מתכות כבדות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מתכות כבדות (באנגלית: Heavy metal) הוא מונח שמתייחס למספר הגדרות של תת קבוצה של מתכות בעלות משקל סגולי גבוה ורעילות. המונח נחשב לפעמים כמטעה וקיים מונח חלופי של מתכות רעילות אבל גם לגביו אין קונצנזוס מדעי והגדרה אחידה. יש מספר הגדרות שחלקן יכולות לכלול יסודות כימיים קלי משקל ולא לכלול כמה מתכות כבדות. לרוב נכללים במונח מתכות כמו עופרת, כספית, אבץ וקדמיום שגורמים לזיהום מים ולבעיות סביבתיות ובריאותיות רבות.

על פי ההגדרה הנפוצה ביותר, מתכות כבדות הן כל היסודות בין נחושת לביסמוט שמשקלם הסגולי עולה על 4.0. אורגניזמים חיים צריכים כמויות זעירות של חלק מהמתכות האלו, ביניהן: קובלט, נחושת, מגנזיום, מוליבדן, ונדיום, אבץ וסטרונציום; אבל כמויות גבוהות של יסודות אלו הן רעילות לכל יצור חי. מתכות אחרות כמו קדמיום, כספית ועופרת אינן נחוצות כלל לקיומו של אורגניזם, וכאשר הן מצטברות בגופם של אורגניזמים רבים הן רעילות להם.

מקורות חשיפה למתכות כבדות

פירוט המתכות הכבדות המסרטנות, שנפלטו לאוויר באיזור חיפה בשנת 2012, לפי דיווחי המפעלים. סה"כ נפלטו 358 ק"ג של מתכות מסרטנות ורעילות. רוב הפליטה של מתכות אלה בוצעה על ידי בתי זיקוק לנפט בחיפה, וחוד אסף פלדה.

המקור העיקרי לפליטה וחשיפה למתכות כבדות הוא זיהום תעשייתי, בעיקר ממקורות של תעשייה כבדה, לרבות זיהום אוויר וזיהום מים. המתכות הכבדות מופיעות לא פעם כחלק מעופרות הנכרות מהקרקע לשם הפקה של חומרי גלם אחרים וכן כשאריות בדלק מחצבי כגון פחם ונפט. תהליכים רבים בזיקוק מחצבים, דלקים מחצביים ובעיבוד מתכות כוללות תרכובות או סגסוגות המכילות שאריות של מתכות כבדות והללו עלולות להיפלט לאוויר.

לדוגמה המקורות העיקריים לזיהום אוויר בישראל בכספית הן שריפת פחם בתחנות כוח (בחדרה ובאשקלון), שכן עופרת הפחם מכילה כמויות שונות של כספית. עוד כספית נפלטת ממפעלי עיבוד מתכת (בחיפה ובאשדוד) ועוד על ידי מפעלים המעבדים מינרלים (ייצור מלט ברמלה, והפקת פוספט על ידי רותם אמפרט).

מקור נוסף לחשיפה למתכות כבדות, בעיקר בקרב עובדים, הוא שימוש בהן במסגרת תהליכים תעשייתיים שונים כגון טיפולים שונים במתכות. דבר כולל שימוש במתכות כבדות כחלק מסגסוגות מתכת, בתעשיית הציפויים, בתעשיית הסוללות, שימוש בתחומי תעשיות מוליכים למחצה ועוד.

בעבר הייתה חשיפה למתכות כבדות בקרב תעשייה קלה (כובענים לדוגמה נחשפו לכספית) ובקרב שימושים בבית או מכונות בתפוצה רחבה כגון עופרת כתוסף דלק במכוניות. אבל עם השנים נעשה ניסיון למצוא חלופות למתכות אלה ולרוב הצליחו לצמצם חשיפה זו (יוצאי דופן לדוגמה הן סוללות). עם זאת - החשיפה למתכות כבדות עלולה להמשך עשרות ואף מאות שנים לאחר הפסקת השימוש בהן היות והן לא מתפרקות לסביבה.

בגלל הרעילות הגבוה שלהן והחשש לבריאות הציבור, מדינות רבות מנסות לצמצם את הפליטה של מתכות כבדות, ולנסות לעבור לטכנולוגיות שמפחיתות את השימוש בהן או נמנעות מהן כליל. לדוגמה דלק נטול עופרת, מדחומים ללא כספית וכו'. עם זאת המשך שימוש בחומרים שנכרים מבטן האדמה כרוך בהכרח בהפקת עופרות המכילות מתכות כבדות, ויש להיפטר מחומרים אלה בצורה כלשהי.

הצעה להקטנת השימוש במתכות כבדות ולטיפול בטוח במתכות אלה היא במסגרת עקרונות העיצוב והתעשייה של מעריסה לעריסה.

חלק מהמתכות הכבדות אינן נשארות באוויר, או במים שאליהם הן נפלטו, אלא מתרכזות כזיהום קרקע ו/או זיהום מים. משם המתכות עוברות הגברה ביולוגית במעלה שרשרת המזון, ויכולים לחשוף בני אדם לזיהום דרך זיהום במזון - במיוחד מזון מהחי. הדבר נוגע למתכות קדמיום, ארסן, עופרת וכספית.

זיהום ארוך טווח

זיהום בעופרת מדגים כי זיהום עלול להתקיים עשרות ואף מאות שנים לאחר פליטתו. עופרת הייתה נדירה מאד בטבע לפני התפתחות האדם והיא מופיעה בביוספרה רק באלפי השנים האחרונות כמעט אך ורק בגלל פעילות האדם, ובעיקר במהלך המאה ה-20 עקב שריפה של תוסף עופרת לבנזין של מכוניות, בשם Tetra-ethyl. דבר זה הוביל להפצה של העופרת לאטמוספירה ומשם לכלל הסביבה. מדידה של כמות העופרת בכלבי מחמד סקוטים וקנדיים הראתה עליה פי 80 בכמות העופרת בדם בעקבות המהפכה התעשייתית. מחקרים על שלדים גילו כי עומס העופרת שקיים כיום (נכון לשנת 2010) על בני אדם גבוה פי 500 עד פי 1,000 לעומת אנשים שחיו לפני העידן התעשייתי. לפי הערכות כמות העופרת בדם לפני המהפכה התעשייתית הייתה 0.016 מיליגרם לדציליטר (μg/dl) ואילו באיזורים מרוחקים בצפון ובדרום כדור הארץ בסוף שנות ה-80, רמות העופרת בדם היו בין 0.78 ל-3.20 מיליגרם לדציליטר. הזיהום הכלל עולמי שנובע מפעילות אנושית והמחזור של עופרת בקרקע במים, ובאוויר ממשיך להיות היבט משמעותי גם היום למרות הפסקת השימוש בעופרת בדלקים.‏[1]

השפעות בריאותיות של מתכות כבדות

מסרטן וודאי
GHS carcinogen sign.png


מתכות כבדות רבות הן לא רק רעילות אלא גם מסרטנות. ארסן, כרום שש ערכי וקדמיום הם מסרטנים וודאיים בקרב בני אדם. עופרת היא מסרטן סביר בבני אדם וכספית, קובלט ואנטימון הם מסרטנים אפשריים בקרב בני אדם.

תוכנית של ארגון הבריאות העולמי, International Programme on Chemical Safety, הגדירה את הארסן, הקדמיום, העופרת והכספית כ-4 חומרים מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר לבריאות הציבור.[1]

לפי הספר עתידנו הגנוב, מתכות כבדות אחדות כמו קדמיום, כספית ועופרת חשודות בהיות משבש אנדוקריני - חומרים המצטברים בגוף במשך שנים, שהם טרטוגנים - מסוגלים לגרור בעיות התפתחות של העובר במהלך ההיריון.

תקנים למתכות כבדות

אמות מידה לאיכות משקעים

הערכת רמת הזיהום של מתכות כבדות במשקעים (סדימנטים) בנחלים, חופים או אגמים בדו"חות של המכון לחקר ימים ואגמים בישראל, מבוססת על הקריטריונים לאיכות סדימנטים של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה של ארצות הברית (NOAA) המבוסס על (Long et al. (1995. קריטריונים אלה, ביחידות מדידה של מיקרוגרם/גרם סדימנט יבש, מתייחסים לרמות זיהום העלולות לגרום להשפעות מזיקות על החי הימי, כגון רכיכות ודגים (ומכאן על מערכות אקולוגיות ועל בריאות האדם). מוגדרות שתי רמות של זיהום:

  • ERL - ריכוזי חומרים שמתחת להם השפעות מזיקות צפויות רק לעיתים נדירות
  • ERM - ריכוזי חומרים שמעל להם השפעות מזיקות צפויות לעיתים קרובות

אמות מידה אלה אומצו לצורך הערכת הממצאים של תכניות ניטור בארצות הברית ובמדינות רבות אחרות. אפשר להגדיר "זיהום בינוני" רמות זיהום שבין ERL ובין ERM ו"זיהום גבוה" רמות זיהום קרובות או מעל ERM. [2]

מתכת ERL ERM
כספית 0.15 0.71
קדמיום 1.2 9.6
כרום 81 370
נחושת 34 270
עופרת 47 220
ניקל 21 52
אבץ 150 410

זיהום במתכות כבדות בישראל

נכון לשנת 2012, דיווחי מפעלים ומתקני טיהור שפכים למשרד להגנת הסביבה בישראל כי הם פלטו כמות של אלפי ק"ג של מתכות כבדות לאוויר ולשפכים ולים. הפליטה של 3 המתכות המסרטנות והרעילות קדמיום, כספית ועופרת, הייתה מעל 1 טונה לאוויר ומעל 1.5 טונות לביוב ולים. כך לדוגמה בוצת השפד"ן שנזקה לים, הכילה מעל 800 ק"ג של עופרת. סיכום של פליטת המתכות האלו בשנת 2012 הוא [2]

סוג החומר פליטות לאוויר (ק"ג) פליטות לשפכים ולים (ק"ג) סה"כ (ק"ג)
עופרת 601.6 1,182.1 1,783.7
כספית 328.4 72.6 401.1
קדמיום 142.0 335.1 477.1
סה"כ 1,072.0 1,589.9 2,661.9

לפי דיווחי מפעלים למשרד להגנת הסביבה, במסגרת המפל"ס, נכון לשנת 2012 נפלטו בישראל 1,783 ק"ג של עופרת לאוויר, לשפכים ולים. 601 ק"ג עופרת נפלטו כזיהום אוויר בעיקר מתעשיות המתכת, הפקת מינרלים, נפט וייצור חשמל. יותר מחצי מהכמות שנפלטה לאוויר נפלטה על ידי שני מפעלים ליציקת מתכת - יהודה פלדות באשדוד, וחוד אסף פלדה בדרום עכו. עוד מקורות הם נגב קרמיקה בירוחם, תחנת הכח הפחמית רוטנברג באשקלון, מפעלי ים המלח, בתי הזיקוק לנפט בחיפה, ואגן ארומה כימיקלים באשדוד. מקורות לזיהום מים עם עופרת כוללים את השפד"ן בראשון לציון ומתקני טיהור מים נוספים כולל מכון הטיהור בחדרה, בהרצליה ועוד. [3]

נכון לשנת 2012 שלוש המקורות התעשייתיים הפולטים את הכמות הגבוהה ביותר של כספית בישראל הם תחנות הכוח הפחמיות הגדולות של חברת החשמל - תחנת רוטנברג באשקלון ותחנת הכוח אורות רבין בחדרה ומפעל יהודה פלדות לעיבוד מתכת באשדוד. שלוש המקורות אלה פולטים 68% מסך זיהום האוויר בכספית בישראל. 3 המקורות הבאים - רותם אמפרט, נשר מלט וחוד אסף אחראים יחד לפליטה של עוד 24% מסך הכספית ו-6 מקורות אלה פולטים יחד 90% מסך הכספית הנפלטת לאוויר בישראל. סה"כ נפלטת לאוויר בישראל כמות כספית במשקל של כ-328 ק"ג בשנה.[4]

לפי דיווחי המפעלים, נכון לשנת 2012, המפעלים בישראל פלטו לאוויר כמות קדמיום בכמות כוללת של 142 ק"ג לשנה. מקורות הפליטה העיקריים כללות את יהודה פלדות באשדוד, חוד אסף פלדה בעכו, תחנת הכוח בגזר של חברת החשמל, מפעלי ים המלח במישור סדום, ופניציה תעשיות זכוכית שטוחה בנצרת עילית. באותה שנה שפכו מפעלי תעשייה קדמיום לשפכים לים בכמות כוללת של 193 ק"ג לשנה. מפעלים שפלטו קדמיום בצורה זו כוללים חיפה כימיקלים דרום בע"מ (במפעלי רותם), מכון טיהור שפכים של חדרה, שפד"ן, ודשנים וחמרים כימיים וצפוי מתכות - עמק זבולון בקריית אתא [5]

רוב הכרום שש-ערכי הנפלט בישראל מקורו בשריפת פחם ודלקים מחצביים אחרים בתחנות כוח של חברת החשמל. נכון לשנת 2012 נפלטו סה"כ 472 ק"ג מתחנות חשמל - 400 ק"ג של כרום-שש ערכי על ידי תחנת הכוח רבין בחדרה, 40 ק"ג בתחנה בגזר, 17 ק"ג בתחנת הכוח אשכול, 8 ק"ג בתחנת כוח ברמת חובב, עוד נפלט כרום כזה בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון ובתחנת הכוח בצפית. עוד 13 ק"ג של כרום שש ערכי נפלטו באותה שנה על ידי "ש.ח. ציפוי אל חלד (2000) בע"מ", מפעל ציפוי מתכות בחיפה, ועוד 2 ק"ג על ידי מפעלי ים המלח. [6]


זיהום קרקע באיזור הצפון

ריכוזים חריגים של מתכות כבדות בקרקע באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי

בשנת 2016, בעקבות שערורייה תקשורתית סביב זיהום האוויר במפרץ חיפה שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תעד מקרים רבים של זיהומי קרקע במתכות כבדות.[3] "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל ארסן, אורניום, כרום, עופרת, קדמיום, ניקל ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1,650 קילומטרים רבועים וכלל 1,823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. [4]

נמצאו מספר אתרים בעלי ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות בקרקע שמקורם בפעילות אנושית [4]:

  • הגדות של נחל גדורה שלאורכו יש ריכוזים גבוהים של ריכוזי מתכות שמקורן בתעשיות לאורך הנחל (ציפוי מתכות, מוסכים ועוד).
  • ליד מפעל המתכת של קיבוץ אלונים נמצאו ריכוזי כרום ומתכות נוספות.
  • מדרום לנחל הקישון, באיזורים שבהם פוזרה ככל הנראה בוצה שהוצאה מהנחל, נדגמו ריכוזים גבוהים מאד של מתכות כולל אורניום. ככל הנראה מקור המתכות הוא במפעלי הדשנים.
  • בחלק העליון של נחל געתון בקרבת מעלות ומעונה, קרוב לוודאי עקב סילוק לא מוסדר של פסולת.

ריכוזים של מזהמים באיזורים הבנויים של חיפה, טבעון, עורף הקריות ואזור עכו מוסבר על ידי פליטת זיהום אוויר ממושך של מפעלי תעשייה שונים (כולל שריפת דלקים, מחזור מתכות וכו'). לפי הערכות על סמך מדידות נקודתיות במפעלי האיזור, המפעלים זיהמו את הקרקע במאות עד אלפי טונות של אבק עם מתכות שונות במהלך שנות ה-80 וה-90, וכמות האבק ששקעה באיזור היא 5-6 טונות לקילומטר רבוע בכל שנה. [4]

חשיפה למתכות כבדות במזון

מתכות כבדות במזון נמצאו מספר פעמים בישראל, בעיקר במזון מהחי (לדוגמה חלב, סוגי בשר ועוד), במיוחד נתגלו מספר פעמים עם ריכוזים מעל לתקן של קדמיום. זיהום זה יכול לנבוע מזיהום במתכות כבדות במזון שאיתו האכילו את בעלי החיים, כאשר הוא הגיע לשם עקב זיהום מים או דשן שהכיל מתכות כבדות.

בנוסף לכך נמצאו לא פעם מקרים של זיהום במתכות כבדות של דגים שנידוגו במי הים בישראל ובדגים שגודלו בבריכות דגים. זיהומים מסוג כספית, קדמיום וארסן לדוגמה נמצאו בדגים שנידוגו בים התיכון. מקור אפשרי למקור זיהום זה היא בוצה שנשפכת מהשפד"ן אל הים ומכילה מתכות כבדות, היות והבוצה מכילה גם חומר אורגני המשמש מזון לדגים, דגים רבים מתקבצים ליד מוצא השפד"ן. [7]

לפי הדוח השנתי של המכון לחקר ימים ואגמים, משנת 2012 מאז אמצע שנות ה-80 פחתו ריכוזי הכספית במשקעים בקרקעית מפרץ חיפה, במיוחד בתחנות ניטור בחלקו הצפוני של המפרץ ובאזור שפך נחל הקישון. מגמה זו התמתנה ואולי אף נעצרה בשנים האחרונות. ההפחתה הדרסטית בהזרמת הקדמיום אל נחל הקישון החל בשנת 2000 באה לידי ביטוי גם בריכוזי הקדמיום בחומר מרחף וגם אצל רכיכות מאזור שפך נחל הקישון ומדרום מפרץ חיפה. באופן כללי לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוזי המתכות הכבדות בתחנות הרדודות לאורך החוף. יש שינויים רב- שנתיים בריכוזי נחושת וקדמיום במשקעים בתחנות מול שפך נחל תנינים, שפך נחל הירקון (החל בשנת 2000) ושפך נחל שורק (החל בשנת 2003) שמראים מגמת ירידה משמעותית. ירידה זו קשורה, ככל הנראה, להפחתה בהזרמת הנחושת מתחנת הכוח רידינג ובהזרמה מנחל שורק. החל בשנת 1996 קיימת מגמה רב-שנתית של ירידה בריכוזי העופרת בכל התחנות לאורך החוף ובמפרץ חיפה.[5]

מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות הכספית אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.[2] בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[5] כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.[5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מתכות כבדות במזון

הערות שוליים

  1. ^ הרעלות עופרת בילדים, ארגון הבריאות העולמי, 2010, ISBN 978 92 4 150033 3
  2. ^ 2.0 2.1 ברק חרות ואחרים, איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009, חקר ימים ואגמים לישראל, 2010
  3. ^ מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו" על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012 פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימים ואגמים, 2012
זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום רעשזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיעישון פסיביחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורה רכהעירוניות מתחדשתטבע עירוניתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים

מים

מושגים ורקע: משבר המים העולמי - טביעת רגל מימית - מים אפורים - מחזור אקולוגי -מדבור - בליית קרקע - התחממות עולמית - שינויי אקלים וקרחונים - שינויי אקלים ומדבור

זיהום מים: זיהום קרקע - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה

מים בישראל: משבר המים במזרח התיכון - משק המים בישראל - גידול אוכלוסין בישראל - חקלאות בישראל - השפעת שינוי האקלים על המים בישראל - בצורת בישראל- התפלת מים בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום קרקע בישראל - פרבור בישראל - זיהום נחלים בישראל


רפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - בשר מעובד - מלח - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - איזור ידידותי להולכי רגל - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל