משבר המים העולמי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף מים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברוא יערות במישורים הגבוהים של מדגסקר הוביל לסחף קרקע נרחב ולזרמים בלתי יציבים של הנהרות באזור.

משבר המים העולמי או משבר המים (The water crisis) הוא מצבם של משאבי המים העולמיים יחסית לדרישה האנושית החל משנות ה-1970 ועד היום[1]. האו"ם ומוסדות עולמיים אחרים משתמשים במונח "משבר מים" כשהם מתייחסים למצב המים העולמי[2][3]. ההיבטים העיקריים של משבר המים העולמי הם מחסור כללי במים מתוקים וזיהום מים.

על פני כדור הארץ ישנה כמות סופית של מים מתוקים, אשר אגורים באקוויפרים, במים על פני השטח, ובאטמוספירה. לפעמים טועים וחושבים שמי האוקיינוסים הם מים זמינים, אך כמות האנרגיה שיש להשקיע כדי להתפיל מי מלח למים מתוקים מונעת מאיתנו לבצע זאת כיום בהיקף נרחב, דבר המסביר מדוע רק אחוז קטן מאוד ממאגר המים המתוקים העולמי מקורו בהתפלה.[4] כמות זו של מים, וקצב הזרימה של מים בין מאגרים מכתיבה קצב שימוש מקסימלי במים מתוקים.

כמות השימוש העולמית במים מתוקים נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים גבולות פלנטריים אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות. מדענים ממליצים על שימוש בפחות מ-4000 ק"מ מעוקבים בשנה של שימוש צרכני של משאבים מי נגר. כיום האנושות צורכת כ 2,600 ק"מ מעורבים של מים מתוקים בשנה היות והצריכה של מים גדלה כל הזמן, האנושות צפויה לגיע לגבול זה באמצע המאה ה-21. כבר היום עקב שאיבה וניצול של מים, כרבע ממערכות הנהרות בעולם לא מגיעות לאוקיינוסים לפחות חלק מהשנה. דבר זה הוא בעל השלכות על המערכות האקולוגיות ועלול להיות בעל השלכות חמורות על החקלאות והחברה האנושית. [2]

משבר המים מתבטא בכמה תופעות עיקריות:

- למעלה מ-1.1 מיליארד בני אדם סובלים ממחסור בגישה למי שתייה בטוחים.
- מחסור במי תהום מוביל ליבולים חקלאיים דלים.
- שימוש יתר במים וזיהום של מקורות מים גורמים נזק למערכות אקולוגיות תורם להכחדת מינים ולפגיעה במגוון המינים.
- סכסוכים אזוריים הנוגעים למשאבי מים מובילים לפעמים למלחמות, מלחמות אזרחים.

מחלות המועברות במים, ומחסור בסניטציה של מערכות מים מקומיות הן סיבות המוות העיקריות בעולם, וייתכן שהן מובילות לכ-80% מהתחלואה העולמית.[5]

גורמים המשפיעים על משבר המים

הביקוש למים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - טביעת רגל מימית

כמו בהשפעות סביבתיות רבות אחרות, שלושת הגורמים המרכזיים המשפיעים על כמות המים הזמינה ועל כמות המים הנדרשת הם גודל האוכלוסייה, כמות הצריכה לנפש וכן טכנולוגיות שונות המאפשרות ניצול יעיל של מים (בחקלאות), מניעת זיהום מים, וטיפול וטיהור מים ברמות שונות או חסכון במים בצריכה הביתית או החקלאית.

רוב צריכת המים האנושית אינה ישירה. רק 4% מסך צריכת המים הם צריכת המים הביתית. עוד 5% מקורם במים שמזהמים או נצרכים במהלך ייצור מוצרי תעשייה, ו-92% מסך טביעת הרגל המימית מקורם בצריכת מים לחקלאות - כולל גידול צמחים והשקיית חיות המשמשות כמקור למזון מהחי. באופן זה תושבי יפן או ישראל יכולים לצרוך חלק ניכר מצריכת המים הכוללת שלהם על ידי ייבוא "מים וירטואלים" - מים במוצרי חקלאות ותעשייה. לדוגמה, מעל 80% מהמים שישראל צורכת - מקורם ב"מים וירטואלים" כאלה. בממוצע, כל אדם בעולם צורך ומזהם 1,385 קוב מים לשנה. [6]

ניתן לפרק את הגידול בצריכת המים האנושית ל-3 מרכיבים: גידול האוכלוסייה, צמיחה כלכלית, טביעת רגל מימית לכל דולר תוצר. זוהי משוואת I=PAT לכלל המים בעולם. שני הגורמים הראשונים מעלים את צריכת המים הנדרשת שכן כל אדם דורש כמות מינימלית של מים לקיומו - הן בצריכה ישירה והן על ידי קיום של חקלאות, תעשייה ושירותים הנדרשים לו. טביעת הרגל המימית של תושבי סין והודו נמוכה מהממוצע העולמי, כ-1100 קוב מים לשנה, אבל בגלל האוכלוסייה הגדולה של מדינות אלה הן הצרכניות העיקריות של מים בעולם. [6]

ככל שהתוצר לנפש גדל, במונחים של צריכת מוצרים ושירותים רבים יותר, כך גדלה גם צריכת המים לנפש. הדבר נכון בעיקר לגבי צריכת מזון מהחי, בעיקר בשר בקר, וכן לגבי זיהום רב יותר של מים הנגרם עקב צריכת מוצרי תעשייה שונים. באופן זה, תושב ממוצע של ארצות הברית הוא בעל טביעת רגל מימית של 2,842 קוב מים לשנה - כפול מטביעת הרגל המימית ביחס לממוצע העולמי. [6]

שינויים טכנולוגיים יכולים לשחק תפקיד לכאן ולכאן. על ידי התייעלות טכנולוגית ניתן להוריד את צריכת המים המתוקים של תהליכים חקלאיים ותעשייתיים שונים. כך לדוגמה השקייה בטפטפות או בנתזים יכולה להוריד את צריכה מים בחקלאות, אך שינויים טכנולוגים עלולים גם לגרום להגדלת הצריכה והזיהום של מים מתוקים. כך לדוגמה במדינות עניות מדרך המים לנפש עומד על 500-3,000 קוב מים לשנה - במדינות עניות בעלות טביעת רגל מימית גבוהה הדבר קשור לקשיים בטיפול במים וכן בקושי לנצל אותם בצורה יעילה בחקלאות. [6]

באופן כללי, הביקוש למים מתוקים הולך ועולה עם השנים. ככל הנראה בגלל הגידול באוכלוסיית העולם והגידול בצריכה בכלל. צריכת בשר ומוצרי מזון מהחי בקרב תושבי מדינות עניות נמצא בעליה, וגורמים אלה הם חזקים יותר, בינתיים, יחסית ליכולות לבצע התייעלות טכנולוגית בצריכת מים.

מסחר ב"מים וירטואליים" מהווה 20% מסך טביעת הרגל המימית של האנושות. מסחר כזה יכול להעלות או להוריד את הביקוש למים. מחד, מסחר כזה יכול לגרום לייבוא מוצרי חקלאות שגודלו בצורה חסכונית יותר, בעיקר בהקשר של ייבוא מזון אל מדינות עניות במיוחד. מאידך, ייבוא כזה של מזון עלול ליצור עליה בביקוש למזון מהחי שגידולו צורך יותר מים.

היצע המים

היצע המים המתוקים תלוי במחזור המים: בכמות ובאיכות של מאגרי מים מתוקים, במשטרי הזרימה בין מקורות המים האלה כולל זרימה בנהרות, משקעים, ובתהליכי אידוי מים. גורם מרכזי המשפיע על הקצב של זרמים אלה הוא יציבות האקלים, כך ששינויי אקלים עלולים לשנות את היצע המים המתוקים הן במונחים של הגדלה או הקטנה שלו, והן בהקשר של שינוי דפוסי ההקצאה של מים למדינות שונות.

היבט חשוב שעלול לצמצם את היצע המים הוא המלחת מי תהום עקב שאיבת יתר וכן זיהום מים שמזהם מאגרי מים ומי תהום. כך לדוגמה אקוויפר החוף בישראל זוהם במשך שנים כך שבחלקים ממנו לא ניתן להשתמש יותר או שיש צורך בשיקום שלהם. גורם נוסף שעלול להשפיע על גודלם של מאגרי מי-תהום הוא עליית מפלס מי הים עקב התחממות עולמית והפשרת קרחוני-יבשה וקרחונים היושבים על מדפי יבשת. הפרשה כזו של קרחוני-יבשה (במדינות כמו הודו) עלולה גם היא לצמצם את מלאי המים המתוקים בעולם.

היבט נוסף הוא טכנולוגיות ונהלים לניצול מים (כמו טכנולוגיית השקייה בטפטפות), שמירה על אקוויפרים מפני המלחת מי תהום, תהליכים וטכנולוגיות הגורמים או מונעים זיהום מים, בירוא יערות הפועלים כספוג ומאפשרים חדירת מים לקרקע, מניעת סחף קרקע, וטכנולוגיות טיהור מים והתפלת מים.

חלק ממשבר המים הוא איזורי. כך שעודף מים בקנדה אינו מסייע במיוחד כאשר יש מחסור במים באוקראינה או בסין.

השפעות של משבר המים

בטחון תזונתי

מים מתוקים הם אחד המשאבים המרכזים המהווים חסם על היכולת לגדל יבולים חקלאיים. כמות המים בצמח משפיעה על היכולת שלו לבצע את תהליך הפוטוסינתזה שכן תהליך זה כרוך באובדן מים. לכן צמחים באיזור מוגבל במים (כמו מדבר) חייבים להשתמש במים בחסכנות וגידולם איטי יותר, אף אם יש להם דשן כימי ואור שמש בשפע. היבט זה הוא חלק מחוק המינימום של ליביג המתייחס לצמחים - אין זה משנה כמה משאבים יש לך, תמיד יש גורם אחד שהוא זה המהווה מגבלה על גידול הצמח.

לגבי העולם כולו, יותר מידי מים (כתוצאה מהצפות) או פחות מידי מים מתוקים (כתוצאה ממדבור, שינויי אקלים ועוד) או זיהום מים, גוררים לא פעם פגיעה ביבולים של מדינות ואיתם פגיעה בשוק המזון העולמי. ככל שידרש גידול של יותר מזון, מגבלות אלה עלולות להחמיר שכן מערכת יעילה יותר היא גם מערכת בעלת חוסן נמוך יותר - היכולת שלה להתמודד עם זעזועים הוא נמוך יותר.

השפעות על הבריאות

על פי הערכות האו"ם, לכ-1.1 מיליארד בני אדם ברחבי העולם אין גישה למים נקיים לשתייה. מלבד זאת מעריך האו"ם כי לכ-2.6 מיליארד בני אדם אין גישה לסניטציה הולמת (לדוגמה, אמצעים להיפטר ממי ביוב). הנושאים קשורים זה בזה היות וללא מים ותשתיות למי ביוב, זיהום מי השתייה במי ביוב לא מטוהרים היא התוצאה ההרסנית ביותר של היעדר הספקת מי שתייה בטוחים.

בעיות סביבתיות

כתוצאה מכך נרשמות רמות גבוהות של הידבקות במחלות ומוות בקרב אוכלוסיות שמשתמשות במים מזוהמים; השפעות אלה מתבטאות בעיקר בקרב ילדים במדינות לא מפותחות. בין 2 ל-10 מיליון איש, בעיקר ילדים, מתים כתוצאה ממים מזוהמים - או לפחות כ-5,000 ילדים ביום. שלשול לבדו, גורם למוות של 3,900 ילדים ביום במדינות העניות [7].

בעוד שמקרי מוות אלה נחשבים בדרך כלל ברי מניעה, המצב מורכב בהרבה. לטענת לסטר בראון לדוגמה, בספרו תכנית ב' 2.0, האנושות כבר עברה את יכולת הנשיאה של כדור הארץ בהקשר של הספקת מים נקיים [8]. פעמים רבות נשמעות הצעות בדבר טכנולוגיה שיכולה להקל על הבעיה, אבל העלויות הנוכחיות של הפתרונות הטכנולוגיים מותירות מספר מדינות ללא יכולת שימוש בפתרונות אלה. אם מדינות עניות יותר יתעשרו, יתרחש תיקון חלקי של הבעיה, אבל פתרונות מקיימים צריכים לכלול בכל אזור איזון של גודל האוכלוסייה ביחס למשאבי המים וניהול של משאבי מים באופן אופטימלי יותר. בכל מקרה כדי להגיע לאיזון עולמי טוב יותר, יש להתייחס לגודלם הסופי של מאגרי המים.

בעוד שמשבר המים משפיע בעיקר על מדינות עניות, ומדינות עשירות יותר יכולות להתפיל מים. עד כה התפלה היא טכנולוגיה יקרה באנרגיה ובכסף ופחות מאחוז אחד ממי השתייה מושגים בדרך זו.[9] גם ערים כמו ניו יורק, או אזורים בבריטניה סבלו ממחסור במים. זיהום מים הוא בעיה גם במדינות העשירות. לפי טענת NRDC לדוגמה, 7 מיליון אמריקאים חולים כל שנה בגלל זיהום במי שתייה שמולכים במערכת הצינורות.[10] התפלה גם דורשת אנרגיה חופשית ודבר זה מגדיל את טביעת הרגל האנרגטית של האנושות. היום וכיום רוב האנריגה הזו מקורה בדלק מחצבי פרוש הדבר הגדלת התלות של המים והחקלאות במשאבים מתכלים. הספקת מים באמצעות אנרגיה מתחדשת היא גם בעלת מחיר שכן יש צורך להקצות שטחים ומשאבים נוספים לפיתוח אנרגיות מתחדשות.

השפעות על מערכות אקולוגיות ומגוון המינים

צמחים ובעלי חיים תלויים בכמות מספקת של מאגרי מים נקיים. ביצות, ושאר מערכות אקולוגיות מימיות תלויות יותר בהספקה מקיימת של מים נקיים, אבל גם יערות ושאר המערכות האקולוגיות היבשתיות נמצאות תחת איום של שינויים משמעותיים בפרודוקטיביות כאשר זמינות המים יורדת. במקרה של אדמות ביצה (wetland), שטח ניכר פשוט נלקח מהטבע הפראי כדי לספק שטחי מזון ושטחי מחייה לאוכלוסיות אנושיות מתרחבות. אזורים אחרים סבלו מפרודוקטיביות נמוכה עקב ירידה מתמשכת בזרם המים הנכנס, כאשר מקורות מים במעלה הזרם מנותבים לשימוש האדם. בשבע מדינות בארצות הברית, למעלה מ-80% מאדמות הביצה מולאו עד שנות 1980, זמן בו הקונגרס העביר חוק שאסר על אובדן של שטחי ביצה.[11]

אובדן נרחב של שטחי ביצה באירופה הוביל גם הוא לאובדן של מגוון מינים. לדוגמה, ביצות רבות בסקוטלנד יובשו כאשר האוכלוסייה האנושית גדלה והתרחבה.

במישור המרכזי של מדגסקר, התרחש שינוי מאסיבי שחיסל כמעט את כל הצמחייה של היער הסבוך במקום בתקופה בין 1970 עד 2000. חקלאות כרות והבער חיסלה כ-10% מהביומאסה המקומית של המדינה והמירה אותה לאדמת בור שוממה. השפעות אלו נוצרו מפיצוץ אוכלוסין ומהצורך להאכיל אוכלוסייה מקומית ענייה. אך ההשפעות ההרסניות הנוספות כללו סחף של קרקע בערוצי הנחלים שבתורו גרם לנחלים מזוהמים בסחף שצבעם הפך אדום עשורים לאחר ברוא היערות. דבר זה חיסל כמות גדולה של מים נקיים שהיו ראויים לשתייה, והרס גם הרבה מהמערכות האקולוגיות הנחליות של כמה נהרות. מספר מיני דגים הגיעו עד לסף הכחדה וכמה שוניות אלמוגים באוקיינוס ההודי אבדו.

סכסוכים מקומיים

סכסוכים חוצי גבולות מתקיימים לאורכן של 260 מערכות נהרות שונות ברחבי העולם. בעוד שחוקי הלסינקי מסייעים לפרש זכויות מים מקומיות בין מדינות, קיימים מספר סכסוכים מרים מאוד, או שהם קשורים להישרדות בסיסית עד שמתיחות ולוחמה הנם בלתי נמנעים. במקרים רבים סכסוכים על שימוש מים הם רק עוד מימד למתיחות-גבול שכבר קיימת על בסיס בעיות אחרות.

מערכת הנהרות הפרת והחידקל היא דוגמה אחת שבה אינטרסים לאומיים וזכויות שאיבה נמצאו במחלוקת. המדינות איראן, עיראק וסוריה מציגות כולן תביעות לגיטימיות לחלק מהשימוש במים, אבל הדרישה הכוללת למי הנהרות עולה על המגבלות הפיזיות של כמות המים.[12]. בשנת 1974 שלחה עיראק אל הגבול הסורי ואיימה להרוס את הסכר הסורי ב-al-Thawra שעל הפרת.[13]

בשנת 1992, הונגריה וצ'כוסלובקיה הביאו אל בית הדין הבינלאומי לצדק, סכסוך שנגע להטיות של נהר הדנובה והקמת סכרים. מקרה זה מייצג מיעוט מבין הסכסוכים שבהם היגיון ותורת המשפט יכולים להיות נתיב להכרעת סכסוכים. סכסוכים אחרים שבהם מעורבים צפון קוריאה ודרום קוריאה, ישראל והרשות הפלסטינית, אתיופיה ומצרים, עלולים להתגלות כקשים יותר לפתרון.

סכסוכים הנוגעים למים ולמחסור במים לא חייבים להיות בין מדינות. חלק מהתנאים למלחמת האזרחים בסוריה היו בצורת בחלק ניכר משטחה של המדינה שגרמה לגלי פליטים, אבטלה ומצוקה חברתית שסייע לפרוץ המהומות שהובילו למלחמת האזרחים.

חלק מהמדינות בהן יש מחסור מים רציני

  • הודו
  • בנגלדש
  • הפיליפינים
  • הונדורס
  • אל סלבדור
  • גווטמאלה
  • אתיופיה
  • קניה

טכנולוגיות

מחירי התפלת המים וצריכת האנרגיה הנדרשת להפקתם הולכים ויורדים עם השנים, ככל שטכנולוגיות מים מתפתחות. לצד פתרונות אחרים, ממציאים מרחבי העולם מנסים להשתמש בטכנולוגיות שונות לטיהור מים, בנסיון להקל על הבעיה.

דוגמה למערכת כזו היא אופניים לטיהור מים, שגם זכו בתחרות "innovate-or-die":
.

הממציא דן קמן, מנסה לפתור את הבעיה עם מכונת ה״סלינגשוט״, ראו: סלינגשוט (סרט), ברזים חכמים יכולים להיות חלק מהפתרון - [3], ועוד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Ron Nielsen, The little green handbook, Picador, New York (2006) ISBN 0-312-42581-4
  2. ^ United Nations statement on water crisis
  3. ^ UN World Summit on Sustainable Development addresses the water crisis
  4. ^ World Energy Outlook 2005: Middle East and North Africa Insights, International Energy Agency, Paris (2005)
  5. ^ Water Partners International: Global Water Crisis
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 M.M. MEKONNEN, A.Y. HOEKSTRA NATIONAL WATER FOOTPRINT ACCOUNTS: THE GREEN, BLUE AND GREY WATER FOOTPRINT OF PRODUCTION AND CONSUMPTION MAY 2011
  7. ^ http://www.nrdc.org/international/summit/summit3.asp
  8. ^ Lester R. McJiggers, Plan B 2.0, W.W. Norton & Co, New York (2006) ISBN 0-393-32831-7
  9. ^ סקר אוסטרלי מ-2002 לדוגמה, קובע שהתפלה יקרה מידי כאופציה לערים הסובלות ממחסור במים [1]
  10. ^ NRDC - water
  11. ^ William J. Mitsch, James G. Gosselink Wetlands
  12. ^ Nurit Klio, Water Resources and Conflict in the Middle East, Routledge, Oxfordshire, England (2001)
  13. ^ Contested Environments. edited by Nick Bingham, Andrew Blowers, Chris Belshaw, John Wiley and sons, Chichester, UK (2003)
מים

מושגים: משבר המים העולמי - טביעת רגל מימית - משק המים בישראל - מים אפורים

זיהום מים: זיהום מים בישראל - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - סחף קרקע - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה


חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה