אבי גבאי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבי גבאי

אבי גבאי (נולד ב-22 בפברואר 1967) היה השר להגנת הסביבה בממשלת ישראל ה-34, עד להתפטרותו ב-27 במאי 2016 לאור מינוי אביגדור ליברמן לשר הביטחון והתנהלות הממשלה בעניין מתווה הגז. שימש בעבר כראש מטה השטח של מפלגת "כולנו" וסייע בהקמתה‏[1]. קודם לכן כיהן כמנכ"ל בזק בין השנים 20072013.

ביוגרפיה

גבאי נולד בשכונת בקעה שבירושלים, כבן שביעי בין שמונה ילדים‏[2]. הוא למד בגימנסיה העברית רחביה והתגייס לחיל המודיעין. לאחר שירותו הצבאי סיים תואר ראשון בכלכלה, ובהמשך סיים תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית‏[3]. גבאי מתגורר בתל אביב, נשוי לאיילת ואב לשלושה.

קריירה עסקית

גבאי החל את דרכו המקצועית באגף התקציבים במשרד האוצר כרכז צוות תקשורת. לאחר ארבע שנים וחצי במשרד האוצר עבר גבאי לחברת "בזק". בתפקידו הראשון בחברה שימש עוזר בכיר למנכ"ל עמי אראל. בהמשך מונה לסמנכ"ל משאבי ניהול, תפקיד שמילא כחצי שנה, ולאחר מכן, במשך שלוש שנים וחצי, כיהן כסמנכ"ל כלכלה ואסטרטגיה, תפקיד שמילא עד שנת 2003. בשנת 2003 עבר לכהן כמנכ"ל בזק בינלאומי עד שנת 2007‏[4], שבה מונה לממלא מקום מנכ"ל "בזק". בהמשך מונה למנכ"ל "בזק", עד פרישתו בשנת 2013.

קריירה ציבורית ופוליטית

בפברואר 2014 מונה ליו"ר ועדת בדיקה ציבורית מיוחדת לבדיקת התנהלות המרכז הרפואי הדסה‏[5]. על המלצות הוועדה חתם גבאי לבדו.

לקראת הבחירות לכנסת ה-20 חבר גבאי למשה כחלון וסייע בהקמת מפלגת "כולנו"‏[6]. עם הקמת ממשלת ישראל השלושים וארבע מונה לשר להגנת הסביבה, כשר שאינו חבר בכנסת.

התמודדות עם זיהום האוויר בישראל

הנושא החשוב ביותר לגבאי בזמן כהונתו כשר להגנת הסביבה היה הקטנת זיהום האוויר בישראל וצמצום ההשפעות הבריאותיות שלו. כשר להגנת הסביבה הודיע גבאי על כוונתו להביא לפינויו של מיכל האמוניה בחיפה אל הנגב, בשל היותו סיכון סביבתי חמור. ביוני 2015 פורסם מכרז למפעל האמוניה שאמור לקום במישור רותם שבנגב ויצור אמוניה באמצעות גז טבעי שמופק בישראל.

בזמן כהונתו החלה מחקר של מומחי בריאות לבדוק את היקף ההשפעות הבריאותיות של זיהום האוויר במפרץ חיפה, בעקבות איומים על כך שעיריית חיפה תפסיק את המימון של המחקר אמר גבאי כי על לחוקרים להתרגש וכי המשרד להגנת הסביבה יממן את המחקר. גבי יזם וקידם החלטת ממשלה שבאופן תקדימי הכירה בשיעורי הזיהום בחיפה, בשיעורי התחלואה העודפת באיזור ופועלת לקידום תכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר בחיפה עקב תחבורה ותעשייה וכן להגברת הניטור הסביבתי וקידום של מחקר אפידמיולוגי בנוגע לנזק הזיהום. גבאי יזם והעביר בממשלה תכנית להפחתת זיהום האוויר בחיפה בין היתר על ידי בחינת שינויים במפעלי התעשייה, הכנסת משאיות המונעות בגז במקום בסולר, וצעדים נוספים.

בנוסף הוא קידם החלטה ממשלתית לאימוץ תוכנית לאומית להתמודדות של ישראל עם התחממות עולמית בישראל.

מחאה נגד התלהמות והקצנה ימנית

גבאי לא חשש להביע את קולו בפומבי בסוגיות נפיצות. בין היתר הוא גיבה את סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר גולן, שנשא דברים מעוררי מחלוקת בטקס יום השואה והזהיר מפני התפוררות הדמוקרטיה בישראל. גבאי אמר במסגרת אירוע שבתרבות בפתח תקווה: "לאלוף גולן יש מספיק זכויות ונקודת מבט כדי שנקשיב לדברים ולא נתנפל עליו, ההתלהמות סביב גולן אינה במקום. צריך לעודד בכירים לומר את האמת שלהם, ולא להיפך".‏[7]

הוא טען כי לדעתו גולן לא השווה את ישראל לגרמניה הנאצית, וכי דייק באזהרותיו. "אני לא מאמין שהוא התכוון למלחמת העולם השנייה ולשואה; אין שום דבר שדומה בין מה שקורה כאן לשואה, אבל בהחלט יש כאן התלהמות וניצנים של גזענות שדומה לעתים להתלהמות בגרמניה של שנות ה-20 וה-30".‏[7]

מתווה הגז

גבאי היה מתנגד תקיף ועקבי למתווה הגז, על רקע זה היו חיכוכים בינו לבין ראש הממשלה, בנימין נתניהו ועם שר האנרגיה יובל שטייניץ.

בנובמבר 2015 כינה יובל שטייניץ את המפגינים נגד המתווה "אנרכיסטים". גבאי טען שהוא צריך להתנצל בפני המפגינים שמנצלים את זכותם הדמוקרטית להפגין. נתניהו ניסה למנוע מגבאי מלהופיע בוועדת הכלכלה על ידי גיבוש חוות דעת משפטית שתאסור עליו דבר כזה. בנוסף נתניהו התכוון למנוע מגבאי מלהשתתף בועידת האקלים בפריז, אולם לאחר ביקורת ציבורית חזר בו והזמין את גבאי להצטרף. ‏[8]

במסגרת תפקידו הציג המשרד להגנת הסביבה חלופה אחרת למתווה אך זו נדחתה בטענה שהוגשה מאוחר מידי. ‏[9]

הממשלה אישרה את מתווה הגז תוך התנגדותו של גבאי. בדצמבר 2015 הופיע גבאי בפני וועדת הכלכלה של הכנסת ותקף את מתווה הגז. דבר זה בא לאחר שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אסף הראל, הורה לגבאי שלא לבקר את עמדת הממשלה וכי יש לו אחריות משותפת לעמדת הממשלה. גבאי טען בדיון כי הוא הוזמן לוועדת הכנסת ולא עולה בדעתו לסרב. הוא טען כי הוא השר הממונה על הסביבה ויש לו אחריות להפחית את זיהום האוויר, כי מדובר בחיי אדם, וכי הגז יכול לצמצם את רובו. ‏[9] הוא טען כי - "מכל הדיונים שנערכו בממשלה על המתווה יצאתי יותר מוטרד, אין פה מלחמה בין הטובים לרעים. חברות הגז עושות מה שהן יכולות במסגרת החוק, אבל בקמפיין הנוכחי נחצו גבולות ואנחנו לא אותה מדינה שהיינו" הוא גם אמר :"כאשר דברים לא מאוזנים יוצאים לדרך הם מתפרקים מוקדם מהצפוי".‏[7]

במרץ 2016 החליט בית המשפט העליון על קבלת העתירה של המרכז האקדמי למשפט ועסקים והעמותה לכלכלה בת קיימא נגד מתווה הגז והכריע ש"סעיף היציבות" אינו חוקי. משמעות ביטול הסעיף היא ביטול המתווה כולו מכיוון שחברות הגז הכריזו שסעיף זה הוא תנאי בל יעבור בהסכם עם המדינה. בית המשפט קבע שיש למדינה פרק זמן של שנה לתקן את המתווה אחרת הוא יבוטל באופן סופי[10]. ב-22 למאי הובא המתווה המתוקן עם סעיף יציבות מרוכך לאישור הממשלה והוא עבר בתמיכה של כל השרים למעט אבי גבאי שהתנגד. ככל הנראה המתווה היה חלק מהרקע להתפטרותו של גבאי מהממשלה, שבוע לאחר מכן.[11].

