גישת צמצום הנזקים בסמים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גישת צמצום הנזקים בסמים (באנגלית : Harm reduction או Harm minimization) היא מגוון של מדיניות בתחום בריאות הציבור שנועדו להפחית את הנזקים החברתיים, הבריאותיים והנפשיים בהקשר של שימוש בסמים, כולל סמים קשים כמו הרואין, קוקאין וכו'. גישה כזו מתייחסת למכורים לסמים כאל חולים הזקוקים בעיקר לאמפתיה, שיקום, סיוע רפואי, נפשי וחברתי ופחות כאל פושעים שיש להעניש אותם, הטיפול מגיע בעיקר דרך מוסדות בריאות ורווחה וכן ארגוני מתנדבים ופחות דרך מערכות משטרה, כליאה ואכיפה.

טיפול זה זוכה בהצלחה במספר מדינות אירופאיות, בין היתר בשווייץ ובפורטוגל. ההצלחה של מדיניות זו בולטת במיוחד נוכח חוסר ההצלחה המתמשך של הגישה המוסרנית\ פלילית נגד סמים שרווחת בארצות הברית (ובמדינות אחרות), בעיקר המדיניות הלוחמנית שרווחת מאז שנות ה-80 תחת הכותרת "המלחמה בסמים" שגובה מחירים כבדים בהקשרים של מוות ממנות יתר, פשיעה, עוני, כליאה, אי שוויון, גזענות, התחזקות הפשע המאורגן ופריחת תעשיות של הברחה, הפצה נרחבת של נשק קל, וגידול סמים במדינות דרום אמריקה.

מבקרי הפחתת נזקים מאמינים כי סובלנות כלפי התנהגות מסוכנת או בלתי חוקית שולח מסר לקהילה או מייצר נורמה חברתית כי התנהגויות כאלה מקובלות, וכי חלק מהפעולות המוצעות על ידי תומכי הפחתת הנזקי לא תצמצם את הנזק בטווח הארוך.

צמצום נזקי הסמים בפורטוגל

בשנות ה–90, העריכו השלטונות בפורטוגל כי כמאה אלף תושבים, כ–1% מהאוכלוסייה, מכורים להרואין. ד"ר ז'ואאו גולאו, מנכ"ל Sicad, הסוכנות המנהלת את תוכניות ההתמכרות לסמים בפורטוגל, השימוש בהרואין היה מקובל במשפחות רבות ובקרב אנשים מעמדות חברתיים שונים. הדבר עודד שינוי פוליטי להוצאת המאבק בסמים מרשות משרד הפנים ורשויות המשטרה לידי משרד הבריאות. חוק משנת 2001 ביצע דה-קרימנילזציה של מספר סמים קשים כמו הרואין או קראק. סמים אלה הם לא חוקיים, המסחר בהם מהווה עבירה אבל החזקה בהם למטרות שימוש אישי היא לא פשע פלילי אלה עבירה מנהלית. אדם שנתפס עם סם בכמות ל-10 ימים או פחות, נדרש לבוא לייעוץ בוועדה המקומית "להרתעה מפני התמכרות לסמים". נרקומנים שרוצים בכך יכולים להגיע לתכניות שיקום ותחליפים אופיאטיים. בנוסף לכך פועלים ארגונים ההומניטריים כמו CRESCER ומסייעים לנרקומנים. פסיכולוגים ומתנדבים אחרים מגיעים למכורים לסמים, מחלקים להם מזון, מזרקים נקיים, ותמיסת מי מלח, ומעודדים אותם לקבל טיפולי גמילה וסיוע בצורה אמפתית. ‏[1]

מאז שנת 2001 ירד מספר המשתמשים בהרואין בפורטוגל, ונכון לשנת 2018 הוא מוערך ב–33 אלף אנשים בקירוב, כשליש לעומת שנות ה-90 של המאה ה-20. ייתכן כי חלק מהירידה נובע ממעבר לסמים אחרים או משינויים חברתיים אחרים. מספר מקרי המוות כתוצאה ממנת יתר בפורטוגל הוא בין הנמוכים ביותר באירופה - 27 מקרי מוות, זאת בהשוואה לארצות הברית שבה היו 63,000 מקרי מוות כתוצאה ממנת יתר בשנת 2016. ‏[1] במילים אחרות בארצות הברית היו 19.20 מקרי מוות ממנת יתר למאה אלף תושבים, ואילו בפורטוגל נתון זה עומד על 0.27. מקרי המוות ממנת יתר בפורטוגל ביחס למאה אלף תושבים, נמוכים פי 71 לעומת ארצות הברית. ‏[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ברחבי אירופה תוכניות שיקום מחליפות את הענישה נגד עברייני סמים, הארץ תרגום של מאמר מה"אקונומיסט", 14.12.2018
  2. ^ החישוב מבוסס על כך שבפורטוגל גרו 10 מיליון תושבים ובארצות הברית 328 מיליון תושבים, ראו רשימת מדינות לפי גודל האוכלוסייה בוויקיפדיה האנגלית