התמכרות להימורים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התמכרות להימורים (באנגלית: Gambling addiction או Compulsive gambling) או הימור כפייתי או הימור פתולוגי היא דחף להמר חרף השלכות שליליות וחרף רצון פנימי חזק להפסיק לעשות זאת. בתקופה האחרונה בעיית הימור כפייתי נחשבת לסוג של התמכרות "יבשה" שאמנם אינה מערבת סמים אבל מפעילה במוח מנגנונים דומים למכורים לסמים קשים.

במהדורה החמישית של ספר ה-DSM של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית[1], בוצע סיווג מחודש של המצב של התמכרות פתולוגית כ"הפרעת התמכרות", שהסובלים ממנה המציגים קווי דמיון רבים לאלה שיש להם התמכרות לסמים. המונח "התמכרות להימורים" שימש עוד קודם לכן בקהילת המטפלים בהתמכרויות. בעבר הוגדרה ההתמכרות כ"הפרעת שליטה על הדחפים" ולא התמכרות, אבל ממצאים חדשים הובילו לשינוי ההגדרה. נתונים ממחקרים בתקופה האחרונה הצביעו על קשר קרוב יותר בין הימור פתולוגי לבין הפרעות של התמכרות לסמים קשים כמו הרואין או קוקאין. המכורים להימורים מתמכרים לפעולת ההימור והריגוש שהם חווים הוא מעצם פעולת ההימור וללא קשר לתוצאת ההימורים שנובעת ממנה - רווח או הפסד. חוקרים מצאו מרכז במוח שגורם להפרשת יתר של הורמונים מסוימים בזמן העיסוק בהימורים. מכאן הסיקו שהתמכרות להימורים היא גופנית ולא נפשית.

עובדה שמטרידה חוקרים בתחום וכן פעילים חברתיים ומחוקקים היא שמספר המכורים להימורים גדל בהתמדה. בארצות הברית הייתה בעבר הפצה נרחבת של מכונות הימורים, ובחלק מהמדינות מכונות אלה הוצבו בכל מקום. הדבר גרר התמכרות נרחבת להימורים ואנשים שהפסידו את כל כספם. חוקים שונים נועדו להגביל את ההימורים ולבצע רגולציה על תפוצתם, אך בהצלחה חלקית בלבד.

בעיית הימורים היא התנהגות ממכרת, עם תחלואה נלווית גבוהה של בעיות אלכוהול. תחלואה נלווית (Comorbidity) היא נוכחות של בעיה נפשית, מחלה או מצב נפשי בנוסף לבעיה הראשית. בנוסף לכך אנשים שסובלים מבעיית הימורים סובלים גם מאימפולסיביות. התמכרות להימורים עלולה לגרור בעיות חברתיות גדולות כמו התרוששות, כניסה לחובות ולקיחת הלוואות מהשוק האפור. דבר זה עלול לדרדר אנשים למעשי פשע כמו גניבה, בלדרות סמים, מעשי שוד ואף רצח בניסיון להשיג כסף חדש להימורים או בניסיון להחזיר כסף לגורמים מפוקפקים שהלוו להם כסף. תעשיית ההימורים עצמה משמשת גם כמנגנון להלבנת כספים. עודף המתח הנפשי שנגרם מהימורים והפסדי הכספים הכרוכים בהם מדרדר אנשים לבעיות הנלוות מכך (יתר לחץ דם) ולבעיות הנובעות מניסיונות התמודדות עם מתח כמו צריכת אלכוהול, עישון טבק, סמים ועוד ניסיונות פתולוגיים להתמודד עם מתח.

בשנים האחרונות יש חשש בקרב חלק מחוקרי התפתחות וחוקרי תקשורת להתמכרות להימורים במסגרת משחקי מחשב. שכן במשחקי מחשב אלה אין פרס וודאי למאמץ, (לדוגמה כך וכך מטבעות בעבור הריגת מפלצת) אלא היבט של הימור (פרס נמוך בסיכוי גבוה ופרס גבוה בסיכוי נמוך). הדבר מדאיג נוכח התפוצה הרחבה מאד של משחקי מחשב והחדירה שלהם בקרב ילדים ובני נוער. בניגוד לעבר שבו חברות משחקים הרוויחו ממכירת משחקי המחשב עצמם, כיום חברות מרוויחות גם או רק בשל קניות של "חבילות שדרוגים", משאבים, אביזרים ועוד - כך שיש להן אינטרס לכך שהשחקנים ישחקו זמן רב במשחק.

הגדרות

מחקר שנערך על ידי ממשלת אוסטרליה הוביל להגדרה שאינה מבוססת על קריטריון אבחוניים. לפי הגדרה זו "הימור כפייתי מאופיין בקשיים רבים בהגבלת הכסף ו/או הזמן שמוקדש להימורים דבר שמוביל להשפעות שליליות למהמר, לאנשים אחרים או לקהילה." ‏[2] המחקר מדגיש כי הגדרות שונות משרתות צרכים שונים של גורמים שונים - לדוגמה מורים, פסיכולוגים, מטפלים, בתי משפט ועוד. המרכז הרפואי באוניברסיטת מרילנד מגדיר הימור פתולוגי כ"חוסר יכולת להתנגד לדחפים להמר, שיכול להוביל למספר השלכות אישיות או חברתיות חמורות". ‏[3]

מדריך DSM גרסה 5 הגדיר "הפרעת הימורים" כסוג של הפרעות התמכרות ושימוש בחומרים ממכרים. כדאי שאדם יהיה מאובחן לפי הגדרה זו כסובל מהפרעת הימורים יש צורך שיהיו לו לפחות 4 מתוך התסמינים הבאים למשך תקופה של שנה לפחות:‏[4]

  • הוא בעל צורך להמר עם כמות גדלה של כסף כדי להשיג את רמת ההתרגשות הרצויה.
  • הוא חסר מנוחה או עצבני כאשר מנסים להפחית או להפסיק הימורים.
  • הוא ביצע מספר ניסיונות חוזרים לא מוצלחים לשלוט, להפחית או להפסיק הימורים.
  • הוא עסוק לעתים קרובות עם הימורים (לדוגמה בעל מחשבות חוזרות של שחזור מחדש של זיכרונות על הימורים, תכנון של מיזם ההימורים הבא, מחשבות על דרכים להשיג כסף כדי להמר איתו).
  • מהמר לעתים קרובות כאשר הוא מרגיש במצוקה (למשל, חסר אונים, אשם, חרדה, מדוכא)
  • לאחר אובדן כסף בהימורים, חוזר לעתים קרובות לעוד יום כדי להשיג צדק ("לרדוף" אחר הפסדים שלו)
  • משקר כדי להסתיר את מידת המעורבות שלו בהימורים.
  • הוא מסכן או איבד יחסים משמעותיים, משרות, הזדמנויות חינוך או קריירה בגלל ההימורים.
  • הוא מסתמך על אנשים אחרים שישיגו לו כסף כדי להקל על מצב פיננסי קשה שנוצר עקב הימורים.

סוגים שונים של מהמרים מכורים

חוקרים ישראלים ניסו להגדיר כמה קבוצות שונות של מהמרים מכורים:[1]

  • המהמרים הכבדים - קבוצה זו היא הגדולה מכולם וכוללת את בני כל הגילאים. לאנשים אלה לא משנה אם הרוויחו או הפסידו את כל הונם, עצם הטלת הקובייה (או כל היבט אחר של הימור9 יוצרת אצלם ריגוש חריף. מהמר כזה יהמר בכל האמצעים: קלפים, רולטה, סנוקר או בורסה. כל עוד נגרם לו ריגוש פיזי, הוא לא יפסיק
  • אנשים שלא שולטים בדחפיהם - בקבוצה זו נמצאים בעיקר בני 30-20. אנשים אלה מהמרים בגדול, בדרך כלל על כל הקופה, בגלל צורך פיזיולוגי ונפשי כאחד. הם מפתחים תלות בריגוש ועוסקים בהימורים נושאי סיכון ובסכומים גדולים.
  • מהמרות אובססיביות - בדרך כלל מדובר בנשים בנות 40 ומעלה, שהתגרשו, פוטרו או שילדיהן עזבו את הבית. כתוצאה מהטראומה התפתחה אצלן התנהגות טורדנית כפייתית. הן נוהגות להמר על אותו מספר ובאותו מקום, כשהן מקפידות על כללים טקסיים שחוזרים על עצמם. הן מכורות בדרך כלל למכונות משחק, כרטיסי חיש גד, ומשחקי קלפים.

שכיחות התופעה

הערכות למדינות מערביות רבות מעריכה את בעיית ההתמכרות להימורים בין 0.5% ל-3% מהאוכלוסייה. ההבדלים בשכיחות נובעים מהבדלי הגדרות וכן מהבדלים בעוצמת ההתמכרות. כ-3% סובלים מבעיות קלות יחסית של התמכרות ואילו כמות המכורים ה"קשים" היא נמוכה יותר.

לפי מסמך של "איגוד המשחקים וההימורים באירופה", גוף שמייצג את תעשיית ההימורים, שכיחות התופעה של התמכרות להימורים מוערכת בין 0.5% ל-3% מהאוכלוסייה. המסמך טוען כי מחקר של Harvard Medical School שנערך בשנת 2007 ועקב אחר 40 אלף מהמרים בתחום הספורט מצא כי 99% מהם גילו סימנים קלים של דפוסי הימור ואילו 1% מהם הם "מהמרים כבדים" שחלקם הם בעלי דפוסים פתולוגיים. = לטענת המסמך המגמה החדשה יחסית של הימורים באינטרנט לא הובילה להגדלת ההתמכרות הפתולוגית.‏[5] סקר "British Gambling Prevalence Survey 2007" שהוכן בהזמנת United Kingdom Gambling Commission מצא כי 0.6% מבין האוכלוסייה הבוגרת היה עם בעיות הימורים - אחוז דומה למה שהיה בשנת 1999. מחקר בנורווגיה משנת 2007 מצא כי התמכרות פתולוגית קיימת בקרב 0.7% מהאוכלוסייה, אחוז דומה לזה שהיה בשנת 2002.

לפי הערכות משנת 2013 של National Council on Problem Gambling, ארגון שקשור לתעשיית ההימורים, למרות שרוב רוב האנשים שמהמרים לא נגררים למצב מסוכן, כ-6 מיליון מבוגרים בארצות הברית מכורים להימורים. [2]

בארצות הברית בשנת 2008, הערכה של American Gaming Association, מצאה כי אחוז מי שמוגדרים כמהמרים פתולוגיים הוערך ב-0.6%, ואחוז המהמרים שהיו להם בעיות הימורים היה 2.3%. ‏[6] מחקרים שהוזמנו על ידי National Gambling Impact Study Commission Act הראה שהבעיה נעה בין 0.1% ל-0.6%. אחוז ההתמכרות הפתולוגית הגבוה ביותר היה במדינת נוואדה שבה שוכנת לאס וואגס. מחקר משנת 2002 העריך כי 2.2% עד 3.6% מבין התושבים הבוגרים היו בעלי בעיות הימורים. ו-2.7% עד 4.3% היו בעלי בעיות התמכרות להימורים.

לפי מטה אנליזה משנת 1997 שנערכה על ידי חטיבת ההתמכרות ב-Harvard Medical School, כ-1.1% מתוך האוכלוסייה הבוגרת בארצות הברית וקנדה ניתנת לתיוג כמכורים פתולוגיים. מחקר משנת 1996 העריך כי 1.2% עד 1.9% מהבוגרים בקנדה הם מהמרים פתולוגיים. מחקר מאונטריו משנת 2006 מצא כי ל-2.6% מבין התושבים יש בעיות הימורים קלות, ו-0.8% היו בעלי בעיות הימורים קשות. מחקר מקוויבק משנת 2002 מצא כי 0.8% מבין האוכלוסייה הבוגרת היו מהמרים פתולוגיים.

מספר המכורים להימורים בישראל עומד על כמה מאות אנשים לכל הפחות.

תעשיית ההימורים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - תעשיית ההימורים

תעשיית ההימורים מכילה תאגידים גדולים שיש להם בתי קזינו וכן את תעשיית ההימורים באינטרנט. בתי קזינו הם מוסדות שמאפשרים לאנשים לעסוק בהימורים בצורות שונות. לתעשיית הקזינו יש רווחים גבוהים. בשנת 2016 בתי הקזינו הממוקמים ביבשה השיגו הכנסות בסך של 450 מיליארד דולר. אתרי משחקי הימורים נמצאים בעליה ושוק הקזינו באינטרנט גדל מ-2.2 מיליארד דולר בשנת 2013 ל-3.4 מיליארד דולר בשנת 2015. [3] בנוסף לכך תעשיית ההימורים מקיפה גם בתי קזינו באוניות, הימורים במסגרת לוטו וטוטו שהם מונופול ממשלתי על הימורים, הימורים במרוצים (מרוצי סוסים לדוגמה) וכן הימורים לא חוקיים במוסדות שונים.

קיימים מספר ארגונים שמצהירים על עצמם כי הם מנסים להתמודד עם בעיית ההתמכרות להימורים, אבל הם במימון תעשיית ההימורים דבר שעלול לייצר ניגוד אינטרסים. ארגון אחר כזה הוא National Council on Problem Gambling, או NCGP, שהוא במימון תעשיית ההימורים [4] ומנהלים שלו קשורים לתעשיית ההימורים. [5] גוף נוסף שקשור לתעשיית ההימורים הוא National Center for Responsible Gaming , [6]. לפי הניסיון מתעשיות פוגעניות אחרות, כמו מכוני מחקר במימון תעשיית הטבק שעסקו בהכחשת נזקי העישון, יש חשש כי התעשייה עלולה להשתמש בגופים אלה כדי להסיט ממנה את האש, לספק מידע לא מדוייק, או למקד את תשומת הלב הציבורית בנושאים של סיוע אישי לנפגעים במקום בשינויי מדיניות לביצוע מניעה של הבעיה או צמצום שלה.

מכונות מזל והתמכרות להימורים

רוב ההימורים בבתי קזינו מתבצעים באמצעות "מכונות מזל" או מכונות הימורים, והכנסותיהן מהוות כ-70% מכלל הכנסות בתי קזינו‏[7].

Natasha Dow Schüll, פרופסורית במחלקה לתקשורת, תרבות ותקשורת של אוניברסיטת ניו יורק, משתמשת במונח "אזור מכונה" (Machine zone) כדי לתאר את המצב הנפשי של "טבילה" שבו שרויים מהמרים "כבדים" במהלך ההימורים במכונות הימורים. בזמן זה הם מאבדים תחושה של זמן, מרחב, מודעות גופנית וערך כספי [7]

"הפסדים שמוסווים כניצחונות" (LDW) הם מצבים שבהם יש הפסד אבל יש גירוי חושי שמעניק למשחק תחושה שהוא "כמעט ניצח" - לדוגמה מצבים של 7-7-לא 7, או מצבים שבהם שורה של 7-7-7 (זכייה) מופיעה מעל או מתחת לשורה שהשחקן קיבל. במכונות משחק דיגיטליות ניתן לתכנת מצבים אלה של כמעט נצחנות כדי לעודד את השחקן להרגיש שהוא "כמעט ניצח". יש מדינות שבהן דבר כזה אסור לפי החוק. מייק דיקסון, (Mike Dixon) פרופסור לפסיכולוגיה, מאוניברסיטת ווטרלו, אונטריו, קנדה, בוחן את הקשר בין שחקני מכונות מזל ומכונות מזל. שחקני מזל נצפו חווים גירוי מוגבר מן הגירוי החושי שמקורו במכונות. לפי המחקרים שלו מצבים של "הפסדים שמוסווים כניצחונות" מעוררים את השחקנים יותר מאשר הפסד רגיל. [8]

הפסיכולוגים רוברט ברין (Robert Breen) ומרק צימרמן (Marc Zimmerman) מצאו כי שחקנים במכונות מזל רגילות (לחיצה על כפתור) ומכונות של משחקי וידאו מגיעים ל"רמה מעורפלת של הימורים" פי שלוש מהר יותר לעומת מי מהמרים במשחקי קזינו מסורתיים, גם אם הימרו בעבר על צורות אחרות של הימורים ללא בעיה.‏[8]

הדו"ח של תכנית הטלוויזיה "60 דקות" משנת 2011 "מכונות הימורים: ההימור הגדול" התמקד בקשר בין מכונות הימורים והתמכרות להימורים. [9]

טיפול בהתמכרות להימורים

רוב הטיפולים לגמילה מהימורים כוללים ייעוץ, תוכניות לגמילה בשלבים, תוכניות לסיוע עצמי, סיוע תרופתי, סיוע מצד מכורים אחרים, או שילוב של היבטים אלה. כרגע לא ידוע על טיפול יחיד שהוא המועיל ביותר.

מהמרים אנונימיים (Gamblers Anonymous) הוא טיפול נפוץ עבור אנשים עם בעיות הימורים. המודל דומה לאלכוהוליסטים אנונימיים. לארגון זה יש תכנית גמילה של 12 שלבים, המדגישה סיוע מצד עמיתים לבעיה. [10] סוג אחד של ייעוץCognitive behavioral therapy התברר כסוג שמוריד תסמינים של הימורים ודחפים להימורים. תרפיה כזו מבוססת על זיהוי של תהליכי מחשבה, מצבי רוח והטיות בתפיסה הקשורים בהימורים ואשר מגדילים את הפגיעות של אדם להימורים ללא שליטה. בנוסף לכך בגישה זו משתמשים לעיתים קרובות בטכניקות של בניית כישורים שמיועדים למנוע הישנות של הימורים, החלטיות וסירוב להימורים, פתרון בעיות וחיזוק של פעילויות ואינטרסים שלא הולכים טוב יחד עם הימורים. ‏[9]

טיפול תרופתי

לחולים בהתמכרות להימורים ניתן טיפול תרופתי, הכולל שלוש קבוצות של תרופות:[11]

  • תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מהסוג של חוסמים בררנים של קליטה חוזרת של סרוטונין (SSRI).
  • תרופות שמטפלות בהתמכרויות ( Revex‏, (Nalmefene) ‏Naltrexone‏ ,Bupropion).
  • תרופות לייצוב מצב רוח ותרופות לטיפול באפילפסיה (Carbamazepine ‏,Valproic acid‏ ,Topiramate‏ ,Lamotrigine, ‏Neurontin‏ (Gabapentin)).

עד לשנים האחרונות טופלו מכורים להימורים בנגזרות של Fluoxetine ובתרופות אחרות שלא סייעו להם. בעקבות ממצאי המחקר, שלפיהם הסיבה להתמכרות היא גופנית, שונה הטיפול התרופתי, והיום הם מטופלים בתרופות כמו Topiramate,‏ Citalopram‏, Bupropion,‏ Naltrexone ועוד.

טיפול נפשי-חברתי סביבתי

חלק מהטיפול הנפשי הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי כיצד להתגבר על הדחף להמר ושינוי של הרגלי חיים. טיפול זה מלמד את המכורים איך לא ליפול בפח בעתיד, וגם להימנע מבעיה נפוצה של מכורים והיא להחליף התמכרות אחת באחרת.

הטיפול מתבסס על שינוי ההתנהגות ועל שינוי צורת החשיבה. המטופלים לומדים לחשוב מה הם ירוויחו אם לא ייכנעו לדחף. במקום הקניות המטורפות, הם לומדים ליהנות מהחיים בדברים היותר בסיסיים, כמו ללמוד לקרוא, לפתור תשבצים, לדבר וליצור תקשורת טובה יותר עם אנשים, להתחיל לדבר עם בן או בת הזוג, להתחיל לתקשר ולהתחבר באמת לעצמם ולאחרים.

בנוסף טיפול כזה מחייב סיוע למשפחה להתארגן מחדש, לתת לה כלים להתמודדות ולתמוך בה מבחינה נפשית.[12]

התמכרות להימורים בישראל

נכון לשנת 2011, מספר המכורים להימורים הרשומים במשרד הרווחה עומד על כ-770 איש. נתון זה מהווה עלייה של כ-16% בשנתיים, לעומת 664 מכורים בשנת 2009. עם זאת לפי הערכת אנשי מקצוע מספר המכורים האמיתי גבוה יותר. מסקר שנערך ביוזמת משרד האוצר עלה כי 28% מכלל המדגם השתתפו בהימורים של מפעל הפיס בתקופה של חמישה חודשים, וכחמישית מהם (18%) הוגדרו "מהמרים כבדים", שמהמרים בין מספר פעמים בשבוע ועד למספר פעמים ביום. ‏[10] פרוש הדבר כי 5% מבין האוכלוסיה הבוגרת הם "מהמרים כבדים". היות אוכלוסיית ישראל מונה כ-3 מיליון אזרחים בגירים. [13] אזי מדובר על ציבור של כ-150 אלף איש. אם בישראל יש שיעור מכורים להימורים בדומה למדינות מערביות אחרות בעולם (חצי אחוז) פרוש הדבר כ-15 אלף מכורים להימורים.

בשנים 2012-2016 הוכן דו"ח בנושא הסדרת ההימורים החוקיים בישראל על ידי וועדה בין משרדית, בראשותה של עדנה הראל ממשרד המשפטים. דו"ח זה עוסק במכלול היבטים בעלי משמעות חברתית, ערכית ובמניעת פשיעה, וממליץ על הסדרה יסודית וארוכת טווח שנועדה להבטיח איזון בין הרצון בקיום פעילות ההימורים החוקיים לבין הסכנות וההשפעות השליליות של שוק זה. ‏[10]

הדו"ח התמקד בארבעה סיכונים מרכזיים הנובעים מפעילות ההימורים שני היבטים נגעו לחשש של מעורבות של גורמים עבריינים בתחום או הלבנת הון, ושני היבטים נוספים נגעו לחששות מפני הגברת התמכרות להימורים - סיכונים הנובעים מפעילות ההימורים ומחשיפת יתר להימורים, ובכלל זאת מניעת התמכרות להימורים ופגיעה בקטינים ואוכלוסיות חלשות אחרות; וכן סיכונים הנובעים מן החשיפה הפרסומית והשיווקית להימורים, בדגש על הגברת סיכוני התמכרות. [14]

כדי להקטין חשיפת יתר להימורים, ההתמכרות ופגיעה בקטינים, כללו המלצות הוועדה הטלת מגבלות שיש להחיל על פעילות זכיינים ותחנות המכירה, במימון קבוע ומשמעותי של תוכניות חינוכיות למניעת ההשפעות שליליות של הימורים, מימון מחקרים וכן מימון לגורמי טיפול במכורים להימורים. בעקבות השוואת המצב של ישראל ביחס למדינות אחרות, הומלץ כי יוטלו מגבלות הפרסום והשיווק של הימורים - ובהם איסור פרסום בשבח ההימורים כשלעצמם, איסור יצירת זיקה להצלחה בחיים או שינוי מעמד חברתי או כלכלי בזכות הימורים, איסור שילוב סלבריטאים או קטינים בפרסומות, ועוד. הוועדה המליצה גם לבחון בחיוב שימוש בכלי המכונה "כרטיס שחקן" שנהוג במדינות אחרות ומאפשר להגביל מהמרים כבדים או בעלי חובות, למנוע הימורים של קטינים והיבטים שליליים נוספים. רבות מהמלצות הצוות מחייבות שינויים בחקיקה. [15] היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אימץ את הדו"ח, וקרא לשרת המשפטים לאמצו באופן מלא ולהוביל את ההסדרה המומלצת על פיו. ‏[10]

בשנת 2016 אימץ שר האוצר משה כחלון את דו"ח "צוות באב"ד", שנסמך בחלקו על הדו"ח של הוועדה הבין משרדית, המליץ על הסדרת שוק ההימורים החוקיים בטווח הקצר, ועסק בהיבטים כלכליים ופיסקליים של השוק. ההמלצות כוללות הגבלת גודלו של שוק ההימורים, איסור הפעלת משחקים בעלי אופי ממכר, הפחתת עלויות התפעול של מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט, העלאת שיעורי המס על זכיות מהימורים והגבלות שנועדו להיאבק בהון השחור. ‏[10] בשנת 2017 הגיעו משרד האוצר ומפעל הפיס לסיכום על המשך הפעילות של החברה, שכללה הגבלות על פרסומות, מגבלות על שיווק במוסדות חינוך, הפסקת הפעילות של מכונות המזל ועוד. [16]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מהדורת האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שמטרתו לאבחן ולסווג את הפרעות הנפש על פי תסמיניהן. המהדורה יוצאת לאור על ידי האגודה הפסיכאטרית האמריקאית. המהדורה החמישית יצאה ב-2013 ונכון למרץ 2018, היא המהדורה האחרונה.
  2. ^ Ministerial Council on Gambling.Problem Gambling and Harm: Towards a National Definition (PDF) (Report)
  3. ^ Vorvick, Linda; Merrill, Michelle (February 18, 2010). "Pathological Gambling". University of Maryland Medical Center.
  4. ^ American Psychiatric Association (18 May 2013). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (5th ed.). Washington, DC: American Psychiatric Publishing.
  5. ^ "[http://www.egba.eu/pdf/EGBA_FS_ProblemGaming.pdf Problem Gaming[" (PDF). European Gaming and Betting Association.
  6. ^ "History of Problem Gambling Prevalence Rates". American Gaming Association.
  7. ^ Marc Cooper, Sit and Spin באתר Atlantic.com
  8. ^ Breen, Robert B. 2004. “Rapid Onset of Pathological Gambling in Machine Gamblers: A Replication.” eCommunity: The International Journal of Mental Health and Addiction 2 (1): 44–49.
  9. ^ Nancy M. Petry et al, "Cognitive–Behavioral Therapy for Pathological Gamblers" (PDF)., Journal of Consulting and Clinical Psychology, 2006, Vol. 74, No. 3, 555–567
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 אלה לוי-וינריב, המדינה נגד התמכרות להימורים: להגביר המימון לטיפול במכורים ולהילחם בעבריינות, גלובס, 12.09.2016