השמנה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף משקל יתר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השמנה (באנגלית: Overweight, Obesity) היא מצב גופני, שבו יש הצטברות עודפת של שומן בגוף, שעלולה לגרום לפגיעה בבריאות. פרט לאדם, מספר בעלי חיים מסוגלים לפתח מצב של השמנה, בתנאי שהם בעלי יכולת אגירת שומן באברים פנימיים או תחת-העור.

המדד המקובל להשמנה על ידי גורמי בריאות הוא מדד מסת גוף או BMI. משקל תקין של בני אדם נע בין ערכי BMI של 18.5 עד 25. ערך BMI מעל 25 מכונה עודף משקל. ערך BMI מעל 30 מכונה השמנה או השמנת-יתר (Obesity). השמנת יתר חולנית היא מצב קיצוני עוד יותר של מדד BMI מעל 40.

עודף משקל והשמנה הם גורם סיכון בריאותי חשוב עבור מספר מחלות לא-מדבקות מרכזיות ביניהן מחלות לב, שבץ, סוכרת, דלקת מפרקים ניוונית ומספר סוגי סרטן. [1]. לפי הערכת גופי בריאות, בשנת 2013 משקל עודף והשמנה (Obesity) הובילו למוות בטרם-עת של 4.5 מיליון אנשים ברחבי העולם. [1] הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן קבעה כי יש מספיק עדויות לקבוע קשר בין עודף שומנים בגוף - כולל משקל יתר, והשמנה ועלייה במשקל לבין לפחות 13 סוגים שונים של סרטן. [1] הסיכונים בריאותיים רבים גדלים ככל שעודף המשקל חריף יותר. בשנת 2018 הכריזו ההסתדרות הרפואית והחברה לחקר וטיפול בהשמנה בישראל כי השמנה היא מחלה כרונית, וכי השמנה גורמת למוות של כ-4,000 איש בכל שנה בישראל. [2]

הסיבות העיקריות להשמנה נובעות בעקר מאורחות חיים הקשורות בהרגלי אכילה לא בריאים ותזונה לא בריאה ובמידה פחותה יותר מחסור בפעילות גופנית - אורח חיים יושבני. [1] אחד ההיבטים הבעייתיים בהשמנה, בעיקר בקרב ילדים, הוא "מעגל קסמים" של לעג, בידוד חברתי, בושה ומתח נפשי שמעודדים "אכילת פיצוי" וכן גורמים להפחתה בכמות הפעילות הגופנית. היבט בעייתי אחר הוא "התמכרות" לסוגי מזונות לא בריאים עתירים בסוכר, מלח ושומן אופניינים למזון מעובד ומזון מהיר, וכן מגוון של מנגנונים - חברתיים, עיצוביים וביולוגיים שמעודדים תזונה לא בריאה.

כתופעה חברתית, העליה בהשמנה נובעת כתוצאה משינויים חברתיים וסביבתיים הקשורים בצמיחה כלכלית ומחסור במדיניות למניעת השמנה בתחומים כמו בריאות, חקלאות, תחבורה, תכנון עירוני, סביבה, עיבוד מזון, הפצת מזון, שיווק מזון וחינוך. [2] השמנה נפוצה במיוחד בחברות תעשייתיות מודרניות שבהן יש גישה קלה למזון מעובד ומזון מהיר שהם עתירים בסוכרים מלח ושומנים, ואורח חיים יושבני ודל בפעילות גופנית. גורם מרכזי לעליה בהשמנה הוא כלכלת השמנה - המאמצים המוצלחים של חברות מזון לשווק יותר מזון ובמיוחד הקידום שלמזון מהיר ומזון מעובד מטעמים של הטמעת הרגלי אכילה בקרב ילדים, חסכון כלכלי ושליטה על נתחי שוק. היבט מרכזי נוסף בהשמנה קשורים באורח חיים יושבני כולל תכנון מוטה מכוניות, מעבר לעבודות משרדיות והגדלת הזמן מול מסכים הגורמים להפחתת הפעילות בחיי היום יום.

גורמי בריאות רואים בהשמנה כעין "מגפה" עולמית שהולכת ומתפשטת. עודף משקל, השמנה, והשמנת-יתר-חולנית נמצאים במגמת עליה ברחבי העולם. מאז שנת 1975 ועד 2016 כמות האנשים במצב השמנת יתר עלתה כמעט פי 3. בשנת 2003 היו בעולם מיליארד מבוגרים בעלי משקל יתר או שמנים.[3] בשנת 2016 חיו בעולם מעל 1.9 מיליארד מבוגרים במצב של עודף משקל או השמנה, מתוכם 650 מיליון הם במצב של השמנת-יתר. מעל מיליון ילדים מתחת לגיל 5 הם בעלי עודף משקל או השמנה. אחוז השמנים עולה בכל קבוצות הגיל. מעל 340 מיליון ילדים ונערים בגילאים 5-19 הם בעלי עודף משקל או השמנה. לפי ארגון הבריאות העולמי השמנה היא מצב בר-מניעה. [3][4]

גוף בריא דורש כמות מינימלית של שומן לשם תפקוד של מערכות שונות כמו המערכת הורמונלית, המערכת החיסונית, לשם בידוד תרמי, הגנה מפני זעזועים לאיברים רגישים ולאגירת אנרגיה. כדי לשמור על משקל תקין יש לשמור משקל מעל ערך BMI 18.5, שמתחתיו נמצאים בתת-משקל. חשש מפני השמנה ומפני סטיגמות חברתיות הכרוכות בה, עלול לגרום הפרעות אכילה, כמו אנורקסיה ובולימיה, שלהן נזקים בריאותיים אחרים. קיימות דיאטות ושיטות שונות כדי לנסות להרזות, וחלקן עלול לגרום נזקים בריאותיים. שיטות הרזיה כמו "דיאטות כאסח" יכולות להוביל להרזיה בטווח הקצר, אבל הן גורמות לגוף לייעל את צריכת האנרגיה שלו, ולאחר תקופת הדיאטה מגיעים למשקל גבוה עוד יותר מאשר בתחילתה.

הגדרות להשמנה

הדרך הקלה ביותר למדוד השמנה בקרב האוכלוסייה הכללית ולשם השוואות בינלאומיות, והשוואות בין שנים היא מדד מסת הגוף (BMI - Body Mass Index). בשנות ה-90 נקבע מדד מסת הגוף כתקן הבינלאומי בתחום, שגם ארגון הבריאות העולמי משתמש בו. כיום הוא משמש כמדד המרכזי והפופולרי ביותר לחישוב השמנה, בו רופאים נעזרים כדי לזהות אנשים הסובלים מעודף משקל או מתת-משקל.

הנוסחה לחישוב ה-BMI היא: משקל הגוף (בקילוגרמים) חלקי הגובה (במטרים) בחזקת שתיים. להלן המשמעות של ערכי BMI בקרב מבוגרים :[5]

  • BMI מתחת 18.5 נחשב תת-משקל.
  • BMI בין 18.5 ל-25 נחשב משקל תקין.
  • BMI מעל 25 נחשב משקל עודף. (Overweight)
  • BMI מעל 30 נחשב השמנה (Obesity).

יש המבצעים הבחנות נוספות כמו "השמנת יתר" ל-BMI מעל 35, ו"השמנת יתר חמורה" ל-BMI מעל 40, עם זאת ארגוני בריאות מתריעים על השפעות בעייתיות לבריאות כבר במדדי BMI נמוכים יותר של משקל עודף והשמנה.

דוגמה: אם אדם בוגר שוקל 90 ק"ג, וגובהו 1.95 מטרים, חישוב BMI שלו יהיה: [math]\displaystyle{ \ BMI=\frac {90} {1.95^2} = 23.7 }[/math] לכן, על פי מדד ה-BMI שלו, 23.7, המשקל של אדם זה תקין.

בקרב ילדים מחשבים את הBMI באופן זהה למבוגרים, אבל השאלה אם הילד סובל מעודף משקל או לא תלויה גם בגיל.[5] BMI הוא מדד סטטיסטי וקשה יותר להסיק ממנו לגבי משקל של אדם ספציפי. לדוגמה אנשים אתלטים באופן מיוחד הם בעלי משקל גבוה יותר בגלל שיש להם יותר מסת שריר בגוף ולכן הגוף שלהם שוקל יותר. עם זאת מדד BMI הוא מדד גס נוח ופשוט שיכול לתת תמונה מהירה וברורה לגבי אוכלוסיות. כמו כן מדד זה מתאים הן לנשים והן לגברים.

אפידמיולוגיה - היקף ההשמנה

ההשמנה נפוצה בכל השכבות החברתיות-כלכליות. עלייה ניכרת מתמדת בשכיחות ההשמנה נצפתה במהלך העשורים האחרונים בילדים, בבני נוער ובמבוגרים.

לפי נייר עבודה של IARC מוערך כי בשנת 2014 היו בעולם כ-640 מיליון מבוגרים עם השמנת יתר חולנית. דבר זה מהווה גידול של מספר השמנים בפקטור של 6 לעומת שנת 1975. בנוסף היו כ-100 מיליון ילדים ונערים עם השמנת יתר חולנית -עליה בפקטור של 2 מאז 1980. הערכת השכיחות של השמנת יתר חולנית בסטנדרטיזציה של גיל עמדה בשנת 2014 על 10.8% בקרב גברים, 14.9% בקרב נשים ו-5% בקרב ילדים. ברחבי העולם יש כיום יותר אנשים שסובלים מהשמנת יתר חולנית או ממשקל יתר לעומת כמות האנשים בתת משקל. [1]

לפי ארגון הבריאות העולמי אחוז המבוגרים השמנים בארצות הברית הוא בין הגבוהים בעולם - 72% מכלל האוכלוסייה מעל גיל 18 נכון לשנים 2010-2014 הם בעלי משקל עודף (Overweight). נתונים גבוהים יש גם בקנדה ובאוסטרליה. כמו כן יש אחוזי השמנה במדינות איים קטנים ברחבי האוקיינוס. ברוב המדינות המערביות אחוז ההשמנה עומד על כ-60%-70%. לדוגמה בהולנד 63% מהמבוגרים הם בעלי עודף משקל וביוון 65%. ההשמנה גבוהה גם במדינות עם הכנסה בינונית כמו טורקיה עם 64%. מדינות עשירות בעלות אחוז עודף משקל נמוך כוללות את יפן (29%) ואת דרום קוריאה (37%) [4]

השמנה בארצות הברית

למרות המודעות הגוברת להיקף הבעיה בקרב תזונאים, אנשי בריאות הציבור , כלכלנים ואנשי ממשל, בעיית ההשמנה בארצות הברית נפוצה מאוד וממשיכה לגדול הן בקרב מבוגרים והן בקרב ילדים ונוער. דפוס דומים - של השמנת יתר נפוצה והתגברות המגמה קיימת גם בארצות מערביות רבות נוספות.

לפי מחקר של המרכז האמריקני לבקרת מחלות (CDC) משנת 2017, כמעט 40% מהמבוגרים וקרוב ל-20% מבני הנוער בארצות הברית סובלים מהשמנה (מדד ה-BMI מעל 30). מדובר בשיא של כל הזמנים. אחד מכל חמישה בני נוער (גיל 19-12), אחד מכל חמישה ילדים (גיל 11-6) ואחד מכל 10 ילדי גן (גיל שנתיים-חמש) - סובלים מהשמנת יתר חולנית. [6]

שיעור ההשמנה בהשמנת יתר (מדד BMI מעל 30) בקרב מבוגרים עלה מ-30.5% בשנים 1999-2000, ל-39.8% בשנים 2015-2016, עליה של 30% במדד ההשמנה החולנית. [7] דבר זה ממשיך מגמות קודמות של עליה בהשמנה.

השמנת יתר חולנית בקרב ילדים עלתה מ-13.9% בשנים 1999-2000, ל-18% בשנים 2015-2016 - עליה של 34%. {{הערה|שם=LAT2017{P{{ מגמה זו ממשיכה מגמה של עליה בכמות ההשמנה משנים קודמות - בשנים 1999-2002, 16% מהילדים בארצות הברית סבלו מהשמנת יתר ו-30% היו בעלי עודף משקל. דבר זה המשיך מגמות של עליה ב-45% בשכיחות ההשמנה בקרב ילדים בשנים 1999-2002 בהשוואה לשנים 1988-1994 [5]

שיעור ההשמנה עולה עם הגיל. מבוגרים בני 18-24 דיווחו על שיעור השמנת יתר חולנית בשיעור של 17%, לעומת אנשים בגיל 45-54 שדיווח על שיעור של 35%. [8]

השמנת יתר חולנית נפוצה יותר בקרב אנשים עם פחות השכלה. ניתן לראות זאת בנתונים של ארצות הברית: דיווח עצמי על השמנת יתר חולנית עמד בקרב בוגרים ללא תעודת בגרות עמד על 35%. בקרב אנשים עם תעודה בגרות בלבד שיעור השמנת היתר עמד על 32%. מבוגרים שלמדו חלק משנות הקולג' היו בעלי השמנת יתר של 31%. בוגרי קולג' היו בעלי שיעור השמנת יתר של 22%. [8]

יש גם הבדלים בשכיחות הגאוגרפית של השמנה בארצות הברית. במדינות הדרומית-מזרחיות ובדרום מרכז ארצות הברית יש שיעורי השמנה היתר הגבוהים ביותר - מעל 30%. השמנה פחות נפוצה במדינות הסמוכות לחוף המערבי , וצפון החוף המזרחי. ב-5 מדינות יש שיעורי השמנת יתר חולני בשיעור הגבוה ביותר מעל 35% - באלבמה, ארקנסו, לואיזיאנה, מיסיסיפי ומערב ווירג'יניה. בקרב שחורים יש שיעורי השמנה גבוהים יותר לעומת לבנים. כמעט בכל המדינות יש שיעורים גבוהים של שחורים בעלי השמנת יתר חולנית של מעל 30%, למעט שתי מדיניות צפוניות נטייה זו חזקה יותר במדינות מזרחיות של ארצות הברית שברובן שיעור השמנת יתר חולנית עמדה על מעל 35%. בקרב היספנים יש שיעור גבוה של השמנה לעומת מבוגרים אבל שיעור השמנה שונה בין מדינות שונות, עם שיעור השמנה במרכז ארצות הברית, לבנים הם בממוצע פחות שמנים, כאשר יש שיעור השמנה גבוהים יותר במרכז ארצות הברית לעומת מדינות החוף. [8]

השמנה בישראל

התזונה בישראל הופכת בשנים האחרונות לפחות בריאה - צריכה של יותר מזון שמן ועליה חדה בכמות הסוכר (של יותר מ-100% בתוך 7 שנים בלבד בין 2005 ל-2012). בהתאם לכך יש עליה באחוזי ההשמנה ומשקל היתר בקרב ילדים נוער ומבוגרים כאחד. גורם נוסף שיכול להשפיע אולי על חלק ההשמנה הוא שינויים בפעילות גופנית בישראל - עליה בפעילות בשעות הפנאי אבל ירידה בכמות אורח חיים פעיל עקב ירידה בשימוש בתחבורה ציבורית ועליה בשימושבמכוניות.

השמנה בקרב מבוגרים בישראל

לפי סקר של ארגון הבריאות העולמי, בשנים 2010-2014 68% מבין הבוגרים בישראל (מעל גיל 18) הם בעלי עודף משקל. נתון זה גבוה מרוב מדינות אירופה אבל נמוך ממדינות מערביות כמו קנדה, אוסטרליה וארצות הברית. הנתון גבוה יותר מכל מדינות אירופה אך לא בהרבה. [6] נתון זה גבוה בהרבה, פי שתיים בערכו, יחסית לנתונים שפרסם משרד הבריאות.

לפי סקרים של משרד הבריאות מהשנים 2007-2008, מעל 34% מכלל המבוגרים בישראל סבלו מעודף משקל, וכ-15% מכלל המבוגרים בישראל סבלו מהשמנת יתר חולנית. שיעור הסובלים מהשמנת יתר עולה עם השנים. שיעור הגברים שסובלים מעודף משקל גבוה משיעור הנשים - 39.8% לעומת 29.0% בהתאמה. שיעור עודף המשקל והשמנת היתר בקרב ערבים (גברים ונשים כאחד) גבוה לעומת היהודים. כ-14% מתוך הגברים היהודים סובלים ממשקל יתר לעומת 18% בקרב גברים ערבים, 14% מהנשים היהודיות סובלות ממשקל יתר לעומת 19% מבין הנשים הערביות. [9]

השמנה בקרב ילדים ובני נוער בישראל
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השמנה בקרב ילדים

לפי סקר של משרד הבריאות משנת 2016, שנערך בקרב נערים בישראל בני 11, 13% מתוך הבנים ו-9% מתוך הבנות (סה"כ 11%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 14%). לגבי נערים בישראל בגיל 15, 17% מתוך הבנים ו-8% מתוך הבנות (סה"כ 13%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 13%)[9] לפי ההערכה אחרת כ-15%-20% מהמתבגרים בישראל סובלים מעודף משקל. לא כל מבוגר שמן היה ילד שמן, אך למתבגר שמן סיכוי גבוה להפוך למבוגר שמן עם סיכוי לתחלואה ולתמותה בשכיחות גבוהה בגיל המבוגר. [7]

לפי ההסתדרות הרפואית נכון לשנת 2018, 12.5% מהילדים בכיתה ז' סובלים מהשמנה.[8]

על פי נתונים שנאספו בידי משרד הבריאות, ופורסמו בידי המועצה הלאומית לשלום הילד בשנת 2009, כמעט 8% מתלמידי בית הספר היסודי והחטיבה בישראל היו בעלי עודף משקל. בעוד שבסקר של 2016 עודף המשקל היה נפוץ יותר הייתה בנערים בוגרים יותר, בסקר של 2009 עודף המשקל היה שכיח יותר בכיתות הנמוכות. כך, בכיתה א' עומד שיעור הסובלים מעודף משקל על ‭,8.1%‬ בכיתה ז' שיעורם ירד ל‭7.6%-‬ ובכיתה ט' הוא מגיע ל-6.8%. [9] ממצאים אלה יכולים להצביע על שינוי בתזונה שחל עם השנים שבו במשך השנים ילדים צורכים מזון פחות איכותי עם יותר קלוריות (דבר שגם רואים באוכלוסיה הכללית)

על פי נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנת 2013, נמצא כי 20% מקרב ילדי כיתות א' ו-30% מקרב ילדי כיתות ז' סובלים מעודף משקל. דבר זה נמצא על סמך מדידת המשקל והגובה של 250 אלף תלמידים בכיתות א' וז' בישראל בחתכים שונים לפי זרם החינוך. השיעור הגבוה ביותר של ילדים בעלי עודף משקל בכיתה א' נמצא בקרב ילדי החינוך הממלכתי: כ-23%. אחריהם נמצאים ילדי החינוך הממלכתי-דתי (18%) ותלמידי החינוך החרדי (13%). כ-7% מתלמידי כיתות א' סובלים מהשמנה משמעותית, בהם 10% מתלמידי החינוך הממלכתי, 7% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי ורק 4% מתלמידי החינוך החרדי. [10]

לפי הנתונים מ-2013 כ-30% מתלמידי כיתות ז' בישראל סובלים מעודף משקל או מהשמנה: 30% מתלמידי החינוך הממלכתי, כ-27% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי ו-21% מתלמידי החינוך החרדי. כ-10% מבני הגילים הללו אף סובלים מהשמנה משמעותית. ההשמנה בכיתות ז' משמעותית במיוחד בקרב תלמידים לא יהודים, דבר שמעלה את הממוצע בחינוך הממלכתי. 35% מהילדים הערבים בכיתות ז' סובלים מעודף משקל או מהשמנה. [11] דבר זה מתאים לממצאים משנת 2016 שמראים בעיות השמנה גבוהות יותר בקרב מבוגרים ערבים.

לפי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות ב-2017 הרבה ילדים בישראל סובלים מהשמנה, כאשר הדבר בדרך כלל נובע מעודף מזון, מזון לא בריא(לדוגמה עודף סוכר) ואורח חיים יושבני [10]

השמנה בקרב צעירים בישראל

מזה שלושה עשורים שנה יש עליה מתמדת במשקל הממוצע של המתגייסים לצה"ל בקרב הבנים ובקרב הבנות, למרות שאין שינוי כמעט בגובה המתגייסים. על פני 20 שנה יש עליה של יותר מפי 2 של אחוז הבנים והבנות המתגייסים כשהם בעלי משקל של 81 ק"ג ומעלה. עליה של 11% בשנה בבנים ו-12% בשנה בקרב הבנות. [12] [13]

בעלי משקל 81 ק"ג ומעלה 1989 1995 2007 2011
בנים 6.6% 9.4% 14.3% 16.3%
בנות 1.7% 2.6% 4.1% 4.8%
משקל נמוך בקרב ילדים ונוער בישראל

במקביל לעודף משקל יש בעיה אחרת של משקל נמוך. שיעורי הילדים הסובלים ממשקל נמוך מאוד ביחס לבני גילם (פחות מאחוזון 3 במדד BMI) ושיעורי הילדים הנמוכים מאוד יחסית לבני גילם (שגובהם פחות מאחוזון 3 לפי מדד בינלאומי) עולים עם הגיל בקרב האוכלוסייה החרדית והבדואית. שיעור התלמידים החרדים שסובלים מקומה נמוכה בכיתה ז' מגיע ל-6.8%, יותר מפי שניים לעומת שאר בני גילם בישראל. ממצאים אלה עשויים להצביע על חסרים תזונתיים.[14] ככל הנראה עקב עוני.

גורמים המשפיעים על השמנה

הגורמים הנוגעים להתנהגותו של אדם בודד המובילים להשמנה הם כתוצאה מגידול בצריכה הקלורית ושינוי בהרגלי האכילה, הורדת הפעילות הגופנית או כתוצאה מרקע ביולוגי או שינויים הורמונליים שגורמים לשינויים מטבוליים.

כתופעה אפידמיולוגית, כלומר גורמי השמנה בקרב חברה שלמה, יש גורמים חברתיים רבים המסייעים להתפתחות ההשמנה. בין הגורמים החברתיים האלה אפשר למנות: מחירים נמוכים וזמינות גבוהה של מוצרים המכילים כמות גבוהה של סוכר, שומן ומלח; שיווק של מזון לא בריא על ידי חברות מזון; פגיעות גדולה יותר של אוכלוסיות עניות לשיווק מזון לא בריא בגלל מחסור בזמן של הורים עם ילדים, מחסור באפשרויות כלכליות ואי שוויון תחבורתי, הרגלי שתייה ואכילה של חברים ועוד.

שינוי קטן במאזן הקלוריות היומי, יכול להוביל להשמנה. עודף של 50 קלוריות ביום יכול להוביל לתוספת משקל של 2.5 קילו בשנה. שתיית פחית קולה ביום מובילה לתוספת משקל של 7.5 קילו. בארצות הברית, כמעט 40% מצריכת הקלוריות של ילדים מקורה בתוספים של שומן וסוכר למוצרים, ומשקאות תוססים ומיצים תורמים כ-10% מצריכת הקלוריות. [11]

גורמים אישיים להשמנה

  • צריכה מוגברת של מזון מהיר ומזון מתועש עתיר בשומנים, סוכרים.
  • שתייה של משקאות ממותקים כמו קוקה קולה או משקאות פירות, שתיית "מים בטעמים".
  • הפחתה בכמות הפעילות הגופנית ואורח חיים יושבני
  • צריכה של מזונות מלוחים וחריפים (הנמצאים בחטיפים, במזון מהיר, ובמסעדות) שגורמים לגירוי תחושת הרעב והצמא.
  • צריכה של מזון מוכן במסעדות. פעמים רבות מזון זה הוא שמן ומלוח יותר כדי לעורר טעם עשיר (מזון שמן) ולעודד אכילה ושתייה (מזון מלוח וחריף).
  • צריכה של "מזון זבל" דל בסיבים ובערכים תזונתיים ועתיר בקלוריות. מזון בעל ערך גליקמי נמוך כמו לחם לבן, סוכר, אורז לבן וכו' גורם לתחושת שובע זמנית. פירוק מהיר של הסוכרים לדם גורם לתחושת התרגעות ו"היי". אבל כיוון שהמזון מתפרק במהירות ומצריך אכילה נוספת לאחר תקופה קצרה יותר יחסית למזון מלא כמו אורז מלא או לחם מחיטה מלאה או מזונות עתירי סיבים כמו ירקות שונים שמתפרקים יותר לאט ולכן יוצרים תחושת שובע ארוכה יותר.
  • יש הטוענים כי צריכה של מזון מהיר, צריכת סוכר בכמות רבה, ומזון מלוח הם הרגלי תזונה ואף בעלי מאפיינים של התמכרות. לדוגמה צריכה גבוהה של מלח "ממכרת" בגלל שמי שרגיל לכמות זו, מרגיש שמזון שאינו מומלח הוא חסר טעם. יש צורך בתקופה ממושכת של הורדת מינון המלח במזון. בגלל האפקט של הספקת סוכר מהירה לדם יש טענה דומה לגבי משקאות מתוקים, לחם לבן וכו'.
  • אכילה מול הטלוויזיה - גורמת בין היתר לאכילה בהיסח הדעת וכן לצריכה של מזונות "כיף".
  • צפייה מוגברת בטלוויזיה, מעודדת צריכה של חטיפים, מזון מהיר ומשקאות מתוקים. הן כהרגלי נשנוש בזמן הצפייה והן כ"חינוך" על ידי פרסומות ובתכנים של התוכניות עצמן.
  • מסלול נוסף הוא הגברת העייפות עקב שעות צפייה רבות בטלוויזיה בפרט ותאורה בכלל. העייפות גורמת להגברת הנשנוש והפחתת הפעילות הגופנית.
  • ביצוע של פחות פעילות גופנית, או לחלופין ביצוע של פעילות גופנית ופיצוי יתר על כך על ידי הגברת האכילה.
  • טיפולי הרזיה לא נכונים כמו "דיאטות כסאח", דיאטות הרזיה שבהן מורידים בצורה דרסטית את הצריכה הקלורית, גורמים לכך שהגוף מרזה במהירות. עם זאת דיאטה כזו גורמת לגוף להיכנס למשטר של רעב שבו הוא מייעל את תהליכי צריכת האנרגיה שלו, ובמקרים קיצוניים גם מוריד את מסת השריר (שהיא אחת הצרכניות העיקריות של אנרגיה בגוף). ההשפעה ארוכת הטווח של דיאטה כזו היא שינוי מטבולי שבו הגוף משמין בקלות רבה יותר לאחר סוף הדיאטה. מסיבה זו דיאטות רבות מבצעות כיום ירידה מתונה והדרגתית של הצריכה הקלורית והספקה של מוצרי מזון תחליפיים ומזינים במקום מזונות משמינים.

לדוגמה מחקר סקר משנת 2004 שנעשה בג'ורג'יה, אטלנטה, עם מעל 10,000 נשאלים, מצא כי כל שעת נהיגה במכונית ביום קשורה סטטיסטית לשיעור השמנה יתר גבוה ב-6%, וכי כל קילומטר נוסף שצועדים ביום קשור סטטיסטית להפחתת הסיכוי להשמנה בשיעור של 4.8%. החוקרים התחשבו בנתונים נוספים כמו גיל, מגדר, הכנסה, ושנות השכלה. [12]

גורמים חברתיים להשמנה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כלכלת השמנה

ישנם גורמים חברתיים וכלכליים רבים המעודדים שיווק של מזונות גרועים לגוף, מדכאים פעילות גופנית ומעודדים הקניה של הרגלי תזונה גרועים. נושא זה נקרא לפעמים כלכלת השמנה - כיצד אינטרסים של גופים מסחריים או שונים מעודדים צריכה של מזון עשיר מידי או מזון לא בריא. קשרי הון-שלטון עלולים לגרום לכך שפוליטיקאים ומקבלי החלטות נוספים לא מטפלים בנושאים אלה או אף מעודדים אותם.

  • שיווק ופרסום של מזון לא בריא - הפרסום השיווק של מזונות שמנים ומתוקים, של מזון מהיר, ושל משקאות ממותקים נעשה בצורה אינטנסיבית ומכוון לילדים ולבני נוער. חלק ניכר מהפרסום בטלוויזיה בקולנוע במיוחד של פרסום לילדים, הוא פרסום למזון כזה- של חטיפים, משקאות ממותקים, דגני בוקר, המבורגרים, פיצות וכו'. ממה שידוע מתחומים אחרים - לדוגמה מהתחום של שיווק טבק לבני נוער יש חשיבות גדולה להקניית הרגלים מגיל צעיר, כך שאלו ישארו לכל החיים.
  • שיווק של שתייה מתוקה משווקת בצורה נרחבת על במגוון אמצעים כמו פרסום, שיווק, פרסום סמוי, מתן חסויות לאירועים, שיווק במכונות שתייה ועוד. שתייה כזו מתבצעת במהלך ארוחות, כאשר אוכלים חטיפים מלוחים, וכדי להפיג שעמום או כפעילות חברתית. מכונות שתייה מספקות זמינות גבוהה של שתייה מתוקה לילדים ולמבוגרים. פרסום מציג את השתייה של משקאות ממותקים כחוויה כיפית, קולית הקשורה באופן הדוק לפעילות גופנית, מיניות, מין, אנשים צעירים, אנשים מושכים, מקובלות חברתית, קשרים רומנטיים ועוד.
  • הקניית הרגלי אכילה בגיל צעיר. מנגנונים שונים של חינוך, הרגלי תזונה ותהליכים מטבוליים שונים גורמים לכך שהרגלי מזון שנרכשו בגיל צעיר, כמו גם נטייה להשמנה עלולים להמשך גם בגיל מבוגר יותר. כך לדוגמה תאי-שומן הקיימים בגוף באופן טבעי, מתחלקים ומתרבים עד גיל מסויים. מעבר לגיל זה התאים אינם מתרבים. ילד שהשמין הוא בעל תאי שומן רבים יותר יחסית לילד רזה יותר, כמבוגר, הילד השמן יכול להוריד ממשקלו על ידי הקטנת כמות אחוז השומן שנמצא בכל תא שומן, אבל הוא אינו יכול להוריד את מספר תאי השומן שצבר כילד. הרגלי תזונה וטעמים של הילד נשארים לפעמים לכל החיים. מסיבות אלה כדאי לתאגידי מזון להשקיע הרבה בשיווק מזון עתיר סוכר, שומן ומלח לילדים שכן חלק מהם יהפוך לצרכנים לכל החיים.
  • החדרת סוכר סמוי למוצרים - לדוגמה סוכר במשקאות ממותקים, במוצרי מאפה, במוצרי חלב, ב"מים בטעמים", ברטבים, חטיפים, דגני בוקר ועוד. במקרים רבים הצרכנים אינם מודעים לכך שהמוצר מכיל סוכר, וכאשר הם מודעים לנושא הם בדרך כלל מתקשים לעמוד את כמות הסוכר במנה או את הפער בין כמות הסוכר במזון לבין הכמות הרצויה להם. דוגמה להסוואת כמות הסוכר במוצר כוללת מוצרים חריפים מתוקים או חמוצים - טעמים אלה מקטינים את התחושה הגופנית לגבי מתיקות המוצר. לדוגמה לימונדה וקוקה קולה מכילות כמויות גדולות מאוד של סוכר אבל החומציות של המשקה מסווה את הכמות. עבור היצרנים סוכר או תחליפים שלו (רכז תירס מתוק לדוגמה) הן דרך להוזיל את עלויות המוצר (סוכר הוא מוצר זול מאוד) וכן דרך להשיג מטרות נוספות כמו "נאמנות לקוח" (שיכולה להיות התרגלות או התמכרות לסוכר) ועוד. באופן אבולוציוני אנשים נמשכים למזון מתוק בגלל שבטבע מזונות מתוקים ועתירי קלוריות הם דבר נדיר שמועיל מאוד לתזונה ולשרידות. לעומת זאת באורח חיים מודרני בחברה מערבית אין בדרך כלל מחסור קלורי ועודף סוכר מזיק מאוד - הן בפני עצמו (ראו השפעות בריאותיות של סוכר) והן כגורם להשמנה.
  • למסעדות רבות יש אינטרס למכור מזון מלוח או חריף כדי לעודד אורחים להזמין שתייה, שהיא לפעמים מקור הרווח העיקרי של המסעדה.
  • השפעה קהילתית - הרגלי תזונה רבים מגיעים לא רק מהבית אלא גם מהקהילה סביב ילדים ומבוגרים - לדוגמה שתיית משקאות ממותקים בארוחות חג במשפחה המורחבת, שתיית בירה, הרגלי תזונה של חברים, היחשפות לחטיפים.
  • עיצוב של המזון ושל סביבת המזון משפיע מאוד על כמות המזון שנאכל ועל סוגי המזון שנבחר. דבר זה נידון בהרחבה בספר עיצוב להרזיה. עיצוב של אריזות מזון, כלי האוכל, עיצוב של הבית, המטבח, מקום העבודה, של סופרמרקטים, ושל מסעדות משפיע על כמות המזון שאנשים צורכים ועל סוגי המזונות. דוגמה נפוצה היא השמת שוקולדים, ממתקים ועוגיות ליד קופות בסופרמרקטים. דוגמה נוספת היא השמה של מצרכי יסוד כמו לחם, ביצים, חלב, ירקות בסוף הסופרמרקט כאשר מי שרוצה לקנות אותם צריך לעבור ליד מזונות פחות בריאים.

צריכה מוגברת של קלוריות, וכן השמנה, נפוצות יותר בקרב מעמדות עניים של מדינות עשירות. דבר זה תורם לכך ותורמת לכך שמחלות הקשורות להשמנה, כמו סוכרת, קשורות כיום לעוני, השכלה נמוכה יותר, ולשיוך למעמד חברתי כלכלי נמוך. הסיבות לצריכה מוגברת של מזון מהיר או של מזון עתיר-סוכר במדינות מערביות (ומתפתחות) כוללות מחסור בזמן, מחסור בציוד ובידע לגבי בישול והכנת מזון, מחסור בציוד לשמירה על מזון מבושל (כגון מקררים), ומודעות נמוכה לנזקים של מזון מתועש ושל השמנה לבריאות. גם בתוך המזון המוכן יש קטגוריות שונות שבהן מזון שמן ורווי סוכר הוא בדרך כלל מזון זול יותר ולכן פופולרי יותר. לדוגמה בישול לכמות גדולה של אנשים, או טיגון הוא קל יותר כאשר משתמשים בכמות גדולה יותר של שמן. דבר זה נכון גם לגבי סיכונים בריאותיים נוספים כמו עישון או צריכת סוכר גבוהה. היבטים אלה הם חלק מהותי מקיום של פערים בבריאות האוכלוסייה בין עשירים ומשכילים לבין עניים ולא-משכילים - נושא הקרוי אי שוויון בריאותי.

ירידה בפעילות הגופנית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אורח חיים יושבני

פעילות גופנית בפני עצמה, אינה בהכרח מובילה להורדת משקל. דבר זה נובע מהיבטים פסיכולוגיים, שכן אדם שביצע ריצה או אימון כושר עלול להרגיש שהוא "הוריד המון קלוריות" ולכן יאכל כמות גדולה של מזון ו/או יאכל מזון מתוק ושמן. דבר זה נכון במיוחד לגבי שחייה (שבה הגוף קר ולכן הרעב גדול יותר לאחר אימון). עם זאת, לפעילות גופנית יש השפעה טובה על הבריאות (גם ללא קשר למשקל הגוף), ולאנשים בעלי משקל יתר קשה יותר לבצע פעילות גופנית בגלל עומס חום גבוה, ומאמץ גדול יותר בביצוע הפעילות. אורח חיים פעיל עשוי לסייע להוריד משקל (אם מקפידים על דיאטה והרגלי תזונה מתאימים), ואורח חיים יושבני אינו מסייע להרזיה.

בעשורים האחרונים יש ירידה בפעילות הגופנית בגלל מגוון סיבות חברתיות תרבותיות וכלכליות:

  • בתחום העבודה יותר ויותר אנשים עוברים מעבודה בחקלאות ובתעשייה שבהם מבוצעת פעילות גופנית רבה, למקצועות שירותים ו"צווארון לבן" שבהם יותר פעילות מבוצעת בישיבה, ובעיקר ישיבה מול מחשב. כיום רוב העובדים בעולם עובדים בכלכלת שירותים. במדינות מערביות כולל בישראל רק 1% עובדים בחקלאות.
  • שימוש מוגבר ברכב פרטי בפרט ובתחבורה מנועית בכלל במקום תחבורה פעילה. פרבור ותכנון מוטה רכב פרטי גורמים לכך שיעדים שונים כגון בתים של חברים, חנויות, בתי ספר, מתנ"סים וכו' נמצאים רחוק יותר וקשה יותר להגיע אליהם ברגל או באופניים. בנוסף יש הגדלה של כמות המכוניות לנפש, ותכנון של ערים כך שהמרחק מהבית לעבודה או לקניות הוא גדול יותר - ופירוש הדבר נסיעות רחוקות יותר וזמן רב יותר המושקע בנסיעות ובעמידה בפקקי תנועה.
  • ילדים משחקים פחות בחוץ. לכך יש מספר סיבות: הרחובות פחות בטוחים בגלל נוכחות רבה יותר של מכוניות ובגלל חשש מפשיעה. היבט נוסף הוא שילדים צופים יותר בטלוויזיה ומשחקים יותר במחשב יחסית לעבר. התמכרות למשחקי מחשב מורידה עוד את זמן הפעילות הגופנית ומעלה את הזמן מול מסכים.
  • קיימות לולאות משוב מחזקות. לדוגמה ילדים שרוצים לשחק בחוץ מתקשים לעשות זאת בגלל שחברים שלהם מבלים מול המחשב - לכן קשה יותר לשחק עם ילדים אחרים בכלל ובפרט משחקי קבוצה (כמו כדורגל, מחבואים). משוב מחזק אחר הוא שילדים שמנים נוטים פחות לבצע פעילות גופנית - הן בגלל בושה והן בגלל חוסר נוחות גופנית (התחממות מהירה יותר, שפשפשת ועוד). לולאת משוב נוסף קשורה לכושר גופני והרגלי הליכה\ רכיבה באופניים. מי שאינו רגיל ללכת, אינו בכושר ולכן קשה לו יותר ללכת למקומות מעט יותר מרוחקים ולכן הוא מבצע פחות פעילות גופנית.

לדוגמה אחד הגורמים בתכנון מוטה רכב פרטי הוא הפרדת שימושי קרקע. הפרדה כזו מרחיקה בין הבית, מקום העבודה, מקום הלימודים, קניות, חברים ועוד ודבר זה מקטין את הסיכוי להגיע לשם בהליכה או ברכיבה באופניים. המחקר שנערך בג'ורג'יה בשנת 2008 מצא כי הפרדת שימושי קרקע מגדילה את הסיכוי לשימוש במכונית ומקטינה את הסיכוי להליכה ברגל, ושני היבטים אלה קשורים לסיכוי לפתח השמנת יתר. החוקרים חילקו את מידת הפרדת שימושי הקרקע ל-4 רבעים, בכל מעבר לרבע עם יותר הפרדה הסיכון היה קשר סטטיסטי גבוה ב-12.2% לפתח השמנת יתר. [12]

במחקרים מהשנים האחרונות נמצא כי בני הנוער בישראל נמצאים במקום נמוך מבחינת פעילות גופנית ביחס למדינות מערביות אחרות. מבחינת מבוגרים, רק שליש מתוך המבוגרים מבצעים פעילות גופנית מספקת בכמות שתאפשר להם הגנה מפני תחלואה על פי המלצות משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי. הסיבה המרכזית שאנשים מציינים היא מחסור בזמן (כמעט מחצי מהנשאלים) וסיבה נוספת היא התעצלות.

עירוניות מתחדשת ותכנון עירוני - תכנון מוטה תחבורה ציבורית, אזור ידידותי להולכי רגל והקמת תשתיות אופניים יכולים לעודד את כמות הפעילות הגופנית על ידי אורח חיים פעיל וביצוע פעילות גופנית כחלק מחיי היום-יום - תחבורה פעילה. כך לדוגמה בהולנד ובגרמניה אנשים בכל הגילאים מבצעים פעילות גופנית רבה יותר יחסית לאנשים בני גילם, ואף ביחס לאנשים צעירים יותר בארצות הברית. קיום של גני משחק בעיר כמו גם בניה של הון אנושי וסביבה בטוחה ומזמינה יכולים לעודד רחובות נעימים ומתחמי משחק נעימים שבהם ילדים יכולים לשחק. עצים בעיר וטבע עירוני יכולים לסייע גם כן על ידי מתן צל ושיפור המיקרו אקלים בעיר.

שינויים מטבוליים

  • דיאטות "כסאח" משווקות לעיתים קרובות כ"דיאטות פלא" על ידי מגוון דרכים לדיכוי התיאבון. דבר זה מוביל לירידה מהירה במשקל בטווח הקצר אבל עליה בטווח הארוך.
  • גורמי תחלואה שונים כמו פגיעה באוכלוסיות החיידקים הגרות במעיים ומשתתפות בתהליכים מטבוליים. תיתכן פגיעה ישירה על ידי מחלה או פגיעה עקיפה על ידי טיפולים באנטיביוטיקה.

השלכות בריאותיות של השמנה

מחלות לב וכלי דם

ד"ר עינב סרולוביץ, ניהלה מחקר על נתוני משקל וגובה של כשלושה מיליון לקוחות קופת החולים "כללית" בישראל בין השנים 2015-2011. המחקר מצא כי הסובלים מהשמנת יתר, חולים פי 2.2 באי-ספיקת לב, פי 1.7 במחלות לב איסכמיות, ופי 1.7 בשבץ מוחי ביחס לאנשים מאותה קבוצת גיל במשקל תקין. [13]

מחלות לב וכלי דם נגרמות הן עקב מחסור בפעילות גופנית והן בגלל השמנה. תזונה רוויה בכולסטרול עלולה לגרום להסתיידות עורקים ולבעיה כללית, כאשר מדובר בעורקים המובילים דם ללב עלול להתרחש התקף לב. יש לשים לב שבקרב אנשים שכבר יש להם בעיות לב, השמנה מתונה עשויה דווקא לסייע לתוחלת החיים, אם כי הסיבות לכך אינן ברורות לגמרי, דבר זה נחשב לסוג מסויים של "פרדוקס השמנה". [15]

השמנה יכולה להפריע לקיים פעילות גופנית שכן המאמץ הגופני קשה יותר. השומן מבודד את הגוף וגורם לכך שעומס החום בזמן פעילות גופנית גבוה יותר אצל אדם שמן. הפרעה לפעילות הגופנית תורמת גם היא לבעיות בריאות נוספות. עם זאת, מזה מספר שנים מוכר "פרדוקס השמנה" נוסף, לפיו שמן בכושר גופני גבוה, עשוי להיות בריא יותר מאשר אדם רזה שאינו מבצע פעילות גופנית. [16]

שבץ

אנשים בעלי עודף משקל הם בעלי סיכון גבוה יותר ללקות בשבץ מוחי. כאמור השמנת יתר מעלה סיכון לשבץ מוחי פי 1.7 ביחס לאנשים מאותה קבוצת גיל במשקל תקין. [13] הסיכון הגבוה ביותר קיים בקרב אלו הנוטים להשמנה במרכז הגוף ("השמנה בטנית"). מחקרים מצאו כי חלק מגורמי הסיכון לשבץ קשורים זה בזה: השמנת יתר מובילה לרמות שומנים גבוהות בדם, יתר לחץ דם, ועמידות הגוף לאינסולין – עד להתפתחותה של מחלת סוכרת המבוגרים (סוכרת מסוג 2) - גם גורמים אלה הם גורמים שמגבירים את הסיכון לשבץ. כלל התופעות אלה מכונות "תסמונת מטאבולית". ירידה במשקל של 5% עד 10% בלבד עשויה להביא לירידה של 30% בשומן הבטני ובכך לירידה בסיכון לחלות במחלת לב וכלי דם ובשבץ מוחי. [14]

סוכרת

אחוזי התחלואה בסוכרת בקרב יהודים בגילאי 25-64 בישראל, בחלוקה לפי מגדר והשכלה, נכון לשנת 2003.

השמנת יתר תורמת לסוכרת מסוג 2. [15] "כתוצאה מכך, שכיחות ההשמנה החלה לעלות והיא נמצאת מזה שנים במגמת עלייה. אחת התופעות הקשורות בהשמנת יתר – הסוכרת, החלה להופיע בשכיחות שלא הייתה ידועה בעבר והיא מהווה עתה איום ממשי על בריאות הציבור במדינות מתפתחות." [15] מחקר של ד"ר עינב סרולוביץ, על 3 מיליון מטופלי "כללית" בשנים 2011-2015, מצא כי אנשים בעלי משקל יתר הם בעלי סיכוי גבוה פי 3.4 לחלות בסוכרת ביחס לאנשים באותה קבוצת גיל בעל משקל תקין. [13] נכון לשנת 2012 סוכרת בישראל גורמת למוות של 2,283 בני אדם בשנה, כ-6% מכלל התמותה בישראל.

מחקר משנת 2006, שבדק את התחלואה בסוכרת לפי גיל וקיום של פטור מתשלום אגרת שירותי בריאות (הניתן למעמד חברתי כלכלי נמוך במיוחד) - מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת היתה גבוהה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים המקבלים פטור וכן בקרב יישובים עניים יותר. [17] דבר זה מחזק את הדעה לפיה השמנה וסוכרת קשורים להרגלי תזונה גרועים הנפוצים יותר בקרב חלק מאוכלוסיית העניים.

תחלואה בסרטן

מאז שנות ה-90 וביתר שאת בשנים האחרונות, מתרבים המחקרים האפידמיולוגיים המוצאים קשר סטטיסטי בין השמנה לבין מספר מחלות סרטן. לאנשים שסובלים מהשמנה ומדלקות כרוניות יש גם יותר נטייה ללקות בסרטן מסוגים מסוימים.

מחקר שפורסם בשנת 2014 בירחון The Lancet בדק קשר סטטיסטי בין סרטן ותזונה ב-5 מיליון בני אדם שחיים בבריטניה. המחקר, על ידי חוקרים מLondon School of Hygiene & Tropical Medicine מצא כי השמנה קשורה למספר סוגי סרטן נפוצים. לפי המחקר עלייה של 13 עד 16 קילו במשקל מעלה משמעותית את הסיכון ללקות בשישה סוגי סרטן: סרטן הרחם (עליה בסיכון של 61%), סרטן כיס המרה (31%), הכליות (25%), צוואר הרחם, בלוטת התריס ולוקמיה. אלה שהיו בעלי BMI הגבוה ביותר נמצאו בסיכון ללקות בארבעה סוגי סרטן נוספים: סרטן הכבד, סרטן המעי הגס, סרטן השחלות וסרטן השד. בהנחה שיש קשר סיבתי בין ההשמנה לבין הסרטן, החוקרים מעריכים כי השמנת יתר גורמת לכ-41% מהמקרים של סרטן הרחם ו-10% או יותר ממקרי הסרטן של כיס המרה, כליות, הכבד והמעי הגס. [18], [19] [20]

בשנת 2017 המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית, CDC, פרסמו כי משקל עודף והשמנת יתר חולנית קשורים עם סיכון מוגבר לתחלואה ב-13 סוגים של סרטן. דבר זה נסמך על פרסום של הסוכנות לחקר הסרטן משנת 2016.[1] סך סוגי סרטן אלה אחרים לכ-40% מכלל מקרי הסרטן החדשים שאובחנו בארצות הברית בשנת 2014. סה"כ קצב גילוי מקרים חדשים של סרטן בארצות הברית ירדו משנות ה-90 (בין היתר - בגלל ירידה בעישון טבק), אבל לפי הערכת ה-CDC העלייה בהשמנה ובמשקל היתר מאיטים את מגמת השיפור. השיעור של סוגי סרטן שקשורים למשקל יתר חולני, לא כולל סרטן המעי הגס, עלו ב-7% במהלך התקופה בין 2005 ל-2014. זאת בהשוואה לירידה בסוגי הסרטן שאינם קשורים למשקל יתר חולני. לפי הערכת ה-CDC מעל מחצית מתושבי ארצות הברית, שיש להם בעלי משקל יתר או השמנת יתר חולנית, עלולים להגדיל את הסיכוי שלהם לפתח סרטן. לפי ה-CDC יש מגוון של גורמים מסרטנים אבל הימנעות מעישון טבק ושמירה על משקל תקין הם שני הדברים החשובים ביותר שאנשים יכולים לעשות כדי להוריד את הסיכון שלהם לחלות בסרטן. [16], [17]

לפי דו"ח הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן משנת 2016 יש כאמור קישור בין השמנת יתר לבין 13 סוגי סרטן. רובם סרטנים הקשורים במערכת העיכול וחלקם קשורים לסרטן בקרב נשים. לפי הדו"ח , לגבי 8 סוגי סרטן מתוך רשימה זו יש גם ראיות ששמירה על משקל תקין יכולה להקטין את לסרטן. להלן הסיכון היחסי של הקבוצה בעלת משקל עודף (הגבוה ביותר) לעומת אוכלוסייה בעלת משקל תקין: [1]

סוג הסרטן הסיכון היחסי בקרב השמנים ביותר לעומת משקל תקין
סרטן הוושת 4.8
סרטן הקיבה 1.8
סרטן המעי הגס 1.3
סרטן הכבד 1.8
סרטן כיס המרה 1.3
סרטן הלבלב 1.5
סרטן הכליה 1.8
סרטן השד 1.1
סרטן הרחם 7.1
סרטן השחלות 1.1
מנינגיומה (סרטן בקרומי המוח) 1.5
סרטן בלוטת התריס 1.1
מיאלומה נפוצה 1.5

לפי האגודה למלחמה בסרטן אורח חיים בריא יכול למנוע לפחות כ-50% ממקרי הסרטן. למרות זאת, לפי האגודה, רוב האנשים אינם מודעים לקשר בין עודף משקל לבין תחלואה בסרטן. לדוגמה לפי מחקר שנערך בבריטניה נמצא שכ-66% מבעלי משקל עודף אינם מודעים כלל לקשר בין השמנה וסרטן. כ-50% מהם לא מאמינים שאכילה נכונה ופעילות גופנית יכולות להוריד משמעותית את הסיכון לסרטן.[21]

פרופ' מיכאל קרין מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, הציע הסבר לקשר סיבתי בין השמנה, דלקות והתפתחות תאים סרטניים. לדבריו, דלקות גורמות להפרשת אותות הורמונליים, ואותות אלה משפיעים על גנים הפועלים בתאים ועוזרים להפוך אותם לסרטניים. תא שעבר מוטציה, אבל נמצא בקרבת תאים נורמליים, נשאר בדרך כלל שקט ובלתי מזיק. לעומת זאת, דלקת מתמשכת שולחת אותות לתאים שסביבה, ואותות אלה מעוררים את התאים להתחלק מהר יותר ומונעים מהם להיכנס לתהליך של מוות תאי מתוכנן, גם אם נפגעו. כך עשויה להיווצר קבוצה של תאים טרום-סרטניים, שחלקם יכולים לצבור עוד מוטציות ולהפוך לתאים סרטניים. [22]

יש מחקרים המצביעים על קשר בין השמנה לבין סרטן הכבד וסרטן הלבלב. השמנה מגדילה את הסיכוי לדלקת כרונית בכבד. יש עודף של שומן בדם, ולכן תאי השומן אינם מצליחים לאגור את כולו, ותאי הכבד צוברים את היתרה. אבל תאי כבד אינם מומחים לאגירת שומן, ואחרי שנים רבות של עודף שומן בדם הם נפגעים ונוצרת דלקת. מחלת הכבד השומני פוגעת בכ-5% מהאוכלוסייה שאינה סובלת מהשמנה, בכ-20% מהאוכלוסייה הסובלת מהשמנה ובכ-50% מהאוכלוסייה שסובלת מהשמנת יתר. גברים שמנים פגיעים יותר מאשר נשים שמנות, משום שלגברים יש פחות רקמות שומן תת עוריות, לכן השומן העודף מצטבר באזור הכרס ובכבד. [23]

השמנה יכולה להיות גורם סיכון להתפתחות סרטן השד. מחקר משנת 2012 שפורסם בכתב העת החשוב British Journal of Cancer קבע כי קיים קשר חשוב בין השמנה ובין רמות גבוהות של אסטרוגן ואנדרוגנים בזרם הדם. ממחקרים אחרים ידוע כי אחד הגורמים העיקריים לסרטן השד הוא הגורם ההורמונלי, כאשר רמות גבוהות של הורמונים, ובמיוחד הורמון המין הנשי אסטרוגן עלולות להוביל להתפתחות גידולים סרטניים.[24] לפי מחקר אחד, אצל נשים בעלות עודף משקל ישנם תאי שומן רבים המכילים אנזים הקרוי ארומטאז, שהוא בעל תפקיד מרכזי בייצור ההורמון אסטרוגן הידוע כמעודד התפתחות של סרטן שד. [25]

בעיות כליות

מחקר של ד"ר עינב סרולוביץ, על 3 מיליון מטופלי "כללית" בשנים 2011-2015, מצא כי אנשים בעלי משקל יתר הם בעלי סיכוי גבוה פי 2 לסבול ממחלות כליה ביחס לאנשים באותה קבוצת גיל בעל משקל תקין. [13]

נכות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נכות

בגלל ההשפעה שלה על התפתחות סוכרת, מחלות לב, נשימה וכלי דם, השמנה, יחד עם עישון נחשבים לשני הגורמים המרכזיים לנכות. [26]

בארצות הברית, אחד מכל 4 צעירים בני 20 יהפוך לנכה במהלך ימי חייו, רובם בנכות קלה, אבל כמעט חצי מתוכם (כלומר אחד מכל שמונה) יהיו בעלי נכות קשה של 5 שנים ומעלה. אשה ממוצעת בת 35, שאינה מעשנת, עובדת בעבודות משרד, ומבצעת קצת פעילות גופנית ויש לה משקל תקין היא בעלת סיכוי של 24% להיות נכה ל-3 חודשים או יותר בשנות הקריירה שלה. מתוך זה יש סיכוי של 38% לנכות של 5 שנים או יותר - כלומר כמעט 10%. אם אותה אישה מעשנת או שהיא סובלת מהשמנת יתר, אזי הסיכוי שלה לנכות של 3 חודשים לפחות בתקופת העבודה בחיים - עולה ל-41%.

גבר בן 35, בעל משקל תקין, לא מעשן ומבצע מעט פעילות גופנית, הוא בעל סיכוי של 21% לנכות של 3 חודשים ומעלה. יש לו סיכוי של 9% לנכות לתקופה של 5 שנים ומעלה. אם הוא מעשן ועם משקל יתר - הסיכוי לנכות של 3 חודשים ויותר עולה ל-45%. [27] אחוזי הנכים בחברה המערבית נמצאים בעליה, בין היתר בגלל עליה בהשמנה ומיעוט פעילות גופנית.

נכות היא אחת הדוגמאות ללולאת משוב מחזקת שכן היא לא רק נובעת מהשמנה, אלא גם מעודדת השמנה. לפי נתונים מישראל, אנשים בעלי מוגבלויות עוסקים פחות בפעילות גופנית ביחס לאנשים בריאים ולכן יש להם מדדי BMI גבוהים יותר.

הפרעות אכילה ובעיות נפשיות

לשמנים רבים או למי שחושש מהשמנה יש דימוי גוף נמוך יותר, וחשש מלעג של אנשים. הדבר נפוץ במיוחד בקרב נערות שלגביהן החברה מגיבה בביקורתיות רבה יותר כלפי השמנה. שיווק מתמיד במסגרת תרבות הצריכה מעודד הרגלים לפיהם רזון ולפעמים רזון מוגזם הוא גוף סקסי. כתוצאה מכך עלולות להתפתח "דיאטות כאסח" שנועדו להוביל לירידה במשקל בתוך זמן קצר, אבל מובילות לתוצאה הפוכה. כמו כן עקב לחץ קבוצתי ונפשי עלולות להתפתח הפרעות אכילה ובעיות נפשיות שונות (אנורקסיה, בולימיה, הקאות וכו') הנגרמות עקב דימוי גוף נמוך.

פגיעה בפוריות והשפעות הורמונליות

השמנה פוגעת בופריות - תופעה הנחשבת לאחד הסיכונים לקיימות האנושות[18][19]. השמנה גורמת להפרעות הורמונליות שונות, בין היתר יכולה לגרום להופעת הורמונים גבריים בגופן של נשים[20].

תחלואה במצבי השמנת יתר חולנית

השמנת יתר חולנית מוגדרת כמשקל הגבוה ב-45 ק"ג או 100% מעל המשקל האידאלי הנקבע לפי טבלאות משקל וגובה. השמנת יתר חולנית היא ערך BMI גבוה מ-35 עם מחלות נילוות או ערך BMI גבוה מ-40.

השמנת יתר חולנית מגדילה את הסיכוי לסיבוכים כגון סוכרת, היפרליפידמיה, יתר לחץ דם, דום נשימה בשינה, מחלות לב, שבץ מוחי, אסתמה, כאבי גב תחתון, מחלות ניווניות במפרקים נושאי משקל, סוגי סרטן מסוימים, דיכאון, בעיות פריון וסיבוכים נוספים. תחלואות נילוות להשמנת יתר מביאות לתמותה של 2.5 מיליון איש בשנה ברחבי העולם. תוחלת החיים של החולים הסובלים מהשמנה נמוכה באופן משמעותי מכלל האוכלוסייה. אדם בן 25 הסובל מהשמנת יתר חולנית צפוי לחיות 12 שנים פחות מאדם רזה בן גילו.

השלכות כלכליות של השמנה

ההשלכות הכלכליות של השמנה כוללות הגדלת ההוצאות הרפואיות על מחלות הנובעות מהשמנת-יתר וכן עלויות עקיפות כגון אובדן ימי עבודה. "הוצאות הקשורות בתחלואה הנובעת מהשמנה הגיעה ל-100 מיליארד דולר בארצות הברית"[21].

לפי פרופסור שוקי שמר, עלות ההשמנה למשק בישראל מוערכת ב־10 מיליארד ש"ח בשנה, נכון לנתוני 2006. העלות כוללת עלויות ישירות הקשורות בטיפול בהשמנה ובמחלות הנלוות לה, ועלויות עקיפות הנגרמות ממנה, כגון אובדן ימי עבודה. נטל ההשמנה נאמד ב־20% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות. [22] היות ואחוזי ההשמנה עולים בכל שכבות הגיל, סביר כי הוצאה זו תלך ותעלה.

השלכות כלכליות אחרות נוגעות לביגוד מיוחד לבעלי משקל יתר, טיפולים הנוגעים לנזק פסיכולוגי הנגרם מהשמנה, הוצאות מזון גבוהות יותר, הוצאות על דיאטות, טיפולי הרזיה וניתוחים מיוחדים להרזיה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

כלכלת השמנה- גורמים עסקיים המעורבים בהחרפת ההשמנה
  • Principles of Obesity Economics קורס באוניברסיטת ג'ון הופקינס, בנושא העקרונות הכלכליים שמעודדים השמנה
  • Obesity Economics קורס פתוח בנושא כלכלת השמנה. אוניברסיטת ג'ון הופקינס
  • המרכז לתזונת האדם, אוניברסיטת ג'ון הופקינס, בית הספר לבריאות הציבור
  • The End of Overeating ספר עיון על הטקטיקות של תעשיות המזון לגרור צריכה נוספת של מזון. David A. Kessler
  • Eric A Finkelstein, Laurie ZuckermanThe Fattening of America ספר עיון על התמריצים להגדלת צריכת המזון בארצות הברית.
עלויות ההשמנה למשק ולממשלות
התמודדות עם ההשמנה
השמנה בישראל

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Lauby-Secretan B, Scoccianti C, Loomis D, Grosse Y, Bianchini F, Straif K; International Agency for Research on Cancer Handbook Working Group. Body fatness and cancer—viewpoint of the IARC Working Group. N Engl J Med 2016;375:794–8, DOI: 10.1056/NEJMsr1606602
  2. ^ לראשונה בישראל נקבע: השמנה - מחלה רפואית, ואללה, 16 במאי 2018
  3. ^ Obesity and overweight
  4. ^ Ng, M.; Fleming, T.; Robinson, M.; Thomson, B.; Graetz, N.; Margono, C. et al. (29 May 2014), Global, regional, and national prevalence of overweight and obesity in children and adults during 1980–2013: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013, The Lancet
  5. ^ 5.0 5.1 Obesity and overweight Fact sheet - ארגון הבריאות העולמי, אוקטובר 2017
  6. ^ ד"ר איתי גל, ארה"ב: שיא של כל הזמנים בשיעור השמנת היתר , Ynet, 15.10.2017
  7. ^ Melissa Healy, Nearly 4 in 10 US adults are now obese, CDC says, Los Angeles Times , October 15, 2017
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 Adult Obesity Prevalence Maps, CDC 2016
  9. ^ 9.0 9.1 פרופסור אורן שבולת, דר" שירה זלבר שגיא, [http://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Documents/OrenShibolet_19052016.pdf כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל], משרד הבריאות, 19 במאי 2016
  10. ^ שרית רוזנבלום מפת ההשמנה של ילדי ישראל: באיזו עיר הילדים הכי שמנים?13.12.2017, ויינט
  11. ^ Policy Statement—Children, Adolescents, Obesity, and the Media American Academy of Pediatrics, 2011
  12. ^ 12.0 12.1 Frank, L. D., Andresen, M., & Schmid, T. (2004). Obesity relationships with community design, physical activity, and time spent in cars American Journal of Preventive Medicine, 27 (2), 87–96.
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 13.3 באיזו עיר בישראל יורדים הכי בגדול?, קופת חולים "כללית", 21.12.2016
  14. ^ הגורמים לשבץ מוחי, עמותת "נאמן", נלחמים בשבץ
  15. ^ 15.0 15.1 האגודה הישראלית לסוכרת
  16. ^ Cancer and Obesity - Overweight and obesity are linked to cancer. CDC Media Relations, 2017
  17. ^ C. Brooke Steele et al, Vital Signs: Trends in Incidence of Cancers Associated with Overweight and Obesity — United States, 2005–2014 ,CDC, Weekly / October 6, 2017 / 66(39);1052–1058
  18. ^ נטע אחיטוב ספירת הזרע של הגבר המערבי צונחת ומסכנת את עתיד האנושות 15 בנובמבר 2017, הארץ
  19. ^ Madeline R. Vann, MPH 6 Ways You’re Ruining Your Testosterone23 ליולי 2015
  20. ^ Susan Farley Obesity may cause hormonal imbalance, infertility 1 באפריל 2004, Pharmacy Times
  21. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם moshe2004
  22. ^ אתגר כבד: מיגור ההשמנה חיוני גם לתקציב המדינה פרופסור שוקי שמר, כלכליסט, 19.10.2010
בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: מזון מעובד - השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל


הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.