מחצבים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכרה פתוח לכריית פחם. למרות חסרונותיו של הפחם מבחינת זיהום אוויר, התחממות עולמית והשפעות סביבתיות נוספות, הפחם הוא עדיין מחצב נדרש מאד ומאפשר הפקת חצי מחשמל בעולם ושליש מסך האנרגיה האנושית. הדבר מדגים כיצד יכולה להתפתח נעילה טכנולוגית- תלות טכנולוגית במשאב קיים שקשה לסגת ממנה לאחר תקופה מסויימת.

מחצבים הינם מינרלים אנ-אורגנים שנמצאים בתוך הקרקע ובדרך כלל ניתן להשיגם על ידי חציבה או כרייה. בין המחצבים השכיחים ביותר נמצאים תרכובות של צורן וחמצן, לדוגמה: חול וקוורץ (מהמינרלים הנפוצים ביותר בכדור הארץ), המשמשים לייצור זכוכית, וכן אבן גיר, אבני בזלת, עפרות של מתכות שונות ועוד. בין המחצבים החשובים ביותר לאנושות אפשר למצוא גם דלקים מחצביים כמו גז טבעי, פחם ונפט, שלושת מחצבים אלה מהווים את רוב רובו של משק האנרגיה העולמי ומהווים את רוב בסיס האנרגיה לפעילותה של הכלכלה האנושית. בשנים האחרונות התווספו להם אורניום, פצלי גז, פצלי שמן ופצלי גז. החלופה להפקת אנרגיה ממחצבים היא אנרגיה מתחדשת.

השפעות סביבתיות של מחצבים

להפקת מחצבים יש השפעות סביבתיות ניכרות. הדבר נובע קודם כל מפעולות הכרייה שיוצרות זיהום. לרוב מתכות ודלקים שנמצאים בבטן האדמה אינם מצויות שם בצורה טהורה, אלא מכילים זיהומים ורעלים שונים שיוצאים החוצה ביחד איתם- בין היתר מדובר במתכות כבדות שגורמות לזיהום מים חמור, שיכול להמשך שנים רבות לאחר הפסקת פעולות הכרייה, הזיהום גם יכול לנדוד במורד נהרות ומקווי מים למרחק מאות ק"מ ממקום המכרות. לאחר הפקת העופרות מבטן האדמה, יש לזקק אותן לשם הפקת חומרים כמו מתכות, סגסוגות, תרכובות כימיות, ודלק מחצבי שניתן להשתמש בהם כחומרי גלם בתעשיות המשך שונות ורבות. גם הפקת חומרי הגלם מהעופרה כרוכה לרוב בזיהום רב שכן מעורבות בה תגובות כימיות חזקות על כמויות גדולות מאד של חומר.

כריית העופרות וזיקוק חומרי הגלם צורכות כמות גדולה מאד של אנרגיה, ובכך תורמות גם תרומה מכובדת להתחממות עולמית ולדלדול מקורות האנרגיה המתכלים. למעשה במוצרים רבים עיקר צריכת האנרגיה והזיהום הכרוכים במחזור החיים של המוצר, נעשים לפני התחלת הייצור שלו, בשלב הכנת חומרי הגלם.

בעוד שהתרכובות שמרכיבות את המחצבים, כמו ברזל, אלומיניום או זרחות אינן מתכלות, שכן הן עשויות מאטומים, יש מלאי מוגבל של ריכוזי מחצבים על פני כדור הארץ. ככל שמתקדמת עבודת החציבה אל מאגרים פחות עשירים ואל מאגרים יותר עמוקים, כך גדם גדלה כמות ההשקעה האנרגטית הנדרשת לקיום פעילות החציבה.

גם בהמשך תהליך הייצור והשימוש במוצרים, חלק ניכר מהזיהום בעולם מקורו בהמשך שחרור של חומרים מבטן האדמה אל תוך הביוספרה ואל הסביבה האנושית.

ראו גם