פליטים סביבתיים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פליטים סביבתיים (באנגלית: Environmental Refugees) או מהגרים סביבתיים הם אנשים שנאלצו להגר או לברוח מביתם ומקהילותיהם עקב שינוי פתאומי או ארוך טווח שהתרחש בבסביבה הטבעית המקומית, ואשר סיכן את חייהם או הרס את פרנסתם. שינויים כאלה כוללים התפרצויות של הרי געש, עלייה בשכיחות של בצורות, מדבור, עלייה במפלס מי הים, הצפות, זיהום סביבתי קשה, בירוא יערות, שינויים בדפוסי מזג האוויר (כמו מונסונים) ועוד. פליטים סביבתיים עשויים לברוח למדינה אחרת או להגר בתוך אותה מדינה. מונח קרוב אשר משתמשים בו כמונח נרדף הוא פליטי אקלים - פליטים עקב התחממות עולמית. למרות הקושי להגדיר הגדרה ברורה וקוהרנטית לשאלה מי הם פליטים סביבתיים, המודעות לבעיה גדלה במהלך המאה ה-21 בקרב מקבלי החלטות, חוקרי סביבה וחברה ובקרב ארגוני סביבה וחברה. הנושא מהווה חלק מהשלכות האפשרויות של שינוי אקלים ושל הרס סביבתי.

מפה המציגה אסונות טבע שבהן שינויי אקלים עלולים להגביר או ליצור אסונות טבע. אלו מהווים מוקדים אפשריים לפליטים סביבתיים. מקור המפה הוא עבודה של GRID-Arendal, מכון שמשתף פעולה עם תוכנית הסביבה של ארגון האומות המאוחדות. ייתכן כי המפה אינה מדוייקת.

חלק מהפליטים הסביבתיים נגרם בגלל מלחמות וסכסוכים סביבתיים - מלחמות, מלחמות אזרחים וסכסוכים שהתרחשו על רקע משבר סביבתי. דוגמאות לכך אפשר למצוא על רקע המלחמה בדרום סודן שנגמרה בין היתר בשל מחסור במים, וכן המלחמה בסוריה שאחד הגורמים המרכזיים לה הייתה בצורת שגם הובילה לפליטים פנימיים בתוך סוריה. הגירה היא נושא מורכב שבדרך כלל יש לו מספר סיבות. מלבד הגירה עקב אסונות טבע ברורים ומוחלטים, הגירה סביבתית יכולה להתקיים עקב סיבות של שינוי בטבע, אבל גם בגלל שינויים שהטבע גרם לחברה. ולעיתים שינויים אלה גוררים שינוי נוסף בטבע שיוצר בעיה גדולה יותר.

כמות הפליטים הסביבתיים

לפי טענות ומחקרים שנערכו בסוף שנות ה-90', מספר פליטי הסביבה באותה תקופה עמד על 25 מיליון - לכאורה יותר מאשר פליטים "רגילים" - 22 מיליון. לפי הערכות אלה קיימת אפשרות שבשנת 2050, בעיקר בשל השפעות של התחממות העולמית, צפויים להיות יותר מ-150 מיליון פליטים "סביבתיים". יש לסייג כי הערכות אלה הושפעו מאד על ידי עבודתו של Norman Myers ובדיעבד התברר שקשה לאמת את כמות הפליטים. נכון לשנת 2001 הושפעו 170 מיליון בני אדם מאסונות - 97% מהם ניתנים לקישור לשינויי אקלים - כגון הצפות, בצורות וסערות.[1] ריצ'ארד בלק (Richard Black) הוציא בשנת 2001 מאמר בשם Environmental refugees: myth or reality? שבו הוא מותח ביקורת על המספרים הלא עקביים ועל המושג כולו. בלק טוען לדוגמה שאין בהכרח תהליך של מדבור וכי סכסוכים המוצגים כסכסוך סביבתי אינם בהכרח על רקע של מחסור במשאבים [2]

למרות הביקורת של של בלק, מספר הפליטים בעולם (פליטים סביבתיים ופליטים עקב סכסוכים בכלל ורדיפות פוליטיות) נמצא במגמת עליה. דבר שקשה להסביר אותו על רקע הצגה סטנדרטית של הדברים (כלכלה נאו-קלאסית) - לדוגמה יש טענה כי עם השנים יש ירידה בעוני, ירידה ברעב וצמצום אי שוויון בינלאומי. סוכנות הפליטים של האו"ם דיווחה בשנת 2015 על עלייה חסרת תקדים במספר הפליטים ועל מגמת עלייה מתמשכת במספר הפליטים הכולל. כמות הפליטים הכוללת הגיעה ל-59 מיליון בני אדם, בהשוואה ל-37 מיליון פליטים בשנת 2004[3]

