סרטן ריאות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף סרטן הריאה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקרים חדשים של סרטן בישראל לפי מקום הגידול הסרטני, בקרב גברים ונשים, נכון לשנת 2012. סרטן ריאות אחראי ל-10% מתוך התחלואה בסרטן בקרב גברים ול-5% מתוך התחלואה בסרטן בקרב נשים. סה"כ 7% ממקרי הסרטן החדשים בשנה מיוחסים לסרטן ריאות. חלקם הגדול נגרם עקב עישון

סרטן ריאות הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בעולם ובישראל ואחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר. החל משנות ה-50 של המאה ה-20 ישנם מחקרים מהימנים המצביעים על כך שעישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות או סיגרים הוא גורם מרכזי לתחלואה בסרטן ריאות. עם זאת, חברות הטבק הצליחו לזרוע דיסאינפורמציה בקרב הציבור ולעכב חקיקה ורגולציה להגבלת העישון ולמכירת טבק לקטינים. בנוסף לנזק למעשנים עישון פסיבי (עישון מיד שניה) יכול לגרום לסרטן ריאות גם בקרב מי שנמצאים בסביבת המעשנים. גורם מרכזי נוסף לסרטן ריאות הם סוגים שונים של זיהום אוויר.

גורמי סיכון לסרטן ריאה

עישון

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות בריאותיות של עישון
מגמות בצריכת הסיגריות לנפש, ושיעורי התמותה מסרטן ריאות בקרב גברים ונשים בארצות הברית. ניתן להבחין בתקופת חביון של כ-20 שנה בין מגמות העישון לבין מגמות התמותה מסרטן ריאות. ניתן להבחין כי בשנת 1954 חלה ירידה קלה וזמנית בצריכת הסיגריות אך זו שבה ועלתה בשנים שלאחר מכן והמשיכה לעלות עד אמצע שנות ה-60. רק באמצע שנות ה-80, 30 שנה לאחר פרסום המחקרים הראשונים על עישון וסרטן, חזרו מגמות צריכת הסיגריות לנפש לרמה שהייתה להם בשנות ה-50

גורם הסיכון המרכזי לסרטן ריאות הוא עישון. עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים הוא מסרטן וודאי בבני אדם. מעשנים נמצאים בסיכון גבוה פי 22 לחלות בסרטן ריאות לעומת לא מעשנים. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. בנוסף עישון גורם ללפחות 10 סוגי סרטן אחרים וכן לתחלואה במחלות לב כמו מחלת לב כלילית ושבץ.[1] עישון פסיבי הוא גם גורם סיכון משמעותי. מסיבה זו יש חשיבות מרובה למניעת עישון כדי להקטין את התחלואה בסרטן ריאות ובסוגי סרטן אחרים.

לפני מלחמת העולם הראשונה, סרטן הריאה נחשבה מחלה נדירה, שרוב הרופאים לא ראו במשך כל הקריירה שלהם. עם העלייה בפופולריות של עישון סיגריות לאחר המלחמה חלה עליה חדה גם במקרים של סרטן הריאה.‏[2],‏[3]

בזכות הסיגריות הפך העישון לתופעה נפוצה יותר ויותר. בארצות הברית, היכן שיש נתונים היסטוריים ניתן לראות כי צריכת הסיגריות לנפש עלתה בצורה תלולה עד אמצע שנות ה-60. בעקבות עליה זו חלה גם עליה חדה במספר מקרי המוות מסרטן ריאות. ‏[4] לפי סקר של מכון גאלופ בשנת 1954, 57% מהגברים ו-32% מהנשים בארצות הברית עישנו. בקרב בני ה-20-40 עישנו 53% מהאוכלוסייה, ובקרב בני ה-50 ומעלה רק 23% עישנו. [1]

שיעורי המוות מסרטן הריאה בארצות הברית מראים מתאם חזק לכמות צריכת הסיגריות, בפיגור של כ-20 שנה. לדוגמה הירידה הקלה בצריכת הסיגריות בשנת 1929 בקרב גברים (עקב השפל הגדול) מתאימה לירידה קטנה בשיעור המוות מסרטן זה בשנת 1949. שיעור המוות סרטן הריאה עלה מ-4 גברים בשנה (ליחסית לאוכלוסיה מנורמלת של 100 אלף גברים) בשנות ה-30 של המאה ה-20 ל-91 גברים בשנת 1990, ומאז הנתון בירידה עם 60 מקרי מוות בקרב גברים נכון לשנת 2010. בקרב נשים העליה במוות מסרטן הריאה החלה מאוחר יותר, בעיקר משנת 1969, והגיע לשיא של 40 מקרי מוות בשנה בשנת 2002. מאז יש ירידה עקבית לרמה של 38 מקרי מוות בשנה נכון לשנת 2010. ‏[4]

עישון פסיבי

עישון פסיבי או עישון מיד שנייה הוא גורם סיכון לתחלואה בסרטן ריאות. לפי ארגון הבריאות העולמי, אנשים שנמצאים בחשיפה ארוכת טווח לעישון כפוי הם בעלי סיכון גבוה ב-20% עד 30% לחלות בסרטן ריאות לעומת אנשים שאינם חשופים לעישון כזה.‏[5]

ראדון וזיהום אוויר

גורם הסיכון השני בחשיבתו לסרטן ריאות, ואשר גורם לכ-10% ממקרי התחלואה הוא חשיפה לגז ראדון.[2] מדובר בגז רדיואקטיבי הנפלט מהקרקע ומחומרי בנייה כגון בטון, ועלול להצטבר במרתפים בקומות הקרקע, ובחדרים לא מאווררים, במיוחד בממ"דים. מבנים צמודי קרקע הם בעלי פוטנציאל גבוה יותר לחשיפה, במיוחד בחורף כאשר הבית אטום והחום בבית יוצר אפקט יניקה של אוויר מהקרקע.[3] בישראל יש בשנים האחרונות עליה בריכוזי גז ראדון במבנים בעיקר בגלל שימוש בחומרי בנייה הפולטים יותר ראדון וכן בגלל איטום טוב יותר של החדרים וכן בגלל בנייה של עוד ממ"דים. למעלה מ-10 אחוזים מתוצאות המדידות בחדרי ממ"ד היו מעל הרף המוגדר מסוכן בהשוואה ל–7 אחוזים בחדרים הרגילים. איוורור של החדרים הוא אמצעי יעיל להקטנת ריכוזי הגז.[4] גורם סיכון נוסף הוא זיהום אוויר.

ארגון הבריאות העולמי העריך בשנת 2014 כי 6% ממקרי המוות עקב זיהום אוויר בעולם, זיהום אויר ביתי וזיהום אוויר חיצוני, נגרמו עקב סרטן ריאות.[6] הארגון העריך כי כ-223 אלף בני אדם בשנה מתים כתוצאה מסרטן שנגרם עקב זיהום אוויר (נכון לנתוני 2010). [7] לפי דו"ח של משרד הבריאות, נכון ל-2015 חלקיקים עדינים בגודל 2.5 מיקרון צפויים לגרום לתחלואה של 166 חולים בשנה בסרטן ריאות בישראל. [8]

בשנת 2012, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה גזים הנפלטים ממנועי דיזל כחומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם (קבוצה אחת). הדבר בוצע בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין סרטן ריאה. [9] באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי זיהום אוויר מחוץ לבית הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת לחלקיקים נשימים וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם.‏[7] בספטמבר 2014 הכריז משרד הבריאות בישראל כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. [5]

בשנת 2011 מחקר אפידמיולוגי מדנמרק מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של תחמוצות חנקן. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.[10]

מחקר שבוצע באוניברסיטת יוטה בשנת 2002 על חצי מליון אזרחים על פני 8 שנים בערים שונות, גילה קשר בין זיהום של חומר חלקיקי באוויר ממכוניות וממפעלים לבין תחלואה ותמותה מסרטן הריאה. המחקר גילה עליה של 8% בתמותה מסרטן ריאות על כל עליה של 10 מיקרוגרם של חלקיקים במטר רבוע. [6]. מחקר דני משנת 2010 בדק את הקשר בין תחמוצות חנקן שמקורן בזיהום אוויר מתחבורה לבין תחלואה בסרטן ריאה ומצא קשר צנוע בין שני הדברים[11]

זיהום קרקע

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - זיהום קרקע בישראל

אחד המחקרים הגדולים בתחום התחלואה בסרטן בחיפה וקשר אפשרי שלה לזיהום בחיפה הוא מחקר של מספר חוקרים ישראלים שפורסם בשנת 2010, בכנס האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO). המחקר, בהשתתפות מיכה בר-חנה, תמר פרץ, אביעד זיק, משה שוורץ-שירב וחוקרים נוספים, בדק את שכיחות הסרטן בנפת חיפה של משתתפי מפקד הלמ"ס משנת 1995, לאורך השנים, מול מדגם אקראי של אנשים אחרים בישראל שהשתתפו במפקד, לאחר תקנון לגיל, מגדר, מוצא אתני, יבשת לידה, שנות השכלה והכנסה לנפש. סקרי בריאות נפרדים נערכו בקרב כ-28 אלף איש והעריכו את שכיחות העישון בנפה. בנוסף חושב ממוצע של מדידות זיהומי קרקע בקדמיום בתוך גושים גאוגרפים באיזור על סמך סקר גאולוגי של מתכות כבדות בגליל המערבי ובכרמל שבוצע בשנת 2009. מתוך 175 אלף איש שנסקרו בנפה (מתוך אוכלוסייה של 400 אלף איש) בשנת 1997, נתגלו 8,034 מקרי סרטן חדשים בתקופה בין 1998 ל-2007. לאחר תקנון של משתנים סוציו-דמוגרפיים הסיכון לפתח סרטן בנפת חיפה לעומת שאר המדינה היה גדול ב-12%. סוגי אתרי הסרטן בגוף דומים מאד לסוגי הסרטן שנגרמים כתוצאה מעישון, לדוגמה סרטן ריאה, נמצאו בסיכון מוגבר ב-29%. עם זאת סקרי הבריאות מהשנים 1997 ו-2000 מראים כי בנפת חיפה שיעורי העישון נמוכים במקצת לעומת שאר המדינה. בהשוואה בין איזורים שהשתייכו לרבעונים העליונים של זיהומי קרקע (מעל 1.5 ppm) לעומת רבעונים נמוכים של זיהום קרקע בתוך חיפה (עם 0 ppm) הסיכון לתחלואה בסרטן היה גבוה ב-12%. החוקרים הסיקו כי בנפת חיפה יש סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן שאינו מוסבר על ידי עישון או משתנים הקשורים לגיל, מוצא, או משתנה חברתי אחר, וכן כי באתרים עם זיהום קרקע בקדמיום באיזור הגליל וחיפה יש סיכון מוגבר לסרטן.[12]

הכחשה ותעמולה בנוגע לגורמי סיכון לסרטן ריאות

הכחשת הקשר בין עישון לסרטן ריאות

עישון

הרופא וחוקר הסרטן הארגנטינאי אנחל רופו (Angel Honorio Roffo)[7] היה כנראה אחד המדענים הראשונים שהצביעו על הקשר בין הזפת (Tar) שנוצר עקב עישון טבק לבין סרטן. עד סוף שנות ה-1920 הוא היה משוכנע כי קיים קשר בין עישון לבין סרטן עקב הניסיון שלו עם מספר רב של חולי סרטן. בשנות ה-30 וה-40 רופו פרסם מספר מחקרים על הנושא, בעיקר בגרמנית ובספרדית. עד סוף הקריירה שלו הוא פרסם מאות מחקרים בנושא. הוא השתמש בטיעונים קליניים, סטטיסטיים וניסויים להדגים את הקשר של סרטן לעטרן שנוצר בזמן העישון. הוא ביצע שיטות ניסוי שונות כדי לטעון שעישון גורם למספר רב של סוגי סרטן, לאורך "כביש העישון" - (שפתיים, לשון, גרון, לחיים, גרון, מעברי הסִמְפּוֹנות, ריאות וכו'). הוא ידע גם כי הגורם המסרטן בעישון נוגע לזפת ולא לניקוטין. אחד הטיעונים שהציג רופו היה שעישון הסביר בצורה טובה את ההבדלים בין תחלואה של גברים ונשים לגבי סוגי סרטן (באותה תקופה גברים עישנו הרבה יותר לעומת נשים). בסוגי סרטן כמו שפתיים, לשון, לחיים, היו הרבה יותר חולי סרטן גברים בעוד שסרטן הקיבה היה מאוזן בין שני המינים. ההבדל בין המגדרים היה בולט במיוחד בסרטן הגרון ובית הקול, 5% מחולי הסרטן הגברים שלו סבלו מסרטן בגרון אבל מבין 7,000 המטופלות שלו שחלו בסרטן, רק שלוש נשים (0.04%) סבלו מסרטן במקום זה, כל שלוש הנשים עישנו. דפוסים דומים היו לגבי סרטן הריאה. ‏[13][14]לפי ההיסטוריון רוברט פרוקטור, רופו היה כנראה האיום המדעי החשוב ביותר על תעשיית הטבק לפני שנות ה-50 של המאה ה-20.

בשנת 1931 רופו הדגים כי שאריות עשן שהתעבו מסיגריות טבק יכולים לגרום לגידולים כאשר נמרחו על עור חשוף של ארנבות.‏[14] המחקרים של רופו עוררו עניין מצד רשויות הבריאות של גרמניה. בשנת 1939, Franz Hermann Müller פרסם את המחקר הראשון בנושא על 86 מקרים של סרטן ריאות ומספר דומה של אנשים בריאים. מיולר הראה כי אנשים עם סרטן ריאות הם בעלי היסטוריה של עישון בהסתברות גבוהה בהרבה לעומת קבוצת הבקרה. עובדה זו אושרה שוב על Eberhard Schairer ו-Eric Schöniger בשנת 1943. חברות הסיגריות רצו להציג את המחקרים של רופו ואחרים באור מגוחך. יצרני הסיגריות בגרמניה אפילו יצרו ירחון שלם - Chronica Nicotiana ו"אקדמיה מדעית" - Academia Nicotiana Internationalis כדי לחזק את מעמדם מול נציגי בריאות הציבור. ‏[14] מחקרים אלה אומתו וחוזקו מואחר יותר על ידי חוקרים אמריקאים ובריטים. ‏[15]בשנת 1950 לבדה פורסמו חמישה מחקרים אפידמיולוגים נפרדים, כולל מחקר מאת Ernst Wynder ו-Evarts Graham בארצות הברית ו-Richard Doll ו A Bradford Hill בבריטניה. כל המחקרים הצביעו על סיכון גדול הרבה יותר לסרטן ריאות לעומת לא מעשנים. אישוש נוסף בא על ידי מספר מחקרי עוקבה (מעקב במשך זמן מה אחר קבוצת אנשים) שנועדו למנוע הטיות מחקר של זכרון סלקטיבי לאחור.‏[15] מחקר מאת Doll ו-Hill ניתח שאלונים של 24 אלף רופאים בריטים זכרים מעל גיל 35. המחקר מצא כי מעשנים של 25 סיגריות ביום או יותר מגבירים את הסיכוי שלהם למות מסרטן ריאות בצורה חזקה.[16] מחקר של Hammond ו-Horn שעבדו עם האגודה לסרטן בארצות הברית על מחקר עוקבה גדול מצאו כי הקשר הוכח "מעבר לספק סביר".‏[15] הם מצאו כי עישון סיגריות מגביר את הסיכון למוות - בעיקר עקב סרטן ריאות ומחלות לב.‏[4]

בדצמבר 1953 פורסם מחקר מאת אוורט גרהם (Evarts Graham) ועמיתיו Ernst Wynder ו-Adele Croninger שהראה כי מריחה של זפת שמקורה בעשן סיגריות על גב מגולח של עכברים יכול לגרום לגידולים סרטניים.‏[17] מחקר זה תפס תשומת לב ציבורית משמעותית בעיתונות בארצות הברית. מגזין LIFE הקדיש מספר עמודים לנושא והעיתון Times ציטט את המסקנה של Graham כי הסיפור נגד הטבק "הוכח מעבר לכל ספק"‏[18]. אמון הציבור בטבק ספג מהלומה ומחירי המניות של חברות הטבק של ארצות הברית ירדו. ‏[14] מסמכים פנימיים של חברות הטבק מראים שהחברות היו מודעות לקשר בין עישון לסרטן ריאות החל מפברואר 1953 לפחות: "מחקרים קליניים מצביעים על הקשר בין עישון ממושך וכבד לבין סרטן של הריאה" ‏[19]

בתגובה לרעש הציבורי סביב מחקר העכברים וירידת מניות חברות הטבק בבורסה החליטו חברות הטבק להגיב. ב-14 בדצמבר 1953, במלון פלזה בעיר ניו יורק, נפגשו המנכ"לים של חברות הטבק הגדולות בארצות הברית, בפגישה שאורגנה על ידי Paul M. Hahn, נשיא חברת American Tobacco Company. המנכ"לים פגשו את חברת יחסי הציבור Hill & Knowlton כדי להבין איך להגיב לנושא.[20] כתוצאה מהפגישה הוקמה "הוועדה המדעית של תעשיית הטבק" (Tobacco Industry Research Committee -TIRC). הוועדה נוהלה על ידי חברת יחסי הציבור Hill & Knowlton בשמה של תעשיית הטבק, ושוכנה בבניין האמפייר סטייט בילדינג בניו יורק בקומה מתחת למשרדי היח"צ. תצהיר של חברת יחסי הציבור מאותה תקופה טוען כי "יש לנו משימה חיונית אחת - שאפשר לנסח אותה בפשטות: לעצור את הפניקה הציבורית. יש רק בעיה אחת - בטחון ואיך לבסס אותו; הרגעת הציבור היא הדרך לייצר אותו... וחשוב מכל, איך לשחרר מיליוני אמריקאים מהפחד והאשמה שהולך להתעורר עמוק בתוך העצמי הביולוגי שלהם - בלי קשר ללוגיקה מסויימת - בכל פעם שהם מציתים סיגריות". ‏[21]

ב-4 בינואר 1954, פרסמו חברות הסיגריות הגדולות בארצות הברית מודעת פרסומת בשם "הצהרה כנה למעשני הסיגריות" (A Frank Statement to Cigarette Smokers).[22] המודעה פורסמה במעל 50 מגזינים חשובים כמו הניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט ועוד,[8] וסה"כ היא פורסמה במעל ל-400 עיתונים ברחבי ארצות הברית ומעריכים כי היא הגיע ל-43 מיליון בני אדם.[23] חברות הטבק המשיכו לפרסם מודעות נוספות שהביעו פקפוק במחקרים מדעיים המקשרים בין מחלות ועישון. המודעה נוקטת באסטרטגיה של נטיעת ספק, מכחישה את הקשר בין עישון לסרטן ומובילה את הקורא להאמין כי חברות הסיגריות מזועזעות מהנושא ויעשו כל מה שהן יכולות כדי לברר את הנושא ולפעול לתיקונו. "יש לנו עניין בבריאות הציבור, ואנו רואים בכך אחריות בסיסית שלנו, העולה על כל שיקול אחר הקשור לעיסוקנו בטבק ומוצריו".

בשנת 1957 פרסמו החוקרים המונד (E. Cuyler Hammond) והורן (Daniel Horn) מחקר ענק שעקב במשך 5 שנים אחר 188 אלף גברים, ומצא קשר סטטיסטי בין עישון ומוות בטרם עת.‏[4] מחקר זה שנוהל על ידי מדענים מטעם האגודה למלחמה בסרטן בארצות הברית, היה אחד המחקרים הראשונים שביצע מחקר מעקב אחר מעשנים ולא מעשנים ומצא קשר ברור בין עישון לבין התפתחות סרטן ריאות. המחקר הוביל למחקר נוסף בארצות הברית, אשר כלל מיליון נחקרים וגם הוא מצא קשר בין עישון לסרטן ריאה. פרסום המחקר הגיע גם לעיתונות בישראל ‏[24][25].

עם זאת גם לאחר פרסום המחקר של המונד והורן, היו מומחי הרפואה, שטענו שאין קשר בין עישון וסרטן.‏[26] כך לדוגמה, במאי 1962, פרופסור מילויצקי, מנהל המחלקה הכירורגית בבית הספר לרפואה בירושלים, טען שאין קשר בין עישון לבין סרטן הריאה. עם זאת ציין מילויצקי כי עישון, במיוחד עישון רב, לא טוב לבריאות.‏[27]

השינוי בעמדת הממסד הרפואי הרשמי כלפי עישון החל רק במחצית הראשונה של שנות ה-60. בעקבות מחקרי המעקב, פנו ארגוני בריאות לנשיא קנדי בשנת 1961, וזה פנה אל הרופא הכללי בארצות הברית כדי לבדוק את הנושא. ‏[4] בעקבות דו"ח של מועצת הרופאים המלכותית, שקבע שיש קשר בין עישון לבין סרטן ריאות, הכריזה ממשלת בריטניה בשנת 1962 כי היא תפעל נגד עישון סיגריות. ‏[28]. בינואר 1964 קבע הרופא הכללי בארצות הברית, Luther Terry, כי עישון קשור לסרטן ריאה.‏[4] מאז החלו בארצות הברית ניסיונות להגבלת עישון סיגריות. ‏[29].

בישראל התכנסה ועדה מיוחדת של רופאים, ובינואר 1964, פרסמה גם היא המלצות להפחתת העישון למינימום ולנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת הפרסומות לסיגריות. ‏[30][31] הראיות על הקשר בין עישון וסרטן המשיכו להתפרסם. ‏[32] גופים שונים למלחמה בסרטן החלו בפעילות להגדלת תשומת הלב הציבורית לקשר בין סרטן לבין עישון. לדוגמה בשנת 1965 פעלה האגודה למלחמה בסרטן בישראל כך שחותמות בדואר יאזכרו את הנושא. ‏[33]

למרות מחקרים רחבים מאד ופרסומים של ארגונים רפואיים, חברות הטבק נקטו לאורך השנים אסטרטגיה של הכחשת נזקי העישון ונקטו שורה ארוכה של צעדים לבלבל ולהטעות את הציבור והרשויות כדי להשהות את הכרת הציבור בנושא וכדי למנוע ירידה בשיעורי העישון. בסוף שנות ה-60, כ-15 שנים לאחר מחקרים נרחבים על עישון, רק שליש מבין הרופאים בארצות הברית האמינו כי עישון מסוכן לבריאות.‏[15] במקביל פעלו חברות הסיגריות למנוע חקיקה ורגולציה נגד מכירה ופרסום של מוצרי טבק- כך לדוגמה בישראל הועבר חוק להגבלת פרסום מוצרי טבק ואיסור מכירת מוצרי טבק לקטינים רק בשנת 1983. ממסכים שנתפסו בשנות ה-90 על ידי התביעה הפדרלית בארצות הברית נגד חברות הטבק נתברר שהחברות ידעו על הקשר בין עישון טבק לסרטן ריאות, אך בחרו להעמיד פנים כי הסיגריות בטוחות וכי הן עושות כל מאמץ כדי לחקור את הנושא ולמנוע את הנזק.‏[5] עד היום חברות הטבק ממשיכות במאמצים להסתיר ולטשטש את הקשר בין עישון לבין סרטן ריאות ונזקים בריאותיים אחרים.

הכחשת הקשר בין זיהום אוויר לבין סרטן ריאות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - הכחשת זיהום

בדומה לטיעונים של תעשיית הטבק שטוענת כי סרטן ריאות נגרם בגלל סיבות אחרות, וכי עוד לא ידוע הקשר, גם חברות מזהמות ומומחים מטעמן מסרבים להכיר בקשר בין זיהום לבין סרטן בכלל ובין זיהום אוויר לבין סרטן ריאות בפרט.

לדוגמה עד שנת 2006 לא פורסם בציבור שום מחקר מטעם המשרד לאיכות הסביבה או משרד הבריאות שנועד לבדוק אם יש קשר בין זיהום האוויר במפרץ חיפה לבין התחלואה המוגברת באיזור חיפה. פרופסור שמואל רשפון, רופא מחוז חיפה מטעם משרד הבריאות, הסכים ב-2006, שיש שיעור תחלואה גבוה באיזור חיפה אך סירב לאשר שיש קשר בין תחלואה זו לבין זיהום אוויר. לטענתו גם עישון לדוגמה, שאחראי ל-90 אחוזים ממקרי התחלואה בסרטן הריאות, יכול להיות אחראי לתחלואה מוגברת זו.[34] ממצאים מאוחרים יותר הראו כי העישון בחיפה דווקא נמוך לעומת הממוצע בישראל. ‏[34]

