אורח חיים פעיל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אורח חיים פעיל ובריא (באנגלית: Active living) או חיים פעילים הוא אורח חיים המשלב בתוכו פעילות גופנית לתוך שגרת היומיום, כגון הליכה לקניות או רכיבה על אופניים לעבודה. הנושא של חיים פעילים מקבץ יחד מתכננים עירוניים, ארכיטקטים, מהנדסי תחבורה, מומחים מתחום בריאות הציבור פעילי סביבה ובריאות, המקדמים תשתיות עירוניות, תוכניות התערבות ואקולוגיה עירונית כוללת המעודדים תחבורה פעילה.

אורח חיים פעיל בא על רקע הבעיה של הורדת כמות ההפעילות הגופנית עקב אורח חיים יושבני - עבודות רבות יותר שבהם לא מבוצעת עבודה פיזית אלא רק ישיבה במשרד במיוחד מול מחשבים, שימוש ברכב פרטי כדי להגיע לעבודה ולמקומות אחרים, והקטנת הפעילות הגופנית בשעות הפנאי של מבוגרים וילדים עקב צפייה בטלווייזיה וישיבה מול המחשב.

תשתיות עירוניות לעידוד אורח חיים פעיל כוללות צעדים להפוך איזורים לאיזור ידידותי להולכי רגל: כגון מדרכות, שבילי הולכי רגל, מדרחובים, וכן צעדים לעידוד תחבורת אופניים כגון שבילי אופניים, איזורי מיתון תנועה, ושדרות אופניים. היבטים חשובים נוספים הם קרוב מקומות העבודה ומקומות הקניות והסידורים למקומות המגורים על ידי בנייה מרקמית, עירוב שימושי קרקע ותכנון מוטה תחבורה ציבורית במקום פרבור ותכנון מוטה רכב פרטי. נטיעת עצים בעיר, וצעדים להקטנת השימוש ברכב פרטי כמו גם צעדים להקטין זיהום אוויר בערים.

תוכניות התערבות לאורח חיים פעיל כוללות הדרכות בבתי הספר ותוכניות לעידוד תלמידים והורים להגיע לבתי הספר ברגל או באופניים. הדבר כולל לימודי רכיבה על אופניים, לימוד של כללי הזהירות, אוטובוס מהלך, זיהוי, ומיפוי של שבילי הליכה בטוחים לבתי הספר, והכנת תשתיות לרכיבה והליכה בטוחה אליהם ועוד.

קיימות תוכניות רבות שמיועדות גם למבוגרים - כגון תוכניות לימוד שימוש נכון, בטוח ונוח באופניים לכולם או במיקוד בנשים או במשפחות, הפקת חומר הסברתי בנושאים אלה, וכן אירועים המוניים או קבוצתיים לשם הטמעת ידע והעברתו בין רוכבים או הולכים וותיקים לרוכבים או הולכים חדשים יותר.

רקע - אורח חיים יושבני

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אורח חיים יושבני

פרופסור I-Min Lee, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור I-Min Lee העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מאורח חיים בישיבה ברחבי העולם על ידי הערכת הגברת התחלואה שהם גורמים ברחבי העולם, למחלות לא מדבקות ידועות כמו מחלות לב, סוכרת מסוג 2 וסרטן - במיוחד סרטן השד וסרטן המעי הגס שקושרו במחקרים קודמים לאורח חיים יושבני. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מעישון). הפסקת אורח החיים היושבני תוביל להגדלת תוחלת החיים בלידה ממוצעת של 6 חודשים ו-24 יום. ‏[1][1] בקרב תושבי המערב, שעבורם יש מחסור גדול יותר בפעילות גופנית, ההשפעות הן חזקות עוד יותר ומחקר אחר של פרופסור לי על תוחלת החיים של תושבי ארצות הברית מצא השפעה חזקה יותר של אורח חיים בישיבה על תוחלת החיים בלידה - בין שנתיים לבין 1.3 חודשים.

ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הכמויות הבאות של פעילות גופנית לפי גיל‏[2]

  • ילדים בגיל 5-17: כדאי לבצע 60 דקות פעילות גופנית נמרצת בכל יום. פעילות גופנית רבה יותר מספקת יתרונות בריאותיים נוספים. כדי לבצע פעילות לחיזוק השלד והעצמות לפחות 3 פעמים בשבוע.
  • מבוגרים בגילאים 18-64: כדאי לקיים לפחות 150 דקות של פעילות גופנית מתונה במשך השבוע, או לפחות 75 דקות של פעילות גופנית נמרצת במשך השבוע או שילוב דומה של פעילות נמרצת ומתונה. לשם קבלת יתרונות בריאותיים נוספים מומלץ למבוגרים לבצע 300 דקות של פעילות גופנית במשך השבוע. פעילות לחיזוק השלד והעצמות הכוללת קבוצות שרירים ראשיות כדאי לבצע במשך 2 ימים בשבוע או יותר.
  • מבוגרים בגיל 65 ומעלה: כדאי לקיים לפחות 150 דקות של פעילות גופנית מתונה במשך השבוע, או לפחות 75 דקות של פעילות גופנית נמרצת. יש יתרון בריאותי נוסף בקיום של פעילות גופנית במשך 300 דקות בשבוע. לאנשים עם בעיות בניידות מומלץ. לבצע פעילות גופנית כדי לשפר את שיווי המשקל ולמנוע נפילות 3 פעמים בשבוע או יותר, ביצוע פעילות לחיזוק השרירים כדאי לבצע לפחות 2 ימים בשבוע או יותר.

האינטנסיביות של הפעילות הגופנית משתנה בין אנשים. כדי להנות משיפור בריאות הלב-ריאות כל פעילות גופנית צריכה להמשך במשך 10 דקות לפחות. ‏[2]

לפי המלצת משרד הבריאות של ארצות הברית משנת 2008, שאליה הצטרף גם משרד הבריאות בישראל, 150 דקות של פעילות גופנית מתונה הפרוסים על פני השבוע, לדוגמה חצי שעה הליכה, 5 פעמים בשבוע יכולה להוציא אנשים מהקטגוריה של "אורח חיים יושבני". כך גם פעילות בעצימות גבוהה באורך שבועי מצטבר של 75 דקות או שילוב של שני הדברים במנות של 10 דקות לפחות[2] לדוגמה חצי שעה הליכה, 5 פעמים בשבוע, יכולה להוציא אנשים מהקטגוריה של "אורח חיים יושבני". פעילות גופנית מתונה מוגדרת על ידי פרופסור לי בצורה הבאה - אפשר להרגיש את קצב פעימות הלב שלך עולה מספיק כך שתוכל לנהל שיחה עם חבר, אבל אין לך מספיק אוויר כדי לשיר. כל פעילות מתאימה לזה - הליכה, שחיה, רכיבה באופניים וכו'. מלבד פעילות ספורט כל פעילות יכולה לסייע לשפר את איכות החיים כמו גינון, ריקוד, משחק עם הילדים, הליכה עם הכלב, הליכה לעבודה וכו'. לטענתה, אורח חיים פעיל, כלומר הקניית הרגלים כאלה ושמירה עליהם במשך שנים, היא שוות ערך לגמילה מעישון. [3]

השפעות בריאותיות של אורח חיים פעיל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות בריאותיות של פעילות גופנית

יש יותר ויותר מחקרים מהשנים האחרונות המצביעים על החשיבות הרבה של פעילות גופנית מספקת לבריאות ועל הנזקים של אורח חיים יושבני.

בשנת 2012, פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון הרפואי The Lancet. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים שנגרמו עקב מחסור בפעילות גופנית ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת-פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו מחלות לב, סוכרת מסוג 2 וסרטן - במיוחד סרטן השד וסרטן המעי הגס, שקושרו במחקרים קודמים לאורח חיים יושבני. הם השתמשו בטבלאות של תוחלת חיים כדי לבדוק את ההשפעה על תוחלת החיים בכל מדינה. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני קשור לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מעישון). לפי המחקרים הפסקת אורח החיים יושבני תוביל להגדלת תוחלת החיים בלידה של אדם ממוצע בעולם ב-6 חודשים ו-24 יום. ‏[1][4]

