פצלת
פּצֶלֶת היא הפרכה עצמית לא מודעת. זהו מונח שטבע אליק פלמן בספר דרך, כהסבר לסתירות עצמיות רבות בקיום שלנו, ובמיוחד בקיום המודרני. פלמן מונה מספר צורות של הפרכה עצמית: חוסר מודעות של אדם לסתירה במעשיו; חוסר מודעות של אדם לסתירה בין רעיונותיו; חוסר מודעות של אדם לסתירה בין מעשיו לרעיונותיו. לדוגמה אנשים שהם בעד רעיונות אקולוגיים ובעד קיימות או סביבתנות אבל תוך כדי זה הם חיים באורח חיים הגורם לפגיעה באקולוגיה.
סיבה מרכזית לקושי לראות את הסתירות האלה, את הקושי להבין מה משפיע על מה היא שמדובר במערכת מורכבת מאד. קשה לנו לדוגמה לראות סתירות בין מעשים שלנו לבין הרעיונות שלנו בגלל מורכבות המערכת. דוגמה לכך היא המערכת הכלכלית. המערכת הזו היא גדולה מורכבת והרבה תוצאות של בחירות שלנו הן רחוקות מאיתנו. לכן אם לדוגמה אנחנו קונים בגד מתעשיית הבגדים ובגד זה גורר זיהום מים או העסקה בתנאים פוגעניים יהיה לנו קשה לדעת דבר כזה.
יש דוגמאות רבות לפצלת בחיים שלנו ותרבויות שונות בכלל. דוגמה לכך היא אתונה העתיקה - מצד אחד היא הדמוקרטיה הראשונה וקידמה הרבה את המדעים ומצד שני היא התבססה על עבדות ופילוסופים מרכזיים שם הצדיקו אותה. דוגמה בולטת נוספת היא ארצות הברית מצד אחד היא קידמה ערכים כמו דמוקרטיה, זכויות אדם, חופש ומצד שני חלק מהותי מההיסטוריה שלה קשור בעבדות של עבדים שחורים. פצלת בהקשר זה היא אנשים שטענו שהם בעד חופש אבל לא הצליחו לראות את הסתירה בין זה לבין מניעת זכויות מנשים ושעבוד עבדים שחורים - והניסיון להצדיק כל זאת לדוגמה צידוקים לעבדות. או הרצון של ארה"ב בדמוקרטיה מצד אחד ומצד שני אימפריאליזם של ארצות הברית שבו היא כבשה, גרשה והרגה קהילות ילידיות (של אינדיאנים, מקסיקנים) ושיתפה פעולה עם משטרים דכאניים ועם חברות עסקיות נצלניות שדאגו לדכא זכויות אדם, זכויות קניין וחופש של אנשים ועובדים ולשמור על משטרים אפלים.
מושג דומה לפצלת הוא היפרנורמליזציה - הדחקה והכחשה של איום חמור להמשך קיומה של מערכת חברתית הנמצאת במשבר מעמיק, מתוך רצון לשמור על הסדר החברתי-כלכלי-פוליטי הנוכחי על רקע דיסוננס קוגניטיבי.
לבעיות שפצלת גורמת יש חשיבות בהקשר של צדק חברתי, צדק סביבתי והשגת חברה מתוקנת. יש קשר בין צדק ואמת וכאשר המציאות שלנו מבולבלת ובלתי מוארגנת קל לנו יותר להסחף ולהכחיש פגיעות שאנחנו מבצעים כלפי אחרים או כלפי אצמנו. נסיון למצוא קוהרנטיות בחיים הוא דבר חשוב בהתקרבות לאמת. בספר החדווה שבגילוי דברים מתאר ריצ'ארד פיינמן את השיטות כדי לבצע מחקר מדעי - אחת מהן היא נסיון לצרף עוד ועוד עובדות וממצאים שאנחנו מודעים אליהם כדי לבנות תמונה קוהרנטית גדולה ומקיפה יותר.