דרון אסמוגלו

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דרון אסמוגלו 2009

קאמר דרון אסמוגלו (באנגלית: Daron Acemoglu; בטורקית: Kamer Daron Acemoğlu) הוא כלכלן מוסדי ממוצא טורקי שפועל בארצות הברית. הוא מלמד ב-MIT והזוכה של מדליית ג'ון בייטס קלארק לשנת 2005. נכון לשנת 2012, הוא אחד מ-10 הכלכלנים המצוטטים ביותר בעולם לפי אתר IDEAS והמאמר המפורסם ביותר שלו הוא "Colonial origins of comparative development" שבו הוא מונה את הסיבות ההיסטוריות והתפתחות מוסדות חברתיים שהביאו לכך שמושבות אירופאיות שונות (כמו ארצות הברית או ברזיל לדוגמה) התפתחו בקצב שונה ובמגמות שונות. אחד מספריו הנודעים הוא מדוע אומות נכשלות שכתב יחד עם הכלכלן ג'יימס רובינזון בשנת 2012 ובו בחן סוגיות היסטוריות שונות לפי קיומם של מוסדות חברתיים.

ביוגרפיה

אסמוגלו נולד באיסטנבול ב-3 בספטמבר 1967. הוא סיים את בית הספר התיכון באיסטנבול בשנת 1986. הוא למד לתואר BSC באוניברסיטת יורק באנגליה, ותואר שני במתמטיקה כלכלית וכלכלה ולאחר מכן גם את תואר הדוקטור בשנת 1992 מלונדון סקול אוף אקונומיקס (LSE). הוא היה מרצה לכלכלה ב-LSE בשנים 1992-1993. בשנת 1993 הצטרף אסמוגלו לפקולטה לכלכלה ב-MIT. הוא קודם לפרופסורה מלאה בשנת 2000. הוא חבר בתוכנית לצמיחה כלכלית של המכון הקנדי למחקר מתקדם Canadian Institute of Advanced Research, והוא חבר גם ב-NBER (National Bureau of Economic Research) ומרכזים אקדמיים ומחקריים נוספים.

אסמוגלו הוא עורך משותף של הירחון הכלכלי Econometrica ושל הירחונים Review of Economics and Statistics, וכן הוא עורך משותף של Journal of Economic Growth וכן הוא בוועדת העורכים וההנהלה של Annual Review of Economics. הוא גם נבחר להיות חבר באקדמיה האמריקאית למדעים ולמדע בשנת 2006. הוא אחד האקדמאים שחתמו על מכתב תמיכה בלגליזציה של מריחואנה בקולורדו, ארצות הברית.

מחקרים

מוקדי העניין המרכזיים של אסמוגלו הם כלכלה פוליטית, כלכלת פיתוח, צמיחה כלכלית, טכנולוגיה, אי שוויון בהכנסות, הון אנושי ואמון, וכלכלת עבודה. עבודותיו האחרונות מתרכזות בתפקיד שממלאים מוסדות חברתיים בהתפתחות כלכלית ובכלכלה פוליטית.

עבודה מפורסמת של אסמוגלו (יחד עם ג'יימס רובינזון ו-Simon Johnson) היא מאמר בשם The Colonial Origins of Comparative Development: An Empirical Investigation" משנת 2000, שעסק בניתוח הבדלים בין קולוניות לשעבר שחלקן שגשגו וחלקן נשארו מדינות עניות. לדוגמה, אוסטרליה, ארצות הברית וקנדה היו בעבר קולניות אירופאיות והן התפתחו הרבה יותר יחסית לקולניות אחרות כמו ברזיל, ארגנטינה, אינדונזיה, או קולוניות באפריקה. כאשר מנסים להבין מה גרם לשגשוג הכלכלי של חלק מהמושבות האירופאיות ביחס למושבות אחרות, קיימת בעיה של סיבה ומסובב. מקובל להניח שמוסדות טובים - כמו חוקים שנאכפים, בתי משפט הוגנים, זכויות אדם וזכויות קניין מעודדים צמיחה כלכלית. ומצד שני יש חשד שדווקא הצמיחה היא שמאפשרת את הקיום של מוסדות כאלה.

אסמוגלו ועמיתיו מצאו שקיימים שני דפוסים של קולוניות אירופאיות. במדינות מסויימות (בעיקר אלו הקרובות לקו המשווה) היו שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים, ובאחרות היו תנאים נוחים יותר למתיישבים מאירופה. הם ביצעו רגרסיה סטטיסטית שבה ניסו לאמוד את שיעורי הצמיחה ארוכי הטווח על פי נתונים על תחלואה בקרב מלחים, חיילים, כמרים, ומתיישבים אירופאים במאות ה-17 עד ה-19. החוקרים טענו כי האירופאים יישבו את הקולניות הנוחות למחייה, בעוד שהקולניות האחרות שימשו בעיקר לייבוא של עבדים, חומרי גלם או מוצרים ללא השקעה משמעותית בפיתוח מוסדות או במאמצי התיישבות של אירופאים במקום. הם מצאו מתאם בין הסוג הראשון של הקולוניות שבו התפתחו גם מוסדות חברתיים כמו הגנה על זכויות קניין לבין צמיחה כלכלית ארוכת טווח.

בשנת 2009 הוציאו רובינזון ואסמוגלו את הספר "מקורות כלכליים של דיקטטורה ודמוקרטיה" (Economic Origins of Dictatorship and Democracy). בספר הם בוחנים את התהליכים המובילים ליצירה של דמוקרטיות (דמוקרטיזציה) להתגבשות שלה, וכן לעיתים להרס שלה. הם טוענים כי קבוצות חברתיות שונות מעדיפות מוסדות פוליטיים שונים בגלל הדרך השונה שבה מוסדות אלה מקצים כוח פוליטי ומשאבים.[1]

אסמוגלו ורובינזון פיתחו עוד את המחקר על הקשר בין מוסדות חברתיים לבין שגשוג של אומות (במדדי צמיחה כלכלית) בספר מדוע אומות נכשלות, שיצא לאור בשנת 2012.

ראו גם

קישורים חיצוניים