גורם מסרטן

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גורם מסרטן (באנגלית: Carcinogen) או קרצינוגן הוא כל חומר, יצור חי או קרינה שהוא סוכן המעורב בצורה ישירה בהתפתחות או החרפה של גידול סרטני או מעודד את ההתפשטות של גידול כזה. מספר חומרים רדיו אקטיביים נחשבים לגורמים מסרטנים כתוצאה מכך שהם פולטים קרינה רדיואקטיבית כגון פליטה של קרינת גמה או חלקיקי אלפא. דוגמאות נפוצות לגורמים מסרטנים הם אבק אסבסט, חלק מהדיאוקסינים ועשן טבק. כיום מקובלת ההנחה שישנן שלוש קבוצות של גורמים מסרטנים (קרצינוגנים): חומרים כימיים, נגיפים (וחיידקים), וגורמים פיזיקליים.

סימון לחומר מסרטן

חלוקה לפי רמת וודאות

גופי מחקר ובריאות כמו הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן IARC ששייכת לארגון הבריאות העולמי או משרד הבריאות, מחלקים את רשימת הגורמים המסרטנים לשלוש קבוצות, לפי מידת הוודאות שיש לגבי עד כמה הם מסרטנים:

על פי ה-IARC, נכון לשנת 2010, זוהו:

  • 107 בקבוצה 1 - גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם.
  • 58 בקבוצה 2A - גורמים המוכרים כמסרטנים סבירים לבני אדם
  • 249 בקבוצה 2B - גורמים המוכרים כמסרטנים סבירים
  • 512 בקבוצה 3 - גורמים שטרם נקבע עד כמה הם קרצינוגנים לבני אדם.
  • גורם אחד בקבוצה 4 - גורמים שנקבע שסביר שאינם מסרטנים.

חלוקה לפי מקומות החשיפה

ניתן לחלק את הגורמים המסרטנים גם לפי המקורות העיקריים לחשיפה של בני אדם אליהם:

  • חשיפה דרך מקורות העבודה - גורמים מסרטנים הנמצאים בעיקר בסביבת העבודה. חומרים כימים ותהליכים פיזיקליים (לדוגמה קרינה מייננת) המשמשים תעשיות שונות. יש תעשיות שבהן יש חשיפה גבוהה בהרבה לגורמים מסרטנים - טכנאים החשופים לקרינה, עובדים בתעשיות פלסטיק או ציפוי מתכות, עובדים החשופים לאדי דלק ועוד. בישראל חשיפות אלו אמורות להיות מנוטרות ולקבל טיפול על ידי משרד התמ"ת.
  • חשיפה דרך זיהום סביבתי - גורמים מסרטנים שמצויים בסביבה בה אנו חיים. חשיפה לזיהומים מסרטנים כמו זיהום אוויר וזיהום מים. בישראל הניטור של מזהמים אלה אמורים להתבצע על ידי המשרד להגנת הסביבה. חקיקה סביבתית כמו חוק אוויר נקי אמורה להקטין את הבעיה. עם זאת, קיימות מאות אלפי תרכובות שאנו חשופים אליהם במהלך חיי היום-יום ואין כיום יכולת לזהות ולדעת מה ההשפעות הישירות והצולבות של כל תרכובות אלה.
  • חשיפה דרך התנהגות אישית - גורמים מסרטנים שאנשים נחשפים אליהם באופן אקטיבי על ידי הרגלים עישון, של תזונה, חשיפה לשמש.

חלוקה זו לא תמיד חדה. מקורות זיהום של מפעלים מזהמים גורמים לפעמים לזיהום סביבתי מסרטן עבור תושבים הגרים סמוך למפעל ולא רק לעובדי המפעל. יש חומרים מסרטנים כמו דיאוקסין שראשית הזיהום שלהם היא בזיהום אוויר, אלא שלאחר מכן הם יכולים לגרום לסרטן על ידי כניסה לשרשרת המזון, ולהוות סיכון על ידי התנהגות אישית בתזונה.

גורמים מסרטנים וודאיים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם

בשנת 2010, עדכנה "ועדת המסרטנים" בראשות ד"ר אלי שטרן, ממכון גרטנר למדיניות בריאות, את רשימת הגורמים המסרטנים בישראל. העדכון הקודם בוצע בשנת 2002. בשנת 2012 ו-2015 פורסמו חומרים חדשים על ידי ארגון הבריאות העולמי. בין החומרים שהוכרזו כמסרטנים ודאיים מופיעים:

  • עישון פסיבי
  • פורמלדהיד - חומר משמר. עשוי להימצא בין השאר, במגבונים לחים. פורמלדהיד נמצא גם בחיסוני הילדים, אם כי בכמויות זעירות.[1]
  • קרינה אולטרה-סגולה - הנפלטת מנורות פלואורסצנטיות וממיטות שיזוף.
  • טיפול הורמונלי בגיל המעבר.
  • גלולות למניעת הריון.
  • משקאות אלכוהוליים ודג מלוח בנוסח סיני (מעושן).
  • דיאוקסין - רעל רב עוצמה הנוצר במקרים רבים על ידי מחזור מתכות פיראטי.
  • בשנת 2015 סיווגה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן בשר מעובד כמו נקניקיות, המבורגר ופסטרמה כחומר מסרטן וודאי בבני אדם. בשר אדום סווג כמסרטן אפשרי בבני אדם. [1]
  • בשנת 2012 סיווגה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן בשנת גזים הנפלטים ממנועי דיזל כחומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין סרטן ריאה. [2]

הרשימה המלאה של חומרים מסרטנים וודאיים, מופיעה באתר משרד הבריאות. רשימות דומות קיימות מטעם הסוכנות הבינלאומית למחקר הסרטן The International Agency for Research on Cancer, ששייך לארגון הבריאות העולמי

חשיפה לגורמים מסרטנים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מניעת סרטן

רשימת הגורמים המסרטנים אומרת עד כמה בטוחים החוקרים בכך שגורם מסויים הוא מסרטן, אבל היא לא אומרת כמה תורם גורם מסויים לתחלואה במחלות סרטן. גורמים מסרטנים נפוצים יותר יכולים לתרום מגורמים מסרטנים חמורים אבל נדירים יותר. להלן כמה גורמי גורמים מסרטנים נפוצים וחשובים.

עישון

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - עישון, השפעות בריאותיות של עישון טבק, עישון בישראל

עישון טבק נחשב אחד המקורות העיקריים לחשיפה לגורמים מסרטנים. בעשן של סיגריות, נרגילות, סיגרים ומקטרות קיימים מספר רב של חומרים מסרטנים. בהתאם לכך עישון מגדיל את הסיכוי לתחלואה במספר רב של סוגי סרטן: סרטן הריאה, סרטן השד, סרטן הלבלב, סרטן הלוע, סרטן הכבד, סרטן שלפוחית השתן ועוד. בעוד שמסרטנים נפוצים אחרים יכולים להעלות את התחלואה בעשרות אחוזים, עישון מעלה את הסיכון לתחלואה במאות אחוזים. בנוסף לכך הוא גורם למחלות סרטן נפוצות יותר, אשר סיכויי ההחלמה מהן הוא נמוך יותר.

בנוסף לכך עישון טבק הוא ממכר ולכן קשה להפסיק או להקטין את המינון, ואצל מעשנים רבים המינון של העישון עולה עם השנים, זאת לעומת מסרטנים רבים אחרים שרובם אינם ממכרים. בנוסף לכך ה"בחירה" לעשן מתחילה בדרך כלל בגיל צעיר מאוד- תהליך ההתמכרות לטבק מתחיל בדרך כלל בגיל נמוך מ-15. ראיות משמעותיות על הקשר בין עישון לבין סרטן קיימות משנת 1931, ומחקרים רחבי היקף נעשו כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20, עם זאת חברות הטבק הפעילו במשך עשרות שנים מסע של דיסאינפורמציה ונטיעת ספק שגרמו לבלבול וספקות בקרב הציבור - דבר המכונה הכחשת נזקי העישון. ההיקף והציניות של התופעה התגלו רק בעשור הראשון של המאה ה-21, בעקבות פרסום מסמכים פנימיים של החברות עקב תביעה נגדם בשנות ה-90.

בנוסף לכך שעישון הוא היות גורם מסרטן מוכח, נפוץ וקטלני הוא גם גורם למחלות מסוכנות אחרות - במיוחד מחלות לב וכלי דם. מסיבות אלה נחשב העישון גורם הסיכון מספר אחת ברוב המדינות המערביות וגם בישראל. שהייה בקרבת מעשנים גורמת לעישון פאסיבי או ליתר דיוק "עישון כפוי". מתוך כ-8000 בני אדם שמתים כל שנה עקב עישון בישראל, כ-800 בני אדם מתים עקב עישון כפוי למרות שהם עצמם כלל אינם מעשנים.

צריכת אלכוהול

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אלכוהול ובריאות

משקאות אלכוהוליים הם גורם מסרטן וודאי בבני אדם [2]. עם זאת לפי ארגון הבריאות העולמי, רוב האנשים לא מודעים לסיכון הבריאותי של שתיית אלכוהול מעבר לתסמונת אלכוהול עוברית, ודבר זה נכון במיוחד לקשר בין אלכוהול על סרטן.‏[3]

ברחבי העולם, אלכוהול גורם ל-4% מסך מקרי המוות עקב סרטן הלבלב, 8% מסך מקרי המוות עקב סרטן השד, 10% מסך מקרי המוות עקב סרטן המעי הגס, 12% ממקרי המוות עקב סרטן הכבד, 22% ממקרי התמותה מסרטן הוושט, ו- 23% מהתמותה עקב סרטן הגרון. ‏[4] יש לשים לב כי מדובר בממוצע כלל-עולמי. הוא יכול להשתנות בין גברים לנשים וכן בין תרבויות שונות - תרומת אלכוהול לסרטן היא כנראה גבוהה יותר במדינות שבהן אנשים שותים יותר אלכוהול כמו מזרח אירופה.

הכנת מזון בטמפרטורות גבוהות כמו טיגון או מנגל

הכנת מזון בטמפרטורות גבוהות, לדוגמה הכנה שלו בגריל או במנגל, יכול להוביל לכמויות זעירות של מסרטנים חזקים רבים שדומים לאלו שנמצאים בעשן הסיגריות (לדוגמה Benzo(a)pyrene). חריכה של מזון בטיגון או אפייה עלולה ליצור לתרכובות הדומות לאפר פחם או פירוליזה של טבק (פירוליזה הוא תהליך פירוק ביומסה על ידי חימומה לטמפרטורה גבוהה, הנעה בין 300 ל-500 מעלות צלזיוס, ללא נוכחות חמצן) שהם גורמים מסרטנים.

מספר תוצרים של פירוליזה מסרטנת, כמו polynuclear aromatic hydrocarbons, מומרים על ידי האנזימים האנושיים ל-Epoxide שנקשרים בצורה פרמננטית ל-DNA. בישול מוקדם של בשרים במיקרוגל במשך 2-3 לפני הגריל או המחבת מקצר את הזמן במחבת ומקטין את הנוכחות של heterocyclic amine דבר שיכול להקטין את הסיכון של היווצרות של חומרים מסרטנים. דרך אחרת להקטין את החשיפה לחומרים מסרטנים במזון מוצעת על ידי התנועה למזון נא.

סקרים של סוכנויות מזון מצאו כי גורם מסרטן מוכר, Acrylamide נותר במזון מטוגן או שעבר חימום יתר (כמו צ'יפס או טוסט לדוגמה). קיימים מחקרים מטעם ה-FDA וסוכנויות רגולציה אירופאיות להעריך את מידת הסיכון לבני האדם.

בשנת 2015 נקבע שמוצרי מאפה, טוסטים וצ'יפס שעברו השחמה שעלולים לסרטן עקב כמויות גבוהות של הכימיקל אקרילאמיד. אקרילאמיד הוא תוצר לוואי של תהליכי אפייה, בישול וטיגון. הוא נוצר כאשר מזונות עמילניים מבושלים בטמפרטורות גבוהות, מעל 120 מעלות צלזיוס. מזונות מכילים כמויות גדולות יותר של אקרילאמיד, אם הם מתבשלים נאפים או מטוגנים משך זמן רב יותר בטמפרטורות גבוהות. הכימיקל נוצר ומשתחרר מהמזון גם כאשר הוא מעובד על הגריל. ‏[5]

בנובמבר 2015, חוקרי האיגוד הבריטי לבטיחות מזון דגמו מוצרים מ-50 בתי אב ובדקו את רמת החומר אקרילאמיד בהם. הממצאים הראו כי בפרוסת טוסט לא שחומה במיוחד נמצאה כמות של כ-9 מיקרוגרמים של אקרילאמיד לכל ק"ג משקל טוסט. בפרוסות הטוסט שחומות במיוחד, נמצא 167 מיקרוגרמים של אקרילאמיד לק"ג. בצ'יפס נמצאה כמות גדולה בהרבה - של 1,052 מיקרוגרמים של אקרילאמיד לכל ק"ג צ'יפס. מוצרים המכילים כמות גבוהה של אקרילאמיד כוללים צ'יפס, טוסטים, קפה, לביבות וסופגניות. ‏[5] בנוסף מזון מושחם עלול לגרום למחלות נוספות כמו מחלות לב, סוכרת ואף אלצהיימר.

זיהום סביבתי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות בריאותיות של זיהום אוויר

זיהום סביבתי, כולל זיהום אוויר, זיהום מים וזיהום קרקע יכול לכלול חומרים מסרטנים. חלק מהחומרים המסרטנים כמו דיאוקסין פועלים על ידי חדירה למארג המזון - זיהום במזון. חלק מהמזהמים הסביבתיים מסרטנים על בעיקר לתושבים הגרים בסמיכות למפעלים מזהמים או לעובדים של מפעלים אלה.

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), סיווגה בשנת 2012 גזים הנפלטים ממנועי דיזל כחומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין סרטן ריאה. [6] באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כי זיהום אוויר מחוץ לבית הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת לחלקיקים נשימים וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם. וודאות הקשר בין שני הדברים נוגעת לסרטן ריאות. בנוסף הודיעה הסוכנות כי יש קשר בין זיהום אוויר חיצוני לבין סרטן שלפוחית השתן[7] גם זיהום אוויר ביתי (עקב שריפת דלקים ועצים בבית) נחשב מסרטן וודאי בקרב בני אדם. בעקבות הודעה זו הכירו גם במשרד הבריאות ובאגודה למלחמה בסרטן בזיהום אוויר כגורם מסרטן, בספטמבר 2014. ‏[8] ארגון הבריאות העולמי העריך בשנת 2014 כי 6% ממקרי המוות עקב זיהום אוויר בעולם, זיהום אויר ביתי וזיהום אוויר חיצוני, נגרמו עקב סרטן ריאות. ‏[9] נוסף לסרטן, זיהום אוויר גורר תחלואה ומוות עקב שלל גדול של מחלות כולל שבץ, מחלת לב כלילית, מחלת ריאות חסימתית כרונית ועוד מחלות.

מזהמים סביבתיים המוכרים כגורמים מסרטנים כוללים את החומרים: אסבסט, תרכובות אורגניות נדיפות, דיאוקסין, PCB, מזהמים אורגניים עמידים, פורמלדהיד וחומר חלקיקי. חומרים מסרטנים קיימים גם בחומרי הדברה.

חשיפה לשמש

חשיפה לקרינת שמש מעודדת היווצרות גידולים סרטניים של העור. מריחה של קרמי הגנה עשויה לסנן חלק מהקרינה מסוג UVB המעודדת סרטן, אבל בטווח הארוך יכולה להיות לה השפעה הפוכה - קרמי ההגנה מונעים כוויות של העור ובכך מספקים אשליה של בטיחות ומעודדים חשיפה ארוכה לשמש.

פתרון טוב יותר הוא ביגוד מתאים - כובעים רחבים ובגדים ארוכים וקלים לכיסוי שטח העור בקיץ בשעות החמות. בנוסף רצוי להישאר בשעות החמות ביותר בשטח מוצל. כמו כן מבחינה מערכתית ניתן לקדם צל במרחב הציבורי לדוגמה על ידי קידום עצים בעיר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל


הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי