מניעת סרטן

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מניעת סרטן (באנגלית: Cancer Prevention) היא פעילות למניעה של תחלואה במחלות סרטן דרך צעדים הקשורים לקידום בריאות, רפואה מונעת ובריאות הציבור. צעדים אלה יכולים להיות ברמות שונות - צעדים אישיים כמו המענות מעישון או שינוי הרגלי תזונה, צעדים קהילתיים (לדוגמה קהילת הורים לשיפור התזונה בשכונה), עירוניים, ארציים אזוריים או כלל עולמיים.

המלצות מרכזיות למניעת סרטן של גופי בריאות כוללים - מניעת עישון וגמילה מעישון; שינוי הרגלי תזונה - אכילה של דיאטה עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות, שמירה על משקל בטווח בריא, הימנעות ממשקאות ממותקים, הגבלת צריכה של מזון מהיר בעיקר עם שומן רווי וסוכר, הפחתת צריכה של בשר אדום; הפחתת חשיפה לזיהום אוויר ולעישון פסיבי והפחתת חשיפה עודפת לשמש.

קיימים גם צעדים רבים שקהילות, רשויות מקומיות או ממשלות יכולות לבצע. לדוגמה צעדי מדיניות להפחתת זיהום אוויר מתחבורה (תקנים יותר טובים, עידוד תחבורה ציבורית, שבילי אופניים) והפחתת זיהום תעשייתי, הצללה במרחב העירוני להפחתת סרטן עור; עידוד תחבורה פעילה; שיפור מודעות ועיצוב למען תזונה בריאה (לדוגמה מגבלות על שיווק של מזון לא בריא לילדים); הקפדה על תקנים של חומרי הדברה, ביצוע בדיקות מקדימות ועוד.

המלצות כלליות לציבור - קידום בריאות

לפי האגודה האמריקאית לחקר הסרטן (AICR), בעקבות סיכום של אלפי מחקרים בתחום, ניתן למנוע לפחות שליש ממקרי התחלואה בסרטן על ידי שינוי או שמירה על אורחות חיים לפי עשרת הכללית הבאים:‏[1]

  1. שמירה על משקל בטווח בריא, והימנעות מצבירת עודף משקל עם העליה בגיל.
  2. ביצוע פעילות גופנית לפחות 30 דקות ביום
  3. אכילה של דיאטה עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות
  4. הגבלת צריכה של מזון מהיר בעיקר כאלה עשירים בשומן רווי וסוכר.
  5. הפחתת צריכת בשר אדום (לכל היותר 500 גרם לשבוע) והימנעות מבשר מעובד
  6. הימנעות ממשקאות ממותקים - ההמלצה היא לשתות בעיקר מים ומשקאות לא ממותקים.
  7. הגבלת צריכת אלכוהול, לכל היות משקה אחד ליום לנשים ושניים לגברים.
  8. לא לקחת תוספי-מזון למניעת סרטן
  9. עבור אמהות שילדו - המלצה לבצע הנקה אם הדבר אפשרי. ההנקה טובה הן לאם והן לתינוק.
  10. אם אובחנתם בסרטן- נסו למלא אחר ההמלצות של AICR בהתאם להתייעצות עם הגורם המטפל.

האגודה גם חוזרת על המלצה ישנה וברוריה מאליה - הימנעות מעישון. יש לציין כי כל הצעדים האלה נוגעים גם למניעת מחלות אחרות. לדוגמה עישון גורם לשלל בעיות בריאות אחרות עישון גורם להגברת התחלואה והתמותה לא רק עקב סרטן אלא גם שישה סוגים של מחלות לב, שבץ, סוכרת, מחלת ריאות כרונית חסימתית (COPD), דלקת ריאות ושפעת. הנזקים הבריאותיים של צריכת סוכר כוללים תרומה לסוכרת, השמנת יתר, מחלות לב וכלי-דם, עששת ועוד.

המלצות דומות ניתנות על ידי הקואליציה האירופית של סרטן השד (Europa Donna), המיוצגת בישראל על ידי האגודה למלחמה בסרטן:‏[2]

  • לאכול מזון בריא ומגוון, תוך העדפה של מזון ממקור צמחי, לאכול לפחות 5 מנות מגוונות של ירקות ופירות ביום, להעדיף דגנים מלאים ולהפחית בצריכה של בסוכרים ובשומן מן החי, להעדיף מזון המסייע להימנע מהשמנה.
  • לאמץ אורח חיים פעיל, על ידי ביצוע פעילות גופנית. מומלצת פעילות גופנית מתונה של לפחות 30 דקות, במשך רב ימות השבוע. הוכח כי ביצוע פעילות גופנית, של כ-150 דקות בשבוע, מפחיתה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן, במיוחד כאשר מדובר בסוגי הסרטן השכיחים. וכן לאזן בין הפעילות הגופנית שמבצעים לבין הכמות הקלורית שצורכים.
  • להגביל צריכת האלכוהול למנה אחת ביום לכל היותר, להימנע מעישון ככל שהדבר ניתן. העישון מזיק לבריאות המעשנים, ולבריאותם של המעשנים הפסיביים.

הימנעות מעישון

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - פורטל:עישון, עישון ובריאות

עישון הוא הגורם הבודד שיש לו ההשפעה המכריעה ביותר על הסיכון לחלות בסרטן. על פי הערכת המרכז לבקרת מחלות, עישון היא הסיבה המרכזית ללפחות 30% ממקרי המוות עקב סרטן, לכ-80% ממקרי המוות עקב מחלת ריאות חסימתית כרונית ולמקרים רבים של התקפי לב בארצות הברית. בשנים 2000-2004 חשיפה לטבק גרמה בכל שנה למוות מוקדם של מעל 443 אלף איש, אובדן של 5 מיליון שנות חיים ושל 96 מיליארד דולר עקב עובדן פריון שעות עבודה, בארצות הברית לבדה. [3]

עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים (לרבות נרגילות) גורם למעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות בסרטן הריאה, אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי לסרטן חלל הפה, הלוע והוושט; 43% מסרטן שלפוחית השתן אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון לסרטן הכליה, סרטן הלבלב, סרטן הכבד, סרטן הקיבה, לוקמיה מסוימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מסרטן ערמונית אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו בסרטן השד וטופלו נמצאו במעקב לאורך זמן שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות. [4]

הסיכון היחסי (Relative Risk) לתמותה ותחלואה של גברים מעשני סיגריות לעומת גברים לא מעשנים במחלות סרטן רבות נע בין פי 2 עד פי 27. נשים מעשנות סיגריות מגדילות את הסיכון שלהם לתחלואה ותמותה בסרטן פי 1.4 עד פי 17. בקרב גברים מעשני סיגריות, הסיכון לסרטן הלבלב גדל פי 2, הסיכון לסרטן הכליה ואיברי מערכת השתן גדל פי 3, הסיכון לסרטן הוושת גדול פי 7, הסיכון לסרטן הלוע גדל פי 10.5, הסיכון לסרטן הריאה גדל פי 22, הסיכון לסרטן שפתיים, חלל הפה, גרון בקרב גדל פי 27. [5]

מחקר משנת 2009 בדק 23 אלף גרמנים על פני 7 שנים. נבדקה ההשפעה של 4 הרגלי בריאות בשליטת הפרט - הימנעות מעישון, משקל גוף תקין (לפי מדד BMI), ביצוע פעילות גופנית בכמות מספקת (3.5 שעות פעילות בשבוע) ושמירה על דיאטה בריאה (צריכת ירקות ופירות גבוהה, צריכת דגנים מלאים וצריכה נמוכה של בשר). 4% מהמשתתפים לא שמרו על אף אחד מהכללים הללו, ו-9% שמרו על כולם. לאחר התחשבות במשתני הבקרה (גיל, מין, השכלה ומקצוע), נמצא שמשתתפים עם כל אחד מ-4 הכללים היו בעלי סיכוי נמוך ב-78% לפתח אחת מ-4 מחלות כרונית, מבין מחלות אלה הסיכוי לפתח סרטן היה נמוך ב-36% במשך תקופה זו. [6]

תזונה ופעילות גופנית

בשנת 2017 המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית, CDC, פרסמו כי משקל עודף והשמנת יתר חולנית קשורים עם סיכון מוגבר לתחלואה ב-13 סוגים של סרטן. סך סוגי סרטן אלה אחראים לכ-40% מכלל מקרי הסרטן החדשים שאובחנו בארצות הברית בשנת 2014. סה"כ קצב גילוי מקרים חדשים של סרטן בארצות הברית ירדו משנות ה-90 (בין היתר - בגלל ירידה בעישון טבק), אבל לפי הערכת ה-CDC העליה בהשמנה ובמשקל היתר מאיטים את מגמת השיפור. השיעור של סוגי סרטן שקשורים למשקל יתר חולני, לא כולל סרטן המעי הגס, עלו ב-7% במהלך התקופה בין 2005 ל-2014. זאת בהשוואה לירידה בסוגי הסרטן שאינם קשורים למשקל יתר חולני. לפי הערכת ה-CDC מעל מחצית מתושבי ארצות הברית, שיש להם בעלי משקל יתר או השמנת יתר חולנית, עלולים להגדיל את הסיכוי שלהם לפתח סרטן. לפי ה-CDC יש מגוון של גורמים מסרטנים אבל המענות מעישון טבק ושמירה על משקל תקין הם שני הדברים החשובים ביותר שאנשים יכולים לעשות כדי להוריד את הסיכון שלהם לחלות בסרטן. ‏[7], ‏[8]

השוואה של מקרי סרטן המעי הגס בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק שהעדר פעילות גופנית, אכילת יתר (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), ויתכן שגם דיאטה עשירה בבשר (בשר אדום ו/או בשר מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס.[9] ולעומת זאת, פעילות גופנית, ואכילה של הרבה פירות וירקות מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. אכילת תפוחים שלמים, כולל הקליפה, מספקת יתרונות כלשהם למניעת סרטן [10]. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60-80 אחוז [11].

זיהום סביבתי

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום מזון, חומרי הדברה

בשנת 2012, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה גזים הנפלטים ממנועי דיזל כחומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם (קבוצה אחת). הדבר בוצע בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין סרטן ריאה. [12] באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי זיהום אוויר מחוץ לבית הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת לחלקיקים נשימים וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם.‏[13] בספטמבר 2014 הכריז משרד הבריאות בישראל כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. [1]

על פי בכירים במשרד הבריאות, נכון לשנת 2007, כ-1,250 ישראלים לוקים מדי שנה במחלות סרטן כתוצאה מזיהום סביבתי, זאת לפי דו"ח על החלוקה הגאוגרפית של הסרטן בישראל, שפורסם באוקטובר 2007. אומדן משרד הבריאות מתבסס על הערכות רפואיות-סטטיסטיות המקובלות במדינות המערב, בעיקר בארצות הברית, שלפיהן זיהום סביבתי הוא הגורם ל-3%-8% מכלל מחלות הסרטן. ‏[14] הערכות אלה הן כנראה נמוכות היות והן פורסמו לפני ההגדרות החדשות של ארגון הבריאות העולמי את הקשר בין זיהום אוויר לבין סרטן.

אחד הגורמים שנחשבים לסיכון סביבתי הוא חומרי הדברה - אלו צוינו על ידי חוקרים כחשודים לכך שבישראל יש כמות גבוהה של תחלואה בלימפומה - הן לימפומה שאינה הודג'קין[15] שבה יש גם עליה בתחלואה והן בלימפומה על שם הודג'קין. שבה יש מגמות תחלואה גבוהות יותר בקרב יהודים ילידי הארץ לעומת עולים מכל העולם ומגמה זו הולכת ומחריפה עם השנים. [2]

מעקב וגילוי מוקדם

רוב מקרי סרטן המעי הגס נגרמים בעקבות גידולים שפירים (Adenomatous polyps). ניתן לגלות ולהסיר גידולים אלו בעת ביצוע קולונוסקופיה. מחקרים מראים כי פרוצדורה זו תקטין את הסיכון למוות מסרטן זה ב-80% אם מתחילים לבצע אותה בגיל 50, כל 5 או 10 שנים [16]. דרך אחרת לבצע גילוי מוקדם היא על ידי בדיקת דם סמוי בצואה, שדורשת מתן של בדיקת צואה. על פי ד"ר מיקי שרף, ראש אגף תכנון ומדיניות בריאות בקופת חולים בכללית, הבדיקה מפחיתה ב-30% את הסיכון לתמותה. במהלך 2006 פנתה קופת חולים כללית ל-450 אלף מבוטחים מעל גיל 50, שלחה להם דף ובו סקירה על סרטן המעי הגס והסבר על הבדיקה. כ-200 אלף מהמבוטחים פנו בעקבות המכתב וביקשו ערכות לבדיקה עצמית בדואר, ומתוכם 90 אלף החזירו את דגימת הצואה בדואר. 150 גברים ונשים אובחנו כלוקים בסרטן המעי הגס בשלביו המוקדמים.[17]

גילוי מוקדם הוא האמצעי היעיל ביותר לריפוי סרטן השד. לפי האגודה למלחמה בסרטן, כ-90% מהחולות עשויות להחלים, אם המחלה מתגלה בשלב מוקדם. וככל שהגילוי מוקדם יותר סיכוי הריפוי טובים יותר. אבחון מוקדם הוא יעיל יותר אם מבוצע מעקב שגרתי בהתאם להמלצות באתר האגודה. עם זאת בדיקה עצמית אינה שיטה מוכחת לגילוי גידולים. לפי האגודה, כיום קיימת הסכמה מקצועית של גופים בינלאומיים ברוב המדינות המערביות, המבוססת על מחקרים בתחום, כי בדיקת הממוגרפיה בגילים 74-50 מסייעת לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים ובכך להפחית את שיעור התמותה בכ-25%. מתחת לגיל 50, הבדיקה אינה מומלצת לנשים בסיכון רגיל. הסיבות העיקריות לכך הן כי עקב היות השד סמיך (צפוף) יותר בגילים אלו - הבדיקה אינה יעילה מספיק בזיהוי המחלה בשלב מוקדם, ואילו כמות הקרינה הנספגת בו גבוהה יותר. ‏[18]

תפיסה מערכתית של סרטן

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - הוליזם, מערכות מורכבות, תהליך

מלבד גורמים מסרטנים חזקים כמו חשיפה לקרינה מייננת או עישון ישנם עשרות ומאות חומרים ותרכובות שעשויים לתרום לסרטן, והקושי לזהות ולאתר כל אחד מהם מהווה אתגר אמיתי. גישה שונה למניעת סרטן מוצגת על ידי ד"ר דיוויס אגוס (David Agus) שמתמחה ברפואה ובהנדסה באוניברסיטת דרום קליפורניה. אגוס מנסה לתאר גישה של מערכתית כלפי הסרטן. במקום לתאר את הסרטן כמצב, הוא מתאר אותו כתהליך - גוף שהולך ונהיה "סרטני" יותר או בריא יותר תודות לתנאים מסויימים. ולכן שינויים עדינים בסביבה הפנימית של הגוף יכולים לשנות את התנאים ולהקשות על תהליך התפתחות הסרטן. כדוגמה הוא נותן ניסוי שנערך בנשים לאחר שקיבלו תרופות כימותרפיות לטיפול בסרטן השד שנתגלה אצלן. לחלקן ניתן פלסבו ולחלקן ניתנה תרופה לחיזוק העצמות, שכן סרטן השד עלול לנדוד לעצמות. התאוריה הייתה שחיזוק העצמות ישנה את ה"תנאים הסביבתיים" שמקלים על קליטת תאים סרטניים בעצמות. התוצאה הייתה שהנשים שזכו לתרופה חלו בגידול חוזר בשיעור של 40% מול קבוצת הביקורת. [3]

גישה דומה לסרטן בהקשר של לתזונה אפשר למצוא במחקר סין. אחת הטענות המרכזיות של המחקר היא שנדיר שמזון אחד מעודד התפתחות סרטנית, בכוחות עצמו, אבל יש מזונות שמעודד תנאים שמגבירים את הסיכוי להתפתחות סרטנית כתוצאה מחשיפה למזונות אחרים. מחקר אחד מצא לדוגמה קשר בין רמות סוכר גבוהות לבין סרטן הלבלב[4] ומאמר הדעה אחד לדוגמה מצביע על השפעות אפשריות של סוכר על המערכת החיסונית והספקת דלק חיוני לתאי סרטן בשלבי החיים ההתפשטות המוקדמים שלהם. [5]

יש סיבות טובות להניח כי השפעת גורמים שונים לסרטן היא סינרגטית - ההשפעה של מחסור בפעילות גופנית, תזונה גרועה, עישון או זיהום היא למעשה גבוהה יותר ממה שמשתקף במחקרים כי המחקרים מנסים בדרך כלל לבדוק מה ההשפעה של גורם מסויים, ולכן מפחיתים בדרך כלל השפעות סינרגטיות -השפעות משותפות של שני גורמי סיכון יחד (לדוגמה תזונה גרועה יחד עם זיהום, או שני מזהמים סביבה גם יחד) או השפעה של גורם אחד על הופעה של גורם סיכון אחר (לדוגמה הפחתת מוטיבציה לבצע שינוי תזונה עקב מחסור בפעילות גופנית). דבר זה בא לידי ביטוי בהקשר כללי יותר של מחקרים על אזורים כחולים - אזורים בהם חיים אנשים בעלי תוחלת חיים גבוה במיוחד.

מאמצים קהליתיים למניעת סרטן

אנשים יכולים למנוע סרטן על ידי בחירות שונות של תזונה, עישון, ופעילות גופנית. אולם התערבויות שונות ברמת הקהילה יכולות לסייע לאורח חיים בריא או להפריע לו. דוגמה לגישה זו מוצגת בין היתר בספר "דחיפה", מאת הכלכלן ריצ'רד ת'יילר והמשפטן קאס סאנסטיין. הספר מתאר מספר סיבות מרכזיות מדוע אנשים מקבלים החלטות לא אופטימליות עבורם. וכיצד ארגונים ציבוריים ופרטיים יכולים לעודד אנשים לקבל החלטות מושכלות יותר בתחומים שונים בחיי היום-יום שלהם (בעיקר בתחומים של קניות בשוק) על ידי "דחיפה" או תזכורת מפורשת או מרומזת לכיוון התנהגות מסויים.

מניעת עישון קהילתית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מניעת עישון

פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק הם צעדים של חברות הטבק לעודד עישון טבק. דבר זה כולל לעיתים גם פרסום סמוי דרך הצגת העישון באור מחמיא בקולנוע וכן פרסום ממוקד באינטרנט. קהל יעד חשוב לפרסום ושיווק זה נוער לבצע עישון בקרב בני נוער. ניתן לקדם תכניות מניעת עישון בקרב בני נוער ברמת בתי הספר, תנועות נוער, שכונות, ערים ומדינות. המסר הוא לא רק "עישון הוא מסוכן" או "לעשן זה טיפשי" אלא לתת כלים נוספים כמו הבנה שתחילת עישון היא בדרך כלל ניסיון לזכות במעמד חברתי מעין "טקס התבגרות", שכן כביכול עישון (בעיקר בחברות עניות) מעיד כביכול על הפסקת היותך ילד.

דוגמה אחת להתערבות מוצלחת היא גישת "חיסון גישה" שבה ילדים בגיל התיכון "חיסנו" ילדים בגיל צעיר יותר על ידי כך שהילדים הקטנים יותר ביצעו משחק תפקידים בסיטואציות שבהן הם עלולים למצוא את עצמם בעתיד שבהם ילדים בגילם מנסים לשכנע אותם לעשן. לדוגמה אם מישהו כינה אותם "פחדן" בגלל שלא הסכימו לעשן סיגריה דמיונית, התלמיד ענה תשובות כמו "אני אהיה פחדן אמיתי אם אתחיל לעשן רק כדי לנסות להרשים אותך". הסיכוי שילדים ש"חוסנו" בדרך זו יהפכו למעשנים התברר כחצי לעומת ילדים שלא נכללו בקבוצות התערבות.

דוגמה נוספת היא תכנית התערבות שבוצעה באיסלנד בעקבות סקר מקיף משנת 1992. תוצאות הסקר הראו כי 25% אחוז מבני הנוער עישנו מדי יום, בסקר התברר שקיים הבדל בין אוכלוסיות המתבגרים שמשתמשת בסמים, שותה אלכוהול ומעשנת סיגריות, לבין אוכלוסיית בני אותו גיל שמבלים זמן רב יותר עם משפחותיהם ועסוקים יותר בפעילות גופנית וספורט. בעקבות הסקר בוצעה יוזמת חקיקה להקשות על שיווק ומכירה של טבק לבני נוער, וכן בוצעו צעדים רבים נוספים: ועדי ההורים חתמו על אמנה משותפת מול הנהלות בתי הספר, ניתנה הדרכה והכשרה להורים על מנת לחזק ולשפר את "הסמכות ההורית"; נוצרו פעילויות לאחר שעות הלימודים כמו ספורט, אומנות, ריקוד, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; משפחות קיבלו גם השתתפות כספית מהרשות המקומית למימון פעילויות אלו; ניתן דגש להשתתפות הורים בפעילויות עם המתבגרים, תוך הכוונה, פיקוח והדרכה. הורים הקדישו יותר זמן לבילוי משותף עם הילדים כמו יציאה משותפת לסרט, מסעדה, דייג, תחרויות ספורט ועוד. בהעברת מסרים בבתי הספר, אומצה גישת STORYLINE שהוכחה כאמצעי יעיל בהעברת המסר על הסכנות והנזקים של שימוש בסמים, והיא מסייעת במניעת החלק מהבעיות התנהגותיות ובעיות בריאות ההרסניות. נערך עדכון שוטף והועבר מידע, גם על המתרחש במקומות אחרים. במהלך התקופה, למדו באיסלנד את החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים בשני גלים - אחד בשנים 1996-2002 ואחד ב2006-2012, כך שאחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ-23% ל-3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. ‏[19]

עידוד עירוני להגברת תחבורה פעילה

תחבורה פעילה - הגעה לעבודה, למקומות לימוד, לקניות ועוד באמצעות הליכה ברגל ואופניים נחשבת אמצעי יעיל מאד כדי להגיע לרמות טובות של פעילות גופנית (כחצי שעה ביום). ארגוני הורים, תנועות נוער, בתי ספר, ובעיקר עיריות וממשלות יכולות לקדם תחבורה פעילה על ידי תכנון עירוני שמעודד דבר זה - דוגמה בולטת לכך היא עיצוב של עירוב שימושי קרקע - בניית חנויות, משרדים, מוסדות חינוך ומקומות עבודה ברחבי העיר ולא ב"מרכזי תעסוקה" או "מרכזי קניות". דוגמה לכך היא רחוב אבן גבירול בתל אביב, ודוגמאות לכך ברוב הערים באירופה. צעדים לעידוד הליכה ברגל נקראים הליכתיות והם כוללים צעדים רבים נוספים כמו בלוקים עירוניים קצרים, מעברי חצייה בטוחים, איזורי מיתון תנועה, בנייה צפופה והימנעות מפרבור ועוד. באופן דומה תשתיות אופניים ובמיוחד שבילי אופניים ורחובות אופניים יכולים לסייע להעלות את השימוש באופניים בצורה ניכרת. צעדים נוספים כוללים תכנון מוטה תחבורה ציבורית ובאופן כללי יותר תכנון של תחבורה בת קיימא ועירוניות מתחדשת.

צעדים נוספים לעידוד פעילות גופנית יכולים להיות דרך הדרכות ואירועים - לדוגמה סיקלוביה מדי חודש או שבוע. ערים רבות מקדמות חוגי ספורט לילדים ולנוער וכן אירועים שנתיים כמו מרתון, צעדות עממיות וכו'. אירועים אלה עשויים לסייע להקנות הרגלי בריאות. עם זאת גישה זו היא גישה מעט שונה של ספורט כפעילות פנאי ושמה פחות דגש על אורח חיים פעיל כחלק מחיי היום-יום.

עידוד של תזונה בריאה

בשנים האחרונות יש ניסיונות לעודד תזונה בריאה באמצעים קבוצתיים. לדוגמה הגברת המודעות לכלכלת השמנה ולשיווק מזון לילדים ולבני נוער. לצד יצירת מודעות אישית ומשפחתית לדבר זה יש ניסיונות להגביל גישה לילדים. בנוסף מחקרים המוצגים בספר אכילה בהיסח הדעת מצביעים על בחירות לא מודעות שמבצעים במזון שלנו. כנראה שחלק מהשינוי בתחום זה יהיה קהילתי, עירוני וממשלתי ולא רק דרך שינוי אישי.

מאמצים כלל-עולמיים למניעת סרטן

חלק מהמאמצים למניעת סרטן הם יוזמות כלל עולמיות או בינלאומיות לדוגמה האמנה הבינלאומית לפיקוח על העישון וכן שיתופי פעולה בין גורמי מחקר וקידום בריאות ברחבי העולם.

שיתופי פעולה כאלה הם חלק מיוזמות בינלאומיות אחרות כמו - הבטחת חיים בריאים וקידום רווחה לכל האנשים בכל הגילים - היעד השלישי של יעדי פיתוח הבר קיימא של האו"ם (SDG's) וכן אמנות בינלאומית נגד חומרים מזהמים ונגד גורמים מסרטנים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ CANCER PREVENTION RECOMMENDATIONS,האגודה האמריקאית לחקר הסרטן, AICR
  2. ^ האגודה למלחמה בסרטן, מניעה ואבחון מוקדם של סרטן השד
  3. ^ Smoking-attributable mortality, years of potential life lost, and productivity losses--United States, 2000-2004. Centers for Disease Control and Prevention (CDC). MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2008 Nov 14;57(45):1226-8.
  4. ^ פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013
  5. ^ Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575
  6. ^ Ford ES et al. Healthy living is the best revenge: findings from the European Prospective Investigation Into Cancer and Nutrition-Potsdam study. Arch Intern Med. 2009 Aug 10;169(15):1355-62. doi: 10.1001/archinternmed.2009.237.
  7. ^ Cancer and Obesity - Overweight and obesity are linked to cancer. CDC Media Relations, 2017
  8. ^ C. Brooke Steele et al, Vital Signs: Trends in Incidence of Cancers Associated with Overweight and Obesity — United States, 2005–2014 ,CDC, Weekly / October 6, 2017 / 66(39);1052–1058
  9. ^ Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. Meat consumption and risk of colorectal cancer. JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.
  10. ^ Liu RH et al, Phytochemicals in apples are found to provide anticancer and anti-oxidant benefits. קישור.
  11. ^ Cummings JH, Bingham SA. Diet and the prevention of cancer. BMJ 1998;317:1636-40. . PMID 9848907.
  12. ^ IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105
  13. ^ IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths, IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013
  14. ^ משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים רן רזניק ויובל אזולאי, הארץ, 08.10.2007
  15. ^ ירון קלנר, ישראל ראשונה בתחלואת סרטן הלימפומה; שנייה בתמותה, ynet, 04.02.2015
  16. ^ Winawer SJ, Zauber AG, Ho MN, O'Brien MJ, Gottlieb LS, Sternberg SS, Waye JD, Schapiro M, Bond JH, Panish JF, Ackroyd F, Shike M, Kurtz RC, Hornsby-Lewis L, Gerdes H, Stewart ET, The National Polyp Study Workgroup. Prevention of colorectal cancer by colonoscopic polypectomy. N Engl J Med 1993;329:1977-81. PMID 8247072.
  17. ^ כללית: 150 חולי סרטן המעי התגלו במבצע 'מרח ושלח' מיטל יסעור-בית אור, ynet, 05.02.2006
  18. ^ מוקדם של סרטן השד מניעה ואבחון מוקדם של סרטן השד, האגודה למלחמה בסרטן
  19. ^ ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער, אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017