדקנות העור וכו', עם הזמן הנזקים לתאים מצטברים והגוף מתקשה להחליף את התאים הישנים בתאים חדשים ובריאים. פגיעה באיבר אחד עלולה להחיש את הצטברות הנזקים באיברים אחרים - לדוגמה פגיעה בלב או בריאות גורמת לתת-הספקה של חמצן לאיברי הגוף ולהצטברות חומרי פסולת שמחישים מוות של תאים.
  • התפתחות תאים סרטניים - ביצורים רב תאיים, כמו האדם, סרטן הופך להיות נפוץ יותר עם הגיל. גורמים מסרטנים מגבירים את הסיכוי לסרטן אבל הוא יכול להתפתח גם בצורה ספונטנית. סרטן הוא גם דבר נפוץ יותר ברקמות שמתחלקות פעמים רבות יותר ולכן מצטברות בהם תקלות בזמן שכפול התאים. סרטן הוא תהליך רב שלבי שבו מוטציות מצטברות הופכת תא לקדם סרטני ולבסוף לסרטני ממש. לדוגמה תא בריא הסופג נזק משמעותי או שהוא מנותק מתאים אחרים מפעיל מנגנון השמדה עצמית. ללא גירוי מתמיד מצד תאים אחרים התא ישמיד את עצמו. כדי שתא יהפוך לסרטני התא צריך לעבור תהליך פגיעה שיהרוס את מנגנון ההשמדה העצמית של התא. תהליכים אחרים שמתרחשים בתא מאפשרים לו להפוך לסרטני ממש ולאחר מכן מתפתחות תכונות נוספות כמו ממאירות - היכולת של התא לעבור לרקמות אחרות ולפתח גרורות. תהליכים אלה הם בלתי הפיכים - תאים בריאים עלולים להפוך לסרטניים אבל תאים סרטניים לא הופכים חזרה לתאים בריאים. הגוף מפעיל מגוון שיטות (כמו מנגנון השמדה עצמית של התא) כדי לנסות למנוע התפתחות תאים סרטניים או להשמיד תאים שעברו שינוי גדול מדי אבל אם שיטות אלה נכשלו והרקמה הסרטנית גדלה יש צורך בהתערבות חיצונית כדי למנוע מוות של הגוף כולו.
  • תהליכי הזדקנות, פציעה, מחלה ומוות של יצורים חיים - כל יצור רב תאי מת בסופו של דבר. זאת עקב נזק מצטבר ברמת התאים והרקמות, בשל מחלה מדבקת, הרעלה, או בשל תאונה.
  • אבולוציה ביולוגית של גנים, איברים ומיני יצורים - בספר השען העיוור מסביר רי'צארד דוקינס מדוע האבולוציה פועלת לפעמים בצורה לא מושלמת - לדוגמה כיצד בנויה העין של רוב היצורים הגדולים (כמו דגים, עופות, זוחלים, יונקים). התאים שממירים אור לאות חשמלי, בנויים כך שהחלק שלהם שרגיש לאור פונה דווקא אל תוך הראש, והחלק שמעביר את האות החשמלי למוח מופנה קדימה. באופן זה החלק שמעביר אות חשמלי למוח, מתפתל על העין עצמה, וכל החוטים הללו מתנקזים לנקודה אחת בעין - דבר שיוצר נקודה עיוורת בעין. דבר זה הוא חסרון תפקודי ברור. מהנדסים לעולם לא בונים מצלמות בצורה כזו - במצלמות החלק הרגיש לאור פונה קדימה, והחלק שמעביר אות חשמלי נמצא מאחור כדי לא להפריע. העין של דיונון התפתחה בצורה מקבילה לעין של יצורים אחרים ואצל הדיונון העין בנויה בצורה הגיונית יותר - החלק החשוף לאור מופנה קדימה והחלק החשמלי מאחור. ההסבר לעיצוב המוזר של העיניים של רוב היצורים הוא שהעין התפתחה במספר שלבים שונים. כל שלב אבולוציוני בנוי על סמך שלבים אבולוציוניים קודמים, ולא ניתן לחזור לאחור ולשנות אותם. אין דרך של בניה מחדש של העין כך שהיא תהיה דומה לעין של דיונון כי מדובר בשינוי של יותר מידי גורמים בבת אחת. דוגמה אחרת היא שעופות היו יכולים להרוויח מקיום של עוד זוג זרועות (בדומה לחרקים שיש להם שש רגלים), אבל הם חלק משושלת של יצורים שלהם רק 4 גפיים.
  • תהליכי הכחדת מינים. אם כמות גדולה מידי של פרטים במין מתים או נפגעים, המגוון הגנטי של המין יורד (מה שמגביר את הסיכוי לפגיעות למחלות ולפיתוח פגמים גנטיים) ויש גם קושי למצוא בני זוג מתאימים. מתחת לסף מסויים של פרטים בריאים, המין גווע באופן ספונטני. כך או כך מין שנכחד אינו יכו לחזור לחיים. גם במקרה זה יש אפשרות תאורטית של טכנולוגיה עתידית (כמו הנדסה גנטית) שתאפשר שחזור של מינים שנכחדו. עם זאת לדבר זה יש קשיים טכנולוגיים וכלכליים -חברתיים -אקולוגיים ניכרים.
  • הרס של מערכות אקולוגיות - זיהום, מינים פולשים, הרס פיזי, קיטוע שטחי מחיה, אובדן צמחיה, מים או חומרי הזנה והשפעות סביבתיות אחרות עלולות להכחיד מינים. הכחדה של מין חשוב עם או בלי הפרעה לשאר בעלי החיים והצמחים במערכת אקולוגית מסויימת עלולים לגרום לקריסה מוחלטת של המערכת האקולוגית. בעבר היו כבר מספר מקרים של הכחדה המונית עקב פגיעת מטאוריט בכדור הארץ, שינוי אקלים וכן עקב עלייתם של יצורים מייצרי חמצן שהכחידו את רוב היצורים שחיו בסביבה אנאירובית.

תהליכים בעלי כיווניות בזמן

יש תהליכים שהם אמנם הפיכים, אבל יש בהם מימד חזק של חשל. בתהליכים אלה אחרי מעבר סף כלשהו, התגובה של המערכת לאותו קלט תהיה שונה. במילים אחרות התגובה של המערכת או הגוף תלויה בהיסטוריה שלו.

  • תהליך התפתחות של יצורים חיים. התפתחות של מערכות בגוף כגון לימוד של מערכת החיסון, לימוד של מערכת העצבים. תהליכים אלו הם בעלי אופי של אי-הפיכות - אם כי הגוף יכול לאבד את המידע עקב התיישנות, מחלה או פציעה.
  • תהליך גדילה - עם הזמן נוספים עוד תאים לגוף, התאים עוברים התמיינות, והגוף עצמו גדל ומעלה משקל.
  • מערכות ממוחשבות- מכונת מצבים היא מודל תאורטי במדעי המחשב המתאר מכונה שיש לה מספר מצבים. בעקבות קלט מבחוץ (או שעון פנימי או חיצוני) המכונה יכולה לייצר פלט כלשהו, או לעבור למצב חדש. בכל מצב המכונה תגיב לאותו סוג של קלט בצורה שונה. דוגמה למכונת מצבים פשוטה מאד היא תוכנה שבעקבות קלט של שני סימני Q ברצף היא כותבת "ביפ" ויוצאת. באופן כללי מכונות מצבים מייצגות את כל סוגי התוכנות הקיימות בעולם. המודל של מכונות מצבים (ושל דגמים מורכבים יותר כמו מכונת טורינג) מייצגים לפעמים תהליכים עם כיווניות בזמן (שכן ניתן לעבור ממצב A למצב B אבל מעבר ממצב B חזרה למצב A הוא ארוך (עובר דרך מצבים אחרים)) או בלתי אפשרי (לדוגמה שליחה של אימייל או חתימה על מסמך אלקטרוני).

הופכיות של תהליך ויעילות אנרגטית

יש קשר בין מידת הנצילות (היעילות האנרגטית) של המערכת (איזה אחוז מתוך האנרגיה הנכנסת מותמרת לאנרגיה כימית) לבין ההספק - (הקצב בו מתבצעת עבודה מועילה). האקולוג האווארד ת. אודום קישר בין המושגים בדיון סביב עקרון ההספק המקסימלי.

כאשר היעילות האנרגטית היא אפס, גם ההספק הוא אפס בגלל שלא מתבצעת כל עבודה מועילה. לפי החוק השני של התרמודינמיקה, כדי להגיע ליעילות מקסימלית יש להניע תהליכים בצורה הניתנת להיפוך בזמן, או בצורה איטית בצורה אינסופית. מכאן שגם במצב של יעילות אנרגטית מקסימלית (כל אנרגיית השמש מותמרת לאנרגיה כימית), ההספק הוא אפס. לפיכך, הקצב בו מתבצעת עבודה שואף לאפס.

בין שתי הנקודות האלה, אי שם באמצע, קיימת נקודת היעילות שבה יש הספק מקסימלי, ובה מתקיים גם בזבוז משמעותי של אקסרגיה - כלומר חלק ממנה הופך לחום.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מערכות מורכבות

מושגי יסוד: הוליזם - שיווי משקל - תהליך - אנטרופיה - אקסרגיה - החוק השני של התרמודינמיקה - מידע - ארגון עצמי - הגחה - לולאת משוב - תהליך בלתי הפיך - עמידות -חשל - גידול מעריכי - תגובת יתר

מערכות, מודלים וגישות: מערכת מורכבת - מערכת מפזרת - מודל מבוסס סוכנים - מערכת מורכבת אדפטיבית - חשיבה מערכתית - דינמיקה של מערכות - תורת המידע - כלכלה אבולוציונית - כלכלת מורכבות - שיטת המערכות הרכות

מערכות ואקולוגיה: תהליך ארוך טווח - מחזור ביוגאוכימי - חוק המינימום של ליביג - פרדוקס ג'בונס - עקרון ההספק המקסימלי - הולון - אנרגיה גלומה - שרותי המערכת האקולוגית - ייצור ראשוני - מטבוליזם

ספרים ומאמרים: ספינת החלל כדור הארץ - גבולות לצמיחה - מעבר לגבולות - חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי - תריסר נקודות מינוף להתערבות במערכת - דינמיקת מערכות פוגשת את העיתונות - עיצוב כלכלה הוליסטית לעולם בר קיימא

אישים, הוגים וארגונים: דונאלה מדווז - ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן - האווארד ת. אודום - דיוויד בוהם - איליה פריגוז'ין - מכון סנטה פה