דו"ח של Internal Displacement Monitoring Centre (IDMC, שהיא חלק מ"מועצת הפליטים הנורווגית" (NRC) שפורסם בשנת 2014, טוען כי 22 מיליון בני אדם נאלצו להתפנות מבתיהם ולעבור למקום אחר בתוך ארצם בשנת 2013 כתוצאה מאסונות, כמות גדולה פי 3 מאנשים שהיגרו בתוך ארצם עקב מלחמות וסכסוכים. לפי הדו"ח במשך התקופה של 40 השנים האחרונות, הסיכון לעקירה כפוייה כזו הוכפל. [4]

פליטי אקלים

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - התחממות עולמית, עליית מפלס פני הים

עיקר החשש לגבי פליטים סביבתיים נוגע לחשש לעליה במספר הפליטים בעתיד עקב התחממות עולמית והשלכותיה. מודלים של התחממות עולמית מתריעים מפני הצפה של איזורי חוף ודלתא (כמו איזור הנילוס של מצרים, בנגלדש, איזור ניו אורלינס ועוד), הגברת אירועים של מזג אוויר קיצון, הגברת הסכנות ליובש ובצורת (באיזור המזרח התיכון לדוגמה), סכנות להצפות. כמו כן עולה החשש לסכסוכים עתידיים בגלל קריסה של מערכות חקלאיות או מצוקת מים.

כמות הפליטים שנוצרו עד כה עקב התחממות עולמית אינה וודאית שכן תהליכי סביבה ותהליכים חברתיים רבים מעורבים בהחלטות הגירה של אנשים, אבל לפי הנתונים האחרונים היא גדולה מאד. פליטים סביבתיים הקשורים לשינויי אקלים נוצרים כתוצאה מעליית פני הים, מצוקת מים והשפעה לרעה על החקלאות, פליטים עקב אירועים של מזג אוויר קיצוני (כמו סופות, בצורות והצפות), וסכסוכים הנוגעים למים וחקלאות. לפי הערכות נכון לשנת 2018 שינויי האקלים מהווים את הסיבה השלישית בחשיבותה להגירה בין מדינות ואת הסיבה הראשונה בחשיבותה להגירה בתוך המדינות העניות. יש השערות שבפועל המספר יכול להיות יותר גבוהה בגלל שהמחקרים בנושא מועטים ולוקים בחסר‏[1][2].

עד שנת 2015 כמות הפליטים העולמית (מסיבות שונות, חלקן חברתיות) הלכה וגדלה - בניגוד למגמות עולמיות אחרות של הקטנת כמות העוני ומגמות שהיו עד שנות ה-90 של הקטנת תת תזונה ורעב עולמי. לפי נתוני האגף לענייני פליטים באו"ם כ-21.5 מיליון איש עוזבים את בתיהם כל שנה עקב אירועי אקלים‏[3]

כל שנייה אדם נאלץ להחליף מקום מגורים בגלל אירוע אקלים. לפי נתוני איגוד קבוצות מחקר שונות שנקרא "כלכלת שחיקת הקרקע" המדבור הנובע משינויי אקלים עלול ליצור 50 מיליון פליטים תוך עשור, ממוצע של 5 מיליון בשנה.

דוגמה בולטת אפשרית להשפעת שינויי אקלים על פליטים היא מלחמת האזרחים בסוריה שנגרמה בין היתר בעקבות בצורת ארוכת שנים. 1.5 מיליון איש עברו מהאיזורים החקלאיים לערים ב-2007-2010, בשנת 2011 דבר זה היה אחד הגורמים העיקריים שהגבירו את המהומות שפרצו אז בסוריה ודרדרו אותן למלחמת אזרחים שהביאה ל-6 מיליון פליטים בתוך סוריה ו-4.8 מיליון מחוץ לגבולותיה‏[4]. בסין נאלצו לא מזמן לפנות 30,000 איש בגלל מדבור שמתקדם שם בקצב של כ-2,000 קמ"ר בשנה. כ-180 כפרים באלסקה בסכנה בגלל הצפות ושחיקת החופים.

גלי הפליטים תורמים לתופעות שונות כמו יציאת אנגליה מהאיחוד האירופי, עליית שנאת הזרים והימין הקיצוני במדינות מערביות, סכסוכים בין מדינות וביטול אזורי סחר ותנועה חופשיים. כל אלה תופעות אשר בין היתר פוגעות בצמיחה הכלכלית[5].

לטענת חוקר מפורסם בנושא, מיירס, עד 2050 בעולם יהיו בעולם 250 מיליון פליטים סביבתיים. לפעמים קשה לחשב כמות פליטי אקלים כי חלק מאלה שבורחים חוזרים אחר כך כשהתנאים משתפרים. לדוגמה באסיה בלבד בשנים 2010-2011 היו כ-42 מיליון איש נאלצו לברוח בגלל מפגעים סביבתיים כמו סופות, הצפות, עליית פני הים. הרוב חזרו אחר כך אבל חלק הפכו לפליטי אקלים‏[6].

כבר עכשיו חלק גדול מהפליטים המגיעים לאירופה הם פליטי אקלים ‏[7][8]

אפילו עליה קטנה בגובה פני הים שקיימת כיום הופכת כמה מישורים המיושבים בצפיפות לבלתי ראויים ליישוב אדם ויוצרת בעיית פליטים משמעותית. לפי מחקר שערכו יחד אוניברסיטאות דקקה בבנגלדש וסוסקס באנגליה, בשנת 2013 בבנגלדש, הארוזיה של חופי הנהרות ועליית פני הים וסופות סחפו לים כ-20,000 אקרים של קרקע והשאירו 50,000-200,000 איש חסרי בית בשנה, ‏[9].

לפי תחמימה אנאם סופר, שר גר בבנגלדש, במדינה זו 50,000 איש מהגרים כל חודש לדקקה בירת בנגלדש, בגלל שעליית פני הים בולעת את השטחים בהם הם גרים עכשיו מה שאומר 600,000 בשנה.‏[10]. על פי המדענים, עד 2050 כ-25 מיליון איש יושפעו במדינה הזו מעליית פני הים, קצת פחות מ-800,000 בשנה‏[11]. לפי הנתונים האחרונים של ארגון ההגירה הבין לאומי עד שנת 2017 כ-6 מיליון בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם בבנגלדש בגלל סיבות אקלימיות‏[12] אם פני הים יעלו ב-4 מטר כמעט כל עיר חוף בעולם תושפע באופן חמור, עם פוטנציאל של השפעות משמעותיות על המסחר והכלכלה ברחבי העולם. לעת עתה, חוזה ה-IPCC עליה של פחות ממטר אחד עד 2100, אבל הוא מזהיר גם כי התחממות עולמית במשך זמן זה עלולה להוביל לשינויים בלתי הפיכים במערכת הקרחונים העולמית ובסופו של דבר להפשרה של מספיק קרח שתעלה את גובה פני מי הים במטרים רבים במאה הבאה. הערכה היא כי עליית פני הים יכולה להשפיע על 200 מיליון בני אדם, בעיקר בויאטנם, בנגלדש, סין, הודו, תאילנד, הפיליפינים, אינדונזיה ומצרים.

לפי דו"ח של Climate Council, שפורסם בשנת 2014, עליה של מי הים בטווח של 0.5-2.2 מטרים עלולה לדרוש פינוי של 1.2-2.2 מיליון תושבים באיזור האיים הקריביים והאיים באוקיינוס השקט (בהנחה שלא ינקטו צעדי התאמה).[5]

דוגמה לפליטים סביבתיים הם המהגרים ממדינת האיים של טובאלו, שנמצאת בגובה ממוצע של מטר אחד מעל פני הים. ישנם גורמים חברתיים וכלכליים להגירה מטובאלו, אך הדאגה מפני עליית פני הים מהווה סיבה אף היא. התושבים מודאגים מפני האפשרות של פינוי בסופו של דבר, כאשר הגנה מפני שיטפונות תהפוך לבלתי אפשרית מבחינה כלכלית עבורם. לטובאלו יש כבר הסכם אד-הוק עם ניו זילנד להרשות פינוי מחדש בשלבים. [6] [7] [8] [9]

פליטים סביבתיים הם לא דווקא עניים או ממדינות עניות. לדוגמה בארצות הברית הפליטים שנוצרים בגלל עליית פני הים הם לעיתים קרובות עשירים כי הקרקע ליד החוף עולה יותר. הדבר מוכיח שוב ש לפעילי סביבה ובעלי חברות יש אינטרס משותף בעצירת שינויי האקלים. נכון ל 2017 אנשים בארצות הברית כבר החלו לעזוב את בתיהם בגלל עליית פני הים ולהפוך עקב כך לפליטים סביבתיים. עלות הנדל"ן באזורים המוצפים החלה לרדת. כפר אחד Isle de Jean Charles בן כמה מאות בני אדם לפני ההצפות, על אי בלואיזיאנה נאלץ לעבור בשלמותו. האוכלוסייה בכפר Smith Island ירדה בשליש בשנים 2010-2015 חלקית בגלל ההצפות. דבר דומה קורה בכפר האסקימואי נאוטוק. לפי מחקר שערכה סוכנות למכירות, בשנים 2011-2016 מכירות הנדל"ן באזורים המוצפים יותר בגלל הוריקנים גדלו בקצב איטי ב 25% מהמכירות באזורים לא מוצפים בגלל סופות אלה. בדרך כלל עליית מפלס פני הים מגבירה את הרגישות להצפות האלה והאזורים המוצפים יותר הם האזורים בהם עליית מפלס פני הים מורגשת יותר. יש אנשים שעוזבים את האזורים המוצפים ויש אנשים ואף רשויות מקומיות אשר דורשות מסוכני המכירות להציג מידע על סיכון מהצפות ולעגן את זה בחוק.

בדרום מערב פלורידה נכון ל 2016 היו 10 הצפות גאות בשנה. עד 2045 המספר אמור לגדול ל 240 בשנה. יש לציין שהרבה מאוד מהאנשים העשירים ביותר בארה"ב כולל דונלד טראמפ הם בעלי נכסים באזורים האלה. בשנת 2016 מכירות הבתים בארצות הברית עלו ב 2.6%. באזור המוצף קבוע Miami-Dade County בפלורידה הן צנחו ב 7.6%. בממוצע בשטחים במיאמי שמוצפים יותר יש פחות מכירות בתים. לפי תרחיש עסקים כרגיל עליית פני הים צפויה להפוך לפליטים סביבתיים 13 מיליון בני אדם בארצות הברית עד סוף המאה ואם יפחיתו פליטות לפי המלצות הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים אז רק 4 מיליון. ‏[13][14][15]. כמות פליטי האקלים באיזור מיאמי היא כה גדולה שהיא החלה להשפיע על מחירי הדירות באזורים הגבוהים יותר - הם החלו לעלות. האנשים שגרים בדירות באזור זה בדרך כלל עניים יותר והם נתקלים בלחץ לעזוב את הדירה לטובת התושבים העשירים יותר שבורחים מהאזורים הנמוכים‏[16].

דוגמאות לפליטים סביבתיים בתחומים נוספים

פליטים ומהגרים סביבתיים כוללים אנשים שנאלצו לברוח כתוצאה מאסון סביבתי בין אם הוא ממקור טבעי (כמו התפרצות הר געש) ובין אם ממקור אנושי (כמו תאונה גרעינית, זיהום או שינוי אקלים מעשה ידי אדם):

  • חברות עתיקות שהתמוטטו עקב משבר סביבתי ותושביהן נאלצו להגר - כולל האנסאזי והחלק הדרומי של הציביליזציה של בני המאיה. בחברות עתיקות אחרות שהתמוטטו לא היו פליטים עקב קושי להגר - לדוגמה איי הפסחא או התיישבות הנורדים בגרינלנד.
  • פליטים בגלל בצורת - הדוגמאות כוללות נדידה של תושבי ארץ ישראל בתוקפת המקרא למצרים. דוגמה מפורסמת אחרת היא קערת האבק - סופות חול שנוצרו עקב בצורת וניהול חקלאי-סביבתי גרוע באיזור מרכז ארצות הברית בשנות ה-30 של המאה ה-20, אשר קברו עיירות וחוות ויצרו מאות אלפי פליטים.
  • פליטים עקב סופות - לדוגמה סופת ההוריקן קתרינה שיצרה אלפי פליטים בשנת 2005 בארצות הברית. [10] מקרים אלה חלק גדול מהפליטים הם פליטים עקב הצפות.
  • פליטים עקב התפרצויות געשיות - לדוגמה התפרצות של הר הגעש מראפי באינדונזיה בשנת 2010. יצרה מעל 250 אלף פליטים. [11]
  • פליטים עקב רעידות אדמה - אחד המקרים המפורסמים של הם הפליטים של רעידת האדמה בהאיטי בשנת 2010. המצב באיזור הורע עקב התפשטות של מחלות. [12]
  • פליטים עקב תאונה גרעינית - הדוגמאות כוללות את אסון צ'רנוביל ב-1986 ואת האסון הגרעיני בפוקושימה בשנת 2011. אסון צ'רנוביל גרם לפינוי מיידי של מעל 116 אלף בני אדם באופן מיידי ועוד כ-200,000 איש שפונו מביתיהם בשנים שלאחר מכן באיזור אוקראינה ובלארוס, סה"כ מעל 340 אלף בני אדם פונו ויושבו מחדש על ידי השלטון הסובייטי.[13] מסביב לכור יש עד היום "איזור סגר" לא מיושב (למעט מספר קטן של תושבים שלא הסכימו להתפנות) בעל שטח של כ-2,600 ק"מ רבועים (להשוואה זה שטח בגודל עשירית משטחה של מדינת ישראל) ברדיוס של כ-30 ק"מ מסביב לכור עצמו. [14] במקרה של פוקושימה, גל צונאמי סמוך ליפן, פגע לדליפה בכור גרעיני. הצונאמי והדליפה גררו פינוי של עשרות אלפי בני אדם מרדיוס של 10 ק"מ סביב הכור.[15] והצונמאי והתאונה הגרעינית גרמו למעל 340 אלף עקורים.[16] חמישה חודשים לאחר האירוע עדיין נותרו מעל 80,000 חסרי בית [17]
  • פליטים עקב זיהום - הדבר נפוץ במיוחד במקרים של כרייה או שאיבת נפט במדינות עניות. לעיתים נגרם זיהום קרקע או זיהום נחלים והפרנסה של קהילות במורד הזרם, שעוסקות בחקלאות, בדייג או בציד נהרסת.
  • פליטים עקב הקמת סכרים - הקמת סכרים הידרואלקטריים כרוכה לעיתים קרובות בפינוי של אלפי אנשים מביתם.
  • פליטים עקב דלדול משאבי טבע - כמה אלפים מתושבי האי הקטן נאורו עזבו את האי עקב דלדול משאבים קיצוני - כילוי משאב הגואנו באי שהוביל לאובדן הפרנסה שם. דוגמה אחרת לנטישת איזור הוא ייבוש ימת אראל.
  • פליטים עקב מחסור במים ומדבור - לדוגמה תושב חבל Minqin, במחוז גאנסו שנמצא במערב סין סובלים ממחסור במים (עקב שימוש במים במעלה הנהר) וממדבור. כ-10,000 מתושבי האיזור עזבו אותו עקב הקשיים הכלכליים שנגרמו עקב כך. [18]

פתרונות לבעיית הפליטים הסביבתיים

מבחינה טכנית אפשר לפתור את בעיית פליטי האקלים, אבל לשם כך צריך לבצע את הפעולות הבאות, שכל אחת מהן היא אתגר משמעותי בפני עצמו:

  1. הפחתת פליטות של גזי חממה
  2. חלוקת משאבים שוויונית יותר בין המדינות העניות לעשירות (קודם כל מזון ומים)
  3. חלוקת משאבים שוויונית יותר בתוך המדינות העניות (בדרך כלל במדינות האלה יש אי שוויון כלכלי קיצוני - קבוצה קטנה שחיה בעושר גדול ורוב האכולסיה החי בעוני.
  4. שיקום אותם מערכות אשר שירתו את האנשים קודם לכן, כמו קרקע פורייה, נהרות, יערות.
  5. הפסקת סכסוכים ומלחמות.
  6. סיוע לאנשים שנעקרו או הפכו לפליטים.

אפילו עם מרכיב אחד יחסר הדבר יקשה על פתרון הבעיה.

ישנם שתי גישות עיקריות לפתרון בעיית פליטי האקלים. גישה אחת מנסה לפתור את גורמי הייסוד שגרמו לזרם הפליטים: שינויי אקלים, מדבור, מלחמות ושחיתות. יחד עם זאת מנסים לעזור לפליטים עצמם במזון, מחסה. דוגמה לגישה זו היא הגישה שנוקטת גרמניה, אשר נותנת סיוע לפליטים, ויחד עם זאת מנסה לפתור את בעיות המדבור, המלחמות‏[17][18]

הגישה השנייה מתמקדת בגרוש, הסתה, הפצת שנאה וכליאה. דוגמה לגישה כזאת היא הגישה של דונלד טראמפ. הגישה הזו מעדיפה להתעלם מהבעיה ולדחוק אותה החוצה. בעצם היא אומרת שבמקום לפתור את בעיית שינוי האקלים זול יותר לשמור רק על המדינות העשירות ואת השאר להפקיר.

החמרה אפשרית של בעיות הפליטים

הן הגישה של קליטת פליטים והן הגישה של חסימה וגרוש שלהן עלולות להוביל להחמרת המצב.

גישה של חסימת פליטים והתעלמות מהבעיות שלהם, התוצאה עלולה ליצור לחץ כבד יותר על המדינות הנפגעות, מה שעלול להביא לסכסוכים, מלחמות, ניצול-יתר של קרקעות ומערכות מים, מגיפות ועוד - ודברים אלה עלולים ליצור גלי פליטים גדולים יותר. מאחר שלאנשים לא תישאר ברירה הם יכולים לנסות לעבור את הגבול בכוח מה שיצור סכסוכים על הגבול. גישה אחרת היא לסייע לארגוני טרור. גישה זו עלולה גם ליצור "גטו" למיליארד התושבים שחיים במדינות מערביות עשירות, ולפגוע בכלכלה העולמית ובבטחון מחוץ לאותו איזור. ה"גטו" הזה כבר עכשיו לא גדול מידי (בעצם נכללים בו בעיקר 7-8 מדינות במערב אירופה, יפן, ארצות הברית וקנדה) והוא עלול להמשיך להצטמצם בעתיד, ככל שמצד אחד יגברו השפעות שינויי האקלים והשפעות סביבתיות נוספות, מה שיפגע בעוד ועוד שטחים ומצד שני ירצו להפחית עלויות כלומר לשמור על שטח יותר קטן. ייתכן שבהמשך יוקמו גם גטאות כאלה בתוך המדינות העניות יותר, ובתוך הערים כאשר שוב החלק בתוך הגדר יהיה משמעותית קטן יותר מהשטח מחוץ לגדר מאותן סיבות.

הלחץ הכבד על המדינות העניות ימנע מהן את האפשרות לפתור בעיות כמו התחממות עולמית, ברוא יערות, בצורת. התוצאה עלולה להיות פגיעה חזקה יותר גם במדינות העשירות. לדוגמה, רק כריתת היערות בשטחי הכבול בקונגו תגרום לפליטת פחמן דו חמצני כמו כל הפליטות של הגז הזה בארה"ב במשך 20 שנה. ההחלטה על הכריתה עדיין לא התקבלה והיא תלויה באופן ישיר במצב הכלכלי במדינה - ככל שהמצב הכלכלי יהיה גרוע יותר, כך יש יותר סיכוי שקונגו תמכור את השטחים לחברות שונות, כמו לדוגמה חברות בתעשיית שמן הדקלים. אחת הבעיות של קונגו היא כמות גדולה של פליטים שברחו אליה ממדינות אחרות והרבה אנשים רעבים אשר אם לא יתנו להם לברוח הם יאלצו לקחת את המזון במדינה‏[19].

גם קליטה של פליטים או אפילו סיוע להם לא בהכרח יכולה לפתור את הבעיה. בספר "התמוטטות" מתאר ג'ארד דיימונד את הבעיה של קריסת-דומינו של חברות שונות, דבר המכונה "בעיית סירות ההצלה המלאות". בתחילה יש גידול אוכלוסין דבר שגורם לעיבוד עוד ועוד שטחים חקלאיים, עד להגע למצב של ניצול לא בר-קיימא של משאבים מתחדשים - לדוגמה ניצול-יתר של הקרקע שמוביל לאובדן קרקע - תהליך שבו הפריון החקלאי של הקרקע החקלאית הולך ויורד. אפשרות אחרת היא ניצול לא מקיים של משאבי מים, או בעיה של חוסן - כלומר כל משבר קטן כמו בצורת גוררת פגיעה ביבולים ואין עתודות מספיקות של מזון. בשלב זה הפליטים מהאיזורים שנפגעו מציפים את האיזורים היציבים יותר וכן משתמשים באמצי חירום שונים בנסיון לפתור את המצב. במקרים רבים מאמצים אלה לא הספיקו, והחברה כולה עברה התמוטטות. דוגמאות מודרניות של פליטים או עקורים שיוצרים בעיות במדינות או איזורים אחרים, ניתן לראות ברקע החברתי והסביבתי למלחמת האזרחים בסוריה - לפני פרוץ המהומות בשנת 2011, הורע מצב הדיור והתעסוקה בדרום סוריה עקב הגעת פליטים שהגיעו ממלחמת האזרחים מעיראק. לאחר מכן הורע המצב עוד יותר עקב הגעת עקורים מצפון-סוריה שנמלטו לדרום סוריה עקב הבצורת בצפון המדינה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Amelia Aburn Dennis Wesselbaum Victoria University of Wellington University of Otago Gone with the Wind: International Migration אפריל 2017, University of Otago
  2. ^ Lisa Cornish Climate change's impact on migration is strong and growing 12.03.2018, Devex
  3. ^ UNHCR Frequently asked questions on climate change and disaster displacement 6 November 2016
  4. ^ ויקיפדיה Refugees of the Syrian Civil War
  5. ^ ROBERT HUNZIKER [http://www.counterpunch.org/2016/10/28/the-political-era-of-climate-refugees/ The Political Era of Climate Refugees] Counterpunch, 28.10.2016
  6. ^ ויקיפדיה Environmental migrant Enumeration
  7. ^ Joshua Keating Global (Warming) Instability 09.09.2015 slate
  8. ^ MARTIN HODSON Climate change in Europe10.02.2017 evangelicalfocus
  9. ^ Rafiqul Islam To help climate migrants, Bangladesh takes back land from the sea Reuters 09.09.2015
  10. ^ eco-watch Europe's Next Crisis: Climate Refugees EcoWatch 09.09.2015
  11. ^ Karen McVeigh Bangladesh struggles to turn the tide on climate change as sea levels rise גארדיאן, 20.01.2017
  12. ^ Star Online 6m people displaced due to climate change impacts in Bangladesh: IOM 15.01.2017
  13. ^ Saving the West Climate Change-Fueled Displacement Has Begun 13.06.2017
  14. ^ Kristina A. Dahl , Erika Spanger-Siegfried, Astrid Caldas, Shana Udvardy Effective inundation of continental United States communities with 21st century sea level rise 12.07.2017 Elementa, Science of the Antroposcene
  15. ^ IAN URBINA [https://www.nytimes.com/2016/11/24/science/global-warming-coastal-real-estate.html Perils of Climate Change Could Swamp Coastal Real Estate] 24.11.2016, New York Times
  16. ^ onEarth Has Climate Gentrification Hit Miami? The City Plans to Find Out 11למרץ 2019, Ecowatch
  17. ^ דליה קאלינין ישראל כמקור מידע אקולוגי חקלאי ולא רק בעין הסערה המדינית פורבס, 10.1.2017
  18. ^ Catherine Cheney German foreign aid is at a record high and rising. Here is how it works. devex, 02/02/2017
  19. ^ Carbon Brief Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland 26.01.2018, Ecowatch
שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה - מחזור הפחמן - שיווי משקל - שוק האנרגיה העולמי - דלק מחצבי - תהליך ארוך טווח - תהליך בלתי הפיך - התחממות עולמית - שינויי אקלים - אפקט החממה - גזי חממה - גרף מקל ההוקי - החמצת אוקיינוסים - עמעום עולמי - מודל אקלימי - הפתעה אקלימית - התקררות עולמית - טביעת רגל פחמנית - פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגים, עליית מפלס פני הים, השפעה על סופות, השפעה על בצורות ומידבור, השפעות כלכליות של התחממות עולמית - שינוי אקלים וחקלאות - פליטים סביבתיים - ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד - השערת מדיאה -השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון - רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה - שינויי אקלים בישראל - הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: המחלוקת על התחממות עולמית - הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים - פרוטוקול קיוטו - דו"ח שטרן - ועידת האקלים בפריז - אמת מטרידה (סרט) - הכחשת שינויי האקלים - התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) - התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: ‏מצעד האקלים - אנרגיה מתחדשת - חסכון אנרגטי - התייעלות אנרגטית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - שימושי קרקע - חקלאות בת קיימא - צמיחה כלכלית - I=PAT - פשטות מרצון - גידול אוכלוסין - כלכלה בת קיימא - זה משנה הכל