אינדיבידואליזם

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אינדיבידואליזם (באנגלית: Individualism) הוא מיתוס, עמדה מוסרית, או אידאולוגיה שמדגישה את ערכו המוסרי של פרט (ששייך למין הומו-סאפינס). התומכים באינדיבידואליזם דוגלים בכך שבני אדם צריכים לקדם את מטרותיהם ואת התשוקות שלהם, והם מוקירים ערכים כמו עצמאות והשענות עצמית, בעודם דוחים ולפעמים מכחישים התערבויות חיצוניות על האינטרסים של הפרט על ידי מוסדות חברתיים, כאשר לרוב הכוונה היא להתערבות מצד הממשלה.

אינדיבידואליזם שם את הפרט (ששיך למין הומו-סאפינס) במרכז. דוגמאות לתפיסות חברתיות או לסדר חברתיים שמעלים על נס את האינדיבידואליזם הם ליברליזם, ניהיליזם, אקזיסטנליזם, הומניזם ואנרכיזם. בכל התורות האלה, האדם הבודד הוא יחידת הניתוח המרכזית. אינדיבידואליזם עומד בניגוד לתורות חברתיות אחרות שדוגלות בקולקטיביזם - שמירת רווחה עבור קבוצה גדולה יותר מזו של הפרט.

חיזוק המיתוס במציאות החומרית

עיגון בעיצוב של המציאות החומרית, הוא מנגנון כללי של חיזוק של סדר חברתי כלשהו, שמבוסס על מיתוסים שונים. קיבוע בחומר של מיתוסים שונים גורם לכך שנוצר מין משוב חוזר שבו המיתוס תורם ליצירת דפוסים מסויימים בעולם החומרי ואלה בתורם גורמים לכך שקשה יותר לדמיין מציאות אחרת.

לפי פרופ' יובל נוח הררי אמונה באינדיבידואליזם ובחשיבות ערכו של כל פרט גם היא מעוגנת במציאות החומרית. האתוס של אינדיבידואליזם בא לידי ביטוי גם בתרבות המכונית בארצות הברית, ובכבישים שמאפשרים לכאורה חופש תנועה לכל אדם וממשיכים בהמשך להשפיע על התרבות והכלכלה על ידי פרבור שגם הוא ביטוי לכאורה לאינדיבידואליזם שבו לכל אחד יש בית פרטי משלו.

אינדיבידואליזם מניח כי הערך שלנו בא מבפנים. מה שקובע הוא דבר שנמצא בתוכנו, ערך פנימי שאנחנו יודעים אותו. כך ילד בגן שילדים אחרים צוחקים עליו, יכול על פי האינדיבידואליזם להתנחם בזה שהערך הפנימי טבוע בתוכו, והוא קובע מהו אותו ערך . המיתוס הזה בא לידי ביטוי גם בארכיטקטורה. כיום משתדלים שלכל ילד, ובמיוחד נער, יהיה חדר פרטי, שאת הסדר בו הוא קובע, ובחלק מהבתים אפילו אמא שלו צריכה לבקש רשות כדי להיכנס לחדר.

אידאל האינדיבידואליזם לא היה קיים בחברות אחרות. הררי מציין לדוגמה כי בקרב אצילים באירופה בימי הביניים, ערכו של האדם נקבע לפי המקום שלו בחברה, לפי מה שחושבים עליו אחרים. בהתאם לכך שמירה על הערך שלך בחברה כזו נקבע במאבק. אם מישהו צוחק עליך, אתה צריך להלחם, לרוב בצורה פיזית, כדי לזכות בהכרה. בארכיטקטורה של טירות מימי תקופה זו, אי אפשר למצוא חדרים נפרדים לכל נער. כל אחד מהם ישן וגר באולם גדול עם עוד עשרות אנשים, כולל משרתים ונערים אחרים, ולא בחדר פרטי.

ראו גם

קישורים חיצוניים