גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות (באנגלית: Social Determinants of Health) הם שורה של תנאים חברתיים וכלכליים - וכן ההתפלגות שלהם באוכלוסייה - שמשפיעים על הבדלים בהתפלגות דפוסי בריאות בקרב אנשים ואוכלוסיות שונות. גורמים לדוגמה הם הבדלים בהשכלה, הכנסה, תעסוקה ותנאי עבודה, בסביבה פיזית ובתנאים שבהם אנשים נולדים, גדלים, חיים, עובדים ומזקנים בהם ואשר משפיעים על הבריאות בדרכים שונות. נסיבות אלה מעוצבות על ידי התפלגות הכסף, המשאבים והכוח ברמה העולמית, הלאומית והמקומית.

על פי ארגון הבריאות העולמי, הגורמים החברתיים האלה הם הגורם העיקרי לאי שוויון בריאותי - ההבדלים במצב הבריאותי שניתן לראות בין ובתוך מדינות. [1]

גורמים חברתיים שמשפיעים על הבריאות כוללים:[1]

השפעת גורמים חברתיים וכלכליים על עישון

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - אי שוויון ועוני, עישון בקרב בני נוער

עישון טבק נחשב גורם הסיכון הבודד החשוב ביותר לבריאות האדם (תזונה משפיעה יותר אך היא מתחלת למספר גורמים שונים). נעשו מספר מחקרים על הקשר בין מדדי השכלה, הכנסה ותעסוקה לבין עישון טבק. רוב המחקרים האלה נערכו במדינות בעלות הכנסה גבוהה או בינונית. מובן שיש קשר בין הגורמים האלה - שכן אנשים עם פחות השכלה מרוויחים פחות, והם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מובטלים.

אבטלה ועישון

מחקר של האיחוד האירופי על מספר מדינות שם בשנת 1990 מצא כי בחלק מהמדינות שכיחות העישון בקרב גברים מובטלים גבוה פי 2 ויותר לעומת גברים שמועסקים בעבודות מקצועיות (באוסטריה, צרפת, פינלנד, ושוודיה) בעוד במספר מדינות העישון היה גבוה יותר אבל לא בהפרש גבוה כל כך (בלגיה, איסלנד). דבר זה נכון גם לגבי נשים שם אבטלה העלתה את אחוזי העישון פי 1.5 עד פי 2. ‏[2]

עישון והשכלה

לפי המרכז לחקר מחלות בארצות הברית עישון נפוץ יותר בקרב אוכלוסיות פחות משכילות. נכון לשנת 2015, 34% בקרב מי שזכאים לתעודת GED (פרשו מהתיכון בלי שסיימו אותו) מעשנים, מקרב אנשים עם השכלה תיכונית 20% מעשנים, מבין אנשים עם השכלה של קולג' אבל ללא תואר 18% מעשנים, מבין האנשים עם השלכה של קולג' מעשנים 7% ומבין אנשים עם תואר ראשון מעשנים 3.6% - כלומר בשיעור שהוא כמעט עשירית לעומת מי שלא סיימו תיכון. ‏[3] בארצות הברית יש קשר חזק בין מעמד חברתי וכלכלי לבין השכלה כך שדבר זה מעיד לא רק על פערים בהשלכה ועישון אלא גם על פערים בהכנסות המשפחה והסיכוי שהילדים יהיו מעשנים.

מחקר מאנגליה בשנת 2013 מצא כי עישון בקרב אנשים משכילם יותר (תואר ראשון או השכלה דומה שנות לימוד) נמוך פי 2 לעומת אנשים עם השכלה נמוכה יותר (10 אחוז מעשנים לעומת 20% מעשנים). אנשים העשירים ביותר (השישית הגבוה של ההכנסות) מעשנים בשיעור של 11% לעומת שיעורי עישון של 21%-23% בקרב העניים (השישית האחרונה, החמישית והרביעית). ‏[4]

בישראל, הן בקרב גברים ערבים והן בקרב גברים יהודים, האחוז הגבוה ביותר של עישון הוא בקרב גברים בעלי השכלה בינונית של 11-12 שנות לימוד. בקרב גברים יהודים עם פחות מ-10 שנות השכלה עישנו בשיעור של 21%, שיעור זה עולה ל27% בקרב גברים עם השכלה בינונית ויורד ל-14% בקרב גברים עם השכלה עם 13 שנות לימוד ומעלה. בקרב ערבים, 44% מעשנים בקרב הפחות משכילים, 48% מעשנים בקרב המשכילים ו-37% מעשנים בקרב המשכילים. ‏[5] ככל הנראה השכלה גבוהה מעניקה מודעות לנזקי העישון ומספקת מוטיבציה להיגמל מעישון. ייתכן כי המשכילים פחות נגמלים באחוזים גבוהים יותר בגלל שעלות הסיגריות מעיקה עליהם יותר ונותנת מוטיבציה גבוהה יותר להיגמל.

בישראל נשים יהודית בוגרות מעשנות יותר מנשים ערביות, ככל הנראה עקב טאבו שהיה בחברה הערבית נגד עישון בקרב נשים. לעומת המגמה הזאת של הבדלים בין אוכלוסיות בתרבויות שונות, כאשר מסתכלים על נשים יהודיות בוגרות, רואים שעישון הוא נפוץ יותר בקרב נשים לא משכילות לעומת נשים משכילות. מבין הנשים היהודיות עם עד 10 שנות השכלה, 23% מהנשים עישנו, לעומת 19% מעשנות בקרב נשים עם השכלה של 10-12 שנים, ו-13% בקרב נשים עם 13 שנות השכלה או יותר - כלומר הבדל של כמעט פי 2 בין המשכילות ביותר לבין הלא משכילות. בחברה הערבית הדפוסים מעט אחרים. בנשים עם השכלה של 0-10 שנות לימוד שיעור העישון הוא 8%, דבר זה יורד בנשים בעלות השכלה של 10-12 אחוז ל-4.7% ועולה ל-9% בקרב נשים ערביות משכילות של 13 שנות השכלה ומעלה. ‏[5] הסבר אפשרי לדפוסים אלה הוא כי בקרב יהודיות בוגרות, יש מגמות דומות לאלו של הגברים - עישון נפוץ יותר בקרב נשים עניות בעלות מודעות בריאותית וחברתית נמוכה יותר. נשים בוגרות מודעות לנזקי העישון או שלחץ חברתי נגד עישון מעודד נשים לא לעשן או להיגמל. לעומת זאת נשים משכילות בחברה הערבית הן "מורדות" בחברה המסורתית, או שהן באות מחוגים ליברלים יותר (דבר שבא לידי ביטוי גם בגיל העשרה)- לדוגמה נשים ערביות נוצריות משכילות לעומת נשים ערביות מוסלמיות לא משכילות - ולכן הן מתחילות לעשן יותר לעומת נשים ערביות מסורתיות יותר שהן גם פחות משכילות.

הכנסה ועישון

לפי המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית מתחת לקו העוני 26% מהמבוגרים מעשנים, זאת לעומת 14% מהמבוגרים מעל קו העוני שמעשנים. - כמעט חצי. ‏[3]

בישראל עישון הוא נפוץ יותר בקרב גברים ערבים (שבאופן כללי הם עניים יותר) לעומת גברים יהודים. בעוד ש-22% אחוז מהגברים היהודים מעשנים, 44% מהגברים הערבים הם מעשנים. דבר זה נכון גם ביחס לנערים בכיתה יא' ויב' - 11% מבין הנערים היהודים מעשנים נרגילה פעם בשבוע - זאת לעומת 42% הנערים הערבים שמעשנים נרגילה פעם בשבוע. ‏[5]

עישון בקרב נשים

לעומת הגברים שבהם יש קשר ברור בין השכלה או מעמד חברתי כלכלי ועישון, בקרב נשים יש מגמות שונות כאשר מוצא אתני, הכנסה, אבטלה, השכלה יכולים להיות פרמטרים שמעלים או מורידים עישון. כמו כן יש כנראה שינויים במגמות בזמן האחרון.

מנתונים ממדינות בעלות הכנסה בינונית או גבוהה בעולם נמצא כי נשים מובטלות מעשנות יותר לעומת נשים לא מובטלות.

נכון לשנת 2015, 22% מהגברים היהודים הבוגרים (מעל גיל 21) ו-44% מבין הגברים הערבים מעשנים. בקרב נשים בוגרות המגמות בין ערביות ויהודיות הן הפוכות - 15% מהנשים היהודיות ו-6.7% מהנשים הערביות מעשנות.‏[5] הסבר אפשרי לדבר זה הוא שבחברות עניות הן בדרך כלל שמרניות יותר, ובהן מעמד האישה הוא נמוך יותר ולכן נערות בעבר היו פחות חופשיות לצאת מהבית ופחות חשופות למאמצי שידול להתחלת עישון וכמו כן קיים טאבו חברתי נגד עישון בקרב נשים - כמו שהיה בעבר בחברה המערבית וכמו שקיים טאבו לגבי מוצרים אחרים כמו לדוגמה שימוש באופניים, נהיגה במכונית ועוד. במצבים אלה העישון בקרב נשים הוא פחות מקובל (בחלק מהחברות המסורתיות עישון הוא כבר מסורת עתיקה, כמו בפפואה ניו-גיני, ובחברות אלה העישון בקרב נשים דומה לעישון בקרב גברים).

כאשר החברה כולה הופכת מודרנית, הטאבו נגד עישון נשים נחלש והעצמאות של נערות גדול יותר - ובהתאם לכך שיעור הנשים המעשנות מתקרב לשיעור הגברים המעשנים. לדוגמה קיימים הבדלים קטנים בין נשים לגברים בוגרים באוכלוסיה היהודית, לעומת הבדלים גדולים בין גברים ונשים בחברה הערבית ‏[5] , וכן רואים שמגמות עישון בגיוס לצה"ל יש התקרבות ברמות העישון של נשים אל רמות העישון גברים. כנראה שדבר זה נכון גם בקרב עניים - כלומר כאשר החברה הופכת עשירה יותר הבדלי העישון בין גברים לנשים מצטמצמים.

מחקרים בארצות הברית מצאו כי נשים נגמלות מסיגריות בקצב נמוך יותר לעומת גברים. כמו כן נשים שמנוצלות מבחינה פיזית או פסיכולוגיות על ידי בני הזוג שלהן הרבה פעמים מעשנות כניסיון לברוח מהחיים הקשין שלהן. הקשר בין חשיפה לאלימות לבין עישון בנשים קיים גם בנשים עניות וגם בנשים בשכבות עשירות יותר. ‏[6][7]

אמהות יחידניות בשכונות עניות הן בעלות סיכוי גבוה יותר להיות ב"סיכון כפול" - עם עול כבד של גידול ילדים יחד עם בידוד חברתי ומתח נפשי כרוני שמופיע יחד עם חיים בשכונת עוני. נשים רבות פונות לעישון בנסיון להקל על תסמיני מתח. ‏[6]

השינוי בשיעורי עישון על פני זמן בקבוצות שונות

מחקרים שנערכו במגמות עישון על פני זמן במדינות מערביות מצאו כי הירידה בעישון היא חזקה יותר בקרב קבוצות עשירות. במחקר שנערך בנורבגיה נמצא כי בשנת 1955 , גברים עשירים יותר עישנו בשיעור של מעל 75%, לעומת גברים עניים שרק 60% מהם עישנו, דבר זה הגיוני לגבי מוצר צריכה שבו העשירים יותר קונים ממנו יותר. עם התפתחות המודעות לנזקי העישון חלה ירידה בשיעורי העישון הן בקרב עשירים והן בקרב עניים אבל בקרב העשירים הירידה הזאת חדה יותר. מעט אחרי שנת 1975 שיעורי העישון בשתי הקבוצות היו שתיהן בגודל של 45%, מאז שנה זו עד 1990 מגמות העישון בקרב גברים עניים בנורווגיה כמעט ולא ירדה - כ-40%, ולעומת זאת בקרב הגברים העשירים מגמת הירידה נמשכה (בקצב דומה לקצב הירידה שהיה בעבר) והגיע ל-30%. ‏[2]

במחקר על מגמות העישון בקהילות שונות בארצות הברית בשנים 1996-2012 נמצא כי קהילות עשירות יותר מעשנות פחות, וכי הירידה בכמות העישון היא חזקה יותר בקרב קהילות עשירות יותר. הסקר מצא הבדלים גדולים בין מחוזות שונים בארצות הברית - חלק עם רמות עישון של 5% בקרב מבוגרים וחלק עם 40% עישון. גם בתוך מדינות שונות היו לפעמים פערים גדולים , כאשר השיא הוא בגברים בווירג'יניה שם הפער בין Sussex County עם 33% לבין Falls Church City עם 10% - הפרש של מעל 23%. רק ב-14% מבין המחוזות בחמשיון התחתון של ההכנסה הייתה ירידה משמעותית מבחינה סטטיסטית של עישון בקרב גברים, לעומת ירידה משמעותית בקרב 75% במחוזות בחמשיון ההכנסה העליון. עבור נשים ב 4% מתוך המחוזות בחמשיון התחתון ביותר הייתה ירידה מהותית לעומת שינוי מהותי ב-45% מהמחוזות בחמשיון העליון. ממוצע הירידה עבור המחוזות העשירים היה פי 3 לעומת המחוזות העניים עבור גברים (1.4% לעומת 0.5%) ופי 4 בקרב נשים (1.2% לעומת 0.3%) ‏[8]

בישראל לעומת נתונים של עישון נמוך בקרב נשים ערביות בוגרות לעומת נשים יהודיות בוגרות, ניתן לראות בשנים האחרונות עליה ניכרת של עישון נרגילות בקרב נערות ערביות. דבר זה יכול לרמז כי סוגי טאבו ישנים שהיו בעבר נגד עישון נשים בחברה הערבית ירדו, ויש השפעה גדלה של העישון כדבר נורמטיבי בחברה הערבית - כך שגם נשים ערביות (צעירות) נכנסות למעגל המעשנים. בגלל שבעיית עישון הנרגילה היא תופעה נפוצה בקרב הנוער בישראל, הוחלט לבדוק את כמות העישון בקרב תלמידי יא' ויב' - מהנתונים עולה כי עישון נרגילות בקרב נערות ערביות בגיל זה, נפוץ כמעט כמו עישון בקרב נערים יהודים. 42% מבין הנערים הערבים, 11% מבין הנערים היהודים, 11% מהנערות הערביות ו-5% מהנערות היהודיות מעשנים נרגילה לפחות פעם בשבוע‏[5]

סטרס כרוני ובריאות

קיימת השערה לפיה מתח נפשי או סטרס הוא בעל השלכה משמעותית בקרב הגורמים החברתיים של הבריאות. יש קשר בין חוויה של מתח נפשי כרוני לבין נזקים בריאותיים.[9] קיימות שתי דרכים להסבר הקשרים האלה - ישירה ועקיפה.

ההסבר הישיר לקשר בין מתח כרוני לבין השפעות בריאות היא ההשפעה של סטרס על הפיזיולוגיה של האדם. הורמון שמופרש עקב סטרס מתמשך הוא קורטיזול ומאמינים שהוא מרכיב מפתח בקשר בין מתח נפשי כרוני לבין בריאות.[10] מתח נפשי מקושר עם דלקות כרוניות, החלמה איטית יותר של פציעות, רגישות גדולה יותר לזיהומים, ותגובת נמוכה יותר לחיסונים.[9] לדוגמה מחקר שנערך בקרב גברים בוגרים מצא כי אלה שנתפסו כבעלי מתח גבוה בחייהם היו בעלי זמני החלמה איטיים יותר של פציעות, ורמות קורטיזול גבוהות היו הסיבה המרכזית לכך (ולא נבעו כתוצאה מהפציעה).[11] מטא-אנליזה של מחקרי החלמה מצא כי קיים קשר איתן בין רמות גבוהות יותר של מתח לבין החלמה איטית יותר ממגוון רחב של מצבים כרוניים.[12] עם זאת חשוב לציין כי גורמים שונים כמו סגנון התמודדות ותמיכה חברתית יכולים להקטין את הקשר בין מתח כרוני לבין ההשפעות הבריאותיות.

למתח נפשי יכולה להיות גם השפעה עקיפה על הבריאות. דרך אחת שבה זה משפיע היא מתח על המשאבים הפסיכולוגיים של האדם. מתח נפשי הוא תופעה נפוצה בקרב אנשים בעלי מעמד חברתי-כלכלי נמוך, אשר צריכים להתמודד ולאזן בין דאגות הנוגעות לבטחון פיננסי, איך הם יאכילו את המשפחה שלהם, בעיות דיור, ומגוון גדול של בעיות אחרות.[13] פרטים אלה עלולים להימצא במחסור של משאבים רגשיים שנדרשים לשם אימוץ אורח חיים בריא. אנשים לחוצים יותר עלולים להיות פחות זמינים להציב מטרות לשיפור הבריאות שלהם. היבט נוסף הוא שמתח נפשי עלול להוביל לדרכי התמודדות לא בריאות כמו עישון, אכילת יתר, צריכת אלכוהול, סמים, שתיה מרובה של קפה ועוד.

ראו גם

רפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - בשר מעובד - מלח - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל


הערות שוליים

  1. ^ Social Determinants of Health: the solid facts 2nd edition World Health Organization, 2003
  2. ^ 2.0 2.1 Martin Bobak, Prabhat Jha, Son Nguyen, and Martin Jarvis , Poverty and smoking, 'Tobacco control in developing countries' World Bank , World Health Organization, 2000 , page 41-61,
  3. ^ 3.0 3.1 Current Cigarette Smoking Among Adults in the United States, CDC המרכז לבקרת מחלות
  4. ^ Adult Smoking Habits in Great Britain, 2013, Office for National Statistics, UK gov
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 דו"ח שר הבריאות על עישון, 2015
  6. ^ 6.0 6.1 Megan Sandel and Renée Boynton-Jarrett , Why do poor people smoke more?, CNN,March 31, 2014
  7. ^ Cory A. Crane, Samuel W. Hawes, Andrea H. Weinberger Intimate Partner Violence Victimization and Cigarette Smoking, Trauma, Violence, & Abuse, July 22, 2013
  8. ^ Dwyer-Lindgren et al. Cigarette smoking prevalence in US counties: 1996-2012, Population Health Metrics , 24 March 2014
  9. ^ 9.0 9.1 Gouin, J.-P. (2011). "Chronic Stress, Immune Dysregulation, and Health". American Journal of Lifestyle Medicine 5 (6): 476–85. doi:10.1177/1559827610395467.
  10. ^ Miller, Gregory E.; Chen, Edith; Zhou, Eric S. (2007). "If it goes up, must it come down? Chronic stress and the hypothalamic-pituitary-adrenocortical axis in humans". Psychological Bulletin 133 (1): 25–45. doi:10.1037/0033-2909.133.1.25. PMID 17201569
  11. ^ Ebrecht, Marcel; Hextall, Justine; Kirtley, Lauren-Grace; Taylor, Alice; Dyson, Mary; Weinman, John (2004). "Perceived stress and cortisol levels predict speed of wound healing in healthy male adults". Psychoneuroendocrinology 29 (6): 798–809. doi:10.1016/S0306-4530(03)00144-6. PMID 15110929
  12. ^ Walburn, Jessica; Vedhara, Kavita; Hankins, Matthew; Rixon, Lorna; Weinman, John (2009). "Psychological stress and wound healing in humans: A systematic review and meta-analysis". Journal of Psychosomatic Research 67 (3): 253–71. doi:10.1016/j.jpsychores.2009.04.002. PMID 19686881
  13. ^ Tengland, P.-A. (2012). "Behavior Change or Empowerment: On the Ethics of Health-Promotion Strategies". Public Health Ethics 5 (2): 140–53. doi:10.1093/phe/phs022.

קישורים חיצוניים