הודעה לכל משתמשי אקו-ויקי: שודרגה תוכנת האתר למדיה ויקי גרסה 1.35.

תוחלת חיים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף תוחלת החיים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוחלת חיים (באנגלית: Life expectancy) היא מדד סטטיסטי לתוחלת (תוחלת היא מושג דומה לממוצע) של הזמן הנותר לפרטים חיים מקבוצה נתונה להישאר בחיים.

התפלגות תוחלת החיים בלידה באיזורים שונים בעולם בשנת 2004, ממחישה את הנושא של אי שוויון בריאותי‏ בין מדינות שונות. באפריקה 45% מהאנשים מתו לפני גיל 15, ורק 20% מהתושבים שרדו עד גיל 60. לעומת זאת באירופה (כולל מזרח אירופה) פחות מ-5% מהילדים מתים לפני גיל 15, ומעל 60% מגיעים לגיל 60 ומעלה. במדינות העשירות מעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60 ומעלה.

תוחלת חיים בלידה היא כמות שנות החיים הממוצעת של אנשים בזמן לידתם. בקרב רוב האנשים עלול להתפתח במשך השנים מצבי נכות ושנים של תחלואה במחלות כרוניות עם כאבים, מגבלות או סבל. לכן פותחו גם מדדים אחרים כחלק מתפיסה של נטל תחלואה - כמו מדד תוחלת שנים בריאות בלידה (Healthy life expectancy -HALE) שבודק לא רק את תוחלת החיים אלה את הממוצע של שנות חיים שבהם אנשים חיים ללא מחלה כרונית או נכות.

נכון לשנת 2009 ברוב מדינות העולם תוחלת החיים בלידה היא מעל 70 שנה. במדינות מערביות רבות תוחלת החיים בלידה היא מעל 75 שנה. תוחלת הלידה ברוב מדינות אפריקה היא פחות מ-60 שנה, ובחלק קטן ממדינות אלו תוחלת חיים של 40 שנה. [1]

נכון לשנת 2017 המדינות בעלות תוחלת החיים הגבוה בעולם כוללות מספר מדינות קטנות ועשירות כמו סינגפור, מונקו ומקאו, חלק ממדינות מערב אירופה, יפן, קוריאה הדרומית, קנדה, אוסטרליה וישראל. תוחלת החיים במדינות אלה נעה בין 81.8 (בספרד) לבין 89.4 (מונקו). המדינות בעלות תוחלת החיים הנמוכה בעולם הן גם המדינות העניות בעולם - מדינות רבות באפריקה שמדרום לסהרה או בסהרה עצמו ואפגניסטן, נכון לשנת 2017 תוחלת החיים בלידה נעה במדינות אלה בין 50.6 (צ'אד) ל-61 (גינאה). [2] איזורים בעלי ריכוז גבוה במיוחד של אנשים עם תוחלת חיים גבוה נקראים איזורים כחולים והסיבות לאריכות ימים במקומות אלה נחקרת.

היסטוריה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המהפכה המיקרוביולוגית
אחוז הילדים שנולדו בחיים, ומתו לפני גיל חמש, במדינות שונות בשנים 1800-2016. עד סביבות 1875 אחוז התמותה היה 40%-%50 אחוז בגרמניה, כ-25% בבריטניה ובצרפת וכ- 18% בשוודיה. עם ההתקדמות של המהפכה המיקרוביולוגית ותאוריית החיידקים כגורמי מחלות זוהו עוד ועוד חיידקים וכן החל מניעת הדבקה, טיפולים וחיסונים, והחלה ירידה דרמטית וכמעט מונוטונית בתמותה ממחלות זיהומיות ועליה בתוחלת החיים. בהמשך דבר זה הגיע גם למדינות אחרות כמו הודו.

במאות השנים האחרונות יש עליה בתוחלת החיים בלידה בקרב כלל אזרחי העולם. עליה זו היא דבר מתמיד, כמעט מונוטוני, למעט מקרים של מלחמות נרחבות או מגפות. השפעה מרכזית על תוחלת החיים היא המגמה של התמותה של ילדים צעירים. עד איזור שנת 1870 תמותת הילדים מתחת לגיל 5 הייתה גבוהה מאוד בכל המדינות בעולם. בגרמניה התמותה הייתה בין 40% ל-50% מכלל הילדים. בצרפת 30% ובאנגליה 25%. מאז מגמה זו השתנה - ראשית באירופה ולאחר מכן במדינות אחרות בעולם. [3][4]

ניתן לראות שתוחלת החיים של מדינה כמו גינאה כיום היא דבר דומה לתוחלת החיים של צרפת ב-1946.

כיום יש ירידה בקצב הגידול בתוחלת החיים במדינות מערביות כמו צרפת - השיפוע בגידול תוחלת החיים היה גבוה יותר בין 1946 ל-1960 לעומת התקופה לאחר מכן אז קצב הגידול המשיך לעלות אבל בקצב איטי יותר.

ההבדלים בתוחלת החיים בלידה נובעים בראש ובראשונה מתמותת תינוקות במהלך הלידה וכן מתמותת תינוקות וילדים קטנים. גורמים אחרים שגורמים להבדלים בין מדינות שונות כוללים גורמי סיכון כמו עישון, תזונה ופעילות גופנית.

העליה בתוחלת החיים במשך מאות השנים האחרונות (ראשית במדינות מערביות ובהמשך גם במדינות אחרות) נבעו משלוש מגמות עיקריות. מגמה אחת היא ירידה בתמותת תינוקות בלידה ובשנים הראשונות לחייהם, בעיקר תודות לשיפורים בהיגיינה וברפואה ושינויים טכנולוגיים נוספים שהובילו לירידה בתחלואה במחלות מדבקות וכן לירידה בתחלואה ובתמותה ממחלות ובעיות לא-מדבקות. בעבר כשליש עד שני שליש מהילדים לא שרדו את שנות חייהם הראשונות. מגמה נוספת היא שיפור הרפואה והבריאות בהמשך החיים, בעקבות הורדת האיומים מצד מחלות מדבקות. מגמה שלישית היא הפחתת התמותה ולפעמים גם התחלואה מצד תאונות ומחלות לא-מדבקות נוספות (לדוגמה הפחתת התמותה מבעיות לב).

המהפכה המדעית, בעיקר בתחום הביולוגיה, בריאות הציבור והרפואה, יצרה את השינוי הגדול ביותר - המהפכה המיקרוביולוגית ובמיוחד מתאוריית החיידקים כגורמי מחלות באמצע עד סוף המאה ה-19 שהובילו רופאים וחוקרים כמו לואי פסטר, רוברט קוך, ג'וזף ליסטר ואחרים אשר הביאו לשינוי עצום ביכולת להתמודד עם מחלות מדבקות. השינוי היה הן ביכולת להבין מהם גורמי המחלות, לאתר חיידקים או וירוסים, להבין מהו מנגנון ההדבקה ולתכנן פעולות למנוע את התפשטות של מחלה או למנוע השפעה של זיהום על מטופל אותו מנתחים. עם הזמן, מחלות רבות שנחשבו בעבר חסרות מרפא או שרופאים היו חסרי אונים מולם קיבלו מענה וחלקן הגדול הפך להיות מחלות נדירות בקנה מידה עולמי או לפחות במדינות מערביות. במהלך תחילת המאה ה-20 נוספה לכך היכולת החלקית להתמודד גם עם מחלות זיהומיות שהועברו לבני האדם על ידי טפילים שונים כמו יתושים, זבובים, קרציות וכו' במחלות כמו מחלת השינה מלריה, ועוד.

שינויים נוספים נבעו מתחומים אחרים כמו הנדסה, מערכות חשמל, מחשוב ועוד. דוגמה לכך היא נושא של הפרדת מי ביוב ממי שתייה. במדינות וערים שהפרדה כזו לא קיימת (בעקבות עוני, גידול אוכלוסין מהיר או אסונות כמו רעידת אדמה) נגרמת תחלואה במחלות כמו שלשול וכולרה שגורמת לתמותה משמעותית.

בשנים האחרונות קיימת מגמה נוספת של עליה בתחלואה הכרונית במחלות לא מדבקות לדוגמה עליה בהשמנה, סוכרת או דיכאון מגמות אלה עלולות להאט את קצב עליית תוחלת החיים ואף לקצר את תוחלת החיים. דוגמה לכך היא סמי פנאי מסוג אופיואידים - חומרים משככי כאבים - שגרמו לקיצור תוחלת החיים בארצות הברית.

תוחלת החיים בצרפת בין השנים 1946 ל-2010. תוחלת החיים עלתה הן בקרב נשים והן גברים, כאשר תמיד יש פער של מספר שנים לטובת הנשים.

השלכות חברתיות וכלכליות

העליה בתוחלת החיים, ובמיוחד מניעת מוות בגילאים צעירים של תינוקות, ילדים, נערים, הורים צעירים היא בעלת השלכות עצומות על החברה והכלכלה. ההשלכות האלה נוגעת לא רק לאנשים שמתים אלא גם לקרובי המשפחה שלהם, ידידים, עמיתים, מועסקים ולמעשה החברה כולה.

להלן רשימה של תחומים בהם השינוי בתוחלת החיים יצרה שינוי משמעותי:

  • הסיכוי שלנו עצמנו למות עד גיל 5. בעבר בערך 1 מתוך 3 אנשים מתו עד גיל 5.
  • הסיכוי שלנו לחיות במשפחה שבה אח או אחות שלנו מתים בגיל צעיר - בעבר כמעט כל אדם הושפע מכך.
  • הסיכוי שלנו להכיר בני דודים, חברים לכיתה וכו' שמתים עד גיל צעיר. כל אדם בעבר הכיר חוויה זו ולעיתים קרובות אף מספר פעמים.
  • הסיכוי שלנו למות בגיל צעיר (נניח בגיל 13, או 20) לפני שהקמנו משפחה. במקומות רבים בעולם חצי עד שני שליש מהילדים מתו לפני שהגיעו לבגרות מינית.
  • הסיכוי של גברים למות בגיל צעיר (נניח בגיל 15 או 25) ולהותיר אחריהם יתומים ואלמנה שמתקשים מאוד לפרנס את עצמם. נשים רבות עבדו כעקרות בית ולא הייתה להן גישה להשכלה, הכשרה או תעסוקה מקצועית. לכן מוות של גבר פירושו היה בדרך כלל עוני משמעותי לאלמנה וליתומים. הפתרונות שעמדו בפני אלמנות כאלה היו עבודות לא מקצועיות שונות, זנות, או נישואים לגבר אחר.
  • הסיכוי כנשים למות בשעת הולדת ילדים (סיכוי סביר למדי - אולי אחת מעשר לידות ואולי יותר)
  • הסיכוי של נשים למות בלידה או ממחלה זיהומית, ולהותיר אחריהן בעל אלמן שיצטרך לגדל את הילדים לבד. גם הבעל הזה נאלץ ברוב המקרים להתחתן עם מישהו שתסייע לגדל את הילדים. רק בגלל שאין ברירה אחרת.
  • הסיכוי שלנו כילדים לקבל אמא חורגת (מקרים אלה היו נפוצים והיוו רקע לסיפורים כמו סינדרלה, שלגייה) - האמא החורגת לא בהכרח התחתנה עם האבא שלנו בגלל שהיא אהבה אותו, והיחס לילדים החורגים היה לעיתים בהתאם.
  • הסיכוי שלנו להתחתן עם מישהו שאנחנו לא אוהבים פשוט בגלל שזה האופציה היחידה לגדל ילדים או לאחר שבן הזוג מת, לשמור את הילדים שלא יגוועו ברעב. (לדוגמה הסיפור של נישואין ילדים בהודו, הסיפור של חיתון נערה צעירה עם אדם בן 40 או 60 שהוא "קשיש" אבל עשיר - לדוגמה בספר מסע מסביב לעולם ב-80 יום - מצילים אישה כזו שבעלה מת והנוהג בחלק מהודו הוא לשרוף אותה איתו)
  • הסיכוי שלנו לקבל נכות או מחלה איומה כלשהי, בלי שיודעים למה בכלל, ועם נקיפות מצפון (כנראה זה בגלל משהו רע שעשינו..), וגם להיחשב בסיכוי גבוה כאדם חוטא בגלל זה. (לדוגמה - מצורעים)
  • הסיכוי שלנו לאבד ילדים שילדנו.(בעבר כמעט כל האנשים - גם מלכים ועשירים, גם בסוף המאה ה-19 לדוגמה ללואי פסטר ואשתו נולדו 5 ילדים אבל 3 מתוכם מתו מטיפוס)

לכל הדברים האלה היו גם השלכות כלכליות וחברתיות נרחבות. לדוגמה אמונה דתית חזקה נדרשה בעבר לעיתים קרובות כדי להתגבר על הזעזוע הנפשי באובדן יחד, ידיד קרוב או בן משפחה אהוב. כמו כן נדרשה עזרה קהילתית נרחבת כדי לנסות לסייע לאלמנות, יתומים ועוד. היות ומשפחות רבות התקשו לפרנס ילדים, רבים מהם נאלצו לעבוד עוד מגיל צעיר. חלקם המשיכו כל חייהם בעבודות לא מקצועניות ובני המזל המעטים שבהם זכו להשכלה תוך כדי עבודה. העלייה בתוחלת החיים העניקה תנופה אדירה לחשיבות של מתן השכלה ממושכת לילדים, ולהפחתת הנושא של עבודת ילדים. בנוסף הדבר אפשר היבט משמעותי של הון אנושי ושל התמחות כלכלית של יחידים ושל חברות עקב התפשטות ההשכלה. פרוש הדבר היה גם המשך ההשקעה בתחומים כמו בריאות רפואה וחינוך בניסיון לשפר עוד יותר את היתרונות שדברים אלו העניקו במישור האישי ובמישור של מדינות שלמות.

תוחלת חיים בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נתונים על מערכת הבריאות בישראל
תוחלת חיים בישראל בשנים 2000-2016 לשני המינים. בתקופה זו עלתה תוחלת החיים ב-4 שנים בממוצע. מאז שנת 2010 יש האטה ניכרת בעליית תוחלת החיים, ברמה של כ-82 בממוצע -84 לנשים ו-80 לגברים.

על-פי דו"ח משנת 2016 של ארגון הבריאות העולמי, ישראל היתה מדורגת במקום השמיני בעולם בתוחלת החיים הממוצעת בלידה, עם תוחלת חיים כללית (גברים ונשים) של 82.5 שנים. התוחלת לגברים היא של 80.7, ושל נשים - 84.2. [1]

בדומה למדינות מערביות אחרות, תוחלת החיים בישראל היא במגמה של עליה. דבר זה נכון לגברים ונשים כאחד. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, תוחלת החיים הממוצעת בלידה עלתה מ-78.3 בשנת 2000 ל-81.8 שנים בשנת 2010. עד שנת 2016 תוחלת החיים הגיעה ל-82.3. תוחלת החיים של נשים עלתה מ-80.4 בשנת 2000 ל-83.6 בשנת 2010 ול-84.2 בשנת 2016. תוחלת החיים של גברים עלתה מ-76.1 שנים בשנת 2000 ל-79.8 בשנת 2010 ול-80.3 בשנת 2016. בין 2000 ל-2016 תוחלת החיים הממוצעת בישראל עלתה ב-4 שנים (בקרב גברים הייתה עליה מעט יותר חזקה). [2]

בשנים 2000-2010 התוספת לתוחלת החיים בישראל הממוצעת עמדה על כשנה אחת בכל כ-2.5 שנים. לעומת זאת מאז שנת 2010 ועד 2016 הואט קצב עליית תוחלת החיים- עליה של חצי שנה תוחלת חיים ב-5 שנים. [2]

בשנת 2018 חלה נסיגה קטנה בתוחלת החיים בישראל - אצל הנשים, תוחלת החיים הממוצעת בישראל התקצרה מ-84.3 שנים בדו"ח 2017, ל-84.2 שנים ב-2018, ותוחלת החיים של הגברים בישראל התקצרה מ-80.3 שנים בדו"ח של 2017, ל-80.2 שנים בדו"ח 2018. [3]

קיימים הבדלים ניכרים בתוחלת החיים בישראל, כחלק מתופעה רחבה יותר של אי שוויון בריאותי בישראל שכוללת גם הבדלים בחשיפה לגורמי סיכון, במודעות בריאותית, בתחלואה ובטיפול הרפואי. היבטים אלה נובעים מאי שוויון כלכלי-חברתי, אי שוויון פוליטי, והבדלים של תרבות, נורמות וגורמים חברתיים המשפיעים על בריאות. נתוני משרד הבריאות על ישובים מעל 50 אלף תושבים בשנים 2005-2009, מראים הפרש ניכרים בתוחלת החיים בין ישובים מבוססים-יהודים לישובים עניים-ערבים - בין רעננה שעמדה על 85.5 שנים לבין רהט שעמדה על 77.1 שנים היה הפרש של 8.5 שנים. כמו כן תוחלת החיים הייתה גבוהה למדי בקרב ישובים חרדים למרות העוני שבהם. הבדלים אלה נובעים לא רק בגלל חיים ארוכים יותר, והבדלים בהרגלי חיים ובסביבה, אלא גם בגלל הבדלים ניכרים בין הישובים בשיעורי תמותת תינוקות. תופעה זו של אי שוויון בריאותי קיימת גם במדינות אחרות.

קיים הבדל בין תוחלת חיים בלידה לבין תוחלת שנים בריאות בלידה (Healthy life expectancy (HALE) at birth), זהו נתון שהוא חלק מתפיסה של נטל תחלואה וצמצום שנות חיים של סבל. תוחלת החיים הבריאות בלידה בישראל עלתה עבור שני המינים בישראל. תוחלת השנים הבריאות הייתה 69.7 בשנת 2000, עלתה ל-72.4 בשנת 2010 ול-72.9 שנים בשנת 2016. לאורך כל התקופה הזו, הממוצע הוא של כ-9 שנות חיים שבהן הבריאות אינה טובה. [2]

נכון לשנת 2017, תוחלת החיים בגיל 65 בישראל היא 21.6 שנים לנשים (גיל 86) ו-19.5 שנים לגברים (גיל 84). בהשוואה למדינות אחרות של תוחלת חיים זו, ישראל ממוקמת קרוב לממוצע במדינות ה-OECD עבור נשים [4], ובמקום גבוה (רביעי) ביחס לגברים [5]

ראו גם

קישורים חיצוניים