קפיטליזם טבעי (ספר)

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קפיטליזם טבעי: יצירת המהפכה התעשייתית הבאה (באנגלית: Natural Capitalism: Creating the Next Industrial Revolution) הוא ספרם של פול הוקן, אמורי לובינס והנטר לובינס שיצא בהוצאת Little, Brown & Company בשנת 1999.

בספר הציעו הכותבים מערכת תעשייתית שבה מתייחסים אל משאבי הטבע כהון טבעי ו"מעצבים חכמים הם המתלמדים של הטבע" ממנו הם לומדים את הסודות של ייצור יעיל. היצרנים הם מוכרים לא של סחורות אלא של שירותים שנתמכים על ידי ציוד שמחזיק מעמד זמן רב, שניתן בהשכרה. היצרן הוא בסופו של דבר האחראי להיפטר מהציוד. הוקן, כותב על התלות ההדדית של העסקים והטבע, רואה במערכת הייצור החכמה של הכימאי הגרמני מיכאל בראונגרט יישום של התאוריה שלו. במערכת של בראונגרט, כל הסחורות חייבות להיות מומרות חזרה בקלות לטבע. ואם הן רעילות או ניתנות למחזור, הן תחת אחריות היצרן לכל חייהן.

תחומי העיסוק של הספר והתאמתו לקוראים שונים

הספר עוסק ב:

  • תעשייה.
  • מסחר.
  • עיצוב וניהול.

הספר מתאים ל:

  • מעצבים.
  • אדריכלים.
  • מנהלים.
  • מהנדסים.

הספר לא עוסק ב:

  • כלכלה.
  • פוליטיקה.

הספר כן מתאים למקבלי החלטות ויכול להציע להם כיווני פעולה.

נקודות עיקריות מהספר - רשימה חלקית

למעשה, הכלכלה נדרשת לארבעה סוגים של הון:

  1. הון אנושי: עבודה, מחשבה, ידע, תרבות וארגון.
  2. הון פיננסי.
  3. הון מיוצר: מכונות וכו'.
  4. הון טבעי: מערכות אקולוגיות, משאבים טבעיים.

עיקר הכלכלה המקובלת מתחשבת רק בשלושת הראשונים, ומזניחה את הרביעי. קפיטליזם תעשייתי הינו לא מקיים בבסיסו: הוא מכלה את ההון שלו ורואה בו רווח בין השאר על ידי חיסול המערכות המקיימות אותו, חברתיות ואקולוגיות כאחד. (הכותבים לא מבחינים בקיומו של סוג הון נוסף שעליו מדברים בשנים האחרונות - הון חברתי).

את ההון הטבעי לא ניתן לתמחר משלוש סיבות:

  1. חלקו אינו ניתן להחלפה כלל.
  2. סדר הגודל שלו אינו דומה לשום סדר גודל כלכלי אחר. אם לוקחים את ההערכה של הערך הכלכלי של שירותי הטבע ומתייחסים אליה כריבית, גודל הקרן הוא כ-400-500 טריליון (10 בחזקת 12) דולר. זאת בעוד התוצר העולמי הוא כ-40 טריליון דולר.
  3. בנוסף, את ההון האנושי גם לא ניתן להחליף בהון מלאכותי או פיננסי.

קפיטליזם כאשר המערכות הטבעיות נחשבות

  1. הסביבה איננה גורם שולי בייצור, אלא המעטפת המאפשר אותו מלכתחילה.
  2. הגורם המגביל את הצמיחה הכלכלית מעתה והאלה יהיה הזמינות והניצול הנכון של הון טבעי, בייחוד מערכות תומכות חיים.
  3. ההתפתחות הכלכלית העתידית תתרחש האופן המיטבי בסביבה דמוקרטית, וייצור מבוסס שוק שבו כל סוגי ההון מוערכים בערכם האמיתי.
  4. אחד מגורמי המפתח של ניצול נכון של עבודה, הון והסביבה הוא שיפור רדיקלי ביעילות ניצול המשאבים.
  5. הרווחה האנושית משתפרת כאשר מעלים את האיכות של השירותים, מאשר כאשר מגדילים את זרימת הכסף.
  6. הרווחה הכלכלית והסביבתית תלויה בצמצום אי השיוויון הכספי והחומרי.
  7. המערכת הטובה ביותר לפיתוח בר-קיימא היא מערכת דמוקרטית טובה המשרתת אנשים ולא עסקים.

אסטרטגיות לעיצוב תעשייה בת קיימא

  1. עליה רדיקלית ביעילות ניצול המשאבים:
    1. ניצול איטי יותר של מאגרי המשאבים.
    2. הקטנת הזיהום.
    3. יותר תעסוקה
  2. ביו-מימיקרי: סגירת מעגלים – תעשייה ללא המושג פסולת. שימוש חוזר בכל החומר המלאכותי והפרדת החומרים הרעילים.
  3. כלכלת שירותים: אספקה של שירותים ולא מוצרים חומריים, העברת הבעלות על החומרים ליצרנים.
  4. השקעה מחדש לשיקום והגדלת ההון הטבעי.

עליה רדיקלית בניצול המשאבים

תעשיית הרכב כדוגמה

תעשיית הרכב (והנפט) היא הגדולה בעולם, אם היא תוכל להשתנות כל התעשייה תוכל. התעשייה מצויה בקיבעון כמעט מוחלט ואין פיתוחים חדשים אלא תחרות על נישות הולכות וקטנות. 80% מאנרגיה השריפה לא מנוצל, 95% מכוח המנוע מסיע את האוטו ולא את הנהג. מכוניות כבדות פי 20 מהנוסעים שלהן ויש למן מנוע גדול פי שש מהדרוש עקב כך. בנסיעה עירונית, שליש מהאנרגיה מתבזבז על האצה ולאחר מכן על חימום הבלמים, שליש על גרר ושליש נוסף יוצר חום, רק כאחוז מהאנרגיה של המכונית מניע למעשה את הנוסעים.

עיצוב חדש למכוניות:

  1. אולטרה-קלות, חצי עד שליש המשקל.
  2. התנגדות אוויר אולטרה-נמוכה,
  3. הנעה היברידית (כמו רכבת): אנרגיה משמשת רק להאצה ושיוט, אין הוצאת אנרגיה בהאטה ועמידה.

מכוניות על לא פותרות את הבעיה שיותר מידי אנשים נוהגים ביותר מידי מכוניות ליותר מידי מרחק. קצב גידול המכוניות העולמי הוא פי שתיים מקצב גידול האוכלוסייה. הבעיה נובעת מעיצוב הדוחף לשימוש במכוניות ולא בדרגי תחבורה אחרות.

עקרונות לפיתרון:

  1. להפנים עלויות אמיתיות לנהיגה וחניה.
  2. תחרות אמיתית מצד צורות תחבורה אחרות.
  3. תמחור קרקע לניידות ולא כסף לניידות.

ביומימיקרי - האשפה כמשל

בניגוד למערכות תעשייתיות-כלכליות הצומחות תמיד, הטבע מווסת על ידי לולאות משוב. בתעשייה אין שום לולאות משוב חומריות. בתהליך הייצור הקווי נוצרות כמויות פסולת עצומות, כ-98% מסך כל הפסולת.

אי אפשר לקיים מערכת תעשייתית שמטרת העל שלה היא שימוש בכמה שפחות אנשים. זאת אסטרטגיה שנובעת מהזמנים בהם היו הרבה אנשים ומעט משאבים. מנגד, מי שעובד עובד קשה יותר, והפנאי אינו גדל. בתעשייה שבה ישנו שימוש יעיל במשאבים, אפשר להעסיק יותר בני אדם.

חינוך הנדסי

השקעה ב"תוכנה" של מהנדסים ומעצבים יכול להשתלם פי עשרות מונים במהלך הקריירה שלהם. העיצוב בטבע אינו מתפשר, אלא מביא את הדברים למקסימום. כמו שהיצורים החיים מגלמים עיצוב מושלם בתוך סביבה, כך גם עיצוב תעשייתי יכול להיות מושלם רק בתוך סביבה. מעבר מחלקים לשלם. חיסכון אינו כפוף תמיד לתפוקה שולית פוחתת, אלא יותר ליתרון לגודל ולסינרגיה בין מרכיבים. חיסכון במורד הזרם – אם ישנו רצף של פחתים (מלשון פחת) במהלך הזרם, חיסכון במורד יחסוך את כל הפחתים שמעליו. לעשות דברים בסדר הנכון – מה שמשפיע על האחרים קודם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אקולוגיה תעשייתית

כלים: מודל מבוסס סוכנים · ניתוח תשומה-תפוקה · ניתוח מחזור חיים · טביעת רגל אקולוגית · מטבוליזם תעשייתי · מטריצת MET

מושגים: מעריסה לעריסה · יעילות אקולוגית · פרדוקס ג'בונס · אקסרגיה · עקרון המזהם משלם · עקרון הזהירות המקדימה

תחומי מחקר קרובים: כימיה ירוקה · כלכלה אקולוגית · כלכלה סביבתית · עיצוב מקיים