השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת צבעים של התגברות הבצורת במזרח התיכון. איזורים אדומים וכתומים מצביעים על חורפים יבשים יותר בממוצע בתקופה 1971-2010 לעומת התקופה 1902-2010

ההתחממות העולמית שהחלה במאה ה-20 ונגרמת מפעילות אנושית, גוררת שינויי אקלים כלל עולמיים ואזוריים. אחד האזורים הרגישים לשינויים אלה הוא המזרח התיכון.[1] ההשפעה על המזרח התיכון מתרחשת הן דרך שינוי האקלים באזור עצמו (לדוגמה מחסור במים והשפעה על החקלאות) והן על ידי השפעה אל האקלים באזורים אחרים בעולם (לדוגמה פגיעה ביבולים באסיה ודרכם ערעור של בטחון תזונתי, או פליטי אקלים) שגוררת השפעות נוספות על המזרח התיכון.

ההשפעות הישירות של התחממות כדור הארץ, ברוב אזורי האקלים בעולם צפויות להיות ריבוי ימים ולילות חמים, גלי חום בתכיפות רבה יותר, אירועים רבים של גשמים כבדים ושל שיטפונות, ריבוי האזורים הסובלים מבצורת, ועליית פני הים.[2] השפעות עקיפות עלולות להיות השפעה לרעה על החקלאות והמזון, פגיעה במשק המים העולמי, הצפות של ערים ושדות, מחלות זיהומיות, פגיעה במערכות אקולוגיות, פליטים סביבתיים, מלחמות ואי יציבות חברתית על רקע הפגיעה בחקלאות ובמזון ועל רקע מחסור במים. לדוגמה עקב גידול אוכלוסין מהיר ועקב משבר המים במזרח התיכון, איזור המזרח התיכון תלוי יותר ויותר ביבוא חיטה ודגנים אחרים. תהליך זה אומר שפגיעה אפשרית בשוק המזון העולמי עקב התחממות פרושה נזק משמעותי יותר לאזור.

מדעני אקלים עדיין חוקרים את ההשפעות של התחממות עולמית, ומדי כמה זמן מתעדכנות הערכות לגבי השפעת שינויי האקלים. המחקרים הם רבים ומורכבים והם מסוכמים על ידי צוותי מדענים במסגרת עבודת ההפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים- ה-IPCC. בשנת 2018 פורסם "דו"ח מיוחד על התחממות עולמית של 1.5 מעלות", שמתאר את התרחיש הסביר להתחממות עולמית בעשרות השנים הקרובות, שעלול להתרחש כבר עד שנת 2040. ‏[3] פרק שלוש של הדו"ח המיוחד עוסק בהשלכות אפשריות של התחממות עולמית על הסביבה הטבעית והאנושית. הפרק מתייחס לאזור המזרח התיכון 75 פעמים ורק חלק מהתייחסות זו מופיעה בערך זה.‏[4] כמו כן, מטבעם של דברים מתפרסמים מחקרים חדשים בנושא.

הגברת היובש ומחסור במים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - משבר המים במזרח התיכון

איזור המזרח התיכון מזוהה מזה כבר כאיזור רגיש שעלול להיפגע בצורה קשה על ידי שינויי אקלים עקב התחממות עולמית. זאת עקב מצוקת מים באיזור, גידול אוכלוסין ומודלים אקלימיים שחוזים עליה בסיכון לבצורת באיזור.[1] מחקר מסכם משנת 1997 של ה-IPCC העריך כי האיזור יתחמם וכתוצאה מכך יתגבר האידוי וכתוצאה מכך עלול להיווצר מחסור במים. [1]

"זרמי הסילון" הם רצועות הנמצאות בגובה רב באטמוספירה, בכיוון מזרח-מערב לכל אורך כדור הארץ, ובהן נושבות רוחות מהירות מעל 140 קמ"ש. "זרם הסילון הסובטרופי" נוצר בשל ההבדלים בטמפרטורות בין האזור הסוב-טרופי לאזור הממוזג. מחקר שנערך באוניברסיטאות וושינגטון ויוטה ופורסם במגזין "סיינס" במאי 2006 וניתח מידע שנאסף על ידי לוויינים במשך 27 שנים, טוען כי זרם הסילון התרחב לכיוון הקטבים למרחק של כ-110 ק"מ. יחד עם התרחבות זרם הסילון זה מתרחבת איתו גם הרצועה הצחיחה שלו [2]. דבר זה עלול לפגוע במדינות חקלאיות שונות. [3] כמו כן, מדינות באזור הים התיכון, ובכללן ישראל, שיושבות על גבול המדבר, עלולות לסבול ממזג אוויר מדברי יותר. הדבר תואם את התחזית מהמודלים ומחקרים שנעשו בארץ בחוג לגאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב על ידי פרופסור פנחס אלפרט ושותפים ממדינות הים התיכון שמצאו ירידה בכמויות הגשם באזור הים התיכון. [4][5]

על פי מחקר של "הסוכנות הלאומית לאוקיינוסים ולאטמוספירה" של ארצות הברית (NOAA) שפורסם בשנת 2011, מגמת ההתחממות העולמית כבר הובילה לשינוי אקלים במזרח התיכון. על פי המחקר, מאז החלו המדידות באיזור בשנת 1902, 10 מתוך 12 החורפים היבשים ביותר התרחשו במהלך 20 השנים האחרונות. על פי החוקרים התחממות עולמית מעשה ידי אדם מסבירה כחצי מהיובש המתגבר באיזור בתקופה שבין 1902-2010 ויתר היובש נגרם מסיבות אחרות שטרם זוהו[1] [6] גם נייר המחקר AR5 של ה-IPCC משנת 2013 צפה הגברת אירועי בצורת ויובש באיזור המזרח התיכון, יחד עם איזורים נוספים בעולם כולל ברזיל, אוסטרליה, מרכז אמריקה ודרום אפריקה. [7]

על פי המודלים האקלימיים שנסקרו בעבודות של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, כמות הגשם במזרח התיכון צפויה להצטמצם בשיעור של עד 30% (בצפון אפריקה, צפון ומערב הסהרה ובמזרח הים התיכון) ולהצטמצם בשיעור גבוה יותר בחלקים של מרוקו וזאת ברמת וודאות גבוהה. כמו כן ברמת וודאות בינונית צפויים חורפים יבשים יותר במרכז הסהרה ובסהל.[5]

על רקע התגברות זו של יובש כללי החלה בסוריה בצורת קשה שפגעה במדינה החל משנת 2006. לפי משרד החקלאות של ארצות הברית, בחורף 2006-2007 איזורים נרחבים בצפון ובדרום המדינה קיבלו פחות מ-50% מכמות הגשם הממוצעת ודבר זה החריף בחורף 2007-2008.[8] בחורף שלאחר מכן המצב השתפר במעט אבל היבולים נותרו נמוכים[9] דבר זה יחד עם מגמות של מדבור ובעיות אחרות של מים בסוריה הוביל למשבר חקלאי חריף בסוריה- קריסה כוללת של יבולי החיטה בחלקים גדולים של המדינה, ופגיעה ביבולים נוספים ובגידול צאן. הדבר הוביל לגלי פליטים של מאות אלפי בני אדם שנדדו לפרברי הערים הגדולות ולעיירות בניסיון למצוא פרנסה ואוכל. כמו כן הדבר הוביל להתייקרות החיטה בסוריה ועקב כך לייקור המזון. עקב המחסור של חיטה סוריה שנאלצה לייבא כמות גדולה יותר של חיטה, אבל בתקופה זו מחירי החיטה עלו, בין היתר בגלל משבר חקלאי -אקלימי בסין. גורמים אלה היו בין הגורמים החברתיים שהיו רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה.

הדו"ח המיוחד של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים משנת 2018, שעסק בצורך להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות, מתייחס ספציפית ל-3 אזורים, שצפויים להיות בעלי רגישות גבוהה לשינויי אקלים: איים קטנים באוקיינוסים, אפריקה מדרום למדבר סהרה ואזור הים התיכון. יש התייחסות ספציפית לאזור הים התיכון בעמודים 41-42 בפרק 3‏[6].

לפי הדו"ח, האזור המזרח התיכון מהווה אזור רגיש כי שינויי האקלים גורמים בו להפחתה בכמות המשקעים ועלייה חזקה בטמפרטורות. יש ירידה בכמות המשקעים באזור המזרחי של אגן הים התיכון (כלומר במזרח התיכון) מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. בין השנים 2007 ו-2010 האזור חווה את הבצורת הקשה ביותר ב-900 השנים האחרונות מה שגרם להגירה של מאות אלפי אנשים, במיוחד בסוריה. יש השפעות גם על מצב המים באיראן. בעבר הרבה תהפוכות באזור היו קשורות לבצורת לדוגמה התמוטטות של כמה אימפריות לפני 3,200 שנה.

העלייה בטמפרטורות במזרח התיכון תורמת הרבה לבצורת בגלל אידוי מוגבר, והעלייה בכמות האוכלוסייה תורמת גם. כך לדוגמה, הבצורת של שנת 1960 היתה דומה לבצורת של 2008 מבחינת כמות המשקעים. אבל ב-2008 הטמפרטורה הממוצעת היתה גבוהה ב-מעלה אחת, וכמות האוכלוסייה בסוריה עלתה מ-8 מיליון ל-22 מיליון. עלייה של 1.5 מעלות תגביר את הבצורת ועלייה של 2 עוד יותר. ההשפעות יהיו חזקות יותר ביבשת מאשר באיים. ייתכן והשפעת העלייה בטמפרטורה תהיה חזקה יותר מהשפעת הפחתת המשקעים: לדוגמה בכרתים עלייה של 2 מעלות תפחית את כמות המים הזמינים ב-18% מהם רק 6% בגלל הפחתה בכמות המשקעים והיתר בגלל עלייה בטמפרטורה (ובעקבות כך הגברת אידוי מים). גם העלייה בכמות האוכלוסייה צפויה להגביר את המחסור במים.

לפי הדו"ח הבדלים בכמות המים הזורמים בין העלייה ב-1.5 לעלייה ב-2 מעלות יהיו הכי גדולים באזור הים התיכון: 9% ו-17%. ‏[7] בדו"ח של IPCC -2014 מדעני האקלים כתבו שנצפתה בכמה אזורים הפחתה במשקעים, אבל בסך הכל, יש רמת ביטחון נמוכה בכך ששינויי האקלים גורמים לבצורות, ואילו ב-2018, לדעת מדעני האקלים יש רמת בטחון בינונית לכך ששינויי האקלים הגבירו את הבצורת באזור הים התיכון ויגבירו אותה עוד אם ימשכו.{הערה|דו"ח IPCC 2018, פרק 3, עמוד 36}} לפי הדו"ח המחסור במים באזור ביחס למצב בשנים 1986 - 2005, יגבר ב-9% בעלייה של 1.5 מעלה וב-17% בעלייה של 2 מעלות.‏[8]

ב-2017 פקדה את איראן הבצורת הכי קשה ב-67 השנים האחרונות. לפי Scientific American הדבר קשור לשינוי אקלים. הבצורת פגעה במשק המים במדינה וגרמה למהומות בגלל מחסור במים וזיהום מים[9].

לפי דיווח של ארגון המטאורולוגיה העולמי, על מצב האקלים בעולם, הטמפרטורות בעומן בירת ירדן הגיעו ל-50 מעלות בשנת 2017, ובבחריין נרשמה באוגוסט אותה שנה אותה שנה שיא הטמפרטורה ההיסטורי‏[10]

בתחילת 2018 נמשכה הבצורת בישראל לאחר 4 שנות בצורת ברצף. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים‏[11][12][13].

במאי 2018 החל בישראל בפעם השנייה קמפיין לחסכון במים: "ישראל שוב מתייבשת", באינטרנט, בטלוויזיה בשלטי החוצות. באתר הקמפיין בין היתר נאמר: "בשנתיים האחרונות חלה עליה מדאיגה בצריכת המים הביתית בישראל. ההתפלה, וירידת תעריפי המים יצרו מצב מדאיג בו יש החשים כי "בעיית המים" באזורנו נפתרה. אבל שינויי האקלים הגלובלי משפיעים גם עלינו, ובמדינת ישראל, השוכנת על ספר המדבר, אנו מחוייבים לתרבות צריכת מים נכונה – תמיד!" ‏[14]. לטענת שר האנרגיה,התשתיות והמים, יובל שטייניץ הסיבה לתחילת הקמפיין היא: "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"‏[15].

השפעה על זיהום האוויר

איזור המזרח התיכון כבר נחשב כאיזור בעל זיהום אוויר גבוה הן ממקורות אנושיים והן ממקורות טבעיים. חלקיקי אירוסולים קטנים מורכבים בעיקר מחומר אורגני ומתרכובות גופרית בעוד שהחלקיקים הגדולים יותר מורכבים בעיקר מאבק מהמדבר. יש צפי כי יתרחש גידול בריכוזי החלקיקים הקטנים בגלל פליטה של תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן.[16]

כבר היום נחשב המזרח התיכון איזור שבו ריכוזים גבוהים של אוזון בגובה הקרקע. הדבר נובע בין היתר בגלל שאוזון כזה נוצר עקב פעילות של תחמוצות חנקן בנוכחות שמש וחמצן. המשך התחממות צפוי להגדיל את הימים שבהם אין כיסוי עננים באיזור ולכן להגדיל עוד את כמות האוזון בגובה הקרקע. איזור המזרח התיכון עלול להיות איזור מוכה זיהום של אוזון, במיוחד באיזורים של מדינות המפרץ. באופן כללי ההשפעה של התחממות עולמית על זיהום אוויר נמוכה יותר לעומת ההשפעה של גורמים אחרים כגון רמת הפליטות[16]

פרופ' יואב יאיר, חוקר של אטמוספירת כדור הארץ וראש בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, טוען כי התכיפות של אובך ושל ענני אבק גדולים כמו שהתרחשו בישראל בספטמבר 2015 צפויות להתגבר בגלל התחממות עולמית. האבק עלה למעלה ממדבריות מזרח סוריה וצפון עיראק ונשאר יציב מעל ישראל. לא מדובר בסופת אבק, משום שהרוחות הן רוחות מזרחיות חלשות ואילו סופה מוגדרת לפי מהירות הרוחות. לטענתו, הבצורת של השנים האחרונות בעיראק ובסוריה ייבשה את השכבה העליונה של הקרקע, וקרקע יבשה זו מועפת בקלות לאטמוספירה, ומשם עלולה להגיע למדינות שכנות.[17]

עליית מפלס מי הים, והצפות בעקבות סופות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - עליית מפלס פני הים

מלבד ההשפעה הישירה על האקלים של איזור המזרח התיכון, התחממות עולמית עלולה להשפיע על המזרח התיכון על ידי השפעה על איזורים אחרים - במיוחד דרך הנושא של הפשרת קרחונים יבשתיים וקרח של מדפי יבשת באיזור אנטרקטיקה וגרינלנד, עלולה לגורר עליה של מפלס מי-הים בכל העולם. דבר זה עלול להשפיע על איזורים נרחבים במזרח התיכון - במיוחד על מצרים שרוב הישובים בה יושבים על הנילוס,[5] עליה של מטר אחד במי הים עלולה להציף חלקים נרחבים מהדלתה של הנילוס ולסכן ערים כמו אלכסנדריה ופורט-סעיד.[10][11] [12] כמו כן הדבר מאיים על ערי חוף נוספות במזרח התיכון במיוחד בישראל, רצועת עזה, לבנון, מצרים, עיראק ואיראן.

החשש הוא לא רק מפני עליה של מי הים עצמם אלא גם מהאטת הזרימה של נחלים ונהרות עקב שינוי השיפועים. הפשרת קרחונים כזו גם עלולה להחריף את משבר המים של המדינות שכן עליית מי הים פירושה המלחת מי תהום והקטנה והמלחה של אקוויפרים. להיבט זה רגישים מקומות כמו ישראל, עזה, ירדן, סוריה, עיראק ומדינות נוספות. בנוסף לפגיעה בתושבים של ערי חוף הדבר עלול לפגוע חקלאות ותיירות.

מתקנים תשתיות עלולים לסבול מהצפות כולל נמלים, מתקני התפלה, ותחנות כוח.

בנוסף להצפות מסוג זה, ישנו חשש מהתגברות אירועי מזג אוויר קיצון ובכללם סופות וירידת משקעים רבים בתוך זמן קצר. דבר זה אינו ייחודי רק למזרח התיכון, בשנת 2013 הוציא ה-IPCC דו"ח המתריע מפני הגברת הסיכוי לאירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם.[13] בשנים האחרונות נרשמו מספר אירועים חריגים כאלה במדינות המזרח התיכון כולל לבנון, סעודיה, אלג'יר, עומאן ומצרים.[5]

השפעות בריאותיות של התחממות עולמית

השפעות בריאותיות של התחממות עולמית באיזור המזרח התיכון עלולות להיות:

  • השפעה של החום עצמו - הטמפרטורות בקיץ צפויות לעלות, ודבר זה ישפיע במיוחד על אנשים בעלי מחלות לב, אסתמה, אנשים מבוגרים ותינוקות קטנים.[5]
  • אירועי מזג אוויר קיצוני - כמו הצפות, גלי חום, גלי קור יכולים לגרום למקרי מוות, פציעות, מכות קור, התייבשות ובעיות הנובעות מלחץ נפשי. מספר אירועים של מזג אוויר קיצוני נרשמו בלבנון ובערב הסעודית לדוגמה כולל סופות והצפות.[5]
  • השפעות בגלל החמרת זיהום האוויר - כולל ערפיח ואוזון בגובה הקרקע, וכן זיהום גדול יותר של חומר חלקיקי.
  • התגברות של מחלות זיהומיות עקב נדידה של בעלי חיים שהם נשאי מחלות - בעיקר של יתושים וזבובים, וכן שינוי בתפוצת מחלות מדבקות או מחלות הקשורות למים. מחלות שמהוות סיכון עיקרי כוללות: מלריה, קדחת דנגי, קדחת צהובה ודלקת המוח.[5]

השפעות על החקלאות

ההשפעות הצפויות על החקלאות באיזור המזרח התיכון צפויות להיות דרך מספר אפיקים.[5] אפיק אחד הוא דרך עליה ממוצעת בטמפרטורות:

  • הערכת עונת הגידול באיזורים שיש בהם עונות אביב קרירות יחסית.
  • השפעה לרעה על יבולים באיזורים שבהם חום הקיץ כבר מגביל את התנובה החקלאית.
  • הגברת הקצב של אידוי מים מהקרקע
  • הגברת הסיכוי לבצורת חמורה

אפיק שני של השפעה הוא דרך השינויים בכמות ובדפוסים של גשמים ומשקעים:

  • הגברת הגשמים באיזור הצפוני של המזרח התיכון
  • הקטנת כמות הגשמים ברוב האיזורים הסאב-טרופיים.
  • הגברת הסיכוי לאירועי מזג אוויר קיצוני.
  • לחות קרקע נמוכה יותר.

מינים פולשים

השפעה אפשרית נוספת היא כניסה של מינים פולשים ושינוי בדפוסי נדידה ומחייה של בעלי חיים וצמחים. לדוגמה נדידה של מדוזות לתוך הים התיכון וכן הלבנת אלמוגים שעשויה להשפיע על התיירות באילת ומצרים.

השפעות חברתיות וכלכליות של התחממות עולמית

השפעות נוספות של התחממות עולמית היא על ידי השפעות על מדינות אחרות, ובעיקר השפעות על החקלאות והיציבות המדינית.

השפעות התחממות עולמית על החקלאות במיוחד במדינות המייצרות דגנים עלולה לייקר את התבואה ולהקשות את היבוא של מזון בסיסי לאיזור. מחקרים אחדים מצביעים על קשר אפשרי בין משבר המזון של שנת 2008 שנבע בחלקו משינויי אקלים בסין, לבין ייקור המזון המיובא לסוריה ולמצרים. סוריה הייתה בעלת מדיניות של הסתכמות מקומית על חיטה ושעורה, והבצורת בה גרמה לאובדן ייבול מחד ולייקור המזון מאידך, ייקור החיטה המיובאת גרם לפער נוסף בין מחיר המזון לפני משבר הבצורת של 2006-2011 ולמחירי המזון בתקופה זו. מצרים, שהייתה בעברה יצואנית של מזון היא אחת היבואניות הגדולות בעולם של חיטה, וגם עליה השפיעה ייקור החיטה בעקבות משבר המזון של 2008. לטענת 3 חוקרים מניו אינגלנד, Marco Lagi, Karla Z. Bertrand, ו-Yaneer Bar-Yam, קיים מתאם ברור בין עליית מחירי המזון בשנים 2008 ו-2011 (לפי אינדקס מחירי המזון של ארגון המזון העולמי) לבין מהומות שהיו ב-2008 בהודו, מוזמביק, סודן, מצרים, תימן, מוזמביק, חוף השנהב, האיטי, סומליה ותוניס. וכן למהומות "האביב הערבי" בשנת 2011 בתוניס, אלג'יר, לוב, מצרים, סוריה, תימן, עיראק, אוגנדה, עומאן, ומאוריטניה. [14]

השפעה אפשרית שאולי מתרחשת כבר היום היא הגעת פליטים סביבתיים לאיזור. בעיקר פליטים מאיזורי אפריקה שנפגעו עקב שינוי אקלים וסכסוכים שהתרחשו בעקבותיהם. הדבר עלול להשפיע במיוחד על איזור מצרים וצפון אפריקה. ייתכן וגם הסכסוכים בעיראק ובסוריה קשורים לשינוי האקלים, וסכסוכים אלה יוצרים כמות גדולה של פליטים הן בתוך המדינות, הן למדינות השכנות והן לכלל העולם. באופן כללי ארגון האומות המאוחדות טוען כי יש מגמה חסרת תקדים בכמות הפליטים בעולם, ומגמת שיא בשנת 2015, אך קשה לדעת כמה מתוך פליטים אלה הם פליטים עקב התחממות עולמית או השלכות חברתיות שלה, ואיזה בגלל תהליכים אחרים.

השפעות נוספות על האיזור עשויות להתרחש דרך ניסיונות הפחתה של פליטת גזי חממה ברחבי העולם. דבר זה עשוי להקטין את ההסתמכות של מדינות על נפט וגז טבעי באמצעות חסכון אנרגטי ומעבר לאנרגיות מתחדשות ובכך להקטנת היבוא של נפט מאיזור המזרח התיכון וירידת חשיבותו הכלכלית והמדינית. חלק גדול מהכנסת רוב מדינות המזרח התיכון מתבסס על ייצוא של נפט וגז טבעי ולכן לשינוי כזה עשויה להיות השלכה משמעותית על האיזור. השלכה אחת יכולה להיות הקטנה בהכנסות התושבים והמדינות ויצירת אבטלה, עוני, מהומות ומלחמות או מלחמות אזרחים. השפעה אחרת שיכולה להתקיים היא מעבר של המדינות מכלכלה המבוססת על ייצוא נפט ומשאבי טבע לכלכלה המבוססת על תעשייה, מסחר ושירותים. מספר מדינות כמו סעודיה ונסיכויות הנפט במפרץ מנסות לפתח אפיקים אלה כדי שתהיה להן אופציה ביום שיגמר הנפט. לנפט ולגז טבעי יש השפעות מדיניות וגאופוליטיות משמעותיות הן על המצב בתוך המדינות והן על היחס של העולם כלפי מדינות אלה. מצד אחד כלכלה מבוססת נפט עלולה לתרום לקללת המשאבים ולעודד ביזבוז ושחיתות, וכן היא עלולה לגרום כלכלה ריכוזית, נתק בין השכלה והכנסה, הקטנת מריטוקרטיה והגדלת פערים שכן מה שחשוב הוא גישה לנפט ולא כישורים או השכלה. כמו כן כלכלת נפט עלול לתרום להתפתחות תוקפנות וטרור. היחס מצד מדינות אחרות כלפי מדינות מפיקות נפט הוא סלחני בגלל הצורך במוצר שנחשב חיוני לכלכלה ולביטחון המדינה. מסיבה זו גם מהווה המזרח התיכון ובמיוחד מדינות מפתח בו מוקד של עניין מדיני ותקשורתי, במיוחד מתום מלחמת העולם השנייה והתחזקות התלות בנפט לכלכלה ולצבא. הקטנת הסתמכות על נפט ומעבר לאנרגיות אחרות עשויה לשנות היבט זה.

סיבוכים חברתיים ופוליטיים

התמודדות עם בעיות האקלים במזרח התיכון דורשת התמודדות עם בעיות עומק שקימות באזור כולל גידול אוכלוסין מהיר שקיים, שחיתות עמוקה, השכלה נמוכה של חלקים גדולים באוכלוסיה ועוד. סכסוכים שקיימים במדינות מונעים שיתופי פעולה חיוניים ומקלים על מציעת "שעירים לעזאזל" שעליהם ניתן להטיל את האחריות או להסיח את דעת הקהל לסכסוכים איתם.

בעיה נוספת שמסבכת עוד יותר את הנושא היא מבנה כלכלת המזרח התיכון. הכלכלה של חלק גדול מהמדינות במזרח התיכון תלויה ביצוא של נפט ושל גז טבעי. לכן למדינות מרכזיות באיזור כולל סעודיה, עיראק, איראן ומדינות המפרץ אין אינטרס להכיר בהתחממות עולמית ויש אינטרס כלכלי עצום לפעול נגד צמצום של פליטות גזי חממה. נושא זה משפיע לא רק על מדינות מפיקות נפט, אלא גם על מדינות רבות באזור שבהן עובדים רבים שעובדים במדינות המפרץ ושולחים כסף הביתה - כולל ירדן, לבנון, מצרים ועוד. למדינות מפיקות הנפט יש השפעות מדיניות נרחבות ויש גם השפעה חשובה על הפוליטיקה ועל ההשכלה וההון החברתי במדינות עקב מנגנון של קללת המשאבים - כאשר הכנסות השלטון תלויות בעיקר בהכנסות מנפט או משאב טבע אחר, הוא פחות משקיע בקידום דמוקרטיה, השכלה ומוסדות חברתיים למען קידום החברה. התוצאה היא בין היתר חברה אזרחית חלשה מאד ושלטון שלא מאד מתעניין בחיים של התושבים.

השילוב של קנאות דתית, ממשלות לא דמוקרטיות, אוכלוסיה עניה, עם השכלה נמוכה ומיואשת,וסכסוכים בין מדינות, בין אנשים ממוצא אתני שונה ובין דתות שונות, מקשה על השגת פתרונות במזרח התיכון.

פתרונות לבעיות שגורמת ההתחממות העולמית במזרח התיכון

אחד הפתרונות הוא ניהול מים תקין. לדוגמה, כורדיסטאן, היא מדינה עם יחסית הרבה מים במזרח התיכון‏[18]. יש המקווים כי ניתן יהיה לייבא מים משם.

יש סבירות שאחת הסיבות היא שהחברה הכורדית מאופיינת ברמת צריכה נמוכה יחסית (כלומר, הם לא כל כך רצו להגיע לכמה שיותר ייצור, תוך כמה שפחות עבודה ומעבר לאשליות וירטואליות - הסיבות המרכזיות למיכון תוך הרס סביבה) ולכן עדיין לא כרתו את כל היערות, לא הרעילו את כל המעיינות. דוגמה לדבר זה היא הקמת רוג'בה בחלק הסורי של כורדיסטן. ‏[19]. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר שהוא תומך בנתינת כעצמאות לכורדים למרות שמתנגד ל-PKK. הוא אמר כך: "ישראל מתנגדת ל-PKK ורואה בו ארגון טרור, בניגוד לטורקיה שתומכת בארגון הטרור חמאס. בעוד שישראל מתנגדת לטרור באשר הוא, היא תומכת במאמצים הלגיטימיים של העם הכורדי להשיג מדינה משלו"‏[20].

ראו גם

קישורים חיצוניים

כללי
שינויי אקלים בישראל
שינויי אקלים ומחסור במים
שינוי אקלים, בצורת ומחסור במים בסוריה

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts ,The National Oceanic and Atmospheric Administration (NOAA), October 27, 2011
  2. ^ רועי גולדשמידט, התחממות כדור הארץ והשפעותיה על מדינת ישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יוני 2007
  3. ^ Summary for Policymakers,Special Report on Global Warming of 1.5 °C, IPCC, 2018
  4. ^ Hoegh-Guldberg et al,Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems,Special Report on Global Warming of 1.5 °C, IPCC, 2018
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 Nadim Farajalla, Impact of Climate Change on the Arab World, The Issam Fares Institute for Public Policy and International Affairs (IFI) at the American University of Beirut
  6. ^ הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems 2 ליוני 2018
  7. ^ דו"ח IPCC 2018, פרק 3, בעמודים 43 - 44 באותו הפרק
  8. ^ דו"ח IPCC 2018, פרק 3, עמוד 108
  9. ^ Olivia Rosane 11 Injured in Protests Over Water Scarcity, Pollution in Southwest Iran 03 ליולי 2017, Ecowatch
  10. ^ Hot air: Climate denial won't save the Gulf from a carbonated future, נובמבר 2017
  11. ^ אדריאן פילוט ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"16.01.2018, כלכליסט
  12. ^ אורה קורן כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"17.01.2018, דה מרקר
  13. ^ סוניה גורודיסקי שטייניץ: משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה" 16.01.2018, גלובס
  14. ^ רשות המים ישראל שוב מתייבשת
  15. ^ הדר קנה רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות 22.05.2018, TheMarker
  16. ^ 16.0 16.1 Climate change and impacts in the Eastern Mediterranean and the Middle East, The Cyprus Institue
  17. ^ אבי בליזובסקי, "בגלל התחממות כדור הארץ התכיפות של אובך וסופות אבק כמו זו המתרחשת כעת תגדל" אתר הידען, 10 בספטמבר 2015
  18. ^ ויקיפדיה כורדיסטן, אקלים
  19. ^ דור שלטון בלב המזרח התיכון מתבצע הניסוי החברתי הרדיקלי ביותר של המאה ה-21 21 למאי 2019, הארץ
  20. ^ ברק רביד נתניהו: ישראל תומכת בהקמת מדינה כורדית עצמאית 13 לספטמבר 2019, הארץ
שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיהמחזור הפחמןשיווי משקלשוק האנרגיה העולמידלק מחצביתהליך ארוך טווחתהליך בלתי הפיךהתחממות עולמיתשינויי אקליםאפקט החממהגזי חממהגרף מקל ההוקיהחמצת אוקיינוסיםעמעום עולמימודל אקלימיהפתעה אקלימיתהתקררות עולמיתטביעת רגל פחמניתפוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגיםעליית מפלס פני היםהשפעה על סופותהשפעה על בצורות ומידבורהשפעות כלכליות של התחממות עולמיתשינוי אקלים וחקלאותפליטים סביבתייםההתיישבות הנורווגית בגרינלנדהשערת מדיאההשפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכוןרקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריהשינויי אקלים בישראלהנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: ההיסטוריה של חקר שינוי האקליםהמחלוקת על התחממות עולמיתהפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקליםפרוטוקול קיוטודו"ח שטרןועידת האקלים בפריזאמת מטרידה (סרט)‏מצעד האקליםהכחשת שינויי האקליםהתרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט)התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשתחסכון אנרגטיהתייעלות אנרגטיתתחבורה בת קיימאעירוניות מתחדשתבנייה ירוקההשפעות סביבתיות של מזון מהחישימושי קרקעחקלאות בת קיימאצמיחה כלכליתI=PATפשטות מרצוןגידול אוכלוסיןכלכלה בת קיימאזה משנה הכל