מיחזור

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף מחזור)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מיחזור הוא תהליך בו מוצר מוגמר עובד עיבוד או פרוק ונהפך למוצר אחר או לחומר גלם למוצרים אחר. לדוגמא, מיחזור בקבוקי פלסטיק לפלסטיק גולמי, מיחזור יריעות ניילון לחממות, מיחזור נייר לבן לנייר עיתון, ועוד.

בתחום המיחזור ניתן לרוב דגש על תהליך ייצור הקומפוסט, שכן שאריות מזון וצמחייה (הבסיס לקומפוסט) מהווים כ-40% ממשקל הפסולת ויחד עם נייר (שגם הוא טוב לקומפוסט), מדובר ב-70% מהפסולת בישראל. פסולת אורגנית שמתפרקת בתהליך קומפוסטציה בתנאים אירוביים (כלומר בנוכחות אוויר, בניגוד לפסולת שקבורה באדמה המתפרקת בתנאים אנאירוביים), אינה מפיקה ריחות או חומרים מסוכנים ונוצר דשן אורגני להעשרת הקרקע. כך שאפילו בתוך תחום המיחזור, המיחזור שרוב בני האדם מתכוונים עליו (בדרך כלל מחזור נייר, פלסטיק וזכוכית) מהווה רק מרכיב קטן.

בעיות ביקורת וחלופות

עיקר הביקורת המופנית למחזור נוגעת למחזור של חומרים שונים ומורכבים. כמו פלסטיק, זכוכית מורכבת , נייר ועוד. הבעיה העיקרית עם מחזור מסוג זה היא שמדובר בדחיה של כמה שנים ביצירה של זיהום סביבתי ואשפה ולא במניעה שלהם. החומר הממוחזר עצמו הינו תמיד באיכות ירודה יותר בהשוואה לחומר הגלם ממנו נוצר המקור. דבר זה נובע מהחוק השני של התרמודינמיקה ולא תלוי בסוג הטכנולוגיה שנבחר. יש תחומים, כמו מתכות, שבהם השגת חומר גלם מקורי (על ידי כרייה והפקת חומרי גלם מעופרות) היא דבר יקר לא פחות מהמחזור, אבל יש תחומים רבים שבהם זול יותר להשיג חומרי גלם באיכות טובה ואיכות חומרי הגלם ממחזור נמוכים יותר. בתחומים כמו נייר, פלסטיק ואבן, במיוחד ואולי גם בזכוכית יש תהליך של "דאונסייקל" או ירידה באיכות חומר הגלם עם כל סבב מחזור - לדוגמה סיבי הנייר הממוחזר הם קצרים יותר ביחס לנייר חדש ומכילים זיהומים שונים (כמו שאריות דיו), ופלסטיק ממוחזר הוא פחות איכותי ביחס לתרכובות פלסטיק מקוריות ונקיות. מכך זה נובע שסוגי מחזור רבים הם דחיית הקץ, לא מניעה שלו. לא מדובר בתהליך מחזורי אמיתי אלא בלולאה אחת או שתיים לפני זריקת האשפה.

לא פעם המיחזור הוא יקר למדי וגורם לתופעות לוואי בתחום הסביבה - לדוגמא מיחזור נייר והלבנתו כרוכה לרוב בזיהום קשה של מקורות מים. לכן כדאי פעמים רבות לבחור מלכתחילה במוצרים שמתכלים מעצמם (היינו מהווים חומרי גלם ליצורים שונים בטבע). קנביס, לדוגמא עדיף מבחינה זו בהרבה על סוגי פלסטיק שונים - פלסטיקים מזהמים מאוד בתהליך הייצור שלהם, את רובם קשה למחזר או לא כדאי מבחינה כלכלית ותוצרי הלוואי שלהם יכולים להיות רעילים ביותר.

מחזור נתפס על ידי חלק מהמבקרים כחלק מאסטרטגיה כוללת יותר - הפחתה במקור, שימוש חוזר, מחזור והטמנה בטוחה של פסולת. הפחתה במקור או שימוש חוזר חוסכים משאבים וזיהום בכמות גדולה יותר לעומת מחזור. לעומת זאת הקידום של הפחתה במקור ושל שימוש חוזר אינו נפוץ במיוחד. הפחתה במקור עלולה להקטין את הצריכה של מוצרים, גם אם הדבר יכול לחסוך כסף לצרכנים היצרנים מתנגדים לכך. התנגדות דומה יש ליצרנים רבים בהקשר של שימוש חוזר, משום שהדבר משית עליהם עלויות שונות.

ביקורת כוללת יותר מסתכלת על מחזור כעל ניסיון לשים פלסטר על בעיה גדולה בהרבה. גישה של ביקורת על תרבות הצריכה כמו פשטות מרצון מדגישות את השינוי התרבותי ואת השינוי באורחות חיים שמבצעים, כאשר הפחתה במקור או שימוש חוזר הם פועל יוצא של היבטים אלה אבל אינם מהווים בהכרח את השיקול העיקרי בנושא - שקשור גם לחסכון כלכלי, עצמאות כלכלית, רוגע , בריאות, מוסר ועוד.

סוג נוסף של ביקורת ופתרונות מוצעים על ידי חשיבה על תעשייה בת קיימא ועיצוב בר קיימא בזרמים כמו מעריסה לעריסה - זרמים אלה מגדישים את השינוי שצריך להיעשות ברמת היצרנים ולאו דווקא אלו של הצרכנים (אם כי לממשלה ולצרכנים אחריות לקדם צעדים אלה) - היבטים כמו אחריות יצרן מורחבת ואסטרטגיה כוללת כדוגמת מעריסה לעריסה שמדגישה כי היצרן יכול במקרים רבים למנוע את היווצרות הפסולת על ידי בחירה של חומרים מתאימים שקל להפריד אותם זה מזה וקל למחזר או לבצע שימוש חוזר בכל אחד מהם בנפרד באופן שפסולת שווה מזון כלומר - הפסולת הופכת ממטרד (שצריך למחזר אותו איכשהו) להספקה של חומר גלם או למקור לקומפוסט שמהווים נכס ליצרן. סוגי פתרונות אלה דורשים תכנון מוקפד ורחב היקף של היצרנים כדי לבצע שינוי כולל במוצרים ואף בחשיבה העסקית שלהם - לדוגמה במקום מכירה של שטיחים מכירה של "שירותי שטיחים" לשנה.

ראו גם

קישורים חיצוניים