נחלת הכלל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נחלת הכלל או משאב ציבורי או רכוש ציבורי (באנגלית: The commons) הוא מושג שמציין משאב שהבעלות עליו היא משותפת או מתחלקת בין קהילות שונות. המשאבים האלה "מוחזקים במשותף" "held in common" והם יכולים לכלול כל דבר החל ממשאב טבעי או אדמה משותפת ועד תוכנה. המשאב הציבורי מכיל בעלות ציבורית ובעלות פרטים שבהם יש לאנשים זכויות על פי מסורות שונות. בחלק מהתחומים שבהם משאב ציבורי מומר למשאב פרטי הדבר מכונה בשם enclosure. מושגים קרובים לנחלת הכלל הם מוצר ציבורי ומוצר משותף.

יש תחומים שבהם קשה לבצע חלוקה של נחלת הכלל לרכוש פרטי, אם ניתן להתייחס לתחומים אלה כאל משאב בכלל (גישה אחרת מתייחסת אליהם בתור מערכת מורכבת). דוגמה אקוויפר החוף, אוקיינוסים, שכבת האוזון, מערכות אקולוגיות או מחזור החנקן. נחלת הכלל כוללת לא רק נכסי טבע, כמו המים והאוויר, אלא גם את חוף הים, הרחוב, וגם נכסי ידע ותרבות, לדוגמה הספרה 0 או האלפבית, והון חברתי כמו אמון.

חז"ל השתמשו באופן דומה בביטוי "רשות הרבים". מונחים אלה מבטאים תובנות שרווחו בעבר על אודות חשיבותם וטיבם של נכסים המשותפים לכלל הציבור ואשר בעלות פרטית עליהם, גידורם או מכירתם, נתפסו כעניין שאין להעלותו על הדעת, או שיגרמו נזק לציבור.

נחלת הכלל ומוצר ציבורי

בכלכלה נחלת הכלל מקבילה למושגים מוצר ציבורי או מוצר משותף - ובשניהם מדובר במוצר לא בלבדי כלומר קשה למנוע ממישהו שלא שילם על המוצר את השימוש או ההנאה ממנו.

  • מוצר ציבורי הוא מוצר בלתי בלבדי ובלתי יריבי - מוצר או שירות שבו גם מי שלא שילם יכול להנות מקיום המוצר, והוא גם לא יריבי -כלומר שימוש של אדם אחד לא פוגע בהנאה מהמוצר על ידי אדם אחר. דברים כמו בטחון לאומי , מחזור הזרחן, אמון, תקשורת הוגנת או בתי משפט הוגנים הם סוגים של מוצר ציבוריים.
  • מוצר משותף הוא מוצר בלתי בלבדי ויריבי - מוצר או שירות שבו גם מי שלא שילם יכול להנות מקיום המוצר, אבל הוא כן יריבי - כלומר שימוש של אדם אחד במוצר כן גורע מהכמות הכוללת שעומדת לרשות האחרים - לדוגמה כר מראה ציבורי, מצבור פחם, שדה דיג וכו'.

מוצר ציבורי יכול להפוך למוצר משותף אם יש יותר מידי אנשים שרוצים להשתמש במוצר או שתהליך כלשהו גורם להפחתה בכמות המוצר. היבט זה נקרא מוצר דחיס. כך לדוגמה אוויר נקי נחשב בתאוריה הנאו-קלאסית דוגמה למוצר ציבורי , אבל הדבר נובע מכך שיש כמות גדולה מאוד של חמצן באוויר וכמות נמוכה של זיהום אוויר וכן מכך ששירותי המערכת האקולוגית מספקים שירות של טיהור אוויר מרעלים והספקת חמצן. אם הספקת החמצן מוגבלת (כמו בחללית או בצוללות) או שאיכות האוויר נפגעת המוצר הציבורי נפגע וכתוצאה מכך הוא הופך למוצר משותף או אף מוצר פרטי (בלוני חמצן). אפשר גם להתייחס לכך כאל הפיכה של המוצר ממוצר-לא כלכלי למוצר כלכלי.

הטרגדיה של נחלת הכלל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - הטרגדיה של נחלת הכלל

שימוש ציבורי במשאבים אליהם יש גישה חופשית, אך כמות סופית, מוביל למה שגארט הארדין (Garret Hardin) כינה הטרגדיה של נחלת הכלל. נניח שקיים שטח מרעה ציבורי היכול לתמוך ב-100 פרות. שטח המרעה שייך לכפר שלם, שבו יש 100 משפחות ולכל משפחה פרה אחת והכול טוב. אדם אחד מוסיף עוד פרה שגורמת לדילול משאבים ולכך שכל הפרות קצת יותר רזות. למרות שזו התנהגות רציונלית של כל פרט, אם כולם ינהגו כך, לכולם יהיה רע יותר - במספר מסויים של פרות תהיה רעיית יתר וכל הפרות ימותו מרעב. המסקנה של הארדין היא שבמקרה של משאב בעל גישה חופשית, מקסום תועלות אישיות על ידי פרטים רציונליים, באופן בלתי מתואם, לא בהכרח מוביל ליד נעלמה, שמביאה לרווחה חברתית מקסימלית, אלא לרגל נעלמה שבועטת בנחלת הכלל לעזאזל.

לא מדויק לכנות את הבעיה "הטרגדיה של הרכוש הציבורי" (the tragedy of the commons). רכוש ציבורי מנוהל על ידי הציבור לו הוא שייך, והציבור יכול להקים מוסדות שינהלו את השימוש וימנעו ניצול יתר. מדויק יותר להגדיר את הבעיה כ"בעיית הגישה החופשית".

הארדין כתב במקור את המאמר כדי להסביר את הבעיות בגידול אוכלוסייה. ריבוי ילדים פרושו שיש פחות קרקע לכל אחד מהם, ולבסוף כמות קרקע קטנה מכדי לקיים את האוכלוסייה הגדלה.

כלכלנים נאו-קלאסיים טענו, שאם היו מחלקים את הרכוש הציבורי ל-100 המשפחות, כל אחד היה מנצל את תא השטח הפרטי שלו באופן יעיל ולא היה ניצול יתר. אך פתרון זה אינו ישים לחלק ממשאבי הטבע והחברה, כי לא ניתן לחלק אותם או להכיל עליהם זכויות קניין. לדוגמה שכבת האוזון או אמון וכן מוצרים ציבוריים נוספים. בנוסף, יש מקרים בהם זכויות קניין לא יביאו לתוצאות יעילות פארטו. מסיבה זו נחשבת נחלת הכלל סוג של כשל שוק, בעיקר בתחום של כלכלה אקולוגית.

הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו זכויות קניין. כמעט כל האוקיינוסים הם מים בינלאומיים. למרות שיש הסכמים בינלאומיים לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכו', החתימה על ההסכמים היא התנדבותית, ובוודאי שהאכיפה קשה מאוד. במקרה זה, הטרגדיה של כר המרעה הציבורי באה לידי ביטוי בדייג יתר.

אלינור אוסטרום זוכת פרס נובל לכלכלה לשנת 2009 הדגימה כי יש מקרים בהם התאוריה של נחלת הכלל אינה מדוייקת. קהילות מקומיות הצליחו במשך אלפי שנים לנהל משאבים ציבוריים תודות ליכולת להפעיל סנקציה קהילתית על מי שמנצלים יותר מידי את המשאב הציבורי. דבר זה מדגיש כי הטרגדיה קשורה יותר לגישה חופשית למשאב והעדר מוסדות חברתיים שמווסתים גישה כזו [1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מוצר ציבורי
מוצרים ציבוריים: הון חברתי - אמון - כסף - רפואה מונעת - מידע - הון טבעי - שרותי המערכת האקולוגית - דייג יתר - מגוון ביולוגי
מושגים: מוצר ציבורי - מוצר פרטי - מוצר משותף - מוצר מועדון - מוצר בלבדי - מוצר יריבי - נחלת הכלל - הטרגדיה של נחלת הכלל
אנשים וספרים: לטובת הכלל - חברת השפע - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - אלינור אוסטרום - דייוויד בוליר