ב-27 במאי 2016 התפטר גבאי מתפקידו כשר להגנת הסביבה במחאה על הדחת שר הביטחון משה יעלון מן הממשלה ומינוי אביגדור ליברמן תחתיו.‏[7] לטענתו "יש קו ברור המחבר בין מתווה הגז לבין המתקפה על הצבא ועל סגן הרמטכ"ל. ראיתי בכירים בשירות המדינה שהתקרנפו ואמרו דבר אחד בשיחות אישיות - ודבר הפוך בישיבות הממשלה". כמו כן הוא אמר כי מינוי זה מוביל להקמת "ממשלה קיצונית", והוסיף: "אנחנו חייבים לעצור את התהליך שאני חושש שמוביל להרס הבית השלישי."‏[12]

ביקורת על קשרי הון שלטון בממשלה

בדצמבר 2016, התראיין גבאי לתכנית "עובדה" של אילנה דיין. ומתח ביקורת נוקבת על קשרי הון שלטון בישראל ועל התנהלות הממשלה בה היה חבר. הוא אמר ששני הדברים שהדהימו אותו ביותר בפוליטיקה היא כיצד אנשים יכולים לשקר לך בפרצוף למרות שהם יודעים שאתה מודע לשקר הזה, וכיצד רוב הפוליטיקאים עובדים כמעט כל הזמן כדי להיבחר מחדש ולא דווקא כדי לשפר את מצב המדינה. גבאי העיד כי בפגישתו הראשונה עם ראש הממשלה נתניהו, זמן קצר לאחר הבחירות הוא הציע לו רעיון להקטנת הבירוקרטיה הממשלתית על ידי קידום רפורמה מקיפה בשירות הציבורי. גבאי היה מודע לכך שדבר זה יקנה למפלגתו קרדיט פוליטי ולכן הציע שהניהול יבוצע על ידו אבל האחריות והקרדיט ילכו לראש הממשלה, אך נתניהו דחה את ההצעה, עד למועד שבו מפלגת כולנו תתמזג בליכוד, דבר שגרם לגבאי לאכזבה ולהרגשה כי כבר מיד לאחר הבחירות חושבים הפוליטיקאים על הבחירות הבאות.

גבאי תקף במהלך הראיון את הדרך העקומה שבה עבר מתווה הגז ואת קידום השחיתות הציבורית שהמתווה גרם לו. בין היתר הוא טען כי הופעלו עליו לחצים מצד ראש הממשלה, דרך אנשים באוצר שלא להופיע בוועדת הכלכלה. הוא אמר כי אם צריך שישלחו לו בבקשה אימייל או הודעה כתובה אחרת על כך - ואז לא ילך, וכמובן שדבר זה לא בוצע (אולי מתוך חשש כי דבר זה אינו חוקי). הלחצים לא להופיע בפני וועדת הכלכלה נמשכו וטענו בפניו כי אין לו מקום בג'מבו של ראש הממשלה שיטוס לוועדת האקלים בפריז, הוא לא התקפל ובסופו של דבר נמצא המקום. עוד טען כי ראש רשות החשמל אורית פרקש הכהן פוטרה רק מפני שהעזה להתנגד למתווה. גבאי טען כי מתווה הגז קידם את השחיתות "7 צעדים קדימה" וכי כיום רגולטורים שיש בממשלה יושבים שם רק אם החברות הגדולות והטייקונים מסכימים למינוי. הוא טען כי המתווה כל כך עקום עד כי אין לו ספק שהוצעו ג'ובים עתידיים לפקידים וכי זהו עוד סוג של שוחד. לטענתו הרגולטורים הפנימו את המסרים של הממשלה וכי הם מבינים שיש להם גבולות שמהם אסור להם לחרוג - כלומר לא להרגיז יותר מידי את החברות. לפי טענתו פקיד בכיר שהיה מעורב במתווה טען בשיחה דיסקרטית כי המתווה הוא "חרא", אבל בפומבי אותו פקיד המשיך להגן ולקדם את המתווה. גבאי טען כי נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, תמכה בו בלי הבנה עמוקה שלו ומשיקול לא עניני - בשל חשש שלה מרפורמה בבנקים. [1]

אילנה דיין שאלה את גבאי במהלך הראיון האם הוא יודע להצדיק את השכר הגבוה שקיבל כאשר היה מנכ"ל בזק, בתשובה אמר לה גבאי שהציעו לו אז הוא לא אמר לא, אבל אין לו יכולת להסביר דבר זה. העיתונאי גיא רולניק כתב כי דבר זה גורם לבידול של גבאי מהאליטה העסקית בישראל שכן פרוש הדבר שחלק גדול מהשכר הגבוה שיש למנהלים בכירים בחברות גדולות במשק וכן לעורכי דין, וחברי אליטה אחרים שמשרתים אותם, היא תוצאה לא של הכשרון העצום שלהם אלא של רנטה שנובעת מקיום שוק מונופוליסטי או אוליגופולי או כתוצאה מיכולת הפעלת לובי וסחיטת טובות הנאה על ידי עשיה או אי-עשייה של הממשלה.

הצטרפות למפלגת העבודה

ב-29 בדצמבר 2016 הודיע גבאי על הצטרפותו למפלגת העבודה הישראלית וקרא לאחרים להתפקד איתו‏[13][14].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לילך ויסמן, הערכות: אבי כץ מקופיקס יצטרף למפלגה של כחלון, בעיתון גלובס, 14 בדצמבר 2014
  2. ^ אילנה קוריאל, השר שאתם לא מכירים: מי אתה אבי גבאי?, באתר ynet‏, 26 ביוני 2015
  3. ^ ערן גבאי, המסלול המהיר של אבי גבאי, בעיתון הארץ, 27 ביולי 2007
  4. ^ יעל גאוני, אבי גבאי לא פראייר, באתר ynet‏, 7 בספטמבר 2004
  5. ^ שאול אמסטרדמסקי ומיקי פלד, הפרוטוקולים של ועדת גבאי: כשכולם אשמים, אף אחד לא אשם, בעיתון כלכליסט, 19 ביוני 2014
  6. ^ אמיר טייג, הראשון להצטרף למפלגה שמקים משה כחלון: לשעבר מנכ"ל בזק, אבי גבאי, באתר TheMarker‏, 20 באוגוסט 2014
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 טל שלו‏, השר גבאי מתפטר מתפקידו בעקבות מינוי ליברמן לשר הביטחון: "מעשה חמור", באתר וואלה! NEWS‏, 27 במאי 2016
  8. ^ עמיר בן דוד, "מפגינים, לא אנרכיסטים", ידיעות, 29.11.15
  9. ^ 9.0 9.1 הדי כהן, גבאי משתלח במתווה הגז: "דברים לא מאוזנים מתפרקים מהר", גלובס, 02.12.2015
  10. ^ אבי בר-אלי, דרמה: מתווה הגז יבוטל - בג"ץ פסל את סעיף היציבות, TheMarker, ‏27 במרץ 2016
  11. ^ אבי בר-אלי, תיקון מתווה הגז אושר; נתניהו: "צריך להודות לראש הממשלה"; השר גבאי התנגד, TheMarker, ‏22 במאי 2016
  12. ^ דן לביא, ‏"הדחת יעלון - צפרדע שלא יכולתי לבלוע", באתר ישראל היום, 27 במאי 2016 08:19
  13. ^ הודעתו של גבאי בחשבון הטוויטר שלו, 29 בדצמבר 2016
  14. ^ מורן אזולאי, השר לשעבר גבאי מצטרף למפלגת העבודה, באתר ynet‏, 29 בדצמבר 2016