השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השתנות הטמפרטורות, מפלס פני הים, כמות הקרח בארקטיקה ובאנטרקטיקה וכמות המשקעים בעקבות שינויי האקלים, במאות ה 19-21, לפי דו"ח הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים משנת 2014. התמונה התחתונה מימין מראה את השתנות המשקעים, והתחתונה משמאל את השתנות הטמפרטורה - באזור בו כמות המשקעים יורדת, ככל שחם יותר יש יותר אידוי ונשארים פחות מים. לעומת זאת באזורים בהם יש יותר משקעים, הטמפרטורה הגבוהה גורמת ליותר אידוי מהאוקיינוסים וליותר גשם ולכן יש יותר מים

התחממות עולמית ושינויי האקלים גורמים בעשרות השנים האחרונות לבצורות קשות והגברת המדבור ברחבי העולם ומגברים את משבר המים העולמי והיבטים הקשורים להתחממות עולמית וחקלאות.

מנגנונים דרכם שינויי האקלים משפיעים על הבצורת והמדבור

שינויי האקלים משפיעים על הבצורת והמדבור דרך מספר דרכים:

  • יותר אידוי בגלל טמפרטורה גבוהה יותר.
  • שינוי משטר משקעים - גשמים ומשקעים אחרים יורדים במקומות מעט שונים ובכמויות שונות.
  • העלמות צמחייה בגלל שרפות, חום, יובש- הצמחייה מאפשרת למים להכנס לתוך היבשת (הובלת מים על ידי אידוי), ומשמרת מים בקרקע וכאשר יש פחות צמחייה יש פחות מים. כאשר הקרקע יבשה וללא צמחייה היא פחות סופגת מים וכאשר הגשמים יורדים, הם פשוט נשטפים לאוקיינוסים בלי לחלחל‏[1].
  • הפשרת הקרחונים בהרים אשר מהווים את מקור מים לנהרות. כתוצאה מכך יש פחות מים בנהרות ויותר יובש‏[2][3].

בכמה התגברו הבצורת והמדבור הודות לשינויי האקלים עכשיו ומה הצפי לעתיד

ההשתנות הצפויה בטמפרטורות, במשקעים ובמפלס פני הים באזורים השונים על כדור הארץ בשנים 2081-2100 ביחס לשנים 1986-2005 אם יופחתו פליטות גזי החממה ואם לא יופחתו לפי הדוח של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים. העמודה השמאלית מציגה את המצב עם יופחתו פליטות גזי החממה והימנית אם לא יופחתו.

נכון לשנת 2010 שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ הוגדר כמדבר‏[4]. לפי מחקר משותף של מדענים מסין, ארצות הברית, בריטניה, שוודיה, שווייצריה, ודרום קוריאה, שפורסם בתחילת 2018 עלייה של 2 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית עלולה להפוך למדבר עוד 20%-30% מהשטח למדבר - כלומר, יותר מחצי מהשטח היבשתי יהפוך למדבר. ב 20-30% האלה חיים נכון ל 2018 כחמישית מהאוכלוסייה האנושית של כדור הארץ כלומר כ 1.5 מיליארד בני אדם. לעומת זאת אם הטמפרטורה תעלה ב 1.5 מעלת צלזיוס שני שליש מתוך ה 20-30% האלה, לא יהפכו למדבר. גם במקרה זה כנראה מאות מיליוני בני אדם שהיום לא נמצאים במדבר פתאום ימצאו את עצמם במדבר וייתכן ויהפכו לפליטי אקלים[5][6].

הסיכונים השונים שמייצרים שינויי האקלים כולל בצורת והאפשרויות להפחתת הסיכונים האלה. מקור: הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים

כנראה שאם המגמה הנוכחית תימשך עד 2025 שליש מהאוכלוסייה תסבול ממחסור במים, כאשר שינויי אקלים הם אחת הסיבות העיקריות. הסיבות הנוספות הן, בזבזנות מים, כריתת יערות, זיהום מים‏[7] ועוד.

הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים מדד את השפעת שינויי האקלים על 4 סוגי צמחים החיוניים למערכת המזון של האנושות: חיטה, אורז, סויה, תירס, בשנים 1960-2013. התוצאה היא שיבול החיטה ירד ב 10%, יבול הסויה נשאר כמו שהוא, יבול האורז נשאר כמו שהוא, ויבול התירס ירד ב כ 5%. ירידה משמעותית ביבול מורגשת באזורים הממוזגים, היבול באזורים הטרופיים נשאר יחסית קבוע‏[8].

באפריקה, אסיה, דרום אמריקה, הבצורות האלה גורמות לרעב המוני שהורג מיליונים, מביא למלחמות וגורם למיליוני אנשים להגר למדינות אירופה וצפון אמריקה ובכך להפוך לפליטים סביבתיים (ראה מידע נוסף בהמשך). בעשרות השנים האחרונות הפכו המדבור, הבצורת לגורם המרכזי לרעב באפריקה. שינוי אקלים הוא לא הגורם היחידי הגורם למדבור- הוא רק נהפך לבולט ביותר ב 40 השנים האחרונות‏[9].

בתחילת המאה ה 21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: אובדן קרקע. בלי קרקע פוריה אין מזון. לפי נתוני המדענים, יש 3 סיבות עיקריות לתופעה:

  1. שינויי אקלים - בפסקה הזו מתואר איך הוא גורם לזה.
  2. ברוא יערות. בלי חיפוי צמחי הקרקע מתייבשת מתפוררת בשמש ונסחפת אחרי כל גשם.
  3. חקלאות תעשייתית, קודם כל בגלל שבחקלאות מהסוג הזה משתמשים בדשן כימי וחריש עמוק.

שלושת הגורמים האלה קשורים אחד לשני: אחת הסיבות העיקריות לברוא יערות היא הצורך לפנות מקום לשדות, עוד סיבה היא שרפות בגלל שינויי אקלים, מצד שני החקלאות התעשייתית וברוא היערות הם חלק מהסיבות המרכזיות לשינויי האקלים.

לפי הערכות המדענים שמובאות גם על ידי ארגון המזון העולמי, בקצב הנוכחי הקרקע הפורייה תעלם לחלוטין תוך 60 שנה, משנת 2014 ‏[10][11].

לפי דו"ח משנת 2015 של 30 קבוצות חוקרים אשר חברו לצורך חקר הנושא לארגון הנקרא "כלכלת שחיקת הקרקע" המדבור הנובע משינויי האקלים יכול לייצר 50 מיליון פליטים תוך עשור. לפי הדו"ח שינויי האקלים אינם הגורם היחיד לאובדן קרקעות אך הם מהווים גורם מרכזי: שטח הקרקעות החשוף לבצורות הוכפל פי 2 מאז שנות ה 70 ועד לשנת כתיבת הדו"ח (2015).‏[12][13]לפי החוקרים שינויי האקלים גורמים לאיבוד של כ-120,000 קילומטר רבוע של קרקע פורייה בשנה, כמות כזו של קרקע הייתה יכולה לשמש בסיס לגדילת 20 מיליון טון זרעים‏[14].

ביולי 2017 נערך כינוס של האגף למזון ולחקלאות של ארגון האומות המאוחדות. בכנס הודיע ראש האגף שהמגמה החיובית לצמצום מספר הרעבים בעולם בשנים האחרונות שעוד הייתה ב-2015 התהפכה בשנתיים האחרונות. מספר הרעבים בעולם החל שוב לגדול. 2 הסיבות העיקריות לדעתו הן שינויי אקלים ומלחמות. האגף מנה 19 מדינות עם בעיית רעב כבד. בכולם יש מלחמות ורבים נתונים תחת השפעה כבדה של שינויי אקלים. מדובר במדינות כמו ניגריה, סודן סומלי, תימן ועוד. לטענתו 60% מהאנשים הרעבים בעולם חיים במקומות בהם יש סכסוך והשפעות חזקות של שינויי אקלים. מספר האנשים שנהפכו לפליטים גדל פי 2 מ-2007 עד 2015 והגיע ל-60 מיליון‏[15][16]

התמונה התחתונה מימין מראה ב 4 העמודות הצהובות, את השפעת שינויי האקלים על יבול החיטה, הסויה, האורז והתירס. היא מראה עלייה או ירידה ביבול, באחוזים לעשור, בשנים 1960-2013. זה לא אומר שהיבול עולה או יורד אלה את ההשפעה: כלומר אם ההשפעה על יבול החיטה היא 2- לעשור זה אומר שבשנה ה 40 ללא שינויי האקלים יבול החיטה היה גבוהה יותר ב 10%. 2 העמודות הכחולות מראות את ההשפעות הכוללות על האזורים הטרופיים והממוזגים. ניתן לראות שהיבול באזורים הטרופיים נשאר קבוע, הירידה ביבול היא באזורים הממוזגים.

מרכזים שונים בצורת ומדבור ברחבי העולם והמצב בהם

כאשר מדברים על בצורת ושינויי אקלים בעולם קיימים שלושה אזורים מרכזיים אותם מזכירים קודם כל : אפריקה מדרום לסהרה, המזרח התיכון, והחלק המרכזי והמערבי של ארצות הברית (במיוחד קליפורניה). דרך שלוש הדוגמאות האלה ניתן להבין כיצד שינויי האקלים תורמים לבצורת ומחסור במים.

בצורת ומדבור באפריקה

על התגברות הבצורות באפריקה דרומית לסהרה מדברים הרבה, כי התופעה תורמת כבר עשרות שנים לרעב עולמי, מלחמות ופליטים (המלחמות והפליטים מחזקים גם כן מלחמות ופליטים נוספים - לולאת משוב מחזקת). לפי המחקרים, שינויי האקלים גורמים ליותר אידוי ממקורות המים, מהצמחים ומהקרקע בגלל טמפרטורה גבוהה יותר ומשנים את משטר המשקעים מה שגורם לבצורת. הבצורת מסייעת להתפתחות מלחמות‏[17]. בין היתר, שינויי האקלים הופכים את אירועי האל ניניו להרסניים. ‏[18]. כאשר יש אירוע אל ניניו חזק, המים באוקיינוס השקט מתחממים וכתוצאה מכך זרם המים החמים, שבדרך כלל נע מערבה באוקיינוס השקט, מפסיק את התנועה שלו. כתוצאה מכך, יש פחות גשם בשטחים ממערב לאוקיינוס השקט, בין השאר באפריקה המזרחית. נוסף על כך, נמצא שיש קשר בין הבצורת בקניה באוקטובר, למים חמים מהרגיל בחלק המערבי של האוקיינוס השקט. הנתונים על המשקעים פחות ברורים מהנתונים על הטמפרטורה - המדענים טוענים כי הם רואים שיש פחות גשם באפריקה, אבל לא מצליחים להסביר את כל השינויים במשטר המשקעים רק בהשפעה של גזי חממה.‏[19][20]. ייתכן שבשיבוש משטר המשקעים יש תפקיד לברוא יערות, תופעה נפוצה באפריקה בעשרות השנים אחרונות, כי היערות עוזרים להביא ענני גשם לתוך היבשת - (ראו מידע נוסף בנושא בפסקה "השרותים שמספקים יערות לאדם" בערך יער).

לפי פרופסור נורמן מיירס, נכון לשנת 1995, בחלק של אפריקה הנמצא מדרום לסהרה עליו הרחבת המדבר משפיעה ביותר, היו 80 מיליון בני אדם אשר חיו בתנאי תת תזונה, קודם כל בגלל סיבות סביבתיות.‏[21]

בקייפטאון בדרום אפריקה בתחילת שנת 2018 השימוש במים הוגבל ל-87 ליטר לנפש. כנראה שבאפריל זה יהיה 24 ליטר. זאת בעקבות בצורת חסרת תקדים של 3 שנים ברציפות. המדענים אומרים שבאופן טבעי אירועים כאלה מתרחשים פעם ב-1,000 שנה. אבל עם שינויי האקלים דבר זה עלול להפוך לרגיל‏[22].

בצורת ומדבור במזרח התיכון

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון, משבר המים במזרח התיכון, השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל
מפה של השתנות המשקעים, בצפון אפריקה במזרח התיכון, בדרום ומרכז אירופה, כאשר משווים חורפים בממוצע בתקופה 1971-2010 לעומת הממוצע בשנים 1902-2010, לפי מחקר של הסוכנות הלאומית לאוקיינוסים ולאטמוספירה של ארצות הברית. ניתן לראות, שבמרכז אירופה כמות המשקעים גדלה מה שגורם לעתם לשיטפונות ואלו במזרח התיכון, דרום אירופה וצפון אפריקה, כמות המשקעים ירדה מה שגורם למדבור, לעלייה בכמות הבצורות.

על הבצורת במזרח התיכון ועל השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון החלו לדבר הרבה החל משנת 2010, לאחר שהסתבר שיש לה קשר לפרוץ המלחמה בסוריה ולמשברים שונים במזרח התיכון.

שינויי האקלים גורמים לבצורת במזרח התיכון כי הם מגבירים את האידוי ממקורות המים, הקרקע והצמחים ומשנים את משטר המשקעים: בגלל התחממות האוקיינוסים משתנים הזרמים באטמוספירה, ובפרט "זרם הסילון הסובטרופי", הנוצר בשל ההבדלים בטמפרטורות בין האזור הסוב-טרופי לאזור הממוזג. הזרם מתפשט צפונה, מה שגורם לאזורים צפוניים יותר להפוך ליבשים. לפי הנתונים של המנהל לאטמוספירה ואוקיינוסים של ארצות הברית, כחצי מהבצורת במזרח התיכון נובעת מהתופעה הזו. ייתכן שחלק ניכר מהחצי השני נובע מהאידוי המוגבר[1][2] NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts.

ב 2017 פקדה את איראן הבצורת הכי קשה ב 67 השנים האחרונות לפי Scientific American כניראה קשורה לשינוי אקלים. הדבר פגע במשק המים במדינה וגרם למהומות בגלל מחסור במים וזיהום מים‏[23].

גם ישראל שנמצאת במזרח התיכון מושפעת מהתגברות הבצורת. החל מתחילת המאה ה 21 התחילו שינויים במשטר המשקעים בישראל מה שיחד עם התגברות האידוי עקב העלייה בטמפרטורות הביא לבצורת. כתוצאה מהבצורת עברה ישראל לשימוש במים מותפלים מה שגרם לחלואה ותמותה עקב מחסור במינרלים במים האלה זיהום אוויר ומים ממתקני ההתפלה. בתחילת 2018 התברר שאם גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת בישראל, לאחר 4 שנות בצורת ברצף לפניה, יפגעו קשות מקורות המים בישראל, כולל הכנרת, ואם זה יימשך, בשנת 2019 תפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים‏[24][25][26]. במאי 2018 החל בישראל בפעם השנייה קמפיין לחסכון במים: "ישראל שוב מתייבשת", באינטרנט, בטלוויזיה בשלטי החוצות. ההמלצות העיקריות של הקמפיין:

  • לוחצים על הידית הקטנה בשרותים כשאפשר, וחוסכים 18 ליטר מים ביום.
  • מתקלחים 2 דקות פחות וחוסכים 40 ל' מים
  • סוגרים ברז מטפטף וחוסכים 60 ל' מים ביום
  • משקים את הגינה 5 דקות פחות וחוסכים 200 ל' מים (לגינה בשטח 250 מ"ר).

באתר הקמפיין בין היתר נאמר: " בשנתיים האחרונות חלה עליה מדאיגה בצריכת המים הביתית בישראל. ההתפלה, וירידת תעריפי המים יצרו מצב מדאיג בו יש החשים כי "בעיית המים" באזורנו נפתרה. אבל שינויי האקלים הגלובלי משפיעים גם עלינו, ובמדינת ישראל, השוכנת על ספר המדבר, אנו מחוייבים לתרבות צריכת מים נכונה – תמיד!


במקומות רבים בעולם המערבי, כמו קייפטאון, מלבורן, ולוס אנג'לס, שחוו בצורת הרבה פחות קיצונית משלנו, יש שיבושים באספקת המים או אספקת מים קצובה לכל נפש. היערכות ישראל להקמת מתקני ההתפלה מנעה מאיתנו את הצורך לקצבאות מים. יחד עם זאת, אם חלילה תימשך הבצורת גם לשנה הבאה (שנה שישית ברציפות!), ייתכנו שיבושים גם באספקה. לכן עלינו לשנות הרגלים ולאמץ תרבות צריכה נבונה תמיד, ולא רק בשעות משבר." להסבר מפורט יותר ודרכים נוספות לחסוך במים ראו בדף הקמפיין‏[27].

לטענת שר האנרגיה, התשתיות והמים, יובל שטייניץ הסיבה לתחילת הקמפיין היא: "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"‏[28].

לפרטים נוספים על הששפעה של שינויי האקלים על מצב המים בישראל ראו דף השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל.

בצורת ומדבור במרכז ומערב ארצות הברית

על הבצורת בחלק זה של העולם מדברים הרבה בגלל חשיבותה של ארצות הברית לכלכלה העולמית והיותה אחת מהתורמות העיקריות לשוק המזון העולמי בגידולים חשובים כמו חיטה ותירס- שניים מהדגנים החשובים בעולם. שינויי האקלים מגבירים את הבצורת בחלק זה של העולם בגלל יותר אידוי, פחות שלג בהרים אשר מהווים מקור מים לנהרות, ובגלל שינוי משטר משקעים: החלק הדרומי של האזור הזה, הוא חלק מהחגורה הסופ-טרופית והיא צפויה לקבל פחות משקעים באקלים מתחמם. כאשר הטמפרטורה של המים באוקיינוס גבוהה יותר, נוצר אזור לחץ ברומטרי גבוה המונע מענני הגשם להיכנס לקליפורניה‏[29][30]. הבצורת שם התגברה בעשור השני של המאה ה 21 מה שפוגע בחקלאות וגורם לשרפות גדולות. בסתיו 2017 לדוגמה השתוללו שם שרפות קשות במיוחד. ‏[31]

בצורת ומדבור בדרום אירופה

מהמדבור הקשור לשינויי אקלים סובלות גם מדינות בדרום אירופה כמו דרום צרפת, ספרד, יון, איטליה, פורטוגל. המשך שינויי האקלים באותו הכיוון, עליית הטמפרטורה מעבר ל 1.5 מעלות, עלול להביא להתפשטות חגורת המדבריות למדינות דרום אירופה. בין היתר כי להשפעת שינויי האקלים מצטרפים השפעות של ברוא יערות[32][33][34]. כך לדוגמה בשנת 2005 בפורטוגל בצורת, אשר כנראה קשורה לשינויי אקלים, הורידה את ההכנסות מחקלאות ב 35%‏[35].

נכון לשנת 2018, המדבור, בנזקים כלכליים עולה לאירופה 38 מיליארד יורו בשנה‏[36].

בצורת ומדבור במזרח אסיה

דוגמה להשפעה משולבת של בצורת, גלי קור ודה רגולציה כלכלית קיית במונגוליה. היבטים אלו גרמו למוות חלק גדול מהצאן והבקר של הנוודים ולמעבר מסיבי לערים שם הם חיים לעיתים קרובות בתנאים קשים. המחיר הנוסף הוא שבמקום לקחת בשר חלב ובגדים מהצאן והבקר, ישתו חלב מחוות תעשייתיות ובשר שיגיע אולי אפילו מברזיל או ארגנטינה, ילבשו בגדים המיוצרים בשיטת "האופנה המהירה" במפעלים והמחיר לסביבה יהיה כבד‏[37].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ THE CLIMATE REALITY PROJECT THE FACTS ABOUT CLIMATE CHANGE AND DROUGHT THE CLIMATE REALITY PROJECT, 15.6.2016
  2. ^ הסוכנות האמריקאית לשמירה על הסביבה Climate Impacts on Water Resources 2017
  3. ^ Ilissa Ocko How scientists linked the California drought to climate change 02.10.2014, Environmental Defense Fund
  4. ^ Fraser Cain WHAT PERCENTAGE OF THE EARTH’S LAND SURFACE IS DESERT? 01.06.2010, Universe Today space and astronomy news
  5. ^ Chang-Eui Park, Su-Jong Jeong, Manoj Joshi, Timothy J. Osborn, Chang-Hoi Ho, Shilong Piao, Deliang Chen, Junguo Liu, Hong Yang, Hoonyoung Park, Baek-Min Kim & Song Feng. Keeping global warming within 1.5 °C constrains emergence of aridification 01.01.2018, Nature Climate Change
  6. ^ Hannah Devlin Keep global warming under 1.5C or 'quarter of planet could become arid' 02.01.2018, The Guardian
  7. ^ הקרן העולמית לשימור חיות הבר OVERVIEW
  8. ^ הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.). IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.]
  9. ^ Climate Home Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council 31.01.2018
  10. ^ Chris Arsenault Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues Reuters
  11. ^ Future timeline.net. The world has 60 years of topsoil left
  12. ^ FRANK BIERMANNFrank Biermann argues that the world is ill-prepared to deal with 50 million climate refugees in the next decade.15.09.2015
  13. ^ AVANEESH PANDEYLand Degradation, Desertification Might Create 50 Million Climate Refugees Within A Decade15.09.2015 International Buissnes Times
  14. ^ The Economics of Land degradation The Value of Landספטמבר 2015, ELD Initiative (2015). The value of land: Prosperous lands and positive rewards through sustainable land management. Available from www.eld-initiative.org.
  15. ^ Food and Agrficulture organization of the United Nations A statement by FAO Director-General José Graziano da Silva 03.07.2017
  16. ^ Tharanga Yakupitiyage Progress on World Hunger Has Reversed 03.07.2017 Inter Press Service News Agency.
  17. ^ Climate Home Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council 31.01.2018
  18. ^ למידע נוסף ראו השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים, בפסקה על "ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים"
  19. ^ Tracy Carty. Simon Hernandez-Arthur, John Magrath, Eric Munoz, Annaka Peterson, Tim Gore, Debbie Hillier, Robin Willoughby, Lisa Rutherford, Tricia O’Rourke, Helina Belay, Abdirachid Muhumed, Nafoke Gurmu and Manish Kumar [https://www.oxfam.org/sites/www.oxfam.org/files/mb-climate-crisis-east-africa-drought-270417-en.pdf A climate in crisis How climate change is making drought and humanitarian disaster worse in East Africa] ינואר 2017, קואליציה של 20 ארגוני מדענים "אוקספאם"
  20. ^ Nicholas Kristof As Donald Trump Denies Climate Change, These Kids Die of It The New York Times, 6.01.2017
  21. ^ Prof. Norman Myers [http://www.osce.org/eea/14851?download=true ENVIRONMENTAL REFUGEES: AN EMERGENT SECURITY ISSUE* ] 23-27.05.2006 הפורום הכלכלי בפראג
  22. ^ גרינפיס, Years of living dangerously [https://www.facebook.com/greenpeace.international/videos/1623956924358026/?hc_ref=ARTgkWcQdvIQdRVPzIaCBpNE2SkCzD2MBnUGeW8QRjUtlelxmqNsEPmu4dj3pauQdxQ&pnref=story Climate Facts: Cape Town Drought] 01.02.2018
  23. ^ Olivia Rosane 11 Injured in Protests Over Water Scarcity, Pollution in Southwest Iran 03 ליולי 2017, Ecowatch
  24. ^ אדריאן פילוט ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"16.01.2018, כלכליסט
  25. ^ אורה קורן כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"17.01.2018, דה מרקר
  26. ^ סוניה גורודיסקי שטייניץ: משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה" 16.01.2018, גלובס
  27. ^ רשות המים ישראל שוב מתייבשת
  28. ^ הדר קנה רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות 22.05.2018, TheMarker
  29. ^ הסוכנות האמריקאית לשמירה על הסביבה Climate Impacts on Water Resources 2017
  30. ^ Ilissa Ocko How scientists linked the California drought to climate change 02.10.2014, Environmental Defense Fund
  31. ^ למידע נוסף ראו התחממות עולמית ושריפות יער
  32. ^ Adam Vaughan Climate change rate to turn southern Spain to desert by 2100, report warns 27 לאוקטובר 2016, The Guardian
  33. ^ Anna Rita Gentile, EEA. Data preparation and management: Kristoffer Wiwe, Mette Palitzsch Lund, Sheila Cryan, EEA. Mapping and data modelling: Francisco Domingues, Jaume Fons-Esteve, ETC LUSI Sensitivity to desertification and drought in Europe – Fact sheet
  34. ^ נדב לוי התחממות גלובלית ומדבור: ענן אבק על סף ביתנו מסע אחר
  35. ^ הארץספרד ופורטוגל עלולות להפוך למדבר 14.05.2005, וואלה
  36. ^ Climate Change post Desertification: European scale 18 במאי 2018
  37. ^ פטריק קינגסלי, גרדיאן הנוודים במונגוליה נוטשים את חיק הטבע ונודדים לעיר הארץ, 24.01.2017
שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה - מחזור הפחמן - שיווי משקל - שוק האנרגיה העולמי - דלק מחצבי - תהליך ארוך טווח - תהליך בלתי הפיך - התחממות עולמית - שינויי אקלים - אפקט החממה - גזי חממה - גרף מקל ההוקי - החמצת אוקיינוסים - עמעום עולמי - מודל אקלימי - הפתעה אקלימית - התקררות עולמית - טביעת רגל פחמנית - פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגים, עליית מפלס פני הים, השפעה על סופות, השפעה על בצורות ומידבור, השפעות כלכליות של התחממות עולמית - שינוי אקלים וחקלאות - פליטים סביבתיים - ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד - השערת מדיאה -השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון - רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה - שינויי אקלים בישראל - הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: המחלוקת על התחממות עולמית - הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים - פרוטוקול קיוטו - דו"ח שטרן - ועידת האקלים בפריז - אמת מטרידה (סרט) - הכחשת שינויי האקלים - התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) - התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשת - חסכון אנרגטי - התייעלות אנרגטית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - שימושי קרקע - חקלאות בת קיימא - צמיחה כלכלית - I=PAT - פשטות מרצון - גידול אוכלוסין - כלכלה בת קיימא - זה משנה הכל

מים

מושגים ורקע: משבר המים העולמי - טביעת רגל מימית - מים אפורים - מחזור אקולוגי -מדבור - בליית קרקע - התחממות עולמית - שינויי אקלים וקרחונים - שינויי אקלים ומדבור

זיהום מים: זיהום קרקע - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה

מים בישראל: משבר המים במזרח התיכון - משק המים בישראל - גידול אוכלוסין בישראל - חקלאות בישראל - השפעת שינוי האקלים על המים בישראל - בצורת בישראל- התפלת מים בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום קרקע בישראל - פרבור בישראל - זיהום נחלים בישראל