נחושת
נחושת (באנגלית: Copper) היא סוג של מתכת. הנחושת מצטיינת בהולכה חשמלית והיא זולה יותר בהשוואה למתכות מוליכות אחרות כמו זהב או כסף ולכן היא משמשת באופן נרחב ליישומים חשמליים כמו הולכת חשמל בתוך דירות, גנרטורים, מנועים חשמליים ועוד.
הנחושת היא משאב מתכלה במובן שהיא נכרית מתוך מרבצי עופרת נחושת. כמו רוב המתכות ניתן למחזר נחושת שוב ושוב ללא ירידה באיכות מתכת. מחזור הנחושת מבוצע בעלות אנרגטית נמוכה יחסית לעלות האנרגטית של הפקת הנחושת מעופרת נחושת.
כרייה והפקה
עד שנת 1950 כ-2 מיליון טונות של נחושת נכרו מדי שנה, מאז קצב הפקת הנחושת גבר, ונכון לשנת 2010, נכרו מעל 16 מיליוני טונות של נחושת מידי שנה. [1]
להלן הכמות הנכרית ב-10 המדינות הראשיות, במיליוני טונות לשנה, נכון לשנת 2008. [2]
| מדינה | כמות |
| צ'ילה | 3,356,600 |
| פרו | 1,107,789 |
| סין | 940,000 |
| אוסטרליה | 833,000 |
| ארצות הברית | 801,000 |
| רוסיה | 750,000 |
| אינדונזיה | 632,600 |
| קנדה | 606,999 |
| פולין | 429,000 |
| קזחסטן | 420,000 |
השפעות סביבתיות
מחקר שפרסם הסקר הגאולוגי של ארצות הברית ב-2005 בחן שני שליש מהתפוקה העולמית והעריך את כמות חומרי הלוואי שנוצרו בתהליך הפקת המתכת מתוך העופרה (Smelting). על פי הדו"ח הפקת ק"ג אחד של מוצרי נחושת מהעופרה יוצרת טביעת רגל אקולוגית המורכבת מ-210 ק"ג של פסולת עופרה (Mine waste), כ-113 ק"ג של פסולת עופרה שעברה עיבוד (mill tailings), כ-2 ק"ג של סיגים (Slag), וכ-2.3 ק"ג של מוצרי לוואי המכילים גופרית.
בתהליך משתחררים 0.5 ק"ג של פחמן דו חמצני לאטמוספירה, ו-0.2 ק"ג של גופרית דו חמצנית, שתורמים להתחממות עולמית ולזיהום אוויר בהתאמה. [3]
שיא תפוקת הנחושת
כמו כל המשאבים המחצביים, בנקודה כלשהי בעתיד הפקת הנחושת מתוך קרום כדור הארץ תגיע למקסימום שלאחריו כריית הנחושת תלך ותפחת בגלל עלויות הפקה עולות. לפני שלב זה תגיע הנחושת ל"שיא תפוקה", דבר שצפוי הרבה לפני סוף כריית מרבצי הנחושת. דבר זה נובע מכך שמרבצי עופרת הנחושת שעוד לא נכרו הם מרבצים עניים יותר שבהם ריכוז הנחושת בעופרה נמוך יותר ויש צורך ביותר אנרגיה ומאמץ כדי להפיק את המתכת, ונוצרת בתהליך גם יותר פסולת. גם גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית תורמים לעליה בביקוש לנחושת, כאשר קשיי ההפקה הופכים משמעותיים יותר, קשה להגדיל את ההיצע ביחס לביקוש ומחיר הנחושת עולה.
עם זאת, בניגוד לדלק מחצבי ניתן למחזר נחושת, ועל הערכה אחת לפחות 80% מהנחושת שהוצאה מבטן האדמה אי פעם בהיסטוריה נמצאת עדיין בשימוש לאחר מחזורים רבים של זיקוק, ויציקה מחדש.
שימושים
הנחושת היא אחת המתכות הנפוצות והחשובות ביותר לתעשייה בגלל יכולת הולכת החשמל הגבוהה שלה ובגלל גמישותה הרבה. נחושת משמשת בכבלי הולכת חשמל, כבלי נתונים, ציוד חשמלי, רדיאטורים במכוניות, צינורות קירור במקררים, מחליפי חום, תרמילי תחמושת לפגזים וכדורים, צינורות מים ותכשיטים. האדם משתמש בנחושת מעל ל-10,000 שנה, אבל מעל 95% מהכרייה וההפקה של נחושת נעשה מאז שנת 1900, עקב שכלולים טכנולוגיים בכרייה, עלייה בביקושים ויכולת להשקיע בכרייה די אנרגיה תודות לדלקים מחצביים.
עליית הצריכה בהודו ובסין הובילו לעלייה בביקוש והדבר הוביל לעלייה בביקוש ולכן עלייה חדה במחירים ובמקרים של גניבת נחושת. [4] עד שנת 2004 נסחרה הנחושת במחירים של 1,500-3,000 דולר לטון, מאז שנה זו עלו המחירים והם נעים ברמה של 7,000-10,000 דולר לטון.[5]
קישורים חיצוניים
- נחושת בוויקיפדיה האנגלית
- שיא תפוקת הנחושת בוויקיפדיה האנגלית
- מידע על נחושת הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
- צריכת אנרגיה בתעשיית הנחושת מתוך Copper: Technology and Competitiveness, המשרד להערכה טכנולוגית, OTA, הקונגרס של ארצות הברית
- המחסור בנחושת ייגרר גם אל 2013 בלומברג, דה מארקר, 29.11.2012