בליית קרקע

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בליית קרקע חמורה בשדה חיטה במדינת וושינגטון, ארצות הברית

בליית קרקע או סחיפה או סחף קרקע או ארוזיית קרקע (באנגלית: Erosion) היא הסרת קרקע ממקום מסויים (אדמה, בוץ, סלעים ועוד) בדרך כלל באמצעות זרמים כמו רוח, מים, או קרח; או באמצעות יצורים חיים (במקרה של סחף קרקע אורגנית, bioerosion). [1]

לפעמים מפרידים בין סחף קרקע לבליית קרקע (Weathering) שהינה השבירה וההתפוררות של סלע לחלקיקים באמצעות תהליכים בהם לא מעורבת תנועה, למרות שייתכן ושני התהליכים יהיו קשורים זה בזה.

בליית קרקע היא תהליך טבעי אבל פעולות אנושיות יכולות להשפיע על קצב הסחף באופן משמעותי, במיוחד על ידי חקלאות וברוא יערות.[1] ניהול שימוש קרקע בעיתיים כוללים ברוא יערות, רעיית יתר, בנייה לא מתחשבת, ובנייה של מסילות ברזל וכבישים באופן רחב וללא מחשבה על הנושא. עם זאת, שיטות נכונות של שימושי קרקע יכולות להגביל את סחף הקרקע באמצעות שיטות כמו בניית טרסות, שתילת עצים, חיפוי קרקע, חקלאות ללא חריש, יערות מאכל ועוד.

מידה מסויימת של סחף קרקעות היא כאמור טביעת, ולמעשה בריאה עבור המערכת האקולוגית. לדוגמה, אבני חצץ נעות במורד הזרם. בליה מוגברת, עם זאת, גורמת לבעיות כמו זיהום מים על ידי משקעים, נזק למערכות אקולוגיות, אובדן ישיר של קרקעות חקלאיות פגיעה בפריון החקלאי והגברת תהליכי מדבור.

על פי הביולוג ג'ארד דיימונד, באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של פריון האדמה. לדוגמה במשך 150 השנים האחרונות איבדה איווה, מדינה חקלאית פוריה בארצות הברית כמחצית משכבת הקרקע שבה. לשם המחשה, חצר כנסייה שנבנתה במדינה במאה ה-19 גבוה כיום ב-3 מטרים יחסית לשדות הסמוכים לה.[2]

נוסף לבעיה של בליית קרקע, חברות אנושיות גורמות נזקים נוספים לקרקע כמו המלחת הקרקע, אובדן פוריות הקרקע, הגברת רמת החומציות או הבסיסיות של האדמה ומדבור. יחד היבטים אלה מצטרפים לבעיות אחרות (כמו משבר המים העולמי) לקשיים גדולים לחקלאות ומאיימים על הבטחון התזונתי.

בספר התמוטטות מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה להשמדת יערות גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל בני המאיה, האנסאזי, שוכני איי הפסחא, בני האי מנגארווה ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה.[3]

דיימונד מציין כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה, דווקא בזמן של גידול אוכלוסיית העולם וצורך גדול מאי פעם להאכיל מיליארדי אנשים.[2] מסיבות אלה, מונה דיימונד את בליית הקרקע ואת הנזקים לקרקעות כאחת מ-12 הסכנות הסביבתיות המרכזיות המאיימות על עתיד האנושות.

גורמים לבליית קרקע

ניסוי הדגמה לחשיבותה של צמחייה במניעת בליית קרקע. ללא חיפוי קרקע וללא צמחים המים סוחפים קרקע ומשנים את צבעם לחום

בתנאים טבעיים, רק תהליכים מטאורולוגים קיצוניים, כמו סופות קשות, יגמרו לבליית קרקע, זאת בגלל שהכיסוי של צמחיה, העלים שנשרו לאדמה וחומר אורגני אחר מגנים על האדמה, יוצרים בולם זעזועים מול גשם ומשקעים אחרים ומונעים הסרה של הקרקע על ידי רוח ומים. הסרת החומר הזה על ידי פעולות של חקלאות תעשייתית (כמו חריש), כריתת יערות, שריפות, רעיית יתר מותירה את הקרקע חשופה לגורמי בלייה כמו רוח וגשם. [1]

קצב הסחף תלוי בגורמים רבים. גורמי האקלים כוללים את כמות המשקעים, הטמפרטורה הממוצעת, עונות השנה, מהירות הרוח ותכיפות הסערות. גורמים גאולוגים כוללים את סוג הקרקע וסוג הסלעים, שיפוע האדמה. הגורמים הביולוגים כוללים את כיסוי הקרקע בצמחייה או העדר כיסוי כזה, סוג היצורים החיים באיזור ואת שימושי הקרקע.

באופן כללי, בהינתן קיום של אקו-סיסטמות ושל צמחייה, ניתן לצפות כי איזורים שיש בהם יותר משקעים, יותר רוחות וסערות יהיו בעלי סחף גדול יותר. אדמות עם אחוז גבוה יותר של חול או סחופת או איזורים עם שיפוע גדול יותר יהיו בעל סחף קרקע גבוה יותר, וכך גם במקומות עם סלעים שנשחקו ונתבלו. הנקבוביות של הסלע והקרקע, והחדירות שלהם למים משפיעים על המהירות בה מים יכולים לחדור לקרקע. אם המים מחלחלים מתחת לפי הקרקע נוצר זרם מהיר פחות ובעל פחות מים, וסחף הקרקע קטן יותר. קרקע המכילה כמות גבוהה יותר של חרסית נוטה פחות לסחף קרקע יחסית לקרקע חולית יותר. דבר זה מושפע גם מאוויריות החרסית ומחומציות האטמוספירה.

בעיות סביבתיות

כיסוי הקרקע הוא הגורם הנתון ביותר לשינוים, בהקשר זה. ביער בראשיתי, האדמה והמינרלים בה מוגנים על ידי שכבת רקב ועל ידי שכבה אורגנית של עלים, ענפים וצמחיית קרקע. שכבות אלה כמו גם העצים עצמם וחופת העלים מגינים על הקרקע מפני המכות של טיפות הגשם. השכבות האלה כמו גם הקרקע מתחתיהן הן אווריריות ויש להם חדירות גבוה לגשם. בנוסף, שורשי העצים והצמחים מייצבים את הקרקע ומחזיקים אותה במקום, וכן מקטינים את כמות המים הזורמת בקרקע על ידי שתייה שלהם. בדרך כלל רק גשם כבד מאוד או סערות ברד גדולות מובילים לזרימה ביער. בהתאם לכך, אדמת יער נסחפת בקצב קטן פי 500 עד פי 10,000 יחסית לאדמה חקלאית.

יערות רבים נכרתים או נשרפים. שריפות יכולות להתרחש באופן טבעי, אך שריפות רבות וכמובן כריתת עצים נגרמות לדוגמה במסגרת חקלאות כרות והבער, או לשם הפקת דלק מהעצים, והפקת תוצרי עץ מהעצים כמו חומרי בניין או ריהוט. אם רצפת היער נשארת ללא פגע חדירות הקרקע יכולה להישאר גבוהה, ורמות הסחף נמוכות. שריפות חמורות יותר או "גילוח" של עצי היער מובילים לבליית קרקע חמורה, וכך גם במקרים של בניית מבנים, קרקע חקלאית או כבישים, הגורמים להסרת שכבת העלים והרקב וכן להידוק הקרקע.

מלבד בירוא יערות יש גורמים נוספים הפוגעים בצמחיה ולכן ביכולת שלה למנוע סחף קרקע. תהליכים אלו כוללים מדבור, זיהום מים, המלחת קרקעות, מחסור במים, רעיית יתר וזיהום קרקע. התחממות עולמית תורמת להחרפה של בצורות, לדוגמה באיזור המזרח התיכון, ולכן מחריפה תהליכי מדבור, אובדן צמחייה וסחף קרקע. [1]

רעיית יתר של בעלי חיים יכולה להוביל לבליית קרקע מכאנית וכן להסרה של שכבת הצמחייה דבר המוביל לעוד בליית קרקע. בטבע, אפקט זה יכול לבוא לידי ביטוי בעיקר על ידי עדרים גדולים של אנטילופות במישורי הסרנגטי. בעיה זו יכולה להיות חמורה בעיקר כאשר יש חוסר איזון ואיכלוס יתר של אחד המינים הרועים.

היקף בליית קרקע בעולם

סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת קערת האבק בארצות הברית

בשנות ה-30 של המאה ה-20, התרחשו במרכז ארצות הברית ובקנדה שורה של סופות אבק שכונו בשם קערת האבק. הסופות נגרמו בשל שילוב של פרקטיקות חקלאיות בעייתיות כמו חישוף הקרקע מעשבים לצורך חריש של שדות חיטה, ורעיית יתר, וכן בגלל בצורת קשה, שגרמו למצב של בליית קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים. הסופות השחירו את השמיים בשטח עצום וגרמו לכך שכמות גדולה של קרקע עפה אל האוקיינוס כשהיא קוברת בדרך חוות שלמות תחת שכבות גבוהות של חול ואבק. הסופות גרמו לנטישת חוות ולגל מהגרים של מעל חצי מליון אנשים שאיבדו את ביתם ועזבו למדינות אחרות בחיפוש אחר עבודה.

לפי הערכת המילניום של המערכת האקולוגית (MEA) של ארגון האומות המאוחדות, כ-40% מהאדמות החקלאיות בעולם עברו בליית קרקע משמעותית.[1] [4] על פי ארגון האומות המאוחדות, שטח חקלאי בגודל מדינת אוקראינה הולך לאיבוד בכל שנה בגלל בצורת, בירוא יערות, ושינויי אקלים.[5]

לפי מחקר שפרסם דנקאן קמרון, פרופסור לקרקע וביולוגיה של הצמח, מאוניברסיטת שפילד, בשנת 2015, חריש עמוק בצרוף עם השימוש בדשן כימי גרמו לאובדן שליש מהקרקעות החקלאיות באיכות מספיקה או גבוהה, ב 40 השנים האחרונות. סחף הקרקע מתרחש בקצב מהיר פי 100 לעומת תהליך של בניית קרקע, נדרשות כ-500 שנה כדי לבנות 2.5 סנטימטרים של אדמה במערכות אקולוגיות ללא הפרעה. לפי קמרון אין ספק שאנו קרובים לנקודת האל חזור[6]

הביולוג ג'ארד דיימונד טוען כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה בגלל בליית קרקע.

הסקר העולמי של סחף קרקע מעשה ידי אדם נקרא GLASOD - (Global Assessment of Human-Induced Soil Degradation) והוא בוצע על ידי ISRIC ועל ידי סוכנות הסביבה של האו"ם UNEP בשנות ה-80. זהו בסיס הנתונים העולמי היחיד שיש על בליית קרקע. עם זאת קיימות השגות לגבי האיכות שלו, שאינה הומוגנית ולכן השוואת איזורים שונים היא בעייתית. (Sonneveld and Dent 2007). גרסה מעודכנת וטובה יותר אמורה לצאת לאור בשם GLADIS של ארגון המזון העולמי. [1]

השלכות של בליית קרקע

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - בטחון תזונתי

תרומה למדבור

באיזורי ספר מדבר, בליית קרקע מהווה תהליך שמחזק תהליכי מדבור. מצד שני גם תהליכי מדבור מחזקים בליית קרקע, כך שמדובר בלולאת משוב מחזקת. באיזורים מצפון ומדרום לסהרה, אוסטרליה, המזרח התיכון, צפון מערב אסיה, מערב ארצות הברית יש כיום תהליכים מהירים של מדבור. בליית קרקע מקטינה את כמות ואיכות הקרקע ובכך פוגעת בצמחייה. אובדן הצמחים (שמייצבים את הקרקע באמצעות שורשים) גורר עוד סחף קרקע וגם פוגע ביכולת של הקרקע לאגור מים. דבר שמייבש את הקרקע גורם לה להיות שברירית יותר וגם מפחית את כמות המשקעים באיזור בגלל שיש פחות הסעה ושינויים בהחזרת האור מהקרקע.

הן המדבור והן סחף קרקע באיזורי ספר-מדבר גוררים עוני של החקלאים. החקלאים העניים עושים הכל כדי לשרוד - דבר זה מוביל לניצול יתר של הקרקע, וריקונה מחומרי הזנה, דבר שמוביל להתדרדרות נוספת. היות ומשקים חקלאיים לא יכולים להתקיים יותר, בעליהם נוטשים אותם ו/או עוברים מחקלאות לחוואות כמו רעיית עיזים. חוואות כזו עלולה לחסל את מעט הצמחייה שנאשרה במקום ולגרום לספר המדבר להפוך למדבר.

השפעות על החקלאות והמזון

בספר התמוטטות מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה להשמדת יערות גם בעיות סחף קרקע תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל בני המאיה, האנסאזי, שוכני איי הפסחא, בני האי מנגארווה ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, דבר שהוביל לרעב ולמלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות שנותרו. מלחמות אלה התדרדרו לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה. דיימונד טוען שבליית הקרקע ונזקים לקרקעות היא אחת מ-12 הסכנות הסביבתיות המרכזיות המאיימות על עתיד האנושות.

על פי מכון מחקר של האו"ם הממוקם בגנה שאפריקה, אם ימשכו המגמות הנוכחיות של בליית הקרקע, יבשת זו תוכל להזין רק 25% מהאוכלוסייה שלה עד שנת 2025. [7]

ערוץ של נהר Daxia River שזורם אל הנהר הצהוב ומדגים בליית קרקע נרחבת ברמות הלס של סין.

אחת הבעיות החמורות של בליית קרקע בעולם, הנובעת משילוב של מים זורמים, רעיית יתר וחקלאות לא מקיימת, מתרחשת בסין, ביובלים האמצעיים של הנהר הצהוב, (שם התבלו 70% מרמת הלס הסינית) וביובלים העליונים של נהר היאנג-צה שמוביל כמות סחופת גדולה יותר מסך כמות הסחף שמובילים נהרות אמזונס והנילוס גם יחד. מעל 1.6 מיליארד טונות של משקעי אדמה זורמים לאוקיינוס בכל שנה מהנהר הצהוב. על פי דיימונד, בליית קרקע משפיעה על 19% משטחה היבשתי של סין שמאבדת מידי שנה חמישה מיליארד טונות של עפר.[8]

בליית הקרקע גורמת לצמצום שטחי החקלאות הסינית וזאת יחד עם תהליכים אחרים של המלחת קרקע (שפוגעת ב-9% משטחי החקלאות בסין), זיהום קרקעות והקטנת הפוריות שלהן, ומדבור (שהרס כ-15% משטחי החקלאות והרעייה בצפון סין). כלל התהליכים האלה מייצר עבור סין בעיית מזון קשה.[8]

בשנת 2011 כתב ג'רמי גרנתהם, משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על סיכונים סביבתיים לאנושות. גרנתהם אופטימי לגבי שיא תפוקת הנפט והתייקרות של מתכות וטוען כי בשני התחומים תהיה התייקרות מחירים אבל לא אסון. לעומת זאת, הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של בטחון תזונתי עקב שילוב של מחסור באשלג ובפוספט וסחף קרקע. הוא חוזה שדלדול משאבים אלה תתרום לכך שיהיה בלתי אפשרי להאכיל את אוכלוסייה עולמית בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. גרנתהם מדגיש כי משבר כזה אינו בלתי-נמנע אלא יכול לקבל מענה על ידי התכוננות נכונה, לדוגמה על ידי חקלאות שלא הופכת את הקרקע ובכך מקטינה מאד את סחף הקרקע.[2]

השפעה על נהרות

מלבד אובדן שטחי חקלאות, בליית קרקע יכולה לגרום גם להרס מקורות מים, העכרתם ופגיעה במינים שחיים במים אלה. השפעה נוספת היא סתימת הנהרות לשייט.[8]

מניעה והפחתה של בליית קרקע

יש מספר שיטות להפחתת בליית קרקע - בקרת סחף (Erosion control), כחלק מחתירה לחקלאות בת קיימא. בדרך כלל באיזורים צחיחים שיטות של מניעת סחף קרקע משולבות בשיטות של מניעת מדבור.

השיטה האפקטיבית ביותר למניעת בליית קרקע היא להגביר את כיסוי הקרקע בצמחייה, דבר שמסייע במניעה של סחף הן על ידי המים והן על ידי הרוח.[9] שימוש בטראסות היא שיטה נוספת להפחתת סחף, שמשמשת חקלאים במשך אלפי שנים בכל רחבי העולם. [10]

שיטה נוספת הם מחסומי רוח - נטיעה של שורות עצים ושיחים שנוטעים בקצה חלקות חקלאיות כדי להקטין את עוצמתן של רוחות. [11] בנוסף להקטנת בליית הקרקע, מחסומי רוח מספקים גם מיקרו אקלים טוב יותר עבור צמחים (שמוגנים מזנקי רוח) ולציפורים. שיטות מסורתיות כמו גידולים מעורבים (בהשוואה לגידול יחיד (מונוקולטורה) המשמש בחקלאות תעשייתית) ומחזור גידולים הן גם שיטות המקטינות את בליית הקרקע.

אמצעי נוסף המשמש גם בחקלאות תעשייתית הוא הימנעות מחריש והפיכת האדמות באיזורים בהם התקיים אובדן קרקע משמעותי. שיטה נוספת היא תכנון שיפועים בחלקות והקמת סכרים קטנים בתוך החלקה לשם קציר מי גשם והקטנת סחף קרקע על ידי מי גשמים.

ראו גם


קישורים חיצוניים

כללי

סחף קרקע ובליית קרקע בישראל

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Soil erosion/Land degradation FAOSTAT, ארגון המזון העולמי
  2. ^ 2.0 2.1 ג'ארד דיימונד, התמוטטות, עמוד 433.
  3. ^ ג'ארד דיימונד, התמוטטות, עמוד 125.
  4. ^ Global food crisis looms as climate change and population growth strip fertile land
  5. ^ 2008: The year of global food crisis
  6. ^ Oliver Milman Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say גארדיאן, 02.12.2015
  7. ^ Africa may be able to feed only 25% of its population by 2025
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 ג'ארד דיימונד, התמוטטות, עמוד 326.
  9. ^ Connor, David J. et al|Crop Ecology: Productivity and Management in Agricultural Systems, Cambridge University, 2011,isbn 9780521744034,page 351
  10. ^ For an interesting archaeological/historical survey of terracing systems, see תבנית:Cite book
  11. ^ Forman, Richard T.T.Land Mosaics: The Ecology of Landscapes and Regions, Cambridge University,1995,isbn 9780521479806, chapter Windbreaks, hedgerows, and woodland corridors
חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה


מים

מושגים: משבר המים העולמי - טביעת רגל מימית - משק המים בישראל - מים אפורים

זיהום מים: זיהום מים בישראל - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - סחף קרקע - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה


קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים