אובדן קרקע

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אובדן קרקע (Land degradation, soil degradation) או שחיקת קרקע או דלדול קרקע הוא תהליך של פגיעה ביצרניות הקרקע, איכותה וכמותה. ‏[1] אובדן כזה נגרמת בעיקר על ידי השפעות סביבתיות של האדם - פעילות לא נכונה של בני האדם שפוגעת במערכות אקולוגיות ומחזורים אקולוגיים.

איזורים שעברו שינוי קרקע משמעותי במחצית השנייה של המאה ה-20. בירוק חום - אובדן קרקע, באדום - ברוא יערות.

הפגיעה בקרקע מתרחשת כתוצאה מתהליכים שונים כגון בליית קרקע (מכונה גם סחף או ארוזיה), חשיפתה לרוחות, רווית הקרקע במים, דלדול הקרקע מחומרים מזינים והתדרדרות במבנה האדמה הצומח והחי. הפגיעה במשאב הקרקע כוללת בתוכה גם פגיעה במגוון הביולוגי, פגיעה כימית (זיהום קרקע), המלחת קרקע, פגיעה פיזית (לדוגמה עקב בנייה ופרבור) והפחתת הנקבוביות של הקרקע. אחד התהליכים החשובים הגורמים לאובדן קרקעות הוא סחף קרקעות על ידי נגר-מים (Soil Erosion by Water). ‏[1].

בתחילת המאה ה 21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: אובדן קרקע פורייה. בלי קרקע פוריה אין צמחים ודבר זה פוגע בצורה חמורה בהספקת מזון וחמצן ופוגע גם בתפקוד של מערכות אקולוגיות דבר שמייצר נזקים נוספים. לפי מחקרים מדעיים ולפי גורמים רשמיים בארגון המזון העולמי עד כה אבדו כשליש מהאדמות ברחבי העולם. אם המגמות הקיימות של אובדן קרקעות ושל גידול אוכלוסין ימשכו, עד שנת 2050 כמות האדמה החקלאית יחד עם כמות האדמה הפוריה תהיה רבע ממה שהיא היתה נכון לשנת 2014. לפי הערכות המדענים מדצמבר 2014, בקצב הנוכחי הקרקע הפורייה תגמר לחלוטין תוך 60 שנה, כלומר עד שנת 2075 ‏[2][3].

לפי מחקרים מדעיים, יש 3 סיבות עיקריות לאובדן קרקעות:

  1. שינויי אקלים.
  2. ברוא יערות.
  3. חקלאות תעשייתית.

שלושת הגורמים האלה יוצרים תהליכים קשורים אחד לשני: אחת הסיבות העיקריות לברוא יערות היא הצורך לפנות מקום לשדות (חקלאות כרות והבער, עוד סיבה היא שרפות בגלל שינויי אקלים, מצד שני החקלאות התעשייתית וברוא היערות הם חלק מהסיבות המרכזיות לשינויי האקלים.

אובדן קרקע הוא חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת שמש החזקה (ללא הגנה של צמחייה), מייבשים את הקרקע במהירות. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא מדבור. גורמים לייבוש כזה של קרקע מתרחשים בגללה התחממות האוויר והקרקע עקב שינויי אקלים, עקב מחסור בגשמים בגלל שינויי אקלים ועקב ברוא יערות[4][5].

בזמן האחרון עלתה המודעות לנושא ואנשים וארגונים שונים החלו לפעול כדי לנסות לשקם את הקרקע שהנהרסה ולמנוע פגיעה נוספת. ארגון האומות המאוחדות הכריז על שנת 2015 כ"שנת הקרקע הבינלאומית" ‏[6]

סיבות לאובדן קרקעות

הגורמים לאובדן קרקעות נובעים מפעילות אנושית ומסיבות טבעיות. התהליך הטבעי של אובדן קרקע קטן בהרבה מהתהליכים שמתרחשים עקב פעילות אנושית כיום, לכן המיקוד הוא בסיבות אנושיות‏[7]

אפשר להסתכל על הקרקע כעל משאב מתכלה או משאב מתחדש בעל קצב התחדשות נמוך. יצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה - זהו תהליך ארוך טווח. אבל הרס של שכבה כזו בגלל שילוב תהליכים שונים, יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[1]

פגיעה במחזור ההתחדשות של הקרקע

כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות (המהפכה החקלאית), הוא שבר את מחזור התחדשות הקרקע. מחזור זה חיוני כדי ליצור קרקע פורייה וכדי לשמור אותה כמערכת אקולוגית מתפקדת שמאפשרת קיום חיים. כדי שתיווצר קרקע פורייה צריך שיהיה חומר אורגני שירקיב: עלים שנפלו בשלכת מהעצים, צמחים בעלי חיים ואנשים מתים, שיירי מזון, הפרשות של בעלי חיים ואנשים, בכלל כל חומר אורגני. החומרים האלה מרקיבים, כלומר, נהפכים להומוס ומינרלים שונים ורק אז נוצרת קרקע. ההומוס והמינרלים, מהווים מזון לצמחים הגדלים בקרקע, והצמחים האלה נותנים מזון לבעלי חיים. הצמחים לוקחים את חומרי ההומוס והמינרלים השונים מהקרקע, אבל, מצד שני הצמחים ובעלי החיים שהם מאכילים, בהפרשות, בעלי השלכת, ובגופות שלהם מייצרים עוד מינרלים והומוס וחוזר חלילה. תהליכים אלה הם חלק ממחזורים של יסודות שונים החיוניים לצמחים כמו מחזור הזרחן, מחזור החנקן ועוד.

תהליך הריקבון מבוצע על ידי מיקרואורגניזמים שחיים בקרקע: חיידקים ופטריות. יש בעלי חיים שעוזרים לתהליך זה להתרחש: עוזרים לאוורר אותה כי הם חופרים מחילות בתוכה, עוזרים לתהליך הריקבון, כמו תולעי גשם. גם הצמחים בשורשים שלהם החודרים לקרקע ויוצרים מחילות עוזרים לאוורר את הקרקע.

בכל מערכת אקולוגית טבעית המחזור הזה עובד-אחרת לא הייתה מערכת אקולוגית.

כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות הוא לא התחשב בכך. הוא כרת חלקה של יער שתל שם לדוגמה חיטה ואחר כך קצר אותה, כלומר, סילק את כל הצמחים חוץ מהשורשים מהקרקע. כתוצאה מכך לא היו צמחים שנרקבו, לא היו את החרקים ואת שאר בעלי החיים הניזונים מהצמחים שבדרך כלל בהפרשות ובגופות שלהם נותנים חומרים שנהפכים להומוס ומינרלים ומאוררים את הקרקע, ולכן לא היה חומר ותנאים להיווצרות קרקע חדשה. ואז הקרקע הידלדלה תוך כמה שנים, והאנשים כרתו עוד חלקה של יער וחוזר חלילה. תהליך זה קרוי חקלאות כרות והבער והיא חריפה במיוחד במקומות שבהם כריתת היערות ותהליכי סחף קרקע הם מהירים.

לפי ג'ון קראופורד, פרופסור מהאוניברסיטה של סידני, שבירת מחזור התחדשות הקרקע, הוא כנראה הסיבה הראשית לאובדן קרקע פורייה‏[8].


ברוא יערות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - ברוא יערות

ב מערכת אקולוגית טבעית כמו יער מחזור התחדשות הקרקע(ראה פסקה קודמת) עובד בצורה טובה מאוד. יש שם המון צמחים ובעלי חיים שנותנים חומר אורגני לקרקע וזו בתורה נותנת מזון לצמחים שנותנים מזון לבעלי חיים וחוזר חלילה. מערכת כזו, גם נותנת לתהליך הזה את התנאים המיטביים להתקיים ולפעול: הצמחים מגנים על הקרקע, על היצורים שבתוכה, מהתחממות יתר מקרני השמש, מקור, מסחיפה על ידי מי הגשמים והרוח. לכן ביערות קצב היווצרות הקרקע יכול להיות גבוה יותר מקצב הרס הקרקע‏[9].

ברוא יערות - עם עקב כריתה לשם הפקת דלק או עץ ואם בגלל שריפות יער או בגלל שריפה מכוונת לצרכי חקלואת כרות והבער גומרת לכך שהקרקע באזורים החמים, נחשפת לקרינת השמש. קרינת השמש החזקה מאדה במהירות את כל המים מהקרקע, ומחממת אותה לטמפרטורה גבוהה. זה משמיד את הצמחייה שעוד נותרת(עשבים, הנמצאים בדרך כלל בקומות התחתונות ביער ולכן אינם רגילים לתנאי חום,יובש). באזורים הקרים הדבר חושף אותה למכות קור. בכל האזורים, הדבר מונע מהקרקע לקבל חומרי תזונה כי אין צמחים ובעלי חיים שירקיבו(כלומר שובר את מחזור התחדשות הקרקע), חושף אותה לסחף על ידי המים והרוח. שילוב הגומרים האלה מביא להרס הקרקע מהיר - בתנאים אלה יש פחות קרקע והיא גם ענייה יותר בחומרי הזנה. בתנאים אלה האדמה לא יכולה לתמוך באותה כמות צמחים, כמו כן הצמחים שמתאימים לקרקע ולתנאים של יער כבר לא מתאימים לאדמה ענייה ודלה זו ולאקלים היבש יותר.

ביער, יש בקרת קרינת שמש מתוחכמת העוזרת לשמור על הקרקע והצמחים מהתחממות יתר והתייבשות, כאשר צמחים שונים מקבלים את כמות קרינת השמש שהם צריכים, לפי הגיל וסוג הצמח. עוד על כך, אתם יכולים לקרוא בסעיף "הכרות ראשונית עם היער ותושביו" בערך יער.

בצורת ומדבור

מפת הרגישות למדבור בעולם. באדום ובכתום איזורים רגישים שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, רוב המדבור מתרחש סמוך למדבריות קיימים עקב שילוב תהליכים הגורמים להרס הקרקע. המדבור מתרחש בכל היבשות וגם במדינות עשירות ופוריות כמו ארצות הברית, אוסטרליה, איזור טורקיה ודרום אירופה


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מדבור

כדי שהקרקע הפורייה תישאר קרקע פורייה, צריך שתהיה בה כמות מסוימת של מים. אם אין בה מספיק מים, הקרקע מתפוררת ונהפכת לחול. בנוסף לכך מים הם חיוניים כדי לשמור את הצמחים בחיים וללא צמחים אין שורשים שייצבו את הקרקע. לכן מצב של בצורת או סיבה אחרת של מחסור במים בקרקע - (לדוגמה הטיית נהרות, שאיבת מים חזקה ועוד) גורם לאובדן קרקע.

תהליך זה חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת השמש החזקה, מייבשים את הקרקע במהירות, אם היא לא מוגנת על ידי צמחייה או לא מקבלת מספיק גשם. תופעות כמו ברוא יערות , חקלאות תעשייתית מקטינים את כיסוי הקרקע; התחממות עולמית גוררת שינויי אקלים ואלו גורמים השפעות שונות ורבות כולל עלייה בטמפרטורה של האוויר והקרקע, פחות גשמים באיזורי ספר-מדבר, הערכת תקופות יובש, ועוד. ‏[10][11]. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא מדבור.

ייתכן כי חלק מהמדבריות המוכרים לנו עצמם באזורים החמים, נוצרו בגלל סיבות של ברוא יערות ולא עקב סיבות טבעיות. החוקרים דייויד רייט וכמה מעמיתי, טוענים שאפילו מדבר סהרה נוצר בגלל אובדן קרקע פורייה בגלל פעילות אנושית‏[12]. לפי הערכת האו"ם, מדבור מאיים על שליש מאדמות העולם ביבשה. מדבור מאיים על אדמות באפריקה, אבל גם על אדמות בסין, בהודו, בארצות הברית, באוסטרליה בצפון מערב אסיה ובאירופה. בניגוד לדימוי המקובל, מדבור אינו נובע מהתפשטות דיונות מדבריות אל תוך שטחים חקלאיים, אלא מהרס איטי ומתמשך של קרקעות פוריות[2].

איך פגיעה ביערות בפרט ובצמחייה בכלל באזורים חמים, מפסיקה את הגשמים וגורמת למדבור

אזור חם לא חייב להיות אזור יבש-ביערות הגשם, אשר נמצאים באותו המרחק מקו המשווה כמו מדבר סהרה, האקלים חם, השמש החמה מאדה את המים מהר, אבל אין יובש. הסיבה לכך היא שירות אקולוגי של הבאת גשם על ידי היער.

מצד אחד העצים ושאר הצמחים שומרים על הקרקע מפני קרינת שמש חזקה מידי(כלומר יוצרים צל) ובכך מונעים אידוי מים חזק מידי ממנה. בצמרות העצים קרינת השמש כמובן פוגעת בכל הכח אבל הם בנויים כך שזה לא מפריעה להם-להפך. באמצעות הפוטוסינטזה חלק ניכר מהעוצמה האדירה של קרינת השמש עוזר לבנות את גוף הצמח ובו זמנית לייצר חמצן. עוד חלק באמת מחמם את העץ, אבל מהענפים עצמם המים לא מתאדים כי למרות שבתוך הענפים יש מים, קליפת העץ הקשה מונעת מהקרינה להגיע אליהם. מהעלים המים דווקא מתאדים, במהלך תהליך נשימת הצמח אבל מים שהעץ שואב מהקרקע מפצים על המחסור. המים שמתאדים מהעלים הופכים אחר כך לענני גשם ומהם יורד גשם. כאשר יורד גשם, זה מחמם את האטמוספרה. זה יוצר איזור לחץ נמוך מה שמסיע עוד ענני גשם מהאוקיינוסים לתוך היבשת‏[13][14]. הגשם שיורד משקה את הקרקע והיא נותנת מים לצמחים אשר מגנים עליה מקרינת יתר ולכן המים בתוכה לא מתאדים יותר מידי וכך ביער הגשם תמיד יש מספיק מים.

כאשר יש ברוא יערות, הקרקע והצמחים העשבוניים שמתחת לעצים נחשפת לקרינת שמש חזקה. קרינה זו פוגעת בצמחים ומייבשת את הקרקע. אם בגלל רעיית בעלי חיים או חקלאות הקרקע נחשפת לגמרי המצב מוחמר. אם הקרקע מתייבשת גם הצמחים נפגעים. אם אין צמחים, אין יותר לחות באוויר ואין ענני גשם ממנה. ואז אין אזור לחץ נמוך ואין הסעת ענני גשם נוספים מהאוקיינוסים. כאשר אין לחות, אין מים, אין גם קרקע פורייה והאזור הופך למדבר. לכן, עם באזור חם כורתים או שורפים יער או שהוא נשרף בגלל שינויי אקלים - האזור החם יהפוך לאזור יבש במהירות גדולה.

בליית קרקע

  • בליית קרקע או סחף קרקע בליית קרקע מואצת גורמת לאובדן כמויות גדולות של קרקע חקלאית ולכך ששטחי חקלאות איכותיים הולכים לאיבוד. בליית קרקע מתרחשת עקב שילוב של בירוא יערות הגורמת לחשיפת הקרקע לגשמים ולרוח, עקב שיטפונות (שעוצמתם גוברת גם היא עקב כריתת יערות שכן עצים מסיים לחדירת מים אל תוך הקרקע), עקב חקלאות אינטנסיבית ועקב עבודות תשתיות והטיית נהרות.
  • אובדן פוריות הקרקע - קרקעות איכותיות נפגעות, ונשארות קרקעות עניות יותר בחומרי מזון. זו בעיה דומה לבעייה של בליית קרקע.

סיבות נוספות

  • שימוש בחומרי הדברה ובדשן כימי גורמים להחלשה ולהרג של היצורים החיים בקרקע ולהכחדת המערכות האקולוגית שלהן.
  • חריש והפיכת הקרקע גורמים לייבוש הקרקע ולדחיסה שלה.
  • בירוא יערות, ורעיית יתר גורמים להסרת הצמחייה מהקרקע, ודבר זה גורם לייבוש וחשיפה של הקרקע, כך סחף קרקע של גשמים ורוחות סוחפים קרקעות לאוקיינוסים ולמדבריות. באותו אופן פוגעים בקרקע כיסוח וגיזום בטבע העירוני.
  • תהליכי השקייה לא נכונים עלולים לגרור המלחת קרקע דבר שגם הוא פוגע בפוריות הקרקע. קרקע עלולה לאבד את פוריותה עקב המלחת קרקע שיכולה לנבוע מהמלחת מי תהום או עקב השקייה מרובה (שכן בניגוד למי גשם מי הנהרות או מי תהום מכילים עקבות מלחים שעלולים להצטבר בקרקע). בעיה זו התרחשה באיזור בבל ושומר והיתה אחת הסיבות המרכזיות כנראה לשקיעת האימפריה השומרית.
  • שינוי אקלים הנגרמים בגלל התחממות עולמית, יחד עם משבר המים העולמי גורמים לאובדן קרקע במספר דרכים-יותר חום ובצורות שמייבשות את הקרקע, יותר שיטפונות וסופות אשר סוחפות אותה, יותר שרפות הגורמות להעלמות צמחייה, מה ששוב מונע היווצרות של קרקע חדשה ומונע הגנה מפני סחף, חום, קור. לפי מיזם של מדענים העוסקים בנושא שנקרא כלכלת שחיקת הקרקע שינויי האקלים גורמים לאובדן של 120,000 קילומטר רבוע של קרקע פורייה בשנה, בערך הגודל של מדינת בולגריה‏[15].
  • קרקע בסיסית מידי או חומצית מידי.
  • כיסוי שטחים נרחבים בבטון ואספלט כתוצאה מבנייה. הבנייה היא לא תמיד חיונית לאדם ולפעמים אף מזיקה. ראה פרבור.
  • נסיעה בכלי רכב כבדים כמו טרקטורונים על הקרקע.

בעיות קרקע נחשבות לאחת בעיות סביבתיות, כך שהן נחשבות לאחת מאיומים הגדולים על קיימות המין האנושי. דלדול הפוריות ובליית קרקע הן אחת מסוגיות שגרמו בעבר להתמוטטות חברות עבר כמו איי הפסחא ואיים אחרים באוקיינוס השקט, כפי שמתואר בספר התמוטטות (ספר).

היקף אובדן הקרקעות בעולם

ניטור של מצב בריאות הקרקע בישראל ובמדינות שכנות לפי פרוייקט GLADIS של ארגון המזון העולמי. בירוק - אדמה במצב טוב, וורוד מצב בינוני. אדום מצב גרוע.

הסקר העולמי של אובדן קרקע מעשה ידי אדם נקרא GLASOD - (Global Assessment of Human-Induced Soil Degradation) והוא בוצע על ידי ISRIC ועל ידי סוכנות הסביבה של האו"ם UNEP בשנות ה-80. זהו בסיס הנתונים העולמי היחיד שיש על שחיקת קרקע. עם זאת קיימות השגות לגבי האיכות שלו, שאינה הומוגנית ולכן השוואת איזורים שונים היא בעייתית. (Sonneveld and Dent 2007). גרסה מעודכנת וטובה יותר היא GLADIS של ארגון המזון העולמי[16].

לפי מחקר שפרסם דנקאן קמרון, פרופסור לקרקע וביולוגיה של הצמח, מאוניברסיטת שפילד, בשנת 2015, חריש עמוק בצרוף עם השימוש בדשן כימי גרמו לאובדן שליש מהקרקעות החקלאיות באיכות בינונית או גבוהה, ב 40 השנים האחרונות. שחיקת הקרקע מתרחש בקצב מהיר פי 100 לעומת תהליך של בניית קרקע, נדרשות כ-500 שנה כדי לבנות 2.5 סנטימטרים של אדמה במערכות אקולוגיות ללא הפרעה. לפי קמרון אין ספק שאנו קרובים לנקודת האל חזור[17]

לפי הערכת המילניום של המערכת האקולוגית (MEA) של ארגון האומות המאוחדות, כ-40% מהאדמות החקלאיות בעולם עברו שחיקת קרקע משמעותית. לטענתם, הסיבות הם בליית קרקע על ידי מים ורוח, חריש עמוק, והנטייה לשתול כל שנה צמחים חדשים בקרקע מה שמרוקן אותה מחומרי התזונה שבה. הם טוענים שאפשר לסכם את הסיבות בשלוש מילים: צורך, חמדנות, חוסר ידע‏[18].

הביולוג ג'ארד דיימונד טוען בספר התמוטטות כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה בגלל בליית קרקע.

על פי ארגון האומות המאוחדות, שטח חקלאי בגודל מדינת אוקראינה(כלומר כ 600,000 קילומטר רבוע, בערך פי 27 משטחה של מדינת ישראל‏[19]) הולך לאיבוד בכל שנה בגלל בצורת, בירוא יערות, ושינויי אקלים[20].

הערכה עולמית של אובן קרקע החלה כבר לפני 35 שנה ויותר, אבל רק בעשור הראשון של המאה ה-21 הגיעו חוקרים לתשובה ברורה בשאלה איפה מתרחש אובדן הקרקע, מה ההשפעה שלו על האוכלוסיה ומה יהיו העלויות לממשלות ולמשתמשי האדמות אם תמשך הדדרדות משאבי הקרקע, המים והצמחייה. מחקרים זיהו מוסדות חברתיים-כלכליים וסיבות [[ביוזפייות] של אובדן קרקע, אבל היו אלה בעיקר מחקרים מקומיים והם לא אוגדו במסגרת מחוזית, לאומית ואזורית. מטרת פרוייקט LADA היא לבצע הערכה כזו בשיתוף פעולה בין סוכנות הסביבה של האו"ם וארגון המזון העולמי. [3]

סחף קרקע ו"קערת האבק" בארצות הברית

סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת קערת האבק בארצות הברית

בשנות ה-30 של המאה ה-20, התרחשו במרכז ארצות הברית ובקנדה שורה של סופות אבק שכונו בשם קערת האבק. הסופות נגרמו בשל שילוב של פרקטיקות חקלאיות בעייתיות כמו חישוף הקרקע מעשבים לצורך חריש של שדות חיטה, ורעיית יתר, וכן בגלל בצורת קשה, שגרמו למצב של בליית קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים. הסופות השחירו את השמיים בשטח עצום וגרמו לכך שכמות גדולה של קרקע עפה אל האוקיינוס כשהיא קוברת בדרך חוות שלמות תחת שכבות גבוהות של חול ואבק. הסופות גרמו לנטישת חוות ולגל מהגרים של מעל חצי מליון אנשים שאיבדו את ביתם ועזבו למדינות אחרות בחיפוש אחר עבודה.

שיקום קרקע, מניעה והפחתה של אובדן קרקע

מכיוון שהסיבות העיקריות להעלמות הקרקע הם שינויי אקלים אנטרופוגניים, חקלאות תעשייתית וברוא יערות, הדרכים העיקריות לפתירת המשבר קשורים להחזרת האקלים למצב נורמלי(מעבר לאנרגיה נקייה לדוגמה), הפסקת ברוא היערות ומעבר לחקלאות בת קיימא.

המנגנון הנחשב לחשוב ביותר בנושא הפסקת ברוא היערות נקרא: The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות‏[21].

אחד הפרויקטים הגדולים בעולם למעבר לחקלאות בת קיימא נקרא חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture. באתר שלהם אפשר למצוא הרבה מידע על הנושא(באנגלית). לדוגמה, מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה)‏[22][23][24]

בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב חומרי הדברה במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר נעשה ל 2 מטרות: כי זה מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה וכי זה מונע סחף קרקע. אם זאת לפעילות זו יש יתרונות נוספים: זה ימנע את פליטות גזי החממה מייצור חומרי ההדברה, יגדיל את כמות העשבים השואבים את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, ייתן לקרקע יותר חומרי תזונה, יגדיל את כמות החרקים בקרקע מה שיעזור לה לתפקד, יגדיל את מגוון המינים[25].

הפחתת סחף קרקע

יש מספר שיטות להפחתת בליית קרקע - בקרת סחף (Erosion control), כחלק מחתירה לחקלאות בת קיימא. בדרך כלל באיזורים צחיחים שיטות של מניעת סחף קרקע משולבות בשיטות של מניעת מדבור.

השיטה האפקטיבית ביותר למניעת סחף קרקע היא להגביר את כיסוי הקרקע בצמחייה, דבר שמסייע במניעה של סחף הן על ידי המים והן על ידי הרוח.[26]

שימוש בטראסות היא שיטה נוספת להפחתת סחף, שמשמשת חקלאים במשך אלפי שנים בכל רחבי העולם‏[27].

שיטה נוספת הם מחסומי רוח - נטיעה של שורות עצים ושיחים שנוטעים בקצה חלקות חקלאיות כדי להקטין את עוצמתן של רוחות. [28] בנוסף להקטנת בליית הקרקע, מחסומי רוח מספקים גם מיקרו אקלים טוב יותר עבור צמחים (שמוגנים מזנקי רוח) ולציפורים. שיטות מסורתיות כמו גידולים מעורבים (בהשוואה לגידול יחיד (מונוקולטורה) המשמש בחקלאות תעשייתית) ומחזור גידולים הן גם שיטות המקטינות את בליית הקרקע.

אמצעי נוסף המשמש גם בחקלאות תעשייתית הוא הימנעות מחריש והפיכת האדמות באיזורים בהם התקיים אובדן קרקע משמעותי. שיטה נוספת היא תכנון שיפועים בחלקות והקמת סכרים קטנים בתוך החלקה לשם קציר מי גשם והקטנת סחף קרקע על ידי מי גשמים.

בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב חומרי הדברה במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה ואת פליטות גזי חממה מתהליך זה, ומונע סחף קרקע. לדברי אסף צור מנהל המטעים של קיבוץ צרעה בו משתמשים בשיטה מ 2010: ״התחלתי להשתמש בשיטה הזו בראש ובראשונה למטרה של שמירה על הקרקעות כנגד סחף קרקע, בכל שנה נפתחו לי חריצים ותעלות בקרקע המטע כתוצאה מגשמים. מה שעושים במקרה כזה זה כיסוי של השטח בעפר, ונראה לי ממש מטופש וסיזיפי ללכת ולהביא למטע במיוחד בכל שנה ערימות של עפר, לבזבז ימי עבודה של טרקטורים ושופלים – רק בשביל לפגוש שוב את התעלה הזו בשנה הבאה. הדבר הכי הגיוני היה נראה לי למנוע מלכתחילה את סחף הקרקע – והשיטה הזו עונה על הבעיה: ברגע שיש כיסוי צמחי יש שורשים שמייצבים את הקרקע, ואז זה (הסחף) פשוט לא קורה. וזה הולך ומשתפר עם השנים – ככל שהצמחייה מתבססת, הקרקע סופגת את המים בצורה הרבה יותר טובה. הכיסוי הצמחי מחזיק את הקרקע ב-100 אחוז, ומונע את הסחף. את זה אפשר לראות כבר בתחילת התהליך. הפחתת השימוש בחומרי הדברה הסתברה בהמשך כתוצר לוואי מבורך של השיטה״ ‏[29].

ראו גם

חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה



קישורים חיצוניים

סחף קרקע ובליית קרקע בישראל

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 יעקב אביעד, לאה ויטנברג, תמר מילגרום, דן מלקינסון וחיים קותיאל, השלכות שינוי אקלים על סחיפה ואובדן קרקעות, החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, מוגש למשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2010
  2. ^ Chris Arsenault Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues, Scientific American, Reuters, דצמבר 2014
  3. ^ Future timeline.net. The world has 60 years of topsoil left
  4. ^ Ilima Loomis Trees in the Amazon make their own rain 04.08.2017 Science
  5. ^ BARBARA FRASER Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated10.04.2014 forests news
  6. ^ ויקיפדיה International Year of Soil
  7. ^ ויקיפדיה Land degradation
  8. ^ הפורום הכלכלי העולמי What If the World’s Soil Runs Out?14.12.2012 Time
  9. ^ Joe A. Friend Achieving soil sustainability
  10. ^ Ilima Loomis Trees in the Amazon make their own rain 04.08.2017 Science
  11. ^ BARBARA FRASER Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated10.04.2014 forests news
  12. ^ David K. Wright* Valentí Rull, Richard '. Roberts, Rob Marchant, Graciela Gil-Romera Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period 26.01.2017, Frontiers in Earth Science
  13. ^ Ilima Loomis Trees in the Amazon make their own rain 04.08.2017 Science
  14. ^ BARBARA FRASER Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated10.04.2014 forests news
  15. ^ The Economics of Land degradation The Value of Landספטמבר 2015, ELD Initiative (2015). The value of land: Prosperous lands and positive rewards through sustainable land management. Available from www.eld-initiative.org.
  16. ^ FAO - Food and Agriculture Organization of the UN / LADA - Land degradation assessment in drylands GLADIS - Global Land Degradation Information System - Analysis
  17. ^ Oliver Milman Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say גארדיאן, 02.12.2015
  18. ^ Ian Sample Global food crisis looms as climate change and population growth strip fertile land 31.08.2017, הגארדיאן
  19. ^ ויקיפדיה אוקראינה, גאוגרפיה
  20. ^ Sunday Herald 2008: The year of global food crisis 08.03.2008
  21. ^ John Vidal We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years גארדיאן, 23.01.2017
  22. ^ Regeneration International REGENERATION INTERNATIONAL
  23. ^ Ronnie Cummins and Regeneration International Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization 31.05.2017, Regeneration International
  24. ^ Jack Kittredge, policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration: Can Biology do the Job?] 14.08.2015, Northeast Organic Farming Association/Massachusetts Chapter
  25. ^ מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה
  26. ^ Connor, David J. et al|Crop Ecology: Productivity and Management in Agricultural Systems, Cambridge University, 2011,isbn 9780521744034,page 351
  27. ^ ד"ר דניאל מדר, מומחה לייעוץ סביבתי כללי, לעצור את הסחף20.09.2017 סוכנות ידיעות למדע ואקולתוגיה, "זווית"
  28. ^ Forman, Richard T.T.Land Mosaics: The Ecology of Landscapes and Regions, Cambridge University,1995,isbn 9780521479806, chapter Windbreaks, hedgerows, and woodland corridors
  29. ^ מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה