ניתוח תשומה-תפוקה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנליזה של תשומה-תפוקה (באנגלית: Input-output analysis), ידוע גם כאנליזת IO, הוא מודל כלכלי שמשתמש במטריצה שמייצגת יחידה כלכלית מסויימת (אזור או מדינה) כדי לתאר את הקשרים בין סקטורי תעשיה שונים, וכדי לנתח את ההשפעות של שינויים בתעשייה אחת על אחרת. המודל פותח על ידי הכלכלן הרוסי וסילי לאונטיף שזכה תודות לכך בפרס נובל בכלכלה בשנת 1973.

אנליזה של תשומה-תפוקה בוחנת את היחסים בין תעשיות ובין מוסדות כלכליים, ומתארת כיצד תפוקה של תעשיה אחת עוברת כתשומות לתעשיות אחרות, ובאופן זה מתוארים התלויות בין תעשיות שונות, הן כספקים של תשומות והן כצרכנים של התפוקות. מודל תשומות-תפוקות הוא פורמולציה ספציפית של האנליזה.

מטריצת תשומות-תפוקות היא טבלה מרובעת שבה כל שורה היא גם עמודה, שכן כל סוכן או מוסד כלכלי (פירמות, משקי אב, ממשלות או סקטורים זרות) הם גם יצרנים וגם צרכנים. כל עמודה מתארת את הערך הכספי של התשומות הנכנסות לתעשייה מסויימת, וכל שורה את הערך של תוצרי התעשייה.

בשיטה זו מחשבים מקדמי תשומה-תפוקה (Input-output coefficients), אלו הם קבועים שאמורים לתאר את היחסים בין הסקטורים, ולאחר חישובם מנותנים סטטיסטיים, ניתן לעקוב אחר התפוקה התעשייתית של משק, להעריך כמה תשומות דרושות לשם כמות מבוקשת של תפוקות או כדי להעריך השפעות של שינויים בתעשייה אחת על תעשייה אחרת.

רעיונות עיקריים

מטריצה של תשומות ותפוקות מסתכלת על סקטורים שונים, עבור כל סקטור נרשמות התפוקות שלו והתשומות שלו. תפוקות של סקטור אחד יכולות להיות התשומות של סקטור אחר, או לשמש לצריכה של הצרכנים.

בניתוח של סקטור תעשייה i אנחנו יכולים לבודד:

  • את הכמות התוצרת שבסופו של דבר הולכת לביקוש הסופי (של הצרכנים)
  • את כמות התפוקה הכוללת (צריכה יחד עם תפוקה שהולכת לסקטורים של תעשייה)
  • זרמים מהתעשייה הזו לתעשיות אחרות

ניתן לייצג זאת בטבלה:

טבלה:טרנסאקציות בכלכלה של 3 סקטורים
פעילות כלכלית תשומות לחקלאות תשומות לייצור תשומות לתחבורה ביקוש סופי סה"כ תפוקה
חקלאות 5 15 2 68 90
ייצור 10 20 10 40 80
תחבורה 10 15 5 0 30
עבודה 25 30 5 0 60

בדוגמה שלהלן, השורה הראשונה מצביעה על התחלקות החקלאות על פני ענפי תעשייה שונים וצריכה סופית של הצרכנים. החקלאות מפיקה בשנה 90 יחידות. אלו מתחלקים ל-68 יחידות שהולכת לצרכנים (מזון למשקי הבית), וליחידות נוספות שהולכות כתשומות לתעשיות שונות - 5 לחקלאות עצמה (לדוגמה זריעת זרעים או האכלת בעלי חיים), 15 לייצור (לדוגמה כותנה לתעשיות הבדים) ו-2 כתשומות לתחבורה (לדוגמה חומרי גלם להפקת ביו-דיזל).

הטור הראשון מראה מה הן התשומות של החקלאות מענפים שונים של הכלכלה - 5 יחידות מהחקלאות עצמה, 10 יחידות מהתעשייה (לדוגמה טרקטורים) ו-10 יחידות מהתחבורה (שינוע סחורות ועובדים). בנוסף רואים שהחקלאות דורשת 25 עובדים (מתוך 60 עובדים שיש). המודל מניח כי הצרכנים הם גם העובדים.

הרחבות

יש הרחבות שונות של הניתוח הבסיסי לכלול זרמי כספים הנוגעים לנושאי חברה, סביבה או אנרגיה. ראו לדוגמה, מטריצת חשבונאות חברתית.

ביקורת

יש ביקורת על כך שהקשרים בין התעשיות הם לאו דווקא קבועים. לדוגמה כאשר יש יתרון פיזי לגודל, נדרשים פחות תשומות כדי לקבל את אותה התפוקה. לדוגמה תנור יציקה גדול יותר הפועל באופן רציף הינו יעיל יותר מבחינה אנרגטית, ולכן לאותה כמות דלק, ולאותן שעות עבודה הוא יפיק יותר טונות של ברזל.

מצדדי השיטה טוענים שלמרות חסרונותיה היא הרבה יותר מדוייקת לגבי תיאור הדרך בה מתבצע הייצור, בהשוואה להנחות של פונקציית הייצור הנאו-קלאסית, שהיא שיטת הניתוח המקובלת. ניתוח תשומה תפוקה הוא ניתוח מתחרה שלה.

קישורים חיצוניים

אקולוגיה תעשייתית

כלים: מודל מבוסס סוכנים · ניתוח תשומה-תפוקה · ניתוח מחזור חיים · טביעת רגל אקולוגית · מטבוליזם תעשייתי · מטריצת MET

מושגים: מעריסה לעריסה · יעילות אקולוגית · פרדוקס ג'בונס · אקסרגיה · עקרון המזהם משלם · עקרון הזהירות המקדימה

תחומי מחקר קרובים: כימיה ירוקה · כלכלה אקולוגית · כלכלה סביבתית · עיצוב מקיים