יערות הצפון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף יערות מחטניים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יערות הצפון בשוודיה

יערות הצפון או יערות מחטניים הם יערות הגדלים באזורים קרים יחסית, קרובים לקטבים. רובם נימצא מצפון לקו המשווה כי באזורים המתאימים להם בחצי הכדור הדרומי כמעט אין קרקע - רוב השטח מכוסה במימי האוקיינוסים. יערות הצפון הם המערכת האקולוגית היבשתית הגדולה ביותר - כמעט שליש משטחי היערות בעולם. למרות שהם מכילים פחות מינים לעומת יערות טרופיים הם מכילים מאות מיני בעלי חיים שונים ועשרות אלפי מיני חרקים. והם משפיעים על האדם דרך השפעה שלהם על מחזורים אקולוגיים שונים.

בשל התחממות עולמית קיימת בעיה של יובש ושל שריפות יער שמתחזקים בעוצמתם, בשל כך רבים מיערות הצפון נמצאים בסכנת הכחדה גדולה‏[1]

מאפיינים עיקריים

יערות הצפון מהווים את המערכת האקולוגית היבשתית עם השטח הכי גדול -29% מכלל שטח היערות בעולם. יערות הצפון משתרעים על שטחים עצומים. הם מהווים חגורה בעובי של כ-2,000-3,000 קילומטרים העוברת דרך כל השטח היבשתי מסביב לכדור הארץ בין קוי הרוחב 70 ל-50 של חצי הכדור הצפוני, בערך. סוג הביום שאופייני ליערות הצפון נקרא טייגה(Taiga), והם מכונים גם יערות שלג. מצפון לחגורה זו נמצא חבל הטונדרה-שטחים מכוסים עשב וביצות בו חיים בעיקר נוודים הנודדים עם האיילים שלהם כמו האסקימואים. מדרום לחגורה זו נמצאים היערות הנשירים (ממוזגים). שטחים גדולים במיוחד של יערות מחט ישנם בקנדה, שוודיה, רוסיה, אלסקה שבארצות הברית, יפן, נורווגיה ומונגוליה.

צמחים ביערות הצפון

שטחי יערות הצפון בעולם. היערות האלה נדירים בחצי הכדור הדרומי, כי באזורים המתאימים להם בחצי הכדור הדרומי יש מעט מאוד יבשה.

ביער הצפוני רוב העצים הם עצי מחט, כמו האורנים ועצי האשוח עם מיעוט של עצים בעלי עלים כמו הליבנה, שלהם יש עלים שנושרים בסתיו. עצי המחט ועצים נשירים מותאמים יותר לשלג. עצים עם עלים נושאים משקל רב בשלג וענפיהם ישברו.

יש מחקרים הטוענים שיערות הצפון מהווים את המערכת היבשתית הסופגת הכי הרבה פחמן דו חמצני כחלק ממחזור הפחמן - יותר מהיערות הטרופיים. יש אפילו אומרים כי הם משמרים בתוכם יותר פחמן דו חמצני מהיערות הטרופיים והיערות הממוזגים יחד כאשר חלק ניכר מהפחמן נשמר בשטחי כבול (Peatlands). באופו דומה היערות האלה הם תורם חשוב למחזור החמצן ומחזור ביו-גאו-כימיים אחרים כמו מחזור הזרחן.

היער הצפוני מאופיין ב-4 עונות נפרדות (קיץ, חורף, סתיו ואביב), עם מאפיינים ברורים לכל עונה. חורף קר ולח עם שכבת קרח ושלג המכסה את הקרקע ואת רוב מקורות המים בערך מאמצע נובמבר עד אמצע אפריל (תהליך ההפשרה מתחיל במרץ). הטמפרטורה הממוצעת בעונת החורף-דצמבר, ינואר, פברואר, בדרך כלל מתחת ל-מינוס 10 מעלות. אביב בו השכבה הזו נמסה והטמפרטורות הממוצעות כבר לרוב מעל ל-0 ואת חודש מאי כבר ניתן להגדיר כחמים. קיץ חמים עם טמפרטורות ממוצעות של כ-15-20 מעלות וסתיו קריר עם שלכת, כאשר הטמפרטורות יורדות לאיטן מתחת ל-0 שוב.

יער צפוני טיפוסי-פינה עם הרבה עצים צעירים

יערות הצפון מתאפיינים בהבדל חד בין עונת הקיץ החמה במידה מאוזנת, לבין עונת החורף הקרה. הטמפרטורה בחורף יכולה להגיע בקלות ל-30-. יערות הצפון אינם רגילים למחסור במים וכך גם בעלי החיים שחיים בהם. מבחינת המערכת האקולוגית, בעוד שמים אינם מהווים מגבלת משאבים, השלג מקשה על שטח רחב של עלים ודבר זה מגביל את כמות הפוטוסינתזה. בעונת החורף העצים שיש להם עלים מסירים אותם(שלכת) והעצים שנשארים ירוקים הם רק אלה שיש להם מחטים כי אלה פחות רגישים לקור מעלים. חלק גדול מהעשבוניים נובלים והאדמה מתכסה בשלג. כמו כן חלק ממקורות המים קופאים. מגבלה נוספת שקיימת ביערות הצפון היא כמות אור שמש נמוכה ועננות גבוהה יותר שמקשים על צמחים דרומיים להסתגל ומגבילים את הייצור הראשוני.

בעלי חיים ביערות הצפון

ביערות הצפון יש פחות מינים של בעלי חיים, צמחים ופטריות מאשר ביערות הטרופיים ופחות ביומסה - החשיבות שלהם למגוון ביולוגי היא נמוכה יותר. למרות זאת ביערות קנדה בלבד, חיים כ-85 מיני יונקים, 130 מיני דגים, 32,000 מיני חרקים ו-300 מיני ציפורים.

קפיאת המים, העלמות העשבים והקור העז מקשים את החיים עבור אוכלי צמחים ורבים מהם נודדים דרומה (ציפורים) או נכנסים לתרדמת (חרקים). דבר זה מייצר מחסור חריף במזון עבור אוכלי כל וטורפים בעונה הקרה ואז הם גם נודדים דרומה (ציפורים) או נכנסים לתרדמת (יונקים). בסך הכל העדר במזון קובע את זמן ומסלול הנדידה יותר מהקור. אחת ההוכחות היא שציפורים רבות אשר מאיזו שהיא סיבה לא עפות דרומה (פציעה, מחלה), שורדות גם מחוץ לבתים אם האנשים מאכילים אותם. מספר בעלי החיים הפעילים שונה מאוד בין העונות: בחורף הקר והרעב חלק נודדים דרומה וחלק נכנסים לתרדמת חורף. בקנדה ביערות הצפון ישנם 300 מיני ציפורים בקיץ ורק 30 בחורף. היונקים שנשארים פעילים מאופיינים בדרך כלל ברמת אינטליגנציה גבוהה יחסית כי הם שורדים באמצעות טכניקות מתוחכמות כמו ייבוש ואגירת מזון על ידי הסנאים, או ציד בלהקה על ידי הזאבים.

ביערות הצפון חיים הרבה מהמינים המוכרים ביותר לאדם אשר מופיעים בתרבות האנושית - אגדות, סרטים פרסומות וכן הלאה, כמו הזאבים, השועלים, הארנבות והשפנים, הדובים, הברווזים והאווזים, הנמרים הסיביריים, ועוד.‏[2].‏[3] יש לא מעט בעלי חיים הגרים רק ביערות הצפון (כולל בהרים הגבוהים אשר התנאים האקלימיים בהם תואמים את התנאים של יערות הצפון גם עם הם נמצאים דרומית לקו רוחב 50)וזו אחת הסיבות לחשיבותו. לדוגמה השונר הצפוני‏[4] השונר הקנדי‏[5], האייל הקורא‏[6].

זאבים הם מהתושבים הנפוצים והמפורסמים ביותר של היער הצפוני

בני אדם ביערות הצפון

מבחינה היסטורית יערות הצפון יושבו בשלב מאוחר יחסית של ההיסטוריה האנושית - רק לאחר פיתוחים כמו עיבוד עורות וידע על שימוש בחוט ומחט - בעוד שהמקור הן למינים האנושיים בכלל והן להומו סאפינס יצאו שניהם מאפריקה ומתאימים יותר לאקלים באיזור זה - לדוגמה קושי לשרוד ללא עור פרווה או פתרון אחר של בידוד ומחסה. עם הזמן התפתחו פתרונות ביולוגיים לשרידה של בני אדם באיזור הצפון - לדוגמה היכולת לקבל ויטמין D מחלב, שנועדה לאפשר להתמודד עם מחסור באור שמש שנחוץ לשם סינתוז ויטמין די דרך העור.

כמו בעלי החיים, גם בני האדם שגרים ביערות הצפון אינה רגילים למחסור במים, בעונה הקרה אפשר תמיד להמיס שלג ובעונה החמה תמיד יש במרחק קילומטרים ספורים נחל או אגם. דרום פינלנד וקרליה הם חבל אגמים ויערות ומקומות בהן יש פחות אגמים ונחלים חלק גדול מהשטח מכוסה בביצות. גם אם אין את כל זה אפשר לחפור בור ידנית ויאספו בו מים. לעומת זאת מחסור במזון היווה בעיה גדולה בשבילם במהלך ההיסטוריה.

גורמים המשפיעים על פוריות יערות הצפון

פוטוסינתזה ונשימה הם תהליכים חשובים שמהווים את הבסיס ליצרנות של יערות וצמחים בכלל והם גורמים מרכזיים למבנה ולתפקוד של מערכות אקולוגיות. פוטוסינתזה דורשת פחמן דו חמצני ואילו נשימה יוצרת אותו. היצרנות, שנמדדת ב-NPP , היא האיזון בין שני התהליכים. ‏[7] כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה הם בדרך כלל לא גורם מגביל ליצרנות צמחים במערכות טבעיות. הגורמים הבסיסיים המשפיעים על פוטוסינתזה הם טמפרטורה, קרינת אור-שמש ומים. גורמים אלה משפיעים זה על זה ויוצרים גורמים מגבילים מורכבים ומשתנים על יצרנות צמחים במקומות שונים של העולם. (Running et al. 2004; Nemani et al. 2003; Churkina and Running 1998; Boisvenue and Running 2006)‏[7]

ברוב המקרים המגבלות על יצרנות של יער, משתנים בהתאם לדומיננטיות של גורם מגביל מסויים לאורך תקופות השנה. יצרנות יערות הצפון משתנה בתקופות שונות ומוגבלת על ידי גורמים שונים בתקופות שונות. בזמן החורף היצרנות של יער ביערות הצפון יכולה להיות מוגבלת על ידי כמות הקרינה בגלל ימים קצרים. בסוף החורף, באביב או בסתיו, יהיו יותר שעות אור והגורם המגביל ליצרנות יהיה אולי טמפרטורות נמוכות. בחודשי הקיץ מחסור במים יכול להיות גורם מגביל. ‏[7]

סכנות ליערות הצפון

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - התחממות עולמית ושריפות יער, ברוא יערות

הסכנות ליערות הצפון שונות מהסכנות ליערות הטרופיים עם כי יש גם נקודות משותפות. בעוד הסכנה העיקרית ליערות הטרופיים נובעת מכריתה למטרות חקלאות - סויה, אורז, שמן דקלים, וראיית בקר, הרי שהסכנה העיקרית ליערות הצפון היא שרפות יער. יערות הצפון רגילים לאקלים קר ולח (המשקעים שם נמוכים מכמות המשקעים ביערות הטרופיים אך מנגד האידוי נמוך ביותר ויש קרקעות קפואות עד אשר מפשירות בחלקית באביב) ולכן קשה להם עם ההתחממות האקלים וההתייבשות עקב שינויי האקלים. השרפות הביאו ל-91% מברוא יערות הצפון בצפון אמריקה ול-56% מברוא יערות הצפון באירופה ואסיה בשנים 2000-2013.‏[8] סכנות נוספות הן זיהום נפט מצינורות ישנים-בעיקר בסיביר המערבית, כריתה למען תעשיית הרהיטים והבתים מעץ.

אייל קורא. תחום תפוצה - יערות הצפון.

ליערות הצפון ולחלקים מחבל הטונדרה מצפון להם יש תכונה מעניינת: הם במידה מסוימת יותר קלים למעבר רכבים בחורף מאשר בעונות אחרות. זאת בגלל שביערות האלה האידוי נמוך מאוד ויש הרבה קרקעות קפואות עד. לכן יש בהם המון ביצות ומידה גבוהה מאוד של לחות בקרקע. כתוצאה מכך בקיץ ובמיוחד בסתיו ובאביב הדרכים הבלתי סלולות הופכות לים של בוץ ודרכים סלולות קשה עד בלתי אפשרי לבנות כי הפשרת קרקעות קפואות עד והקיפאון שלהם מחדש גורם לכך שחלקים בקרקע עולים וחלקים אחרים יורדים וזה שובר את הכביש.

לכן מלבד תעופה וספנות, הדרך הכי קלה להגיע לשם ברכב ממונע היא בדרכי החורף-כלומר לנסוע על השלג או על קרח המכוסה בשלג. הקרח באזורים האלה בחורף מספיק עבה כדי להחזיק אפילו משאיות. כתוצאה מההתחממות כמות הימים בשנה בהם ניתן להשתמש בדרכים האלה פוחתת והדבר משפיע על החיים באזורים האלה. לדוגמה בעיר אוסינסק שברוסיה הנמצאת כ-6 0 קילומטר צפונה מחוג הקוטב הצפוני עולים מחירי המזון חומרי הבנייה ומוצרים נוספים כי הכביש המחבר אותו אם עיר אחרת שקוראים לה אוכטה, קודם היה עביר עד אפריל ועכשיו רק עד מרץ‏[9].

שונר צפוני. תחום תפוצה - יערות הצפון

נדידת הציפורים מיערות הצפון, שינויי אקלים וישראל

כמו שנאמר בפסקה על המאפיינים של יערות הצפון, ציפורים רבות עוזבות את יערות הצפון בסתיו וחוזרות לשם באביב. הנדידה מתבצעת ב-3 שלבים: הראשונים עוזבות הציפורים הניזונות מחרקים ופרות יער כי אלה נעלמים יחד עם השלכת, אחריהן עוזבות הציפורים המימיות כאשר מקורות המים מתכסים קרח ואחרונים עוזבות הציפורים הניזונות מתולעים או חרקים החיים על האדמה כי זו מתכסה שלג. כל הציפורים האלה עפות דרומה וכאשר מדובר על יערות הצפון במזרח אירופה חלק גדול מהן עובר בישראל בדרך לאפריקה. באביב הן חוזרות צפונה באותה הדרך ושוב עוברות דרך ישראל. ישראל מהווה מסדרון נוח למעבר, כאשר ממערב לה נמצא הים התיכון וממזרח מדבריות-בשני המקרים קשה לציפורים לעבור‏[10]

כאשר אגמים רבים באפריקה התייבשו בגלל כריתת יערות או שינויי אקלים ציפורים רבות החלו להישאר בישראל בחורף כי אין להם כל כך היכן לגור באפריקה. כמות ציפורים גדולה במיוחד נשארת בעמק החולה לאחר שיצרו שם אגם בשנות ה-90‏[11].

כל זה מצד אחד מסביר למה ארגוני סביבה רבים מעדיפים פאנלים סולריים על תחנות רוח כמקורות לאנרגיה מתחדשת-הלהבים של תחנות הרוח פוגעות בציפורים ומצד שני מדגיש את חשיבות המערכת האקולוגית הישראלית-אם שינויי האקלים יהפכו את ישראל למדבר זה יפגע לא רק בבעלי החיים המקומיים אלה גם בכל הציפורים הנודדות במזרח אירופה‏[12].

שמירה על יערות הצפון

למרות חשיבותם הרבה המודעות לחשיבות השמירה על יערות הצפון נמוכה יחסית לכן ב-2016 הכריז גרינפיס על קמפיין לשימור יערות הצפון‏[13]

ראו גם

קישורים חיצוניים



הערות שוליים

  1. ^ Jim Robbins The Rapid and Startling Decline of World's Vast Boreal Forests 8.7.2016 the thyee
  2. ^ Jaymi Heimbuch 30 fascinating facts about the boreal forest 16.08.2011 TreeHugger
  3. ^ ויקיפדיה Taiga
  4. ^ ויקיפדיה שונר צפוני
  5. ^ ויקיפדיהשונר קנדי
  6. ^ ויקיפדיה אייל קורא
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 Photosynthesis - Vulnerability of Ecosystems to Climate, C. Boisvenue, S.W. Running, in Climate Vulnerability, 2013, sciencedirect.com
  8. ^ Peter Potapov,, Matthew C. Hansen, Lars Laestadius, Svetlana Turubanova1, Alexey Yaroshenko, Christoph Thies, Wynet Smith, Ilona Zhuravleva, Anna Komarova, Susan Minnemeyer and Elena Esipova The last frontiers of wilderness: Tracking loss of intact forest landscapes from 2000 to 2013 American Association for the Advancement of Science 13.01.2017
  9. ^ האקלים של רוסיה שינויי האקלים ברוסיה
  10. ^ גידי זנד על שיירות של ציפורים נודדות בשמי ישראל המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  11. ^ עדי חשמונאי שינויים בהרגלי הנדידה: כך הפך אגמון החולה לביתם של העגורים 06.02.2016 וואלה
  12. ^ מאיה פלח שינויי האקלים: הציפורים הנודדות לא יגיעו לארץ? 05.12.2015 ויינט
  13. ^ גרינפיס Greenpeace calls for urgent global action to save The Great Northern Forest 7.12.2016