לפי אי-מין לי ושותפיה למחקר, תת פעילות גופנית הגדילה ב-6% את עומס התחלואה במחלת לב כלילית (3.2% בדרום מזרח אסיה עד 7.8% במזרח התיכון). ב-7% את עומס התחלואה בסוכרת מסוג 2 (בין 3.9% ל-9.6%) וב-10% בסרטן השד וב-10% בסרטן המעי הגס (בין 5.7% עד 13.8%). תת פעילות גופנית תורמת ל-9% (בין 5.1% עד 12.5%) מכלל מקרי המוות בטרם עת ברחבי העולם, או 5.3 מתוך 57 מיליון מקרי המוות שניתן למונעם שהתרחשו בשנת 2008. תוחלת החיים הייתה גדלה ב-0.68 שנים (בין 0.41 ל-0.91 שנים). אם ניתן היה להוריד 10% מכלל תת הפעילות הגופנית ב-10% הדבר היה מקטין את מספר מקרי המוות ב-530 אלף בני אדם בשנה.‏[1] יש לשים לב כי תוצאה זו נוגעת לכלל מדינות העולם, כולל מדינות שבהן יש כמות גדולה של שתיית אלכוהול, עישון או הדבקות במחלות מדבקות - פרוש הדבר כי במדינות מערביות ייתכן כי השפעה זו גדולה יותר (ראו מחקרים בהמשך).

במחקר כלכלי של Beale ואחרים משנת 2007 בבריטניה, הם טוענים כי הגברת הפעילות הגופנית תסייע למניעה ולהפחתה של 20 מחלות ומצבים גופניים. לפי החוקרים אנשים שפעילים כיום מפחיתים את הסיכוי שלהם לחלות במחלות כרוניות מרכזיות ב-50%, ולהפחית את סיכוי התמותה בטרם עת ב-20%-30%. [3]

מחקר משנת 2012 של של פרופסור I-Min Lee ושל Peter T Katzmarzyk מצא כי תוחלת החיים בלידה של תושבי ארצות הברית יכולה לעלות ב-2.0 שנים אם הם יצליחו להוריד את הישיבה העודפת לפחות מ-3 שעות ביום ולעלות ב-1.38 שנים על ידי צפייה בטלוויזיה במשך פחות משעתיים ביום. [4]

מחקרים שונים מקשרים בין מחסור בפעילות גופנית לבין שלל מחלות ומצבים רפואיים כולל: חרדה, מחלת לב כלילית, דיכאון, סוכרת מסוג 2, סרטן המעי הגס, סרטן השד, פקקת ורידים עמוקה, השמנת יתר, לחץ דם גבוה, אוסטאופרוזיס, אבנים בכליות, אי סדירות בלפידים וכאבים בגב התחתון. [5]

מחקר משנת 2014 טען שאורח החיים היושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים[6].

"זמן מסך" - ישיבה ממושכת מול הטלוויזיה מול המחשב, הוא בעל השלכות בריאותיות הקשורות בהשמנה, בהרגלי תזונה ובהרגלי שינה ראו השפעות בריאותיות של טלוויזיה והתמכרות למשחקי מחשב. בנוסף יש מספר מומחים ועיתונאים הטוענים כי גלישה מרובה באינטרנט, וגירוי בלתי פוסק מצד אייפדים, אייפונים, גורם להפחתה ביכולת המוח לבצע פעולות מסוימות כגון קריאת ספרים וחשיבה לעומק. לפי טענה זו מכשירים אלה מעודדים את המוח לבצע פעולות שטחיות של עיבוד מידע, ומרגילים אותו בכך להימנע ממאמץ רב שדורשות פעולות מורכבות יותר. גם התקשורת בין הורים וילדים נפגעת עקב נוכחות מתמדת של טכנולוגיית תקשורת [7].

תוחלת חיים

מחקר שפורסם בשנת 2000 על ידי חוקרים מ-Copenhagen University Hospital וכלל מעקב לאורך 14 שנים ויותר אחר 13,375 נשים ו-17,265 גברים בגילאים 20-93 מצא כי רכיבה על אופניים מהווה היבט בריאותי מגן משמעותי מאד. בהתחשב בגורמים כמו חינוך, הרגשה בריאותית, לחץ דם, כולסטרול, אינדקס מסת גוף, וגורמי סיכון כמו עישון. מי שעסקו בפעילות גופנית גבוהה ואינטנסיבית היו בעלי סיכוי תמותה נמוכים ב-50% בכל הגילאים והמגדרים. כמו כן, אפילו לאחר הוספת גורמים כמו פעילות גופנית בשעות הפנאי, מי שלא רוכבים לעבודה הם בעלי סיכוי תמותה גבוהים ב-39% לעומת מי שכן רוכב. [5]

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), גילה כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של אוטובוסים ורכבות נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים. הסיבות לכך כוללות הפחתה בתאונות דרכים (לרמה של רבע מישובים פרווריים) ושיפור הבריאות הגופנית והנפשית בעקבות עידוד תחבורה פעילה [8]

הרגשה טובה יותר ושיפור המצב הנפשי

על פי מחקר שנערך במינסוטה בקרב 4,500 בני נוער, קיים קשר סטטיסטי בין פעילות גופנית גבוהה יותר למידת דיכאון נמוכה יותר. הקשר הסיבתי לדבר זה יכול לנבוע פעילות של חומרים המופרשים בעקבות פעילות גופנית (אנדורפינים), וכן בגלל כושר גופני טוב יותר. כך לדוגמה, Phenylethylamine (או PEA) הוא ממריץ טבעי שמיוצר על ידי הגוף. צוות מחקר בריטי בדק את רמות החומר בשתן של 20 מתנדבים, 24 שעות לפני ואחרי פעילות גופנית מתונה ומצא שרמת ה-PEA עלתה ב-77% אחרי הפעילות. עלייה זו מביאה למצב רוח משופר, הנקרא לעיתים "היי של אצנים".[9]

מספר מחקרים שערך פרופסור מתי מינץ, פסיכוביולוג מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מצאו קשר בין בעיות בתחושת שיווי המשקל של ילדים לבין חרדה. לדבריו, לעתים במקום טיפול פסיכולוגי בילדים הסובלים מבעיות חרדה, כדאי לשקול טיפול פשוט של אימון בשיווי משקל. פעילות יום יומית כמו קפיצה על רגל אחת, טיפוס, נדנוד ורכיבה על אופניים יכולה לסייע לפיתוח אימון שיווי המשקל ולסייע במצב הנפשי.[10]

Gregory Owen Thomas ו-Ian Walker ביצעו מחקר בקרב 1,600 סטודנטים בריטים באוניברסיטת BATH ופרסמו אותו בשנת 2015.[11] הם מצאו כי הרגלי היוממות של רוכבי אופניים הם חזקים מעט יותר מאשר אלו של משתמשי תחבורה ציבורית ואלה חזקים מעט יותר מאשר הנהגים. אנשים שמשתמשים בתחבורה פעילה מתייחסים בחיוב ליוממות שלהם לעבודה ומתייחסים לכך כאל חוויה חיובית שמערבת התרגשות ורוגע. חווית הרוגע חזקה יותר בקרב הולכי רגל ואילו רוכבי האופניים חווים יותר ריגוש. נהגים מתייחסים לנסיעה בצורה ניטרלית. ייתכן כי הדבר קשור לכך שנהיגה נתפסת כ"צורה נורמלית" של התחבורה עבורם והיא נתפסת לכן כהעדר כל רגש. נסיעה באוטובוס נתפסת כחוויה בעלות השלכות שליליות. לפחות לאנשים משכילים בבריטניה, אין הבדלים מהותיים בתפיסת עולם סביבתית בין משתמשים של אמצעי תחבורה שונים. [12]

סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס הוא אחד הסרטנים השכיחים בישראל בקרב גברים ונשים כאחד. נכון לשנת 2012 מתגלים בישראל כ-3,000 חולים חדשים בסרטן המעי הגס, ומתים ממנו כ-1,300 אנשים בכל שנה. מתחת לגיל 65 מתים כ-265 ישראלים בכל שנה מסרטן המעי הגס.‏[6][7]

לפי מחקר משנת 1998, השוואה של מקרי סרטן המעי הגס בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק שהעדר פעילות גופנית, אכילת יתר (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), ואולי גם דיאטה עשירה בבשר (אדום ו/או מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס.[8] ולעומת זאת, פעילות גופנית, ואכילה של הרבה פירות וירקות מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60%-80% [9].

סרטן השד

סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בישראל. נכון לשנת 2012 חלו בסרטן השד כ-5,000 נשים בישראל, כ-3,000 מתוכן מתחת לגיל 65. אחד מכל 3 מקרים חדשים של סרטן בישראל בקרב נשים הוא סרטן שד.‏[6] נכון לשנת 2012 כ-1,000 נשים (ו 19 גברים) מתות בשנה מסרטן השד, מתוכן כ-400 נשים מתות מסרטן בכל שנה לפני גיל 65. ‏[7]

בשנת 2014 ערכו חוקרים מטה-אנליזה של מחקרים על הקשר בין פעילות גופנית לבין הורדת הסיכון לסרטן השד. החוקרים בחנו 7 מחקרי מעקב (cohort studies) 14 מחקרים מסוג מקרה-ביקורת (case control) שנבחרו לפי איכות המחקר במדד Newcastle-Ottawa. במחקרי המקרה -ביקורת מצאו יחס הסיכויים (odds ratio) של 0.84 (רווח סמך של 0.81 עד 0.88) ומחקרי המעקב מצאו יחס סיכונים של 0.61% (רווח סמך של 0.59-0.63). כלומר ניתן להעריך כי הסיכון לתחלואה בסרטן שד בקרב נשים שעוסקות בפעילות גופנית יכול להיות נמוך ב-20 עד 40 אחוזים. לפי החוקרים פעילות גופנית עשויה להוריד את הסיכון לתחלואה בסרטן השד, בעיקר בקרב נשים בגיל לאחר חדלון הווסת.‏[10]

לפי פרסום של האגודה למלחמה בסרטן, משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן השד ב-10%-16%. ‏[11]

מחלות לב

מחלות לב הן גורם המוות השני בחשיבותו בישראל. נכון לשנת 2012, כ-17% מכלל התמותה, כ-6,800 ישראלים בשנה, מתים ממחלות לב. בגילאים 0-65 מחלות לב גורמות ל-11% מכלל מקרי המוות, כ-720 מקרי מוות בשנה. ‏[7]

מחקר משנת 2009 על 2,400 מבוגרים מצא כי אנשים שרכבו או הלכו לעבודה היו בעלי כושר גופני טוב יותר, סבלו פחות מעודף משקל והיו רזים יותר, והיו בעלי לחץ דם נמוך יותר, ובעלי רמת אינסולין טריגליצרידים בדם טובה יותר יחסית למבוגרים אחרים שלא רכבו, וזאת תוך התחשבות במשתנים אחרים כמו גיל, עישון, מוצא, השכלה, הכנסה ופעילות גופנית אחרת. כל המשתנים האלה משפיעים על הסיכון לחלות במחלת לב [13]

מחקר שנערך במחלקה למניעת מחלות כרוניות במכון הלאומי לבריאות הציבור בפינלנד, שבדק 26,643 נשים וגברים מרחבי פינלנד בגילאים 24-64 שהיה להם לחץ דם גבוה אך לא היה להם עבר של מחלות לב, שבץ או סכרת, על פני 20 שנה, מצא כי רכיבה על אופניים באופן יומיומי מפחיתה מחלות לב בקרב גברים ונשים בעלי לחץ דם גבוה בצורה משמעותית. [12]

סוכרת

בבחינת אפקט הפעילות הגופנית במשך 16 שבועות על 65 מתעמלים בטווח גילים של 21-87 והשוואתם ל-27 משתתפי קבוצת הביקורת שלא מתעמלים, נמצא כי הרגישות לאינסולין פוחתת עם העלייה בגיל. אצל הצעירים הפחיתה ההתעמלות את העמידות לאינסולין גם 4 ימים אחרי ההתעמלות ואילו אצל המבוגרים נראתה ירידה רק 24 שעות אחרי ההתעמלות אך היא לא נשמרה לטווח ארוך. מכאן הסיקו החוקרים כי מעל גיל 40 כדאי להתעמל יותר. כמו כן הדבר מצביע על יתרון בפעילות מתונה ויומיומית על פני פעילות פעם בשבוע אינטנסיבית יותר. [14]

השמנת יתר

מחקר משנת 2008 מצא כי נערים שרוכבים על אופניים, או נוסעים בסקייטבורד לפחות 4 ימים בשבוע, מפחיתים את הסיכון להפוך למבוגרים בעלי משקל יתר ב-48%.[15]

מחקר שהשווה את כמות הפעילות הגופנית וההשמנה בין מדינות מערביות שונות, נראה כי יש קשר סטטיסטי בין מדינות שיש בהן פעילות גופנית רבה (כולל שימוש בתחבורה ציבורית) לבין מדינות שבהן יש כמות נמוכה של השמנת-יתר. הקשר הסטטיסטי לא בהכרח מצביע על הסיבתיות אבל ייתכן שיש קשר בין שני הגורמים. לדוגמה מחקר שנערך בסין מצא כי גברים סיניים שעברו מאמצעי תחבורה אחרים למכוניות היו בעלי סיכוי גדול פי 2 לסבול ממשקל יתר. [13] מחקר שנערך באטלנטה עם 10,000 משתתפים מצא כי כל שעת נהיגה קשורה סטטיסטית לשיעור השמנה גבוה ב-6%, וכי כל ק"מ נוסף שצועדים ביום קשור סטטיסטית לסיכוי של 4.8% של ירידה בשיעור ההשמנה.[13]

גורמים המשפיעים על אורח חיים פעיל

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), מגלה כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של אוטובוסים ורכבות נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[16] הסיבות לכך כוללות הפחתה בתאונות דרכים (לרמה של רבע מישובים פרווריים), שיפור כושר גופני והבריאות הגופנית, שיפור הבריאות הנפשית (בעקבות עידוד של תחבורה פעילה), הפחתה בזיהום אוויר מתחבורה, שיפור הנגישות לשירותי רפואה, שיפור הנגישות למזון בריא יותר, אפשרויות כלכליות טובות יותר להשיג שירותים אלה והקטנת המתח הנפשי בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. על פי Todd Litman, מחבר הדו"ח, היבטים אלה לרוב אינם מחושבים בהערכות כדאיות כלכלית של פרוייקטי תחבורה שונים. [14]

המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית ממליץ על לפחות 22 דקות ביום של פעילות גופנית מתונה כמו הליכה מהירה, כדי לשמור על הכושר ועל הבריאות. רק מחצית מהאמריקאים המבוגרים מצליחים לעמוד בכך, אבל רוב נוסעי התחבורה הציבורית מגיעים ליעד זה על ידי הליכה לתחנות של תחבורה ציבורית.מאפיינים של השכונה שמעודדים שימוש בתחבורה ציבורית כמו עירוב שימושי קרקע, ותכנון מרחב ידידותי להולכי רגל משפרים גם הם את בריאות הציבור. מתוך התושבים שיכולים להגיע ליעדים עירוניים רצויים בתוך 10 דקות הליכה מהבית, מצליחים 43% להגיע ליעד המומלץ של פעילות גופנית, זאת לעומת 27% מאנשים שנמצאים באיזורים בעלי תכנון מוטה רכב פרטי[14] מקרב אזרחים בוגרים שיכולים לבצע פעילות גופנית, מי שמצליחים להגיע ליעד של הפעילות הגופנית הם בעלי הוצאות בריאות של 1,019 דולר לשנה, הוצאות נמוכות ב-32% (או 330 דולר) יחסית לאנשים בעלי אורח חיים יושבני (1,349 דולר בשנה). [14]

עידוד של תחבורה פעילה מספקת תמריץ נוסף לפעילי סביבה וחברה לתמוך בתחבורה פעילה ובמתן תמריצים נגד שימוש ברכב פרטי כגון עירוניות מתחדשת, קידוםתחבורה ציבורית, שבילי אופניים, הטלת אגרות גודש, בניית איזורים ללא מכוניות ועירוב שימושי קרקע. מלבד הגברת הכושר הגופני הדבר יכול גם לצמצם פליטת גזי חממה,[17][18]. להקטין זיהום אוויר מתחבורה ולצמצם בעיות של פקקי תנועה ותאונות דרכים.

אורח חיים פעיל בישראל

סקר של ארגון הבריאות העולמי שהשווה את הרגלי הפעילות הגופנית של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.[15]

בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה , עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית באופן שימנע נזקים בריאותיים של אורח חיים יושבני. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן- גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ-43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. [16] דבר זה קשור ככל הנראה לתכנון מוטה רכב פרטי שיש בישראל שמחד מקשה על השימוש בתחבורת אופניים, תחבורה רגלית ותחבורה ציבורית ומאידך גורם לשעות רבות בפקקי תנועה.

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית תורם ל-7.7% מסך התמותה במדינות עשירות. ‏[17] היות ובישראל נפטרו בשנת 2012 כ-40 אלף איש בשנה, ‏[7] ניתן להעריך באופן גס את כמות התמותה בישראל כתוצאה ממחסור בפעילות גופנית בכ-3,000 איש בשנה.


עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40 מישראל, שיבצע פעילות גופנית מספקת, ניתן להפחית כ-117,000 דולר מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.[18]

אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית החיסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.[18]


בשנת 2011 פעלו משרדי הבריאות והחינוך לקידום תוכנית "אורח חיים פעיל ובריא" המעודד שילוב של קיום פעילות גופנית וספורט, יחד עם המלצות לתזונה בריאה.

עיקרי ההמלצות הנוגעות לפעילות גופנית כללו:[19]

  • תמרוץ לרשויות מקומיות המעודדות תוכניות לפעילות גופנית בשטחים פתוחים כגון קבוצות הליכה, מתקני ספורט בשטח ושבילי אופניים.
  • בחינת דרכים אפשריות להעלאת המודעות בקרב המעסיקים לעניין החשיבות והתועלת הקיימת בקידום בריאות העובדים במקום העבודה.
  • הנגשה והקלה ביכולת השימוש במכוני כושר (החלפת הצורך בקבלת אישור רפואי בהצהרת בריאות אישית, התייחסות לנערים מגיל 14 כמבוגרים)

שאר עיקרי ההמלצות נוגעות לתזונה בריאה:

  • בחינת שימוש בכלי רגולציה צרכניים לשם הגברת מודעות הצרכנים לחשיבות הצריכה של מוצרי מזון בעלי ערך תזונתי גבוה כגון לחם מחיטה מלאה, על מנת להביא לירידה במחירם.
  • הגבלת מכירת מזון בו אחוז שומן הטראנס גבוה.
  • תקצוב מיוחד יינתן לקופות החולים שיעסקו בקידום בריאות ויקיימו פעולות כגון קבוצות תמיכה וטיפול להורדה במשקל, טיפול בסוכרת, סדנאות להורים וילדים שמנים, וייעוץ פרטני למבוטחים.
  • הגבלת פרסום מזון בעל ערך תזונתי נמוך בשעות צפיית ילדים ובשעות צפיית שיא.

המלצות משרד הבריאות אינן מתייחסות לתחבורה בישראל ולגידול השימוש ברכב פרטי לשם יוממות ולסוגיות תכנון עירוני וגורמים אחרים הנוגעים לאחוז השימוש בתחבורה פעילה כגון תכנון מוטה רכב פרטי, פרבור, עירוב שימושי קרקע או רחוב ידידותי להולכי רגל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy, The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012
  2. ^ 2.0 2.1 Physical activity- fact Sheet, ארגון הבריאות העולמי
  3. ^ Beale S, Bending M, Trueman P. An Economic Analysis of Environmental Interventions that Promote Physical Activity. NICE PDG Report. May 2007
  4. ^ Peter T Katzmarzyk, I-Min Lee Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis BMJ Openbmjopen.bmj.com BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828
  5. ^ ANDERSEN, L. ET AL. All-cause mortality associated with physical activity during leisure time, work, sports, and cycling to work. Archives of internal medicine, 160: 1621–1628(2000).
  6. ^ 6.0 6.1 מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012, למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012, משרד הבריאות, יולי, 2015
  8. ^ Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. Meat consumption and risk of colorectal cancer. JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.
  9. ^ Cummings JH, Bingham SA. Diet and the prevention of cancer. BMJ 1998;317:1636-40. הטקסט המלא. PMID 9848907.
  10. ^ Gonçalves AK et al,Effects of physical activity on breast cancer prevention: a systematic review, J Phys Act Health. 2014 Feb;11(2):445-54. doi: 10.1123/jpah.2011-0316.
  11. ^ פעילות גופנית יכולה להציל חיים, האגודה למלחמה בסרטן, 2009.
  12. ^ מה הקשר בין מחלות לב לרכיבה על אופניים? נאווה עינבר, מגזין אופניים
  13. ^ 13.0 13.1 David R. Bassett, Jr., John Pucher, Ralph Buehler, Dixie L. Thompson, and Scott E. Crouter, Walking, Cycling, and Obesity Rates in Europe, North America, and Australia , Journal of Physical Activity and Health, 2008, 5, 795-814
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 Todd Litman, Evaluating Public Transportation Health Benefits ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010
  15. ^ ד"ר גל דובנוב-רז, אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית בית החולים שיב"א
  16. ^ סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21 דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות
  17. ^ Global health risks גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009
  18. ^ 18.0 18.1 Aliza Matusevich, An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009
רפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - בשר מעובד - מלח - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל