סם פנאי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף סמי פנאי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סם-פנאי (באנגלית: Recreational Drug) או סם לא-רפואי (בראשי תיבות: סל"ר) הוא כל סם בעל השפעות פסיכואקטיביות הנצרך באופן לא-רפואי, בעיקר ממניעים של שיעמום, לחץ חברתי. סיבות נוספות לצריכת סמים אלה הן חוסר מודעות להשלכות שלו, ניסיונות לצאת ממצבי בדידות, דיכאון, מתח נפשי, שחיקה ואף חרדה.

אמונה בחומרנות עלולות להקל על צריכה סמי-פנאי משום שהיא נוטעת את הרושם שנטילת הסם תקל על בעיות שונות במקום להחמיר אותן או מתוך חוסר אכפתיות לגבי העתיד. צריכת סמי שעשוע היא חלק מתרבויות שונות, אם כי בחלקן הדבר הוגבל לטקסים דתיים שונים או למעמדות גבוהים. כיום היא נחשבת אחד הסממנים של חלק מתרבות הצריכה.

סוגי סמים שונים

ידועות 10 קבוצות עיקריות של סמים פסיכואקטיביים. מידת הפגיעה בבריאות ובתפקוד היומיומי משתנה בין סוגי סמים שונים ולפעמים גם בהתאם למינון הסם.

  • קפאין - אחד מסמי הפנאי הנפוצים ביותר בהיקף צריכתו - גורם להתנהגות אימפולסיבית (קשב מועט עם דיבור מהיר והגדלת הסיכוי לתגובות שטות או כעס) ואף להתקפי זעם. הימנעות כרוכה בתסמיני גמילה. מצד שני ההשפעות הבריאותיות של קפאין הן נמוכות בהרבה לעומת סמי פנאי אחרים[דרושה הבהרה].
  • אלכוהול- נצרך גם כן בצורה נפוצה ברוב מדינות העולם. לפי מחקרים מהשנים האחרונות גורם נזקים גדולים לבריאות הוא גורם סיכון בריאותי השביעי בחשיבותו למוות בטרם עת. בנוסף הוא גם גורם הסיכון השביעי בחשיבותו לנכות. וגורם למוות של לפחות 2.8 מיליון אנשים בעולם, עקב מגוון של בעיות בגילאים שונים - שתיית אלכוהול היא סיבת המוות המובילה למוות בקרב אנשים בגילאים 15-49 שנים ברחבי העולם (בין היתר בגלל תרומה לתמותה משחפת, תאונות דרכים ופגיעה עצמית) ובגילאים מאוחרים יותר אלכוהול תורם למוות עקב סרטן. ייתכנו יתרונות לאלכוהול כהגנה על הלב אבל אלו קטנים לעומת השפעתו על תמותה מסרטן ‏[1][2] שימוש באלכוהול קיים בחברות אנושיות שונות מזה כ-9,000 שנה לפחות. עם זאת עד למאות השנים האחרונות ותיעוש החקלאות גידול יבולים לאכוהול היה עניין יקר דבר שהגביל בצורה ניכרת אפשרויות של שתייה מרובה או אלכוהוליזם כתופעה חברתית נרחבת. לאחר המהפכה התעשייתית ובמיוחד בחברות עניות אלכוהול שימש כמוצר צריכה חשוב במיוחד בחברה האירופאית ובקולוניות שלה. לאלכוהול יש השפעות חברתיות נרחבות מלבד ההשפעות הבריאותיות שלו, בין היתר בגלל השפעות שלו על אלימות במשפחה, תאונות דרכים, ומקרי אלימות אחרים, ומשום שמקרי מוות או פגיעות אחרות שהוא גורם נגרמות בגיל צעיר יחסית ויכולות להשפיע על משפחות שלמות.
  • טבק - עישון טבק וצריכה אחרת שלו במגוון צורות אחרות, היא עוד צורה נפוצה של צריכת סמי פנאי. נכון לשנים 2008-2010 כ-3 מיליארד אנשים בעולם מעשנים - כ-49% מכלל הגברים בעולם וכ-11% מתוך הנשים. כ-80% מהטבק הנצרך הוא בצורה של עישון טבק.[1] החומר הפעיל בטבק- ניקוטין, הוא אחד החומרים הממכרים ביותר ולכן אנשים רבים שמתחילים לעשן כילדים או נערים מתקשים להפסיק לעשן. חברות הטבק פיתחו שיטות להפוך את צריכת הטבק לממכרת עוד יותר על ידי מניפולציה בניקוטין. צריכת טבק על כל צורותיו מזיקה מאד לבריאות - העישון הוא גורם סיכון בריאותי מרכזי בכל העולם. עבור רוב המעשנים הפסקת עישון היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. בשנת 2016 העריך ארגון הבריאות העולמי כי עישון טבק מוביל למוות מוקדם של 6 מיליון בני אדם בשנה. ‏[3] ובמהלך המאה ה-20 עישון הוביל למוות בטרם עת של 100 מיליון בני אדם. [4] עישון גורם להגברת התחלואה והתמותה עקב לפחות 21 מחלות שונות - כולל 12 סוגים של מחלות סרטניות, 6 סוגים של מחלות לב, שבץ, סוכרת, מחלת ריאות כרונית חסימתית (COPD), דלקת ריאות ושפעת. ‏[5] צריכת טבק נחשבת כ"שער" לסמים נוספים - כולל אלכוהול, קנאביס, וסמים אחרים.
  • קנאביס
  • הלוצינוגנים (פנציקלידין ואריל-ציקלו-הקסילאמינים אחרים)
  • אינהלנטים
  • אופיואידים - חומרים משככי כאבים - בשנים האחרונות יש עליה בהתמכרות לחומרים אלה בארצות הברית עקב צריכה שלהם כתרופות מרשם. מספר מקרי המוות ממנות היתר המיוחסים לאופיואידים נמצא הגיעה ל-42,249 בשנת 2017 - עליה של -28% בשנה אחת לאחר עליה דומה שנה קודם לכן. רוב קורבנות האופיואידים היו גברים בני 25 עד 54. מנות יתר הן גורם המוות העיקרי לאמריקאים בני פחות מ-50. ובשנים 2015-2017 הן הרגו יותר אמריקאים מכלי נשק ומתאונות דרכים יחדיו, התפוצה שלה היא בשכבות רבות באוכלוסיה, בקצב גבוה מזה שבו מתו בני אדם בארצות-הברית בשיא מגפת האיידס. ב-2015 מתו מדי יום 142 אמריקאים כתוצאה ממנות יתר - פי 5 ממספר מקרי המוות ממנות יתר של קראק בשנות ה-80 וה-90. באוקטובר 2017 הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על מגפת אופיואידים כ"מצב חירום לבריאות הציבור",‏[6] ובדצמבר פורסמו נתונים על ירידה בתוחלת החיים של אמריקאים במשך שנתיים רצופות כשאחד הגורמים לכך הוא העלייה בשימוש באופיואידים.‏[7][8] בשנים 2005 - 2014 ירד מספר המיתות הקשורות בשימוש באופיואידים בישראל מ-1.3 למאה אלף ל-0.3 למאה אלף. ‏[9]
  • תרופות או חומרי הרגעה, היפנוטיות ונוגדות חרדה.‏[10]
  • חומרים ממריצים - חומרים מסוג האמפטמין, קוקאין וממריצים אחרים
  • חומרים אחרים או לא ידועים

דרך פעולה

חומרים פסיכואקטיביים פועלים על מערכת העצבים בדרכים שונות, על ידי שינוי דרך הפעולה של חומרים המכונים "מוליכים עצביים" בתוכה. במסגרת תהליכי הולכה חשמלית במוח ובשאר מאערכת העצבים, המוליכים העצביים הם המולקולות שמעבירות את האותות העצביים בין תאי עצב בצורה של אות כימי. רבים מסמים נקשרים לאותם קולטנים שאליהם נקשרים המוליכים העצביים, ובכך משפיעים על עוצמת ההולכה העצבית או משנים את הפעילות של הקולטנים או המוליכים באחת מהצורות הבאות:

  • אגוניסט הוא חומר שנקשר לקולטן ומשפיע בצורה דומה למוליך העצבי, ולכן מעצים את ההפעלה של אותו מסלול עצבי
  • אנטגוניסט הוא חומר שנקשר לקולטן אך אינו מפעיל אותו, ולכן מחליש את הפעילות העצבית באותו מסלול.
  • חומרים אחרים משפיעים על הכמויות של מוליכים עצביים בתוך המוח. חלקם פועלים על אנזימים שמעורבים בסינתזה או פירוק של מוליכים עצביים, ובכך מגדילים או מקטינים את הכמות של אותו מוליך עצבי ואת הפעילות שלו.
  • חומרים אחרים גורמים לעיכוב תהליך הספיגה החוזרת של מוליכים עצביים, דבר המגדיל את העוצמה ומשך ההשפעה שלהם.

השפעתם של החומרים הפסיכואקטיביים נגזרת מהמסלולים העצביים שעליהם הם פועלים. לשם הדגמה, אם מוליך עצבי מסוים פועל במעגל במוח שמעודד תהליכים של קשב, החומרים שמגבירים את פעולתו (למשל אגוניסטים לקולטנים של אותו מוליך עצבי או מעכבי ספיגה חוזרת שלו) יגרמו לקשב מוגבר ואילו החומרים שמתנגדים לפעילותו (אנטגוניסטים לדוגמה) יפחיתו את הפניית הקשב.

רוב המוליכים העצביים פועלים במספר מסלולים נפרדים במוח אשר משפיעים על היבטים רבים של תפיסה והתנהגות. מסיבה זו, חומר פסיכואקטיבי אחד יכול להשפיע על מגוון של תחומים, מפעילות מוטורית ועד למצב הרוח. עם זאת, ישנם חומרים המשפיעים רק על סוג אחד או על מספר סוגים מתוך מגוון הקולטנים של אותו מוליך עצבי, ולכן הם פועלים באופן ספציפי יותר רק על חלק מהמסלולים העצביים הקשורים אליו.

סכנות של סמי פנאי

בין הסכנות בצריכת סמי-פנאי:

  • בצריכה של סמים כימיים שונים, במיוחד כאשר המקור אינו חוקי ולא ידוע, קיימת סכנה של זיקוק סם לא מספיק טהור או הכנסה מכוונת של חומרים רעילים שונים בניסיון לחסוך עלויות או לדמות אפקטים של סמים בצורה זולה יותר.

סינתזה רשלנית של הסם עלולה ליצור רעלנים שיסכנו את המשתמש בתחלואה, נכות בלתי הפיכה ובמוות. לרוב צרכני הסמים אין רקע מספיק בביוכימיה כדי להבין את הסכנות הפוטנציאליות - אילו רעלנים יכולים להימצא במצבור החומר אותו הוא נוטל (תמיסה, טבליה, קפסולה) ואין גם יכולת להבין מי יצר את הסם ובאילו תנאים.

  • נטילת הסם בסביבות מסוכנות או שקשה להשיג בהן סיוע (בדירה או במקום מבודד, במסיבות רועשות וחשוכות, בסביבה בה נמצאים מסוממים אחרים וכדומה).
  • נטילת הסם בצורה בלתי מבוקרת שיכולה להיות גם ממכרת, פוגעת ומסכנת חיים.
  • בחלק מהסמים גוררים התמכרות. לרוב להתמכרויות יש השלכות שליליות שונות על חיי המשתמש, וגם אם הוא רוצה להפסיק להשתמש בסם הוא מתקשה לעשות זאת.
  • חלק גדול מהסמים גורר נזק בריאותי (לבד מן ההתמכרות) בין אם בצורה ישירה על ידי גרימת הרעלה איטית או כגורם מסרטן, בין אם על ידי תגובה עם חומרים אחרים או על ידי תוספים שמוספים לסמים ובין אם בגלל תאונות או אלימות שמתרחשות עקב צריכת הסם.

סמים והתמכרות

עד לשנים האחרונות הייתה אמונה כי התמכרות היא דבר שיכול לנבוע רק מסמים שונים. לכן ההגדרה הבסיסית להתמכרות נוגעת להתמכרות לסמים וחומרים כימיים מסוגים שונים כמו סוגי תרופות שונים, אלכוהול, וטבק. בשנים האחרונות יש הרחבה של הגדרת ההתמכרות גם לתחומים של התמכרות התנהגותית. התמכרות מתרחשת כאשר הרגל או חומר מבצע "חטיפה" של מעגלים במוח שנוצרו כדי לתגמל בעלי חיים על התנהגות שמועילה להישרדות אבולוציונית כמו אכילה או מין. מומחים כמו הפסיכולוג Brian Knutson טוענים כי אם ניתן לבצע שיבוש כזה של מעגלי המוח באמצעות גירוי של חומר כימי, ניתן להגיע לתוצאה דומה גם עם גירוי טבעי של המוח. מה שמשנה מבחינת מומחים אלה הוא עיסוק חוזר ונשנה בהתנהגות שמביאה להרס-עצמי למרות השלכות שליליות שלה. הגדרה מורחבת כזו יכולה להכיל גם סוגים אחרים של התמכרות כמו התמכרות להימורים התמכרות למשחקי מחשב ואולי היבטים נוספים. בהתמכרויות כאלה נעשה שינוי של מנגנוני המוח לא באמצעות חומר כימי כלשהו אלא באמצעות גירוי עצבי חוזר.

התמכרות היא הפרעה במערכת התגמול של המוח, שמתרחשת על ידי מנגנון אפיגנטי חוזר, שמתרחשת במשך הזמן על ידי חשיפה לרמות גבוהות של גירוי ממכר (כמו אכילה, שימוש בקוקאין, קיום יחסי מין, הימורים או פעילות מרגשת אחרת). החומר ΔFosB שהוא גורם לשעתוק גנטי, הוא מרכיב קריטי ומרכיב נפוץ בהתפתחות של כל הצורות הידועות של התמכרות לחומרים ממכרים והתמכרות התנהגותית. שני עשורים של מחקר על התפקוד של ΔFosB בהתמכרויות, הדגימו כי התמכרות, וההתנהגות הכפייתית הקשורה אליה קשורות לביטוי יתר של ΔFosB בקולטנים עצביים מסוג D1, של עצבים מסוג Medium spiny neuron, בחלק של המוח הקרוי גרעין האקומבנס. בגלל היחס הסיבתי בין ביטוי של ΔFosB לבין התמכרות, הוא משמש כסמן ביולוגי להתמכרות. ביטוי של ΔFosB בתאי-עצב אלה מווסת באופן ישיר וחיובי הספקה של הרגשת סיפוק בעודו מחליש רגישות לסלידה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Global status report on alcohol and health, (PDF). World Health Organization. 2014. pp. vii.
  2. ^ Angela M Wood, Stephen Kaptoge et al, Alcohol use and burden for 195 countries and territories, 1990–2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016,The Lancet, August 23, 2018 , doi https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)31310-2
  3. ^ World No Tobacco Day 2017, ארגון הבריאות העולמי
  4. ^ "WHO Report on the Global Tobacco Epidemic". World Health Organization. 2008.
  5. ^ Brian D. Carter et al, Smoking and Mortality — Beyond Established Causes, N Engl J Med 2015; 372:631-640 February 12, 2015, DOI: 10.1056/NEJMsa1407211
  6. ^ שחר סמוחה, משככי הכאבים יהרגו אותנו; ההתמכרות שמחסלת את אמריקה, באתר גלובס, 5 בינואר 2018
  7. ^ רוני לינדר-גנץ, מה הורג את הצעירים בארצות הברית, ואיך זה לא מגיע לישראל, באתר TheMarker‏, 4 בינואר 2018
  8. ^ אורי פסובסקי, כואב כמה שזה רווחי: איך נראית התמכרות המונית למשככי כאבים, בעיתון כלכליסט, 23 בפברואר 2017
  9. ^ Daniel Feingold, Nehama Goldberger, Ziona Haklai, Shaul Lev-Ran, Fatal Overdoses of Opioids in Israel 2005–2014, European Addiction Research, 2017, doi 10.1159/000485033
  10. ^ ישנן תרופות הרגעה רבות שאין להן פוטנציאל של סמים - מקבוצות התרופות האנטיפסיכוטיות, האנטידיכאוניות, האנטיהיסטמיניות, האנטיכולינרגיות ותרופות צמחיות ללא מרשם