שתי חוות דעת הוכנו מטעם בתי הזיקוק על ידי שני מומחים: האחד פרופסור רנרט שנכון לשנת-2010 ניהל את המחלקה לרופאת הקהילה ואפידמולוגיה בבית חולים כרמל, שימש כראש החוג לבריאות הציבור ואפידמולוגיה בטכניון וכיהן כראש המרכז הארצי לבקרת סרטן של קופת חולים כללית (א.גילון וחובריו, 27.3.2000). השני פרופסור פרום שבזמן עריכת הסקר הועסק בבית חולים כרמל שבחיפה (י.גולדשמיד. 6.6.2012) והוא משמש כיום כמנחה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב בנושאים הקושרים לבריאות תעסוקתית וחשיפה למזהמים שונים באוניברסיטת תל אביב (אוניברסיטת תל אביב, 8.7.2015). המומחים הכינו דוחות נפרדים הסוקרים את הקשר בין זיהום האוויר הנגרם עקב המפעלים בבז"ן למצב הבריאות של תושבי נפת חיפה (ג.רנרט 2.8.2007) (פ.פרום 11.10.2007). עיקרי הממצאים והמסקנות של שני הדוחות הללו הוטעמו בתוך תסקיר (י.גולדשמיד. 6.6.1012). שני המומחים כתבו בפתח דבריהם שהקשר בין זיהום אוויר לתחלואה בסרטן הוא "זעום" ו"זניח" והקשר לתחלואה במחלות לב-ריאה הוא "חלקי ביותר". מסקנות הסקרים שאין קשר חיובי בין פליטות לאוויר של מפעלי בז"ן לתחלואה עודפת בחיפה והפליטות העתידיות אינן צפויות לגרם לשום השפעה שלילית על בריאות האוכלוסייה בנפת חיפה. האנומליה הקיימת ברמת התחלואה מוסברת עקב הדמוגרפיה הייחודית של העיר חיפה המתאפיינת במספר רב של מבוגרים, שיעור גבוה של עולים ומספר גבוה של ערבים (ג.רנרט 2.8.2007) (פ.פרום 11.10.2007).[9]

לפי נתונים משנת 2009 שיעור התמותה מכלל מחלות הסרטן בנפת חיפה, של בני 45 ומעלה ביחס מתוקנן ל-100 אלף איש עמד על 470 בני אדם בשנה, גבוה ב-4.6% לעומת הממוצע הארצי. [35]

דוגמה בולטת לקשר בין מזהמים לבין ארגוני בריאות היא אגודה למלחמה בסרטן בישראל. מירי זיו, מנכ"לית האגודה נשואה לתעשיין מרכזי ברמת חובב ורבים מהתורמים לאגודה וראשיה קשורים לתעשיות, חלקן מזהמות. גם מומחים סרטן רבים שביצעו מחקרים עבור האגודה פעלו במקביל במתן שירותי ייעוץ למפעלים מזהמים[36]

במשך השנים טענה האגודה למלחמה בסרטן כי הקשר בין זיהום סביבתי בכלל וזיהום אוויר בפרט לבין תחלואה בסרטן הוא קטן. בשנת 2007 טענה מירי זיו, מנכ"לית האגודה כי: "זיהום סביבתי הוא לפי המחקרים הקיימים 2-4 אחוזים". כבר בשנת 2007 עמדה זו עמדה זו הייתה שמרנית מאד ועמדה בניגוד לדעה של גורמים אחרים. רשם הסרטן הלאומי, ד"ר מיכה בר חנה, טען כבר ב-2007 שדברים אלה מבוססים על נתוני תמותה בארצות הברית ובאנגליה מלפני 10 ו-30 שנים ומכאן שאי אפשר לדבר על הקשר בין זיהום לתחלואה בישראל.[36] כמו כן בתקופה זו כבר פרסם המכון הלאומי האמריקאי לחקר הסרטן (Natinanl cancer instetute) מחקרים רבים על הקשר בין זיהום וסרטן. בין היתר בדו"ח cancer and the environment. [36] בספטמבר 2014 הכריז משרד הבריאות בישראל כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. במסגרת ההודעה הזאת נכללה גם מירי זיו, אך זו לא הגדירה פעולות כלשהן שהאגודה הולכת לנקוט כדי להתריע על זיהום אוויר בפני הציבור או כדי לשנות מדיניות ממשלתית בנושא. [10]

במרץ 2015 החלה לעבוד וועדה אפידמיולוגית בראשות 20 חוקרים מאוניברסיטת חיפה לבדוק את נתוני התחלואה במפרץ חיפה והקשר שלהם לזיהום אוויר. המימון לפעילות הוועדה מגיע מחברות מזהמות כמו חברת חשמל ו[[בתי הזיקוק]. בוועדת ההיגוי של הוועדה חברים נציגי תעשייה וכן נציגי עירייה שלהם אינטרס להציג מציאות שלפיה אין בעיית זיהום ותחלואה בעיר. בנובמבר 2015 טענה כתבה של ערוץ 2 כי לאחר הצגת ממצאים ראשוניים של המחקר לבכירי העירייה, אלו טענו כי הנתונים "מאכזבים ויפגעו בתדמית העיר". בנוסף, בפגישה נאסר על החוקרים להיפגש עם אנשי משרד הבריאות כדי להציג בפניהם את הנתונים הראשוניים. לטענת ערוץ 2, מהנדס עיריית חיפה פנה אל החוקרים והודיע להם שראש העיר החליט להפסיק את הפרויקט, בטענה שאסור לחוקרים להדליף מידע לתקשורת. השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, טען כי שום מחקר לא ייעצר. לא ברור האם לעיריית חיפה יש את הכוח לעצור את המחקר. [11] אחד המשתתפים במחקר טען "עיריית חיפה לא רצתה בפרויקט מראשית הדרך. במשך חודשים ארוכים סירב יונה יהב לחתום על חוזה המחקר. מממני המחקר - המפעלים, באמצעות איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה, משלמים כל שלושה חודשים למרות שהתחייבו לשלם פעם בשנה. למה כל שלושה חודשים? כדי שיוכלו לאיים עלינו בהפסקת המימון, כמו הפעם". העירייה הכחישה את הדברים אבל חדשות ערוץ 2 הציגו קלטת שבה תוקף עוזרו של יונה יהב, נמרוד שיין, את המחקר "יש שם כל כך הרבה טעויות שזה, מה לעשות, זה מעצבן, זה לא רציני...נו, היינו יכולים להביא לפה את אחת המזכירות שתעשה את זה". [12]

בעקבות הדלפות ערוץ 2 בינואר 2016 על ממצאים על שיעור תחלואה גבוה בסרטן ב-3 מוקדים ועל לידה של תינוקות במשקל נמוך, טען כתב החדשות של הערוץ, חיים רבלין, כי לולי ההדלפה יש סיכוי סביר שממצאים אלה היו "נקברים" ולא מובאים לידיעת הציבור. לדבריו קבורה של מחקרים דומים בוצעה בעבר על ידי חברת החשמל במחקר שלה בפרדס חנה שנוהל על ידי פרופסור מיכה-ברחנה.[37]

פרופ' ברחנא טען גם הוא כי מופעל לחץ מצד גורמים אינטרסנטים על החוקרים:

גם אני עשיתי מחקרים דומים. שעשיתי מחקרים על ילדים בחדרה באו לי מחברת חשמל עם ארבעה סטטיסטיקאים ודוקטורים והתחילו לצעוק עלינו, כמו בשוק אמרו לי שאני אידיוט. צעקתי חזרה וככה נראו הישיבות. הגופים הגדולים לא בוחלים באמצעים, מפעילים לחץ ולא ממש מעניין אותם תוצאות אמת. ככה זה עובד... ברור לי שיהב פוליטיקאי מעולה. הטריק שעשה עם ההצגה בה נחסם הכביש לבז"ן כשהתפרסמו הנתונים בפעם הקודמת. צריך להוריד את הכובע בפני מי שאחראי להצגה הזו.
-- פרופ' ברחנא: "חוקרי הזיהום בחיפה בלחץ אדיר", דורון סולומון ynet, 07.02.2016

.

תחלואה ותמותה מסרטן ריאות בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - סרטן בישראל, עישון בישראל, זיהום אוויר בישראל

סרטן ריאות הוא סוג הסרטן השני בחשיבותו בישראל מבחינת כמות חולי הסרטן החדשים בקרב גברים והשלישי הכי נפוץ בקרב נשים. 10% מבין המקרים החדשים של סרטן בקרב גברים ו-5% מבין המקרים החדשים בקרב נשים הם סוגים של סרטן ריאות.

למרות שהוא פחות נפוץ מסוגי סרטן אחרים (כמו סרטן הערמונית בגברים או סרטן השד) סרטן השד הוא קטלני יותר. סרטן ריאות הוא גורם התמותה העיקרי לחולי סרטן גברים, וגורם ל-21% מכלל מקרי המוות בקרב חולי סרטן גברים. סרטן ריאות הוא גורם המוות השלישי בחשיבותו בקרב נשים חולות סרטן, וגורם ל-10% מכלל מקרי המוות בקרב נשים חולות סרטן. נכון לשנת 2012, 1,761 אנשים מתים מסרטן ריאה בכל שנה, מתוכם 1,178 גברים ו-583 נשים. 30% מבין הנפטרים מסרטן ריאות, כ-558 אנשים בשנה, נפטרו לפני גיל 65. ‏[38]

בסקר שערכה ד"ר מינה צמח בשנת 2017 נמצא כי 70% מהציבור בישראל מודע לכך שעישון הוא הגורם המרכזי לסרטן הריאה. עם זאת קיימת הדחקה של נזקי העישון, בעיקר בקרב מעשנים - 72% מהלא מעשנים ידעו על שעישון הוא גורם הסיכון העיקרי לסרטן ריאה, ואילו בקרב המעשנים רק 54% ידעו דבר זה. כשליש מבין המעשנים חשבו כי זיהום אוויר או נטיה גנטית היא הגורם העיקרי לתחלואה בסרטן ריאה. יותר משליש מהמעשנים הסכימו עם האמירה כי כשם שתאונת דרכים הן קטלניות אבל זו לא סיבה להפסיק לנסוע, ולכן הסיכון לסרטן ריאה הוא לא סיבה להפסיק לעשן, זאת לעומת 19% מבין הלא מעשנים שהסכימו עם אמירה זו. המעשנים היו גם בעלי התנגדות גדולה יותר למניעת עישון במרחב הציבורי (מניעת עישון פסיבי) ונגד העלאת המס על מוצרי טבק. ‏[39]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013
  2. ^ Witschi 2001, A Short History of Lung Cancer. Toxicol Sci. 2001 Nov;64(1):4-6. PMID 11606795
  3. ^ Adler I. Primary malignant growths of the lungs and bronchi. New York: Longmans, Green, and Company; 1912., cited in Spiro SG, Silvestri GA. One hundred years of lung cancer. Am J Respir Crit Care Med. 2005 Sep 1;172(5):523-9. PMID 15961694
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 Elizabeth Mendes, The Study That Helped Spur the U.S. Stop-Smoking Movement, the American Cancer Society (ACS), January 9, 2014,
  5. ^ 5.0 5.1 Tobacco Explained האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי
  6. ^ 7 million premature deaths annually linked to air pollution ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014
  7. ^ 7.0 7.1 IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths, IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013
  8. ^ ד"ר תמר ברמן, ד"ר איזבלה קרקיס, ד"ר שי רייכר, בריאות וסביבה בישראל 2014 משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה
  9. ^ IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105
  10. ^ Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed
  11. ^ Ole Raaschou-Nielsen et al. Air Pollution from Traffic and Risk for Lung Cancer in Three Danish Cohorts Cancer Epidemiol Biomarkers Prev May 2010 19; 1284
  12. ^ Aviad Zick et al, Analysis of the geographical distribution of cancer in Israel, Journal of Clinical Oncology, 2010 ASCO Annual Meeting Abstracts, Vol 28, No 15_suppl (May 20 Supplement), 2010: 1604
  13. ^ Robert N Proctor, Angel H Roffo: the forgotten father of experimental tobacco carcinogenesis, Bulletin of the World Health Organization, vol.84 n.6 Genebra Jun. 2006
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 Robert N Proctor, The history of the discovery of the cigarette–lung cancer link: evidentiary traditions, corporate denial, global toll tobacco control, 2012;21:87-91
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 Robert N Proctor, The history of the discovery of the cigarette–lung cancer link: evidentiary traditions, corporate denial, global toll, Tobacco Control, 2012;21:87-91
  16. ^ The mortality of doctors in relation to their smoking habits. BMJ 1954;1:1451–5.
  17. ^ Ernest L. Wynder, Evarts A. Graham, and Adele B. Croninger Experimental production of carcinoma with cigarette tar. Cancer Res 1 December 1953 ;13:855–66
  18. ^ Beyond Any Doubt. Time 1953:60–3.
  19. ^ C. Teague, RJ Reynolds, Survey of Cancer Research with Emphasis Upon Possible Carcinogens from Tobacco, 1953, 2 February.
  20. ^ R.N. Proctor, Golden Holocaust: Origins of the cigarette catastrophe and the case for abolition, 2011. Berkeley: University of California Press
  21. ^ Hill and Knowlton, Memo, 1953, December, quoted on www.tobacco.org
  22. ^ A FRANK STATEMENT TO CIGARETTE SMOKERS 04.01.1954, Truth Tobacco Industry Documents
  23. ^ Daily Doc: The "Frank Statement" of 1954 tobacco.org
  24. ^ עישון סיגריות ומוות, חרות, 06.06.1957
  25. ^ "סטטיסטית הוכח קשר העישון והסרטן", לפי ראש המחלקה לביולוגיה ניסויית במכון ויצמן, פרופ' יצחק ברנבלום, דבר, 03.11.1961
  26. ^ העישון לא גרם לסרטן - זיכוי חברת טבק מתביעת נזיקין מעריב, 13.05.1960
  27. ^ פרופ' מילויצקי: אין קשר בין עישון סיגריות לסרטן־הריאה דבר, 20/05/1962
  28. ^ ממשלת בריטניה תפעל לריסון עישון הסיגריות, חרות, 14.03.1962
  29. ^ פעולה תחוקתית בארה"ב להגבלת עישון סיגריות, חרות, 13.01.1964
  30. ^ ועדה מיוחדת של רופאים יצאה בקריאה נגד עישון סיגריות, דבר, 27.01.1964
  31. ^ ההמלצה: הפחתת העישון עד למינימום ועדת מומחים ישראלית קורא לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת פרסומות לסיגריות מעריב, 27/01/1964
  32. ^ יש קשר ברור בין סרטן ועישון קובעים מלומדים שבדיים, חרות, 09/07/1965
  33. ^ חותמת דואר נגד עישון , חרות, 10.11.1965
  34. ^ 34.0 34.1 העיר באפור, כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי, ערוץ 2 7.7.2006
  35. ^ - מחוז חיפה - פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2009-2005 משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פברואר 2014
  36. ^ 36.0 36.1 36.2 המלחמה הלא נכונה פז שוורץ, ערוץ 10, 2007
  37. ^ "בסופו של דבר צריך לפנות ישירות אל הגורמים המזהמים" ראיון עם חיים רבלין, כתב חדשות ערוץ 2, בעיתון "העין השביעית". 07.02.2016
  38. ^ נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012, משרד הבריאות, יולי, 2015
  39. ^ רותם אליזרע, תאוריית ההכחשה - כ-33% מהמעשנים: "סרטן ריאות זה גנטי", ynet, 16.02.17

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי